מלכות הכיתה: המחזמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מלכות הכיתה: המחזמר
Heathers: The Musical
Heathers The Musical.jpg
כרזת המחזמר הרשמית בהפקת האוף ברודוויי המקורית
בימוי אנדי פיקמן
הפקה 2010 קונצרט ניו יורק
2013 לוס אנג'לס
2014 אוף ברודוויי
2015 סן פרנסיסקו
2015 סידני
2018 אוף וסט אנד
2018 תיאטראות וסט אנד
כתיבה לורנס או'קיף
קווין מרפי
מילות השירים לורנס או'קיף
קווין מרפי
מבוסס על "מלכות הכיתה" מאת דניאל ווטרס
מוזיקה לורנס או'קיף
קווין מרפי
מקום ההתרחשות תיכון וסטרברג, שרווד, אוהיו
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
סוגה קומדיה שחורה
מספר מערכות 2
שפה אנגלית
האתר הרשמי

מלכות הכיתה: המחזמראנגלית: Heathers: The Musical) הוא מחזמר רוק קומי שחור עם מוזיקה, מילים, ותסריט שנכתבו על ידי לורנס או'קיף וקווין מרפי, המבוסס על סרט הקאלט משנת 1988, "מלכות הכיתה". לאחר שהמחזמר עבר ניסיונות הרצה בלוס אנג'לס, המחזמר הועלה באוף ברודוויי בשנת 2014. ביוני 2018, המחזמר הועלה לראשונה בלונדון באוף וסט אנד, וחודש לאחר מכן הוכרז שהמחזמר יעלה בתיאטראות וסט אנד, על בימת תיאטרון רויאל היימרקט בספטמבר 2018.

בשל היותו "קליל עם דמויות הומוריסטיות ושירים כיפים", המחזמר עודד דיון מוגבר על נושאים אפלים, כולל על "בריונות, התאבדות בני נוער, ואלימות בבתי ספר".[1] כללי הפוליטיקה החברתית של התיכונים מוצגים במחזמר דרך עיניה של ורוניקה סוייר המרדנית, ובמיוחד כשהיא פוגשת את הרומנטיקן הפגום והפראי, ג'ייסון,[2] ונאלצת לחיות תחת חוקי ההיררכיה הנשלטת על ידי קליקת "ההת'ריות", שמתמוטטת באופן "מקרי".[3] המחזמר בוחן העצמה ופגיעות ביחסים בין חברים, אוהבים, הורים וקהילות בתי הספר, נושאים שהעלו את הערך הרגשי של המחזמר.[4]

עלילת המחזמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו היום הראשון של שנת הלימודים החדשה בתיכון וסטרברג, 1989, וורוניקה סוייר בת ה-17 מביעה ביומנה את תסכולה מההיררכיה החברתית התחרותית והגסה, בה חנונים ואאוטסיידרים סובלים מבריונות מצד ספורטאים אכזריים כמו רם סוויני וקורט קלי. לאחר שניסתה להגן על חברתה הטובה ביותר, מרתה דאנסטוק העליזה אך כבדת המשקל, ורוניקה משתוקקת לשוב לימי בית הספר היסודי, בהם החיים היו פשוטים וכולם היו חברים. ורוניקה רוצה נואשות להתעלות מעל הדרמה התיכוניסטית, אך מבינה שהיא מסוגלת לעשות זאת רק עם עזרתן של קליקת הבנות האליטית בתיכון - ההת'ריות - שלוש הבנות היפות והפופולריות ביותר בבית הספר: ראש המעודדות, הת'ר מקנמרה; עורכת ספר המחזור השנתי הבולימית וחסרת האישיות, הת'ר דיוק; והמלכה המיתולוגית של התיכון, הת'ר צ'נדלר. כאשר ורוניקה משתמשת בכישוריה לזייף כתב יד של אחרים במטרה להציל את ההת'ריות, צ'נדלר מזהה את הפוטנציאל שלה ומשכנעת את ההת'ריות לעשות לה מהפך ולרומם אותה למעמד חברת המעגל הפנימי שלהן ("Beautiful").

במהרה, ורוניקה מגלה כי הפופולריות היא חרב פיפיות כאשר הת'ר צ'נדלר מגלה שמרתה דלוקה על הספורטאי הפופולרי רם סוויני מאז שהוא נשק לה בגן. צ'נדלר מצווה על ורוניקה לזייף מכתב אהבה ממנו ולתת אותו למרתה. ורוניקה מנסה לעצור את התוכנית אך נסוגה כאשר ההת'ריות מאיימות להרוס את חיי החברה שלה ("Candy Store"). לאיומיהן עד תלמיד חדש ומסתורי הלבוש במעיל גשם בשם ג'ייסון "ג'יי. די". דין, שמבקר את ורוניקה על כך שבגדה בחברתה בתמורה לפופולריות. רם וקורט מנצלים את ההזדמנות כדי לריב איתו, והוא נלחם בחזרה באופן בלתי צפוי ומביס אותם. בעודה מתבוננת בתגרה, ורוניקה מוצאת את עצמה נמשכת לתלמיד הזר ("Fight for Me"). בביתה של ורוניקה, צ'נדלר לועגת לה על השתייכותה למעמד חברתי נמוך יותר משלה ומעליבה את הוריה בעדינות, שמצדם אינם בטוחים שהם אוהבים את חברותיה החדשות של בתם ("Candy Store Playoff").

