מספר ביטוח לאומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כרטיס מספר ביטוח לאומי שהונפק בשנת 1943

מספר ביטוח לאומיאנגלית: Social Security number ובקיצור SSN) הוא מספר בן תשע ספרות המונפק לאזרחי ארצות הברית, תושבי קבע, סטודנטים, ותושבים (עובדים) זמניים תחת סעיף 205(c)(2) של החוק לביטוח לאומי, שמופיע בקודיפיקציה כ-42 U.S.C§ 405(c)(2). המספר מונפק לכל אדם בנפרד במנהל הביטוח הלאומי, סוכנות עצמאית של ממשלת ארצות הברית. למרות שתפקידו המרכזי של המספר הוא לקשר בין מספר לאדם, למטרות ביטוח לאומי[1], המספר הפך בפועל לתעודת הזהות הלאומית למיסוי, ולמטרות נוספות[2].

מספר ביטוח לאומי מתקבל לאחר שהאזרח ממלא את טופס SS-5, שהוא בקשה עבור קבלת המספר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הסיפור של מספר הביטוח הלאומי באתר הממשלתי Ssa.gov (אנגלית)
  2. ^ Kouri, Jim (March 9, 2005). "Social Security Cards: De Facto National Identification". American Chronicle.
Flag of the United States.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ארצות הברית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.