מצפוניות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מצפוניות או מוכוונותאנגלית: Conscientiousness) היא אחת מחמש התכונות הגדולות בפסיכולוגיה. היא מתארת את הנטייה לוויסות עצמי, התמקדות במשימות ובמטרות, חשיבה לפני מעשה, דחיית סיפוקים, עמידה בנורמות חברתיות ובחוקים. בתחום העבודה התכונה מתקשרת למידת אחריות, לעבודה קשה ולביצועים טובים[1]. התכונה נעה בין שני היבטים: היבט יזמי, המתבטא בצורך של האינדיבידואל בהישגיות ובמחויבות לעבודה, ובהיבט מרוסן, המתבטא בזהירות, בקפדנות ובמוסריות[2].

מצפוניות כוללת, לפיכך, את המאפיינים המרכזיים הבאים: חוש חובה חזק, עשיית טוב לשם עשיית הטוב, מהימנות, שאיפה למצוינות, היעדר אנוכיות ויוהרה, הירתעות משבחים ומרדיפה אחר הערצה, היעדר רהב, זהירות, תכנון, הימנעות מהקרבת מטרות עתידיות למען הנאה קצרת טווח, התנהגות בעלת מטרה ומשמעות, יושר וכנות, הימנעות מהטעיה, ממצגי שווא ומחמקמקות גם כשהפיתוי לכך גדול, הקפדה על התנהגות ראויה גם כשאיש אינו רואה, אמירת אמת, כוח רצון חזק, התמדה בהתמודדות עם קשיים, יציבות והתמדה מול מכשולים, יסודיות, עבודה שיטתית, שמירה על חפצים ועל הסביבה, ניקיון וסדר, הימנעות מנזק לחפציהם של אחרים, עקביות, הימנעות מגחמתיות, התייחסות רצינית לחובות ולמשימות, התנהגות שקולה, ופעולה מתוך מחשבה מוקדמת[3].

הביטויים ההתנהגותיים של תכונת המצפוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו שאר התכונות הגדולות, גם תכונה זו מוגדרת על-פי שני קטבים מנוגדים. אדם הגבוה בממד זה יבטא מאפיינים של קפדנות, סדר, שיטתיות, יעילות, דייקנות, צייתנות, זהירות, אמינות, אחריות, יציבות ושקדנות, ויפגין מקצועיות והצלחה בתחום האקדמיה. מנגד, אדם הנמוך בממד זה יפגין מאפיינים של רשלנות, חוסר סדר, עצלנות, הססנות, יפעל באופן אקראי, לא יתכנן את צעדיו מראש, וייחשב כלא מהימן[4][5]

בספרות קיימים ממצאים מנוגדים בנוגע לתכונה: ישנם מחקרים שמצאו קשר חיובי בין התכונה לבין הבריאות הפיזית והנפשית, וישנם מחקרים שמצאו דווקא שמצפוניות יתר מקושרת לתוצאות שליליות, כגון התנהגות אובססיבית-קומפולסיבית וביצועים נמוכים יותר בעבודה[6].

מדידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדידת התכונה נעשית על ידי השאלון NEO Personality Inventory-Revised ‏(NEO-PI-R), שפותח בידי החוקרים פול קוסטה ורוברט מקריי. השאלון מכיל 240 פריטים, כאשר כל ממד נמדד על ידי שישה היבטים, לכל אחת מחמש התכונות, ולכל היבט שמונה שאלות. ששת ההיבטים הם: יכולת, סדר, צייתנות, שאיפה להישגים, משמעת עצמית ותשומת לב.

פותחו שני שאלונים מקבילים, שאלון בדיווח עצמי (Form S) ושאלון תצפיתי (Form R). על ממלא השאלון לציין בכל אחד מ-240 הפריטים, עד כמה הפריט מתאר אותו, לפי סרגל הנע בין 5 יחידות ציון (מ"מסכים מאוד" (5), ל"מאוד לא מסכים" (1)). השאלון תקף ולוקח כ-30 דקות למלא אותו. בשל הצורך בשאלון קצר יותר, פיתחו השניים שאלון מקוצר NEO Five-Factor Inventory 3 ‏(NEO-FFI-3), המכיל 60 פריטים (12 פריטים לכל ממד) ומתאים למתבגרים מגיל 12 ולמבוגרים[7].

