מרים שפירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מרים שפירא הייתה ראש ישיבה באלזס במאה ה-14, אם משפחת לוריא המפורסמת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה לרב שלמה שפירא רבן של היילברון ולנדאו, בנו של רבי שמואל שפירא שהיה מרביץ תורה בעיר שפיירא ונכדו של רבי מתתיהו טרייביש רבה של פריז (בערך בשנת 1360).

לפי דברי השתדלן רבי יוסף מרוסהיים, היא נישאה לרב שמשון לוריא מוורמייזא שהיה ראש ישיבה בארפורט[1]. לפי מגילת היוחסין שכתב נכד נכדה, רבי יוחנן לוריא, ונדפסה במהדורת פיורדא תקכ"ח של "שאלות ותשובות רש"ל", של צאצא מפורסם אחר שלה, רבי שלמה לוריא, הרי שרבי שמשון לוריא לא היה בעלה אלא בנה, ובנו רבי יחיאל היה אביו של רבי נתנאל סבו של רבי יוחנן לוריא, אך אפשר שנפלה טעות בהעתקת כתב היוחסין, וכך מסתבר לפי חשבון טווח השנים של הדמויות המוכרות[2].

כבת לרבנים ידועי שם, וצאצאית של רש"י, ובעלת היסטוריה משפחתית של נשים למדניות, כיהנה מרים שפירא כראש ישיבה, והרצתה שיעורים בתלמוד לפני בחורי ישיבתה. מטעמי צניעות הייתה מעבירה את השיעורים כשווילון מפריד בינה לבין שומעי לקחה, כך שיכלו לשמוע את קולה בלי להתבונן בה. לפי עדות שהועברה בעל פה ובכתב לידיו של רבי יוחנן לוריא, ונזכרת במקומות נוספים: "אותה הרבנית מרת מרים נוחה עדן, תפסה ישיבה כמה ימים ושנים, וישבה באוהל, וילון לפניה, ואמרה הלכה לפני בחורים מופלגים" (מגילת היוחסין בראש שו"ת רש"ל, פיורדא תקכ"ח). עדות דומה מצוטטת שם מפי המהרש"ל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלמה אשכנזי, נשים למדניות (סקירה היסטורית), תל אביב: תבונה, תש"ב. עמ' כה-כז.
  • שלמה אשכנזי, שתי נשים ששימשו ראשי ישיבה, בתוך דור דור ומנהגיו, תל אביב: דון, תשל"ז, עמ' 204–205.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי רבי יוסף כהן-צדק, דור ישרים, ברדיטשוב תרנ"ח, הייתה מרים שפירא אשתו של רבי אהרן שפירא, אף הוא רבה של לנדאו: "ובת רבינו שלמה שפירא, הרבנית המלומדת כאיש גבורתה, מרת מרים דביתהו [=אשתו] דרבנו אהרן לוריא אב"ד דק"ק לנדא". אך לפי רוב המקורות מדובר בטעות.
  2. ^ ראו על כך: אברהם אפשטיין, ‏משפחת לוריא: שלשלת יחוסה מימי קדם, וינה, תרס"א, עמ' 11, באתר HebrewBooks.