לדלג לתוכן

מיקאת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מיקאתערבית: ميقات) הוא מקום בו מוסלמים העולים לרגל לעשות את החג' או את העומרה נדרשים להחליף את בגדיהם לבגדי האחראם. אפשר לעשות זאת קודם אך זאת הנקודה האחרונה, משם ואילך אי אפשר להמשיך למכה בלי החלפת הבגדים והתקדשות. על פי המסורת המוסלמית, חמש נקודות המיקאת נקבעו על ידי הנביא מוחמד בעצמו. מלבד החלפת הבגדים, במעבר במיקאת נדרש העולה לרגל לומר את ה-"נייה", הכוונה, האם הוא מתכוון לבצע חג' או עומרה ומתחילים לומר את ה-"תלבייה" :"לפקודתך, לפקודתך אין לך שותף". את התלבייה אומרים עד אשר רואים את מכה באופק, אז מפסיקים.

ששת המיקומים של המיקאת הם:

  • ד'ו אל-חליפה (ذو الحليفة) - משמש את עולי הרגל המגיעים מאזור העיר מדינה.
  • ג'וחפה (الجحفة) באזור ראבע' (رابغ) - משמש את עולי הרגל המגיעים מאזור סוריה.
  • קרן אל-מנאזל (قرن المنازل) - משמש את עולי הרגל מאזור נג'ד (מרכז ערב הסעודית, אזור ריאד בין היתר).
  • ילמלם (يلملم) - משמש את עולי הרגל המגיעים מאזור תימן.
  • ד'את ערק (ذات عرق) - משמש את עולי הרגל המגיעים מאזור עיראק.

לגבי עולים לרגל המתחילים את המצווה מתוך העיר מכה עצמה, המיקאת עבורם הוא מקום מגוריהם. אם הם מתכוונים לבצע את העומרה עליהם להתחיל במיקאת א-תנעים (التنعيم).[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיקאת בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Ismail Buyukcelebi, Living in the Shade of Islam, Tughra Books, 2005, 236-264.