מריה דוברוביץ'
מריה דוברוביץ' (בהונגרית: Dobrovics Mária; 4 במאי 1912 - 29 בנובמבר 1997) הייתה חייטת הונגרייה, מחסידי אומות העולם, שהצילה יהודים בבודפשט בתקופת השואה וקשרה את גורלה עם מדינת ישראל.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מריה דוברוביץ' נולדה בבודפשט, בירת הונגריה. שני הוריה נפטרו בצעירותה. מריה למדה עיצוב תפאורה בבית הספר הגבוה לאומנות שימושית בבודפשט. היא התגוררה בסמוך למשפחה יהודיה בשם קונדור, והתיידדה עם ליאופולד ורוזה קונדור ובתם יהודית ולמדה בביתם לנגן בפסנתר.[1]
ביוני 1944, החל המשטר ההונגרי לרכז את יהודי בודפשט ב"בתי כוכב צהוב" שהוקצו להם. מריה, שהייתה ידידה של משפחת קונדור היהודית, נכנסה לדירתם לאחר שזו סומנה כ"בית כוכב צהוב" על מנת לגור איתם, ומסרה את מסמכי הזהות שלה לרוזה קונדור כדי שלא תזוהה כיהודייה.[1]
עם עליית מפלגת צלב החץ לשלטון באוקטובר 1944, יהודי בודפשט נשלחו לעבודות כפייה, ובנובמבר החלו ההונגרים בצעדות המוות לצורך העברתם לידי הגרמנים. יהודית קונדור, שהייתה בת 15,ניסתה למצוא להוריה דירת מסתור אך נלכדה והוכנסה לצעדת המוות יחד עם אביה מבודפשט לעבר הגבול האוסטרי, ליאופולד. מריה ניסתה לאתר אותם בזכות גלויה שנשלחה על ידי יהודית ואביה, אך לא הצליחה להגיע אליהם בזמן, והוכתה בידי ההונגרים בעקבות ניסיונותיה להציל יהודים.[1][2]
כשהגיעה שיירת היהודים המגורשים לעיר ג'ור, הסמוכה לגבול עם אוסטריה, נכלאו יהודית קונדור ואביה במחנה ריק מאדם ששימש לפני כן כגטו היהודי. מריה הגיעה למחנה בו הוחזקו והמתינו לגירושם לגרמניה. מריה שיחדה את השומרים והצליחה למסור את בגדיה ואת מסמכי הזהות שלה ליהודית, ואת מסמכי הזהות של אביה, שכבר נפטר, לליאופולד, ובכך הצילה את חייהם.[1][2][3]
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודית עלתה לישראל יחד עם בעלה ובנה ב-1956. מריה עברה לגור בישראל בשנת 1965, ביחד עם ליאופולד ורוזה קונדור, הוריה של יהודית. היא חיה אצל משפחת קונדור באשדוד. מריה התגיירה במהלך שהותה בישראל, והמשיכה לעבוד כחייטת ראשית בחברת גוטקס עד לפרישתה לגמלאות בשנת 1994, בגיל 82.[2] מריה נפטרה ב-29 בנובמבר 1997, בגיל 85.[1]
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-15 באוקטובר 1968, הכיר מוסד יד ושם במריה דוברוביץ' כחסידת אומות העולם, וב-16 במאי 1985 קיבלה תעודת כבוד מיד ושם כהוקרה לפעילותה להצלת יהודים בתקופת השואה.[2] במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב) נחקר גם סיפורה ואותר קברה בבית העלמין באשדוד.[4]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גרשון, פינצ'בסקי. חסד אחרון - סיפורם של חסידי אומות העולם הישראל, יד ושם, 2022.
- מרדכי, פלדיאל. "מצילים בעקבות הניצולים: על חסידי אומות העולם המתגוררים בישראל", ילקוט מורשת כרך מ"א, 1986, עמ' 28–29.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 מריה (מימי) דובּרוביץ' | Maria Dobrovics, באתר יד ושם
- ^ 1 2 3 4 Dobrovics Mária, יד ושם
- ^ יד ושם, ארכיון יד ושם, תיק M.31.2/476 עדות של יהודית קונדור, שניצלה בזכות מריה דוברוביץ' M.31.2/476
- ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות העולם, באתר חדשות 13, 7 באפריל 2021