מעמד מייעץ
מעמד מייעץ (אנגלית: Consultative status) הוא ביטוי הנמצא בשימוש מאז הקמת ארגון האומות המאוחדות, שם הוא משמש כדי להתייחס לארגונים לא-ממשלתיים במעמד מייעץ תחת המועצה הכלכלית-חברתית של האו"ם (אקוסו״ק). ארגונים בינלאומיים נוספים מעניקים מעמד מייעץ לארגונים לא-ממשלתיים, כולל מועצת אירופה והארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה (OSCE). המעמד המייעץ מקנה לנציגים מוסמכים של הארגון הלא-ממשלתי גישה למתחמי הארגון הבינלאומי הרלוונטי ואפשרויות להשתתף בחלק מהדיונים ולנאום או להגיש מסמכים.
נכון לשנת 2023, בישראל 52 ארגונים לא-ממשלתיים עם מעמד מייעץ לאו״ם (ראו רשימה).
הגדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגילת האומות המאוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבסיס למעמד המייעץ הוא סעיף 71 בפרק 10 של מגילת האומות המאוחדות:[1]
- "המועצה הכלכלית-חברתית רשאית לערוך הסדרים מתאימים להתייעצות עם ארגונים לא-ממשלתיים העוסקים בתחומי פעילותה. הסדרים כאלה יכולים להיעשות עם ארגונים בינלאומיים, והיכן שראוי, עם ארגונים מקומיים לאחר התייעצות עם חברת האומות המאוחדות הנוגעת בדבר".
1296 (XLIV)[עריכת קוד מקור | עריכה]
החלטת אקוסו״ק 1296 (XLIV) משנת 1968 הגדירה את הקריטריונים והזכויות שהיו קשורים במעמד המייעץ במשך כמעט ארבעים שנה, שבמהלכן חל גידול משמעותי במספר הארגונים הלא-ממשלתיים.
הדחף העיקרי לתיקון ההסדרים ב-1996 היה רמת ההשתתפות חסרת התקדים של ארגונים לא-ממשלתיים, במיוחד ארגונים מקומיים, בהכנות ל-UNCED - פסגת כדור הארץ ב-1992. השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת - בעיקר בצורת כנסים אלקטרוניים בנוגע למכון לתקשורת גלובלית ודואר אלקטרוני - מילא תפקיד מרכזי.[2][3]
1993[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכללים למעמד מייעץ לארגונים לא-ממשלתיים בינלאומיים מצורפים להחלטה 38(93) "על היחסים בין מועצת אירופה לארגונים לא-ממשלתיים בינלאומיים" אומצו על ידי ועדת השרים של מועצת אירופה ב-18 באוקטובר 1993 בישיבה ה-500 של סגני השרים.
1996/31[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקריטריונים להסמכת ארגונים לא-ממשלתיים למעמד מייעץ שונו בשנת 1996 בהחלטת אקוסו״ק 1996/31 בעקבות התייעצויות נרחבות בקבוצת עבודה פתוחה לבחינה מחדש של ההסדרים להתייעצות עם ארגונים לא-ממשלתיים.
סעיף משמעותי של 1996/31 היה הפסקה הבאה:
- "69. המזכ"ל מתבקש לעשות כל מאמץ לשפר ולייעל כראוי את הסדרי התמיכה של המזכירות, ולשפר הסדרים מעשיים בנושאים כגון שימוש נרחב יותר בטכנולוגיות מידע ותקשורת מודרניות, הקמת מסד נתונים משולב של ארגונים לא-ממשלתיים, הפצה רחבה ובזמן של מידע על דיונים, הפצת מסמכים, מתן גישה ונהלים שקופים, פשוטים ויעילים להשתתפותם של ארגונים לא-ממשלתיים בדיוני האומות המאוחדות, ולהקל על השתתפותם הרחבה".
סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1948, זמן קצר לאחר ייסוד האומות המאוחדות, היו 45 ארגונים לא-ממשלתיים במעמד מייעץ, רובם ארגונים בינלאומיים גדולים. נכון ל-2023, ישנם 6,343 ארגונים לא-ממשלתיים במעמד מייעץ למועצה הכלכלית-חברתית (אקוסו״ק).[4]
סוגי מעמד מייעץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם שלושה סוגי מעמד מייעץ המוגדרים בהחלטה 1996/31, כללי, מיוחד ורוסטר. להלן ההגדרות - מספרי הפסקה הם מ-1996/31.