ורוניקה פוגשת שוב את ג'יי.די. בסניף של סבן אילבן בדרכה למסיבת "השיבה הביתה" בביתו של רם, והוא מספר לה שהוא משתמש במשקאות סלאשי על מנת להקהות את הכאב שביחסיו עם אביו, את היעדרה של אמו המתה ואת אורח החיים הנוודי שלו ("Freeze Your Brain").

אבותיהם של רם וקורט יוצאים למסע דיג, לא לפני שהם מתייחסים לבניהם באותו האופן בו הם מתייחסים לסטודנטים האחרים בתיכון. לאחר שאביו יצא, רם מתחיל את המסיבה, שיוצאת במהירות משליטה ("Big Fun"). מרתה מופיעה במחשבה שרם הזמין אותה בגלל המכתב שוורוניקה כתבה, אך רם נגעל ממנה ולועג לה באכזריות. ההת'ריות מנסות להתעלל במרתה על ידי הלבשת פיניאטה בצורת חזיר באופן הדומה לה, אבל ורוניקה עוצרת אותן וזורקת את הפינאטה לבריכה. ורוניקה מנסה לעזוב את ההת'ריות, אך הת'ר צ'נדלר מסרבת לאפשר לה ללכת ומאיימת להרוס את המוניטין שלה. בתגובה, ורוניקה השיכורה מקיאה על בגדיה של הת'ר, מרגיזה אותה, והתלמידים המפוחדים מתנכרים לה. כשהיא מודעת לכך שביום שני שיבוא לאחר מכן, מעמדה החברתי החדש יתדרדר שוב והיא תחזור להיות אאוטסיידרית, ורוניקה פורצת מתוך תחושה שאין לה מה להפסיד לחדר השינה של ג'יי.די. מבעד לחלון, מפתה אותו ומאבדת לו את בתוליה ("Dead Girl Walking").

לאחר סיוט בו היא מעונה בידי צ'נדלר ("Veronica's Chandler Nightmare"), ורוניקה מחליטה ללכת לביתה יחד עם ג'יי. די. ולהתנצל בפניה. הת'ר פוקדת על ורוניקה להכין לה תרופה להנגאובר, וג'יי.די., ככל הנראה בצחוק, מציע לשים בספל תמיסת ניקוי. ורוניקה מוכיחה אותו על כך והוא מתנצל ומנשק אותה. מטושטשת מן הנשיקה, ורוניקה מביאה להת'ר את הספל הלא נכון. ג'יי.די. מבחין בכך אך לא עושה כלום בנידון. בחדרה, צ'נדלר משפילה את ורוניקה ודוחה את התנצלותה, ולאחר מכן היא שותה את תמיסת הניקוי ומתה. ורוניקה, שמאמינה בכך שאף אחד לא יאמין שזאת הייתה תאונה, נתקפת פאניקה עד שג'יי. די. מבחין בעותק של "פעמון הזכוכית" שנמצא בחדרה ומשכנע את ורוניקה לזייף מכתב התאבדות בשמה. תוך כדי כך, ורוניקה מציירת את דמותה של הת'ר כבעלת עומק רגשי יותר, לא מובנת ומורכבת מכפי שהייתה באמת, ובעקבות כך הת'ר זוכה לאהדה מכל בית הספר ונוסכת השראה ביועצת ההדרכה של בית הספר, פאולין פלמינג, לפתוח בקמפיין בית ספרי למניעת התאבדות בגיל העשרה ("The Me Inside of Me").

