מריה דה לורדס פינטסילגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מריה דה לורדס פינטסילגו
Maria de Lourdes Pintasilgo
Maria de Lourdes Pintasilgo 1986 (cropped).jpg
לידה 18 בינואר 1930
פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 ביולי 2004 (בגיל 74)
ליסבון, פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • Instituto Superior Técnico
  • Technical University of Lisbon עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאית, מהנדסת עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה Democratic Renewal Party, המפלגה הסוציאליסטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • הצלב הגדול של מסדר הנסיך אנריקה (9 ביוני 1994)
  • הצלב הגדול של המסדר הצבאי של ישו
  • הצלב הגדול של מסדר החירות עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Assinatura Maria de Lourdes Pintasilgo.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מריה דה לורדס פינטסילגופורטוגזית: Maria de Lourdes Ruivo da Silva de Matos Pintasilgo (מידעעזרה); 18 בינואר 1930 - 10 ביולי 2004) הייתה ראש ממשלת פורטוגל בין אוגוסט 1979 וינואר 1980, האישה הראשונה והיחידה לעמוד בראש ממשלת פורטוגל והאישה השלישית בתפקיד ראש ממשלה במדינות אירופה.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינטסילגו נולדה באברנטס. אביה עזב את המשפחה בגיל צעיר ובגיל שבע נשלחה פינטסילגו ללימודים בליסבון. היא הייתה חברה בתנועת הנוער הצבאית Mocidade Portuguesa ובארגון הנוצרי Acção Católica. כסטודנטית עמדה בשנים 19521956 בראש ארגון הנשים של סטודנטיות קתוליות והייתה ב-1956 הנשיאה הבינלאומית של תנועת הסטודנטים הקתולית Pax Romana.

ב-1953 היא סיימה את לימודיה באוניברסיטת ליסבון כמהנדסת תעשיות כימיות. לאחר מכן קיבלה מענק לימודים מהוועד לאנרגיה גרעינית והשתלמה בתוכנית מקצועית. ב-1954 התקבלה לעבודה כמהנדסת הראשית של חטיבת מפעלי הבטון בתאגיד התעשיות CUF. ב-1960 עזבה את התאגיד. היא הצטרפה לארגון הבינלאומי של נשים פועלות קתוליות Grail, ייסדה את הסניף המקומי בפורטוגל וב-1965 נבחרה לסגנית הנשיאה העולמית. באותה תקופה מונתה על ידי הותיקן כאשת הקשר בין הכנסייה הקתולית ובין מועצת הכנסיות העולמית.

עד 1969 הייתה עובדת מדינה והובילה תוכנית לאומית לפיתוח חברתי. ב-1974 החזיקה בתפקיד זוטר בממשלה והייתה אחראית על רווחה חברתית וב-1975 מונתה לשרת הרווחה.

בשנים 19711972 הייתה חברת המשלחת הפורטוגזית לאו"ם ובשנת 1975 מונתה לשגרירת פורטוגל באונסק"ו.

ב-1979 מונתה על ידי הנשיא אנטוניו רמליו איאנש לראש ממשלת פורטוגל. היא כיהנה בתקופת מעבר קצרה והחזיקה בתפקיד חמישה חודשים במהלכם הובילה שינויים ניכרים במנגנון הרווחה הלאומי ובתחום הביטוח הלאומי ומדיניות הבריאות.

ב-1986 הייתה מועמדת עצמאית לנשיאות פורטוגל וזכתה ב-7% מהקולות.

בשנים 19871989 הייתה חברת הפרלמנט האירופי מטעם המפלגה הסוציאליסטית.

נפטרה בליסבון בשנת 2004.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]