מירלנד קונסטנט
 | |
| לידה |
1968 (בת 56 בערך) האיטי |
|---|---|
| לאום |
 האיטי |
| תקופת הפעילות | מ-1990 |
| תחום יצירה | דגלי וודו |
  | |
מירלנד קונסטנט (באנגלית: Myrlande Constant; נולדה ב-1968) היא אמנית טקסטיל מהאיטי המתמחה בתפירת דגלי וודו, אמנות הנקראת "דראפו וודו". היא החלה לעסוק ביצירת דגלי וודו ב-1993. היא הייתה האישה הראשונה בהאיטי ובעולם שעסקה באמנות הזו שהייתה עד אז גברית לחלוטין. בנוסף יצרה את דגלי הוודו בקנה מידה מאד גדול, לעיתים בגודל של 2 מטר על 3 מטר. גם החומרים בהם השתמשה כגון חרוזים ותכשטים שונים, על מנת ליצור דגלי וודו תלת מימידיים ולא דו־ממדיים כמקובל, היו פורצי דרך. היא נחשבת כיום למוכשרת והחדשנית ביותר מבין אמני הדראפו וודו העכשוויים והשפיעה רבות על אמנים ואמניות בהאיטי ובארצות הברית.
קונסטנט הציגה תערוכות בכלל רחבי העולם, וייצגה את מדינתה, האיטי, יחד עם הצייר פרנץ זפירין, בביאנלה ה-59 בוונציה ב-2022.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קונסטנט נולדה בפורט-או-פרנס בירת האיטי. לאם תופרת חרוזים אשר עבדה במפעל ולאב שהיה כהן וודו. כילדה, למדה את אמנות החרוזים מאמה. אביה היה הונגן (כוהן וודו), ממנו היא למדה את האמונות העשירות של הוודו ההאיטי. כבר בגיל 16 היא פיתחה את כישורי התפירה שלה בזמן שעבדה במפעל שייצר שמלות כלה.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1993 היא החלה לייצר דראפו וודו. שלא כמו רוב אמני הדגל, היא מעולם לא התלמדה עם אף אחד; הסגנון והטכניקה שפיתחה היו ייחודיים.
כאשר קונסטנט החלה את הקריירה האמנותית שלה, הדגלים הורכבו בעיקר מפאייטים שטוחים, המוחזקים במקומם על ידי חרוז עגול יחיד. זה הוביל לדגלים שהדימויים שלהם, למרות בולטותם, היו בעיקר גרפיים ודו-ממדיים. החידוש העיקרי של קונסטנט היה בשימוש בחרוזים עגולים זעירים ובתכשיטים גליליים זעירים כחומר העיקרי. יחידות קטנות יותר אלו, מאפשרות לחרוזים שלה לתפקד כפיגמנטים, ומעניקות לדימוי של הדראפו שלה תחושה ציורית במרקם עשיר. לעיתים קרובות מגדירים את עבודתה "ציור עם חרוזים". הדראפו של קונסטנט מציג חוש צבע עדין להפליא, ומשתמש בפרספקטיבה ובתלת מימד שלא היו ידועים בעבר למדיום הדראפו.
קונסטנט הושפעה מאסונות של האומה שלה. לדוגמה, לאחר רעידת האדמה בהאיטי ב-2010, יצרה את אחת היצירות המפורסמות שלה.
בנוסף לחידושים הסגנוניים שלה, קונסטנט הרחיבה באופן דרמטי את גודל הדראפו וודו. כמה מהדגלים החדשים ביותר שלה מתקרבים ל-10 מטר מרובע. כדי להשלים את הדגלים העצומים הללו, היא לעיתים נעזרת בשנים עשר עוזרים על מנת לתפור חרוזים במשך ימים ארוכים. קונסטנט מעצבת בעצמה את הדגלים, מציירת את התבניות ומפקחת על כל התהליך, וכן מבצעת את התפירה במקביל לעוזריה.
השיטה והסגנון של קונסטנט השפיעו על כל אמן דראפו וודו הפועל כיום. עבודותיה של קונסטנט מוצגות לעיתים קרובות ברחבי ארצות הברית; כל האוספים החשובים של אמנות האיטי העכשווית מכילים דוגמאות של עבודתה. החידושים שלה הולידו כמה אמנים אחרים שעבדו בסגנונה; הטובים שבהם הם חניכיה לשעבר רודי אזור, מירי דליסה ואוולין אלסיד וכן מרלין הולברג.[1]
השראה ותהליך העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דראפו וודו נוצרו לשימוש בטקסי וודו. הדימויים המסנוורים שימשו לכבוד ולהחמיא לרוחות, ושכנעו אותם לסייע למשרתים (בני האדם) במאבקיהם השונים. רבות מההשראות של קונסטנט ליצירות האמנות שלה הגיעו מאביה, שהוא כומר וודו ונוצרי. היא מצהירה שאין לה למי להודות מלבד הרוחות ואלוהים לפני הרוחות. היא גם מציינת שהרגשות והשאיפות המיסטיות נובעות מהמחשבות שלה. כל מה שהיא שמה על דגל נמצא שם מסיבה כלשהי, כי הרוח ממשיכה לה לעבוד. קונסטנט שואבת גם השראה מספרו של מילו ריגאוד, המכונה Veve. ספר זה מכיל ציורים סמליים של רוחות שנעשו על רצפות מקדש וודו. קונסטנט משתמשת בהשראה זו כדי לזכור את זיכרונותיה מטקסי וודו ואת הידע על הרוחות כדי ליצור עיצוב משלה בדגלים.[2]
התהליך העיקרי של יצירת הדגלים שלה מתחיל בציורי עיפרון על בד לבן. לאחר מכן, היא תופרת את הפאייטים והחרוזים אל הבד. לבסוף, היא משלבת את הצבעים הקשורים לרוחות. בדרך כלל, רוב העבודות שלה גדולות כמו כיסויי מיטה המתארים אירועים משמעותיים שונים בהיסטוריה של וודו והאיטי באמצעות שימוש במחט, חוט, בד וקישוטים זעירים.