עם מותה של הת'ר צ'נדלר, הת'ר דיוק שוברת את מעמדה הישן כשפוטה חסרת אישיות ומתחילה לקחת את השליטה לידיה. ורוניקה וג'יי.די. צופים בה מתראיינת למספר ערוצי חדשות (במספר שפות) בביתו של ג'יי. די., שם ורוניקה עדה ליחסיו המתוחים של ג'יי. די. עם אביו, באד "הגדול" דין. אי שביעותה של ורוניקה מהסטטוס קוו החדש משתווה רק לזאת של צ'נדלר עצמה, שמופיעה בעיניה כרוח רפאים ונוזפת בה. ורוניקה מקבלת שיחה מהת'ר מקנמרה, שמתחננת בפניה שתבוא לבית הקברות, וכשהיא מגיעה לשם, היא מגלה שההת'ריות נעלו את עצמן במכונית בניסיון להדוף את קורט ורם השיכורים. ורוניקה מבינה שהשתיים נמלטו מדייט עם קורט ורם השיכורים שניסו לאנוס אותן מתוך ייאוש ורצון לשחרר את הלחץ המיני שהם נתונים בו, וניסו לחלץ את עצמן בכך שמסרו לשניים אותה במקומן. השניים מתחננים לוורוניקה באגרסיביות שתסכים לשכב עמם ("Blue"/"You're Welcome"), אבל במקום זאת היא מחלצת את עצמה בכך שהיא משקה אותם לשוכרה עד שהם מתעלפים. למחרת, ורוניקה מגלה שהת'ר דיוק לקחה על עצמה את תפקידה של הת'ר צ'נדלר בכך שהיא שלקחה את גומיית השיער האדומה של הת'ר צ'נדלר מתאה, ושרם וקורט הפיצו שמועה אכזרית לפיה שניהם קיימו "קרב חרבות" עם ורוניקה ("Blue (Reprise)"/"Never Shut Up Again"). שאר השחקנים בנבחרת מסמנים את ורוניקה כפרוצה, מה שגורם לג'יי. די. להיכנס לתגרה נוספת מול קורט ורם, בה השניים מביסים אותו הפעם לקולות בכיה של ורוניקה.

ג'יי. די. מנחם את ורוניקה ומגייס את עזרתה בתוכנית נקמה ברם וקורט - ורוניקה מפתה את השניים לבית הקברות עם הבטחה להפוך את שקריהם עליה לאמת, שם ג'יי. די. מסביר לה שהם יירו בשניים עם כדורי "Ich Lüge" מיוחדים ("אני משקר" בגרמנית), כדורי סרק לכאורה, שיגרמו להם לאבד את הכרתם למספיק זמן עד שהשוטרים ימצאו מכתב התאבדות מזויף המכריז שהם התאבדו לאחר שלא יכלו לממש את אהבתם אחד לשני. לאחר שהשניים מגיעים לבית הקברות, ג'יי. די. יורה ברם, אבל ורוניקה מחטיאה את קורט, שרץ אל תוך היער, שם הוא נרדף על ידי ג'יי. די.. ורוניקה מגלה כי רם מת והכדורים הם למעשה אמיתיים, ג'יי. די. יורה בקורט בדם קר, ומכריז על אהבתו הנצחית אל ורוניקה המזועזעת ("Our Love is God").

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהלוויה משותפת של רם וקורט, ורוניקה המבולבלת מביעה את מחשבותיה על רם וקורט, ומהרהרת במחשבה שאולי יכלו לגבור על חוסר הבגרות שלהם, אך חייהם נגדעו לפני שניתנה להם ההזדמנות ("?Prom or Hell"). אבותיהם מחליטים באופן בלתי צפוי לקבל את "ההומוסקסואליות" של בניהם, ואף חושפים באופן בלתי צפוי עוד יותר את פרשת האהבים שלהם במהלך מסע הדיג שערכו בקיץ 83', ונודרים לעבוד יחד על מנת להפוך את העולם למקום סובלני יותר ("My Dead Gay Son"). כשהוא רואה את הלוויה המשותפת כסימן לכך שרציחותיהם הופכים את העולם למקום טוב יותר, ג'יי.די. מנסה לשכנע ורוניקה לסמן את הת'ר דיוק בתור היעד הבא שלהם. היא מסרבת ומעוררת את זעמו האצור של ג'יי.די. על האופן שבה החברה יוצרת כאב וסבל. כשהיא חשה את הכאב העמוק שמניע את זעמו, ורוניקה שואלת את ג'יי. די. כיצד אמו מתה, ומגלה שהוא ראה אותה מתאבדת על ידי הליכה לספרייה שהחברה של אביו הייתה אחראית להריסתה ממש לפני שהיא התפוצצה. ורוניקה מבקשת ממנו לוותר על הניסיון לשנות את העולם באמצעות אלימות ולחיות חיים נורמליים איתה ("Seventeen").

כאשר ג'יי.די. עוזב, רוחה של הת'ר צ'נדלר מתגלה שוב לוורוניקה ומטילה ספק בכך שהוא באמת השתנה. מרתה מבקשת את עזרתה של ורוניקה בפריצה לתאו של ג'יי.די., זאת מכיוון שהיא חושדת שהוא אחראי לרציחתם של רם וקורט, בהתעקשות נחרצת שרם אינו יכול להיות הומוסקסואל בגלל מכתב האהבה שכתב לה. ורוניקה מבינה שאם מרתה תמצא משהו מפליל, היא תהפוך ליעד הבא של ג'יי. די. ונוסף על כן חוששת שתפקידה ברציחתם של השניים יתגלה. בהאזנה לעצתה של הת'ר צ'נדלר, ורוניקה מתוודה בפני מרתה שהיא זו שכתבה את המכתב ושרם חשב שהיא לוזרית, ומרתה הנסערת עוזבת בדמעות.

