המאה ה-7 לפנה"ס

	מאות:; ► המאה ה-8 לפנה"ס • המאה ה-7 לפנה"ס • המאה ה-6 לפנה"ס ◄
	עשורים: ; ► 610-619 לפנה"ס • 600-609 לפנה"ס • 590-599 לפנה"ס ◄

המאה ה-7 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 700 לפני הספירה והסתיימה בשנת 601 לפני הספירה. זוהי המאה השביעית לפני תחילת הספירה הנוצרית.

אירועים בולטים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנחריב מלך אשור נרצח בידי בנו אדרמלך ב-681 לפנה"ס

696 לפנה"ס: על פי המקרא: מותו של חזקיהו מלך ממלכת יהודה.
696 לפנה"ס: עולה לשלטון המלך ג'ואנג משושלת ג'ואו שבסין.
696 לפנה"ס: קימרים כובשים את פריגיה. מעבר ארמנים לאזור אגם ואן.
694 לפנה"ס: בנו הבכור של סנחריב מלך אשור נרצח על ידי עילם.
691 לפנה"ס: סנחריב מלך אשור מביס את עילם בקרב חלול.
689 לפנה"ס: סנחריב מלך אשור שורף את בבל ומגלה את תושביה.
687 לפנה"ס: גיגס מלך לידיה.
687 לפנה"ס: תקופת כהונה של ארכון קוצרה לשנה.
685 לפנה"ס: תחילת מלחמת מסינה השנייה. המלחמה נמשכה 20 שנים והסתיימה בניצחון של ספרטה.
681 לפנה"ס: סנחריב מלך אשור נרצח בידי בנו אדרמלך (או בשמו האשורי - ארד-מוליסו).
681 לפנה"ס: אסרחדון מלך אשור.
681 לפנה"ס: עולה לשלטון המלך שי משושלת ג'ואו שבסין.
677 לפנה"ס: אסרחדון מוביל את צבא אשור עד מצרים.
675 לפנה"ס: אסרחדון מתחיל בבניה מחדש של בבל.
674 לפנה"ס: מרד באשקלון נגד אשור. קרבות בין המצריים לאשור.
673 לפנה"ס: טולוס הוסטיליוס מלך רומא.
671 לפנה"ס: אסרחדון מלך אשור פולש למצרים, שורף את ממפיס ומספר אנשים ממשפחת פרעה.
669 לפנה"ס: אשורבניפל, בנו של אסרחדון, מלך אשור.
668 לפנה"ס: שמש-שום-אוכין, בנו של אסרחדון, מלך בבל.
664 לפנה"ס: אשורבניפל כובש ושורף את העיר תבאי שבמצרים.
660 לפנה"ס: 11 באפריל: לפי המסורת היפנית: יסוד ממלכת יפן על ידי הקיסר ג'ימו טנו.
660 לפנה"ס: פסמתיך הראשון פרעה מצרים מוציא את אשורים ממצרים.
656 לפנה"ס: פסמתיך השלישי מרחיב את השליטה במצרים. סוף שושלת ה-25.
656 לפנה"ס: תחילת טירניה של קפסלוס בקורינתוס.
652 לפנה"ס: מרד בבבל נגד אשור.
649 לפנה"ס: המרד בבבל הסתיים. המשך שליטת אשור.
648 לפנה"ס: פאנקרטיון נכלל במשחקים האולימפיים.
648 לפנה"ס: לידתו של יאשיהו, מלך יהודה.
647 לפנה"ס: אשורבניפל שורף את שושן.
642 לפנה"ס: אנקוס מארקיוס מלך רומא.
640 לפנה"ס: הקמת ספרייה בנינוה על ידי אשורבניפל. בהמשך, בספרייה זו ימצאו עלילות גילגמש.
640 לפנה"ס: ניצחון מזהיר של אשור על עילם.
632 לפנה"ס: פרשת קילון באתונה העתיקה.
627 לפנה"ס: אשורבניפל נפטר. אשור-אתיל-אילני מלך אשור.
626 לפנה"ס: נבופלאסר מורד נגד אשור ומקים את ממלכת בבל החדשה.
626 לפנה"ס: סין-שר-אישכון מלך אשור.
622 לפנה"ס: פרסומו של ספר דברים שהתגלה בבית המקדש, הרפורמה של יאשיהו.
621 לפנה"ס: דרקון מעלה על הכתב חוקי אתונה העתיקה.
616 לפנה"ס: לוקיוס טארקוויניוס פריסקוס מלך רומא.
612 לפנה"ס: בבל, שושן ומדי שורפים וכובשים את נינוה. מלך אשור נהרג בקרב.
612 לפנה"ס: אשור-אובליט השני המלך האשורי האחרון עולה למלוכה.
610 לפנה"ס: נכו השני פרעה מצרים.
609 לפנה"ס: אזור ארץ ישראל עובר לשליטת ממלכת מצרים לאחר קרב מגידו. כמו כן, יאשיהו נהרג בקרב מגידו. וכן הקרב על העיר חרן בין בבל אשור ומצרים, שלאחריו, האימפריה האשורית החדשה חדלה להתקיים
605 לפנה"ס: נבוכדנצר מלך בבל.
605 לפנה"ס: אזור ארץ ישראל חוזר לשליטת ממלכת בבל לאחר קרב כרכמיש אשר במהלכו יורש העצר הבבלי נבוכדנצר מביס את צבאו של פרעה נכו השני, מלך מצרים.

ערים חדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפואה
מילאנו
מרסיי
ביזנטיון (667 לפנה"ס)
קירנה (631 לפנה"ס)
אפידמנוס (627 לפנה"ס)

אישים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנחריב
אסרחדון
אשורבניפל
נבופלאסר
נבוכדנאצר השני
דרקון - מנסח החוקה הראשונה של אתונה העתיקה.
סטטיחורוס - מדינאי, משורר ומחוקק יווני.
סולון - פילוסוף יווני.
תאלס - פילוסוף יווני.
אנכסימנדרוס - פילוסוף יווני.
סאפפו - משוררת יוונית.
נכו הראשון

אישים בולטים ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

חזקיהו מלך יהודה.
מנשה מלך יהודה.
אמון מלך יהודה.
יאשיהו מלך יהודה.
חולדה - נביאה שפעלה בימי יאשיהו מלך יהודה.
צפניה - נביא שפעל בימי יאשיהו מלך יהודה.
ירמיהו - נביא שפעל החל מימי יאשיהו מלך יהודה עד אחר חורבן בית המקדש הראשון.

תגליות והמצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסט וודי סנסקריטי על בניית מקדשים כולל התייחסות ספציפית על משפט פיתגורס.
המצאת הדפוס בסין.
הטבעת מטבעות ראשונות בלידיה.
ידיעות ראשונות על השימוש בכתב דמוטי.
648- רישום ראשון ביוון של ליקוי חמה.

תרבות ואמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכתבו במאה זו אחרוני הטקסטים שעתידים להיכנס לאנתולוגיית השירה הסינית המוקדמת ביותר שנכתבה, הקלאסיקה של השירים. על פי הערכות, בתקופה זו השירים מתאפיינים בהתמקדות בתיאור 15 המדינות שנמצאות לאורכו של הנהר הצהוב, ובשירי הלל לשושלות שאנג ולו (אנ')^[1]^[2].