מצפוניות במחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפוניות ונשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר אורך שבדק את הקשר בין תכונת המצפוניות לבין יחסן לעבודה של נשים לאורך 50 שנים החל מתחילת שנות ה-20 לחייהן (לפני כניסתן לעבודה), נמצא שבניגוד לגברים ולנשים צעירות יותר, תכונת המצפוניות לא ניבאה משתנים שקשורים לעבודה (כמו מעורבות, התמדה וביצועים). כך נמצא כי נטייה גבוהה לתכונת המצפוניות לא ניבאה מעורבות בקריירה בגיל 43 בהשוואה לנשים שהיו נמוכות בתכונה זו. עוד נמצא כי ביטוי גבוה בממד זה בתחילת גילי ה-20 ניבא מחויבות גבוהה יותר של האישה לתפקידים המסורתיים באותה תקופה (סוף שנות ה-50) - תפקידי רעיה ואם, כאשר המעורבות שלהן בעבודה החלה בגילים מאוחרים יותר. בגילים אלו (שנות ה-50 לחייהן) נשים גבוהות בממד המצפוניות דירגו את העבודה כמרכיב חשוב יותר בזהות שלהן, וביטאו את רצונן לעבוד זמן רב יותר מאשר נשים הנמוכות בממד זה[1].

מצפוניות והקטנת הסיכון לתמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר אורך נוסף בחן את הקשר בין מאפייני האישיות, כפי שנמדדו הן בילדות והן בבגרות, לאורך כמה דורות, בין השנים 1930 עד 2000, לבין הסיכון לתמותה. במחקר אוששה החשיבות של מצפוניות גבוהה יותר כמאפיין אישיותי המנבא סיכון נמוך יותר לתמותה. האופן שבו נמצאה זיקה בין אישיות לאריכות ימים אינה פשוטה להסבר, אך מחקר אורך זה, אשר בוצע על פני 70 שנים, מספק עדויות מובהקות למדי באשר לחשיבותו של ממד האישיותי של מצפוניות. נמצא כי מצפוניות גבוהה בילדות, נותרה קשורה באופן משמעותי לסיכון נמוך יותר לתמותה בקרב בוגרים. עוד נמצא מתאם בין המאפיין האישיותי של מצפוניות בקרב בוגרים לבין סיכון נמוך יותר לתמותה, אשר הופחת באופן ניכר כאשר גורמים התנהגותיים ופסיכולוגים נוטרלו[8].

ב-2013 נבדקו נתיבים מתווכים[9] בין מצפוניות לבין התנהגויות בריאות מזיקות, ואריכות ימים. נבדקו נתוני תמותה של אמריקנים שהשתתפו במחקר סקר (הכולל שאלוני אישיות) במשך 14 שנים, לעומת דיווחים על שימוש באלכוהול, עישון והיקף מותניים. ככל שרמת המצפוניות של הנבדקים הייתה גבוהה יותר כך חלה ירידה בסיכון לתמותה, ברמה של 13% לכל סטיית תקן. המצפוניות משקפת נטייה להיות מוכווני-מטרה, אחראים ושולטים בדחפים, באופן שהשתקף בקשר המובהק למדדי האלכוהול, העישון והמשקל, המתווכים באופן מובהק את המתאם בין מצפוניות לבין הסיכון לתמותה[3].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 George, L. G., Helson, R., & John, O. P, The “CEO” of women's work lives: How Big Five Conscientiousness, Extraversion, and Openness predict 50 years of work experiences in a changing sociocultural context, Journal of Personality and Social Psychology 101 (4), 2011, עמ' 812–830
  2. ^ Costa Jr, P. T., McCrae, R. R., & Dye, D. A, Facet Scales for Agreeableness and Conscientiousness: A Revision of the NEO Personality Inventory, Personality and Individual Differences 12, 1991-01-01, עמ' 887–898 doi: 10.1016/0191-8869(91)90177-D
  3. ^ 1 2 המניע שמאחורי המסכה, יעלה ורטהיים, 22 בדצמבר 2020, כתב העת "אלכסון"
  4. ^ Costa, P. T., & McCrae, R. R, Normal personality assessment in clinical practice: The NEO Personality Inventory, Psychological assessment 4 (1), 1992, עמ' 5-13
  5. ^ כספי, א' ורוקס, ס', אישיות: תאוריה ומחקר, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 2015
  6. ^ Nathan T. Carter, Li Guan, Jessica L. Maples, Rachel L. Williamson, The Downsides of Extreme Conscientiousness for Psychological Well-being: The Role of Obsessive Compulsive Tendencies, Journal of Personality 84, 2016-08-01, עמ' 510–522 doi: 10.1111/jopy.12177
  7. ^ McCrae, R. R., & Costa Jr, P. T, Brief versions of the NEO-PI-3, Journal of individual differences 28 (3), 2007, עמ' 116–128
  8. ^ Martin, L. R., Friedman, H. S., & Schwartz, J. E, Personality and mortality risk across the life span: The importance of conscientiousness as a biopsychosocial attribute, Health Psychology 26 (4), 2007, עמ' 428–436
  9. ^ https://www.researchgate.net/publication/259454519_Personality_and_the_Leading_Behavioral_Contributors_of_Mortality Personality and the Lead Behavioral Contributors of Mortality