יועצת ההדרכה בבית הספר, פאולין פלמינג, משדרת אספה טיפולית טלוויזיונית על מנת לסייע לתלמידים ולמנוע התאבדויות נוספות, ובמקביל לקדם את הטכניקות הטיפוליות השנויות במחלוקת של פלמינג בשידור חי ("Shine a Light"). הת'ר מקנמרה היא היחידה שמתוודה על כך שחשבה על התאבדות בגלל הלחץ החברתי העצום ("Lifeboat"), מה שגורם לדיוק ולשאר הסטודנטים ללעוג למקנמרה. ורוניקה מוכיחה את גברת פלמינג על כך שהיא מנצלת את הפרסום ולא מגנה על מקנמרה, ובזעם היא מתוודה על הרציחות, אך אף אחד לא מאמין לה במחשבה שהיא פשוט נואשת לתשומת לב. ורוניקה עוקבת אחרי מקנמרה לחדר המלתחות של בית הספר, שם היא תופסת אותה לוקחת מנת יתר מבקבוק של כדורי שינה ("(Shine a Light (Reprise"). ורוניקה עוצרת אותה בזמן ומנחמת אותה. ג'יי.די. מופיע ומנסה לשכנע שוב את ורוניקה לרצוח את דיוק, וורוניקה מבינה שהוא נושא אקדח טעון. בהבינה עד כמה הוא לא יציב, ורוניקה נפרדת ממנו. השניים מתווכחים, והוא בטעות מכוון את האקדח לעברה. ורוניקה פורצת מהחדר בסערה החוצה בזמן שהסטודנטים האחרים (כולל הת'ר מקנמרה) מגלים שמאוחר יותר באותו לילה עתידה להתקיים עצרת ("Hey Yo, Westerburg").

ג'יי.די. מעמת את דיוק עם ראיות שהיא ומרתה היו חברות כשהיו ילדות, וסוחט אותה להביא את כל הילדים בבית הספר לחתום על עצומה המכריזה על יום לזכר קורבנות ההתאבדות. במקביל, מרתה, שמרגישה שקופה ואבלה על מותו של רם, מנסה להתאבד בקפיצה מגשר ("Kindergarten Boyfriend"). היא שורדת עם מספר עצמות שבורות, והסטודנטים האחרים מחשיבים את התאבדותה כניסיון כושל לחקות את הסטודנטים הפופולריים. ורוניקה ממהרת לבית החולים בזמן שרוחותיהם של קורט, רם, והת'ר צ'נדלר מתגרים בה ומעמתים אותה עם ההכרה שהיא הפכה להיות גרועה כמו צ'נדלר עצמה ("Yo Girl"). כשהיא חוזרת הביתה, ההורים שלה מתעמתים איתה, ומספרים לה שג'יי. די. סיפר להם שיש לה נטיות התאבדותיות, והיא מבינה שג'יי. די. מתכנן להפוך אותה לקרבן הבא שלו. ג'יי. די. פורץ לחדרה עם אקדח בידו בזמן שהיא מתבצרת בארון. כשהיציבות הנפשית שלו מתערערת יותר ויותר, הוא אומר לה שהוא שינה את דעתו בנוגע להריגתה, ומאמין שהפתרון לבעיה שלהם היא להרוג את הסטודנטים ששטפו את מוחה. ג'יי. די. מגלה שהעתירה, שנחתמה על ידי כל סטודנט בווסטרברג, הייתה למעשה מכתב התאבדות במסווה, ושהוא מתכנן לפוצץ את בית הספר בזמן שכולם יהיו בעצרת, כך שהזירה תיראה כזירת התאבדות המונית. ג'יי. די. מתפרץ בחוסר סבלנות, פותח את דלת הארון ומוצא את ורוניקה תלויה. מבוהל, הוא ממהר החוצה כדי להשלים את תוכניתו לזכרה ("Meant to Be Yours").

עם זאת, מתגלה שוורוניקה זייפה את ההתאבדות שלה, ותופסת פטיש קרוקט ביציאתה מהבית במטרה לשים קץ לטירופו של ג'יי.די., גם אם משמעות הדבר שהיא תמות ("(Dead Girl Walking (Reprise"). ורוניקה מתעמתת איתו בזמן שהוא מכין את הפצצה בחדר הדוודים שמתחת לחדר הכושר, והיא מתחננת בפניו בפעם אחרונה שיחדל מטירופו, אך זה האחרון מסרב להקשיב, והיא תוקפת אותו. במאבקם, האקדח שלו יורה, וג'יי. די. מתמוטט עם כדור בבטנו. כשאין לה מושג איך לנטרל את הפצצה, ורוניקה לוקחת את הפצצה אל מגרש הפוטבול הריק, מתוך כוונה להציל את התלמידים האחרים על ידי הקרבת עצמה. ג'יי.די., עודנו בחיים, עוקב אחריה ומשכנע אותה לתת לו את הפצצה במקום ("I Am Damaged"), ומבקש ממנה לעשות משהו טוב עם חייה. הפצצה מתפוצצת, הורגת את ג'יי. די. ומשאירה את כולם ללא פגע.