הדגלים של קונסטנט גדולים בגודלם, לרוב ברוחב של עד שני מטרים, מתוחים על מסגרות עץ. עבודתה ממזגת את התרבות העכשווית עם ההיסטוריה של האיטי ודת וודו: אלוהויות וקדושים נוצריים (שהם חלק ממערכת האמונות ההיברידית של וודו) שקועים לעיתים קרובות באווירה קסומה, ממוסגרות על ידי דימויים של גיטרות חשמליות, דגים וקישוטי חרוזים דקורטיביים, קבוצה צפופה של יצורים כלאיים, שגופם עובר מאדם לחיה ליצור מיתי, רוחות פוריות ומתים לצד מזבחות, צלבים והכוכב הפגאני המחומש. בשילוב סמליות איקונית עם טכניקה חדשנית.
יצירתה המפורסמת בעקבות רעידת האדמה בהאיטי 2010[עריכת קוד מקור | עריכה]
גודל העבודה הוא 239 על 249 ס"מ. זוהי יצירת אמנות העשויה מבד, חרוזים ופאייטים. היצירה מתארת את ההריסות והתוצאות של רעידת האדמה ב-2010 ומוצגת במוזיאון פאולר בארצות הברית.
ביצירה מתואר גבול של עצמות מוצלבות וגולגולות, כאשר מלאכים ואלוהים מביטים מלמעלה על המצב, יש כאן דמיון לחזון העצמות היבשות של בספר יחזקאל: "הָיְתָה עָלַי, יַד-יְהוָה, וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ יְהוָה, וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה; וְהִיא, מְלֵאָה עֲצָמוֹת." בנוסף קיימים ביצירה בתים, כנסיות ומקדשי וודו, אשר הפכו להריסות. ישנם כלבים וחזירים המכרסמים את שרידי האדם הבלתי-מוגנים שלא קבורים. הארכיבישוף הקתולי סרג' מיוט, שוכב מת מתחת לגג הנופל של הקתדרלה שלו עם יד על תנ"ך. פרטים אחרים ביצירה מוצגים כוודואיסטים: רוחות הנושאות ילד בזרועותיהם, או מריצות את ההרוגים והפצועים ליעדים המתאימים. אנשים נוספים מרימים את ההריסות או שוקעים אל הקרקע, התחושה היא של חוסר יציבות של האדמה. היצירה הזו גורמת לצופה להרגיש את מה שקרה ברעידת האדמה, הכאוטיות של הדימויים מזכירה עד כמה כאוטי היה האירוע בפועל.
תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2011 השתתפה קונסטנט בסדרת תערוכות, סדנאות והרצאות באוניברסיטת בראון בפרובידנס, רוד איילנד, שם היא העבירה סדנה של שלושה ימים להכנת דגלים.[3]
ב-2014, הוצגה עבודתה לאורך כל הדרך. עם אנדרה יוג'ין, אדלר גרייר, פסקל מונין ואחרים בתערוכה קבוצתית שאצרה בשיתוף הרנס לואיס מרסלין וקייט רמזי שכותרתה "חזונות טרנספורמטיביים: יצירות של אמנים האיטיים מהאוסף הקבוע" שהתקיימה באוניברסיטת מיאמי לואו.
בשנת 2018, היא הייתה אחת האמנים המשתתפים בתערוכה הקבוצתית, PÒTOPRENS: The Urban Artists of Port-au-Prince at Pioneer Works, בשיתוף האמן והאוצר האיטי-אמריקאי אדוארד דובל-קארי והאמנית והאוצרת הבריטית לאה גורדון.
בשנת 2019, יחד עם עשרים ושניים אמנים נוספים, עבודותיה הוצגו בפסטיבל Faena בנושא "הסעודה האחרונה" במיאמי.[4]
בשנת 2022, התקיימה תערוכת רטרוספקטיבה של עבודתה במוזיאון פאולר ב-UCLA.[5]
בשנת 2022 ייצגה את האיטי יחד עם הצייר פרנץ זפירין, בביאנלה ה-59 בוונציה.[2]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קונסטנט נשואה ואם לארבעה ילדים, חיה בהאיטי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מירלנד קונסטנט- העמוד של מירלנד קונסטנטס באתר הביאנלה של ונציה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Myrlande Constant, https://www.invaluable.com/
- ^ 1 2 Arsenale See on Google Maps, Biennale Arte 2022 | Myrlande Constant, La Biennale di Venezia, 2022-03-25 (באנגלית)
- ^ Myrlande Constant | Indigo Arts, indigoarts.com
- ^ Osman Can Yerebakan, A Haitian Artist's Glittering Vodou Flags Steal the Show at Miami's Faena Festival, Artnet News, 2019-12-06 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Myrlande Constant: The Work of Radiance | Fowler Museum at UCLA (באנגלית אמריקאית)