החלטה 1996/31 מעניקה זכויות שונות להשתתפות באקוסו״ק ובגופים הכפופים לה - בעיקר הוועדות הפונקציונליות שלה - לרבות זכויות לתגי כניסה למתחמי האומות המאוחדות, לנאום בישיבות מסוימות ולהגיש מסמכים להפצה כמסמכים רשמיים של האו"ם.
כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "22. ארגונים העוסקים ברוב פעילויות המועצה וגופי הסמך שלה ויכולים להראות לשביעות רצון המועצה שיש להם תרומה מהותית ומתמשכת להשגת יעדי האומות המאוחדות בתחומים שנקבעו בסעיף 1 לעיל, והם מעורבים באופן הדוק בחיים הכלכליים והחברתיים של העמים באזורים שהם מייצגים ואשר החברות בהם, שאמורה להיות ניכרת, מייצגת באופן כללי חלקים עיקריים בחברה במספר רב של מדינות באזורים שונים בעולם יוכרו כארגונים במעמד מייעץ כללי".
מיוחד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "23. ארגונים שיש להם יכולת מיוחדת, ועוסקים ספציפית רק במעט מתחומי פעילות המועצה וגופי הסמך שלה, והידועים בתחומים עבורם יש להם או הם מבקשים מעמד מייעץ, יוכרו כארגונים במעמד מייעץ מיוחד".
רוסטר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "24. ארגונים אחרים שאין להם מעמד מייעץ כללי או מיוחד, אך המועצה, או מזכ״ל האומות המאוחדות בהתייעצות עם המועצה או הוועדה שלה לארגונים לא-ממשלתיים, סבורים שהם יכולים לתרום מדי פעם לעבודת המועצה או גופי הסמך שלה או גופים אחרים של האומות המאוחדות בתחומי מומחיותם ייכללו ברשימה (שתוכר בשם ״רוסטר״). רשימה זו עשויה לכלול גם ארגונים במעמד מייעץ או בקשר דומה עם סוכנות מיוחדת או גוף של האומות המאוחדות. ארגונים אלה יהיו זמינים להתייעצות לפי בקשת המועצה או גופי הסמך שלה. העובדה שארגון נמצא ברוסטר לא תיחשב כשלעצמה כמכשירה את הארגון למעמד מייעץ כללי או מיוחד במקרה שהארגון יבקש מעמד כזה".
הליך הבקשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגון לא-ממשלתי המבקש לקבל מעמד מייעץ באקוסו״ק חייב להגיש תחילה בקשה מקוונת לענף הארגונים הלא-ממשלתיים במחלקה לעניינים כלכליים וחברתיים של מזכירות האו"ם.[5] לאחר סינון ראשוני של המזכירות, הבקשה תיבחן על ידי ועדת הארגונים הלא-ממשלתיים של אקוסו״ק. הוועדה מחליטה להמליץ, או לא להמליץ, על הענקת מעמד לארגון. ההחלטה הסופית מתקבלת על ידי אקוסו״ק.[6]
למרות שבחינת הבקשה על ידי ועדת הארגונים הלא-ממשלתיים אמורה להיות עניינית, היא לעיתים די פוליטית. לדוגמה, ארגוני זכויות אדם שהעבירו ביקורת על מדינות מסוימות התקשו לעיתים לקבל מעמד מייעץ.[7]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת ארגונים ישראליים עם מעמד מייעץ למועצה הכלכלית-חברתית של האומות המאוחדות
- המועצה-הכלכלית חברתית של האומות המאוחדות
- עמותה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Charter of the United Nations". www.un.org. אורכב מ-המקור ב-2009-04-21.
- ^ "Computer Communications & the 1992 United Nations Conference on Environment and Development". אורכב מ-המקור ב-2004-04-04. נבדק ב-2004-04-05.
- ^ "On the Line: Interactive Preparations for the First Earth Summit". אורכב מ-המקור ב-2004-04-11. נבדק ב-2004-04-05.
- ^ Introduction to ECOSOC Consultative Status, United Nations Economic and Social Council (באנגלית)
- ^ Apply For Consultative Status, United Nations Economic and Social Council (באנגלית)
- ^ Working with the ECOSOC An NGOs Guide to Consultative Status http://csonet.org/content/documents/Brochure.pdf
- ^ Bostrom 2011: Controversial Issues in the NGO Committee