בחזרה בבית הספר, ורוניקה לוקחת את גומיית השיער האדומה מהת'ר דיוק ומצהירה בפני הסטודנטים שעידן חדש מתחיל. ורוניקה מזמינה את מרתה ואת הת'ר מקנמרה להסתובב יחד, לשכור סרט, ולהישאר ילדות קטנות לעוד פרק זמן קצר לפני שהילדות שלהם תסתיים ("(Seventeen (Reprise").

צוות השחקנים והדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמות הפאב של ג'ו
(2010)
לוס אנג'לס
(2013)
הפקת אוף ברודוויי המקורית
(2014)
אוסטרליה
(2015-16)
הפקת "הארמון האחר"
(2017)
הפקת אוף וסט אנד המקורית
(2018)
הפקת וסט אנד המקורית
(2018)
ורוניקה סוייר אנאלי אשפורד בארט וילברט ויד ג'אז פלורס שרלוט וייקפילד קארי הופ פלטשר
ג'ייסון "ג'יי. די." דין ג'רמי ג'ורדן ראיין מקארתן סטיבן מדסון ג'יימי מסקאטו
הת'ר צ'נדלר ג'נה לי גרין שרה האלפורד ג'סיקה קירן וין לוסי מאונדר איימי רוס ג'ודי סטיל
הת'ר דיוק כריסטין לאקין קריסטולין לויד אליס לי ליבי אסקיאק גבריאל לואיס-דוסון ט'שאן ויליאמס
הת'ר מקנמרה קורי אינגליש אל מק'למור ארין קלייר סופי אייזקס
מרתה דאנסטוק ג'ולי גארניי קייטי לאדנר לורן מק'קנה ליזי בי ג'ני או'לירי
רם סוויני פי. ג'יי. גריפית' ג'ון אדסון ג'ייקוב אמברוז דומיניק אנדרסן
קורט קלי ג'יימס סניידר אוון טוד וינסנט הופר ליאם דויל כריס צ'אנג
ביל סוויני/באד "הגדול" דין/המאמן ריפר אריק לוינטון רקס סמית' אנת'וני קריבלו ? סימון ביילי[א] אדוארד בראווה יו מיינארד
פול קלי/מר סוייר/המנהל גוון זאכארי פורד דניאל קוני ? אנדי בריידי[ב] ג'ון בוידון
גברת סוייר/פאולין פלמינג ג'יל אברמוביץ' רנה סטרובר מישל דאפי[ג] לורן מק'קנה רבקה לוק
נערה סטלנית ? רייצ'ל פלין סייג' דאגלס[ד] לורן ראה שרלוט ג'ייסונלי
נערת "הגל החדש" אלכס אליס קאריסה הוגלנד מישל באר מיימונה מיימון[ה] לורן דרו
רפובליקנית צעירה ? קייט פיירבנקס ? ? אוליביה מור
נער חנון טום קומפטון זאק בנדלר דסטין סאליבן רבקה הת'רינגטון ג'ון נורת' אלכס ג'יימס-האטון[ו] ג'ון לאמסדן
סטודנט/השוטר מילנר ? איי. ג'י. מייג'ר ? ? סרג'יו פסקארילו
היפסטר/השוטר מק'קורד ? טרבור שור דן דומנש ? ? ? ?
  1. ^ בהפקה זו ביילי גילם רק את דמויותיהם של ביל סוויני ושל שוטר.
  2. ^ בהפקה זו בריידי גילם גם את דמותו של באד "הגדול" דין.
  3. ^ בהופעה האחרונה שסגרה את ההרצה באוף ברודוויי, דאפי הוחלפה על ידי מולי הגר.
  4. ^ דאגלס גם גילמה את דמותה של גברת סוייר.
  5. ^ מיימון גם גילמה את דמותו של המאמן ריפר.
  6. ^ ג'יימס-האטון גם גילם את דמותו של השוטר מילנר.

שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' שם השיר ביצוע
1 Beautiful ורוניקה סוייר, הת'ר צ'נדלר, הת'ר מקנמרה, הת'ר דיוק, רם סוויני,
קורט קלי, מרתה דאנסטוק, גברת פלמינג והסטודנטים
2 Candy Store ה. צ'נדלר, ה. מקנמרה וה. דיוק
3 Fight for Me ורוניקה והסטודנטים
4 Candy Store Playoff[א] ה. צ'נדלר, ה. מקנמרה וה. דיוק
5 Freeze Your Brain ג'יי. די.
6 Big Fun רם, קורט, ורוניקה, ה. צ'נדלר, ה. מקנמרה, ה. דיוק והסטודנטים
7 Dead Girl Walking ורוניקה וג'יי. די.
8 Veronica's Chandler Nightmare[א] ה. צ'נדלר והאנסמבל
9 The Me Inside of Me ה. צ'נדלר, ורוניקה, ג'יי. די., השוטרים, גברת פלמינג והמקהלה
10 You're Welcome[ב] רם, קורט וורוניקה
11 Never Shut Up Again[ג] ה. דיוק
12 Our Love is God ג'יי. די., ורוניקה, רם וקורט

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' שם השיר ביצוע
1 Prom or Hell?[א] ורוניקה
2 My Dead Gay Son האבות של רם וקורט וקהל המתאבלים
3 Seventeen ורוניקה וג'יי. די.
4 Shine a Light גברת פלמינג והסטודנטים
5 Lifeboat ה. מקנמרה
6 Shine a Light (Reprise) ה. מקנמרה, ה. דיוק והסטודנטים
7 Hey Yo, Westerburg[א] ה. מקנמרה והסטודנטים
8 Kindergarten Boyfriend מרתה
9 Yo Girl ה. צ'נדלר, רם וקורט
10 Meant to Be Yours ג'יי. די. והסטודנטים
11 Dead Girl Walking (Reprise) ורוניקה, ג'יי. די. והסטודנטים
12 I Am Damaged ג'יי. די. וורוניקה
13 Seventeen (Reprise) ורוניקה, מרתה, ה. מקנמרה והסטודנטים
  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 לא כלול באלבום ההקלטות של ההפקה המקורית-עולמית.
  2. ^ השיר, שנכתב בתחילה על ידי או'קיף ומרפי לגרסת התיכונים של המחזמר על מנת להחליף את השיר "Blue" (שכלל גסויות ותיאורים לא הולמים לנוער), הוסף רשמית והחליף את "Blue" בהפקה המקורית בלונדון[1]
  3. ^ שיר חדש שנכתב להפקת וסט אנד המקורית ומחליף את השיר "(Blue (Reprise".

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי המחזמר, אנדי פיקמן, עבד בצמוד עם דניאל ווטרס (התסריטאי של הסרט המקורי) על מנת לעבד את הסרט לבמה. לאחר שהוא ראה את עבודתו של לורנס או'קיף ואת הדרך שבה הוא עיבד את הסרט "לא רק בלונדינית" אל הבמה, הוא החליט לצוות אותו עם התסריטאי של המחזמר "שגעון הגראס", קווין מרפי. פיקמן סיפר על החוויה ש"מצאנו ש'מלכות הכיתה' נתן הזדמנות רבה לפרוש את שנות ה-80 ונתן הזדמנות גדולה למוזיקה ולסיפור העלילה".[5]

הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקראת התסריט התקיימה מתישהו בשנת 2010, כשקריסטן בל גילה את דמותה של ורוניקה, כריסטיאן קמפבל גילם את דמותו של ג'יי. די., וג'נה לי גרין, קורי אינגליש וכריסטין לאקין גילמו את דמויותיהן של ההת'ריות.[6]

ב-13-14 בספטמבר 2010, המחזמר עלה לראשונה כקונצרט ב"הפאב של ג'ו". המחזמר בוים על ידי אנדי פיקמן, וכיכבו בו אנאלי אשפורד כוורוניקה סוייר, ג'רמי ג'ורדן כג'ייסון דין, ג'נה לין גרין כהת'ר צ'נדלר, קורי אינגליש כהת'ר מקנמרה, כריסטין לאקין כהת'ר דיוק, ג'יימס סניידר כקורט קלי, פי. ג'יי. גריפית' כרם סוויני, ג'ולי גארניי כמרתה "משאית זבל" דאנסטוק, אריק לויטון כאביו של רם, קווין פאריסו כאביו של קורט וכמנהל תיכון וסטרבגר, ג'יל אברמוביץ' כאמה של ורוניקה וכגברת פלמינג, טום קומפטון כהיפסטר וכסטודנט, אלכס אליס כילדה גותית, מורה לאנגלית וכרפובליקנית צעירה, וקלי קרבץ כנערה סטלנית וכפסיכולוגית בית הספר.[7]

לוס אנג'לס[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזמר רץ על גבי בימת התיאטרון הדסון באקסטייג' שבלוס אנג'לס עם מספר הופעות מוגבל בסופי שבוע מ-21 ספטמבר 2013 עד ל-6 אוקטובר 2013. בהפקת לוס אנג'לס כיכבו בארט וילברט ויד כוורוניקה, ראיין מקארתן כג'יי. די., שרה האלפורד כהת'ר צ'נדלר, קריסטולין לויד כהת'ר דיוק, ואל מק'למור כהת'ר מקנמרה. מק'למור הייתה ההת'ר היחידה שחזרה עבור הפקת אוף ברודוויי המקורית, ואילו קריסטולין לויד גילמה את הת'ר דיוק כמחליפתה של אליס לי.[8]

