מערות קבורה בנחל קדרון
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| עיר המתים בנחל קידרון מתחת לבתי הכפר הערבי סילואן | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| קואורדינטות | 31°46′24″N 35°14′13″E / 31.7733417°N 35.2368194°E |
|
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)   מערות קבורה בנחל קדרון | |
  | |
מערות קבורה בנחל קידרון (מכונה גם: עיר המתים של סילואן) הם שורה של מערות קבורה יהודיות ויווניות עתיקות הממוקמות לאורך "עמק נחל קדרון" בסמוך לגבעת עיר דוד.[1][2] מערות קבורה אלו הוקמו בין המאה ה־9 למאה ה־7 לפנה"ס ושימשו לקבורת אישים חשובים בימי תקופת ממלכת יהודה.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקום המערות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המערות ממוקמות בנחל קדרון למרגלות הר הזיתים, ומתחת לכפר הערבי סילואן השוכן במזרח ירושלים. שורה של מערות קבורה אלו נמתחת על עמק קדרון בסמוך אל עיר דוד. תחילתן של מערות אלו מתחת למבנה של קבר בת פרעה ועד לקצה עיר דוד. מערות קבורה אלו ממשיכות את בית הקברות היהודי בהר הזיתים אל תוך עמק קדרון בצידו הדרום־מערבי של הר הזיתים.
צורת המערות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערות אלו בנויות בצורת "כוכים מרובעים" או פתחים בצורת "קשתות בנויות" כאשר האחרונה שבהם ממוקמת מתחת לקבר בת פרעה.
הרס המערות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערות קבורה אלו נפגעו ונהרסו במהלך השנים בין היתר על ידי נזירים נוצריים שהשתמשו בהן ככנסיות ולכריית אבנים. לאחר כיבוש מזרח ירושלים על ידי ירדן הוקמו בתי הכפר סילואן על גבי המערות, ונחל קדרון התמלא במי ביוב ובאשפה. רק לאחר מלחמת ששת הימים החלו עבודות לניקוי ערוץ הנחל ולגילוי המערות מחדש.
קברים מפורסמים הנמצאים במקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שולים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ א.ל. סוקניק, מערת קברים יהודית בנחל קדרון. תרביץ, טבת תרצ"ה, עמ' 190-196
- ^ גדעון אבני, צבי גרינהוט וטל אילן. שלוש מערות-קבורה חדשות מימי בית שני בחקל דמא שבנחל קדרון. קדמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא, תשנ"ג/1992;3/4:100-110