קומדיה שחורה
![]() |
||
קומדיה שחורה, הידועה גם כהומור שחור או קומדיה אפלה, היא תת-ז'אנר של קומדיה וסאטירה העוסק בנושאים ואירועים רציניים ביותר - מוות, מלחמה וכו' - המטופלים באופן הומוריסטי או סאטירי, בכל תחומי הבידור. מרכז ההומור השחור עוסק בבידוח המבוסס על דברים קשים או מצערים כדרך השקפה על המציאות. ההומור השחור הוא גם כלי המאפשר התמודדות עם מציאות מורכבת בקרב אנשים רבים.
בקומדיה שחורה ישנם בדרך כלל אלמנטים של אירוניה או אפילו פטליזם, ואין לבלבל בינה לבין קומדיה גסה, שנועדה בעיקר ליצור זעזוע בקרב הקהל; או בשבירת הטאבו שבבדיחות גסות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקומדיה השחורה צברה פופולריות באמריקה בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20. אחת הראשונות, ואף הבולטות שבהן הייתה הסאטירה של סטנלי קובריק "דוקטור סטריינג'לאב" משנת 1964, שעסקה בנושא הנשק להשמדה המונית באופן קומי. דוגמאות בולטות אחרות לקומדיה שחורה הם הסרטים "חנות קטנה ומטריפה" (1960), "אמא סדרתית" (1993) ועד החתונה זה יעבור" (1998). עם יוצרי הקולנוע המשתייכים לז'אנר הקומדיות השחורות נמנים: סטנלי קובריק, וס אנדרסון, דייוויד לינץ', האחים כהן, ג'ון ווטרס, לואיס בוניואל, טריי פארקר, סם ריימי, טים ברטון, דני בויל, קוונטין טרנטינו, וטרי גיליאם.
עם הקומדיות השחורות בטלוויזיה נמנים "כנופיית העץ העליז", "משפחת אדמס" ו"העשב של השכן".
בישראל בלט חנוך לוין ביצירת קומדיות שחורות לתיאטרון.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קומדיה שחורה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הומור שחור, דף שער בספרייה הלאומית
סוגות קולנועיות וסוגי סרטים | |||||
---|---|---|---|---|---|
סוגות |
| ||||
סוגים שאינם סוגות | בי מובי • הנפשה • טלוויזיה • ניסיוני • סטודנטים • סנאף • עצמאי • פולחן • קצר • תלת-ממד • תעמולה | ||||
שונות | עיבוד קולנועי • סיקוול • פריקוול • ריבוט • רימייק • סרט אבוד |