אוף ברודוויי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013, הוכרז שהפקת המחזמר תעלה על בימות האוף ברודוויי. הצגת קטעים מקדימים מהמחזמר החלו במרץ ב"ניו וורלד סטייג'", בבימויו של אנדי פיקמן. במקרה, "ניו וורלד" הוא גם שמה של מפיצת הסרט המקורי. בפברואר 2014, צוות השחקנים החדש שיופיע בהפקת האוף ברודוויי הוכרז, כולל בארט וילברט ויד, ריאן מקארתן, ואל מק'למור שישובו לגלם את תפקידיהם כוורוניקה, ג'יי. די., והת'ר מקנמרה, בהתאמה, עם ג'סיקה קירן וין כהת'ר צ'נדלר, אליס לי כהת'ר דיוק וזוכה פרס הטוני, אנתוני קריבלו, כביל סוויני/ באד "הגדול" דין.[9] המחזמר החל לחשוף קטעים מקדימים ב-15 במרץ 2014, ונפתחה באופן רשמי ב-31 במרץ 2014.

אלבום אלבום ההקלטות של צוות האוף ברודוויי הוקלט בין התאריכים 15-16 באפריל 2014 ושווק בחנויות ובאופן דיגיטלי ב-17 ביוני 2014.[10]

המחזמר הופיע בפעם האחרונה בתיאטרון ניו וורלד סטייג' ב-4 באוגוסט 2014.[11][12]

לונדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדנת המחזמר החלה בתיאטרון האולם האחר שבלונדון, והורץ במשך חמש הופעות מ-30 במאי עד ל-3 ביוני 2017. את הסדנה הובילה שרלוט וייקפילד שגילמה את ורוניקה סוייר.

לאחר הסדנה, הבכורה הרשמית של המחזמר נפתחה בתיאטרון "הארמון האחר", בין ה-9 ביוני ל-4 באוגוסט 2018, בכיכובה של קארי הופ פלטשר כוורוניקה סוייר. ההפקה נוהלה על ידי ביל קנרייט ופול טיילור מילס ובוימה שוב על ידי אנדי פיקמן יחד עם הכוריאוגרף/במאי שותף גארי לויד. עבור ההפקה בלונדון, השיר "Blue" הוחלף בשיר החדש "You’re Welcome" והת'ר דיוק קיבלה שיר חדש משלה, "Never Shut Up Again", ונעשו מספר שינויים בתסריט.

ב-4 ביולי 2018, לאחר הופעה של המחזמר, הוכרז שההפקה תעבור לתיאטראות וסט אנד החל מ-3 בספטמבר 2018 למשך 12 שבועות בתיאטרון רויאל היימרקט וששיר חדש עבור ורוניקה, "I Say No", וכמה שינויים קלים בתסריט יתווספו להפקה זו.

אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבכורה האוסטרלית של המחזמר התקיימה בתיאטרון הייז שבסידני ביולי 2015. את המחזמר ביים טרבור אשלי עם כוריאוגרפיה מאת קמרון מיטשל, וכיכבו בו ג'אז פלאוורס כוורוניקה סוייר, סטיבן מדסן כג'ייסון דין, לוסי מאונדר כהת'ר צ'נדלר, ארין קלייר כהת'ר מקנמרה, וליבי אסקיאק כהת'ר דיוק.[13] ההפקה התייקמה לאחר מכן בבריסביין (Playhouse, Queensland Performing Arts Center) בינואר 2016, במלבורן (Playhouse, Arts Center Melbourne) במאי 2016, ובבית האופרה של סידני ביוני 2016.[14][2]

תגובות וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזמר התקבל בביקורות חיוביות לרוב הן מצד המבקרים והן מצד קהל הצופים. המחזמר זכה לשבחים שעל אף היותו נאמן לסרט, הוא הצליח להעניק עומק ותוספת רקע מקורי משלו לעלילה,[15] כמו כן, גם השירים והכוריאוגרפיה של המחזמר זכו לשבחים.[16]

עם זאת, המחזמר זכה לביקורות שליליות על אורכו ועל כך שהדמויות בו לא מומשו כפי שהוצגו על ידי צוות השחקנים בסרט המקורי.[16]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה טקס הפרס קטגוריה מועמד/ים תוצאה
2014 פרס דרמה דסק המוזיקה הטובה ביותר לורנס או'קיף וקווין מרפי מועמדות
השחקנית הטובה ביותר במחזמר בארט וילברט ויד מועמדות
פרס לוסיל לורטל השחקנית הראשית במחזמר הטובה ביותר מועמדות
הכוריאוגרף/פית הטוב/ה ביותר מרגריט דריקס מועמדות

