פסגת כדור הארץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פסגת כדור הארץ הנקראת גם ועידת ריו הייתה ועידת פסגה של או״ם שהתקיימה בריו דה ז'ניירו מה-3 ביוני ועד ה-14 ביוני 1992.

כ-172 ממשלות השתתפו וכ-108 שלחו את ראשי הממשלה או ראשי המדינה שלהם. כ-2,400 נציגים של ארגונים חוץ ממשלתיים לקחו חלק באירוע.[1] הוועידה התקיימה במרכז ריוסנטרו בעיר.

נושאים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בחינה מפורטת של שיטות ייצור - בעיקר של מרכיבים רעילים, כגון עופרת ובנזין, או פסולת רעילה כגון כימיקלים רדיואקטיביים
  • מקורות חלופיים היכולים לשמש כתחליף לדלק מאובנים, ולכן קשורים לשינוי האקלים
  • הסתמכות ותלות במערכות תחבורה ציבורית להפחתת פליטת כלי רכב ועומס בערים, והבעיות הבריאותיות הנגרמות כתוצאה מזיהום אוויר ועשן.
  • המחסור הגובר במים

אחד ההישגים של האירוע היה ההסכמה על כנס בנושא שינוי האקלים, שהוביל לפרוטוקול קיוטו. הסכמה נוספת הייתה לא לבצע שום פעילות אל אדמתם אנשים ילידים שתוכל לגרום לנזק סביבתי או שתהיה לא הולמת מבחינה תרבותית. באותו היום הוחלט על כנס בנושא מגוונים ביולוגיים, שהביא להתחלת חשיבה על הרס למטרות צמיחה כלכלית.

כ-12 ערים בורכו על תוכניותיהן החדשניות לשיפור איכות הסביבה. ביניהן היו סדברי (כיום גרייטר סדברי) מקנדה - על נחישות הארגון להפחית נזקים סביבתיים הנגרמים מתעשיית הכרייה באזור, אוסטין מארצות הברית - על אסטרטגיית הבנייה הירוקה שלהם, וקיטקיושו מיפן - על שיתוף פעולה בחינוך והכשרה לתוכנית לוויסות הזיהום.

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לכך, נחתמו שני הסכמים חדשים: האמנה למגוון ביולוגי (CBD) ואמנת מסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים (UNFCCC).

GCI ‏(Green Cross International) הוקם בעקבות הכנס לביסוס מטרותיו.

ביקורות טוענות שרבים מן ההסכמים וההחלטות שנקבעו בריו, בנושאים חשובים כגון הלחימה בעוני ושיפור האיכות הסביבה לא מומשו[דרוש מקור]. יש האומרים שהכנס והנושאים שנידונו שימשו כתירוץ לראשי ממשלות כדי להיפגש[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Martella, Roger, and Kim Smaczniak, "Introduction to Rio + 20: A Reflection on Progress Since the First Earth Summit and the Opportunities that Lie Ahead.", Sustainable Development Law & Policy 12, no. 3 (2012): 4-7, 50.