מנוע יונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנוע יונים בניסוי של נאס"א

מנוע יונים הוא מנוע־דחף חשמלי המשמש בעיקר להנעת גשושיות או לתיקוני מסלול של לוויינים. המנוע משתמש באלומות יונים שהואצו בעזרת שדה חשמלי חזק כדי ליצור דחף. אף על פי שהספקו נמוך מאוד, בגלל כמות האנרגיה החשמלית המוגבלת הזמינה בגשושית או בלוויין, מנוע זה מייצר מתקף סגולי גבוה מאוד ביחס למנוע רקטי ולכן הוא שימושי בתחום החלל. השימוש במנועי יונים נעשה בעיקר לצורך תיקוני מסלול, והם מופעלים לתקופות ממושכות, בניגוד למנועים רקטיים המופעלים כל פעם למשך שניות ספורות. על פי רוב, מנוע יונים משתמש ביוני קסנון, שהוא גז אציל שהופך מגז לפלזמה בתהליך ההאצה החשמלי.

בשנים 2013–2016 ערכה חברת רפאל בשיתוף חברת ALTA האיטלקית ניסוי משותף בפיתוח מערכת ההנעה החשמלית MEPS שמשקלה כ־15 ק"ג בלבד עבור מיקרו לוויינים. חברת רפאל גם פיתחה את המנוע היוני עבור הלוויין המדעי "ונוס" הישראלי־צרפתי ששוגר ב־2017. על פי פרסומים החל מ־2015[דרוש מקור], גם לוויין התקשורת עמוס E מיועד להצטייד במנוע יונים שכזה, דבר שיסייע לו להיות לוויין תקשורת בעל משקל קל מקודמיו.

ב־2020 סוכנות החלל הישראלית וחברת רפאל חתמו על הסכם עם סוכנות החלל ההודית לאספקת מנוע יונים מתקדם הפועל בטכנולוגיית EPS עבור לוויין שתייצר הודו לשיגור למשימה במסלול לווייני נמוך.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gorilla-thinclient.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.