מפרץ ואהסל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפרץ ואהסל
Vahsel Bay.png
מפרץ ואהסל (הנקודה הלבנה)
מידע נוסף
קואורדינטות 77°49′00″S 35°07′00″W / 77.8167°S 35.1167°W / -77.8167; -35.1167 קואורדינטות: 77°49′00″S 35°07′00″W / 77.8167°S 35.1167°W / -77.8167; -35.1167 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מפרץ ואהסלגרמנית: Vahselbucht, באנגלית: Vahsel Bay) הוא מפרץ ברוחב כ-11 ק"מ בחלק המערבי של חוף לואטיפולד שביבשת אנטארקטיקה.

המפרץ מקבל את מימיו מקרחון שווייצר וקרחון לרכנפלד. גילתה אותו המשלחת האנטארקטית הגרמנית בשנים 1911–1912, בראשות וילהלם פילכנר, שקרא לו על שם ריכרד ואהסל, רב החובל של אוניית המשלחת "דויטשלנד", שמת במהלך מסע המשלחת. מאוחר יותר שינה פילכנר את שם המפרץ ל"הרצוג ארנסט בוכט", אחרי שחלקים גדולים מן הקרח השקיף אותו נשברו ויצרו מפרץ גדול בהרבה, אבל חוקרי היבשת הבאים שימרו את השם מפרץ ואהסל.

רשומות מסע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תובנות למשלחת הגרמנית לאנטארקטיקה מ-1911–1912 נלקחו מרשימות ביומן של מפקדה, וילהלם פילכנר. וכך נרשם בתאריכים 2 עד 7 במרץ:

ב-2 במרץ, מכל מקום, הגיע רב החובל ואהסל למסקנה, שמיקום האונייה מסוכן והוא מעדיף להוציאה בהקדם האפשרי לים הפתוח. בבוקר 4 במרץ החלה החזרה בלבבות כבדים. מצאנו מים פתוחים, מנומרים פה ושם בקרח חדש. נתיב השיט הוביל לאורך החוף של הארץ שהתגלתה זה עתה. מ-5 במרץ החל קרח חדש להכביד יותר ויותר על התקדמותנו, ועל כן הוטה הנתיב יותר לכיוון צפון. אף כי האונייה הפליגה ב-6 במרץ במלוא הקיטור וכן, לעיתים, עם כל המפרשים, התקדמנו רק 4.5 ק"מ. ב-7 במרץ הפצצנו את הקרח בדינמיט, ללא הצלחה מרובה. בלילה הבא הופיע לחץ הקרח הראשון. וכך נמשך המאבק.

[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 77°49′0″S 35°7′0″W / 77.81667°S 35.11667°W / -77.81667; -35.11667{{#coordinates:}}: אי־אפשר שיהיה יותר מתג ראשי אחד בכל דף