מלכות הכיתה: המחזמר (גרסת התיכונים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הפקת אוף ברודוויי המקורית שנערכה ב-2014, המחזמר זכה למעמד פולחני בקרב קהל הצופים שחשו שהם עצמם משתקפים בדמויות השונות בתיכון וסטרבורג, ובתי ספר תיכוניים רבים ביקשו להשיג רישיונות להפקת המחזמר; לפיכך, יוצרי המחזמר, לורנס או'קיף וקווין מרפי, "iTheatrics" וחברת הרישוי "Samuel French" הכינו גרסה מקוצרת ו"נקייה" למחזמר שדורגה בדירוג "PG-13" במיוחד עבור ההפקות התיכוניות.[17] רוב ניבולי הפה שהופיעו במהלך המחזמר המקורי נמחקו, השירים "Big Fun" ו-"Dead Girl Walking" שוכתבו ושיר חדש אחד, "You're Welcome" נכתב והחליף את השיר "Blue". המחזאים המקוריים - או'קיף ומרפי - הודיעו מאז בפומבי שהם מעדיפים את השיר "You're Welcome" על פני השיר "Blue", והשינוי נעשה רשמית עם העברת ההפקה ללונדון ביוני 2018.

הבכורה העולמית של גרסת התיכונים למחזמר התקיימה ב-15 ספטמבר 2016, בתיאטרון פירס שממוקם בתיכון ע"ש ג'יי. ג'יי פירס, ריצ'רדסון, טקסס.[18]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Laurence O’Keefe and Kevin Murphy, “Heathers Writers Laurence O’Keefe and Keven Murphy Break Down the Musical’s Full Album Track By Track” Playbill (March 2018).
  2. ^ 2.0 2.1 Cameron Woodhead, “Heathers the Musical review: Broadway ballads and gut-busting big-notes betray film’s dark edge” The Sydney Morning Herald (May 2016).
  3. ^ Snetiker, Marc (March 25, 2014). "'Heathers: the Musical': A very '80s first look -- PHOTOS". Entertainment Weekly.
  4. ^ K. Blair, “Broomsticks and barricades: Performance, empowerment, and feeling in Wicked and Les Miserables” in Studies in Musical Theatre Volume 10 Number 1, eds. Dominic Symonds George Burrows (Intellect Ltd, 2016) 55-65.
  5. ^ Connelly, Brendon (September 23, 2010). "Heathers: The Musical Has Original Screenwriter Dan Waters On Board". Bleeding Cool. Retrieved May 8, 2011.
  6. ^ Hetrick, Adam (May 21, 2010). "What Rhymes With Corn Nuts? Heathers Musical Will Receive New York Concert". Playbill.com. Archived from the original on October 20, 2012. Retrieved May 8, 2011.
  7. ^ Hetrick, Adam (September 13, 2010). ""What Is Your Damage?" Heathers: The Musical Gets Joe's Pub Concerts Sept. 13". Playbill.com. Archived from the original on December 20, 2013. Retrieved May 8, 2011.
  8. ^ Snetiker, Marc (August 29, 2013). "Heathers the Musical, Based on the '80s Movie, Set for World Premiere in Los Angeles". Broadway.com. Retrieved March 7, 2014.
  9. ^ "Barrett Wilbert Weed, Ryan McCartan, Jessica Keenan Wynn & More to Star in HEATHERS: THE MUSICAL Off-Broadway; Full Cast Announced". Broadway World. February 6, 2014. Retrieved March 7,2014.
  10. ^ McPhee, Ryan (April 14, 2014). "So Very! Heathers: The Musical Will Record Cast Album". Broadway.com. Retrieved April 15, 2014.
  11. ^ "HEATHERS Sets Early August Closing Date Off-Broadway". Broadway World. July 10, 2014. Retrieved July 10, 2014.
  12. ^ http://www.playbill.com/news/article/schools-out-heathers-the-musical-to-close-off-broadway
  13. ^ Blake, Jason (2015-07-23). "Heathers the Musical review: Impressive, calculating and anything but coy". The Sydney Morning Herald. Retrieved 2017-05-25.
  14. ^ http://www.stagewhispers.com.au/stage-briefs/heathers-musical-brisbane
  15. ^ Stasio, Marilyn (2014-04-01). "Off Broadway Review: 'Heathers' the Musical". Variety. Retrieved 2017-12-07.
  16. ^ 16.0 16.1 Brantley, Ben (2014-04-01)."'Heathers: The Musical' Brings Back Guilt-Free Mayhem". The New York Times. ISSN 0362-4331. Retrieved 2017-12-09.
  17. ^ Gioia, Michael (September 13, 2016). "How and Why Heathers Got Remade for High School". Playbill.com.
  18. ^ Churnin, Nancy (September 12, 2016). "Song from world premiere of 'Heathers 101: High School Edition,' opening Thursday at Pearce HS". dallasnews.com.