לדלג לתוכן

מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה

מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה
אולם הכנסים של מרכז משה דיין
אולם הכנסים של מרכז משה דיין
צוות חשיבה
על שם משה דיין
תקופת הפעילות 1983–הווה (כ־42 שנים)
בעלי תפקידים
מנהל עמוס נדן
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°06′47″N 34°48′17″E / 32.112916666667°N 34.804638888889°E / 32.112916666667; 34.804638888889
https://dayan.org/
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה הוא מכון מחקר אקדמי בין-תחומי וא-פוליטי הפועל באוניברסיטת תל אביב. המרכז מתמקד במחקר יישומי של המזרח התיכון וצפון אפריקה ונחשב לאחד ממכוני המחקר המובילים בעולם בתחומו. פעילותו של המרכז מדגישה את ההיבטים הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים והתרבותיים של האזור, תוך שילוב בין ידע היסטורי מעמיק להבנה של תהליכים עכשוויים. השילוב הזה מאפשר לזהות מגמות של המשכיות ושל שינוי לאורך זמן, ולספק תובנות מחקריות בעלות ערך להבנת המציאות המורכבת של האזור.

כבר מראשית דרכו, שם לעצמו מרכז דיין למטרה לחזק את הקשר בין עולם המחקר האקדמי לבין מקבלי החלטות וקובעי מדיניות, ולהוות גשר בין הקהילה האקדמית לבין מוסדות הממשל והביטחון בישראל ומחוץ לה. חזונו הוא להוות מקור ידע אקדמי ואקדמי-יישומי (pracademic; שילוב בין ידע אקדמי ופרקטיקה) להבנת המזרח התיכון בן-זמננו, תוך שילוב תובנות בין-תחומיות של מומחים בתחומי עיסוקו של המרכז. הפעילות השוטפת של המרכז כוללת מחקר, הוצאה לאור של פרסומים, ארגון כנסים וסדנאות, וכן ליווי וייעוץ בגיבוש חשיבה יישומית עבור חוקרים ומקבלי החלטות בישראל ובעולם. בנוסף, המרכז מקדם מגוון שיתופי פעולה יישומיים, ובכלל זה יוזמות לשיתוף פעולה אזורי במזרח התיכון. אנשי המרכז מנגישים תובנות לציבור הרחב בראיונות בכלי התקשורת ומציבים את המרכז בלב השיח הציבורי בנושאים אקטואליים, ונדרשים לאמות מידה אקדמיות קפדניות.

המרכז מנוהל על-ידי ועד מנהל בן 12 חברים, אישי ציבור מתחומים שונים בחברה הישראלית, ובראשו עומד זלמן שובל. מנהלו הנוכחי של המרכז הוא פרופ' עמוס נדן, איש סגל בכיר באוניברסיטת תל אביב.

מקורותיו של מרכז דיין במכון ראובן שילוח, שנוסד ב-1959 תחת חסות החברה המזרחית הישראלית. בשנת 1966 מוזג המכון באוניברסיטת תל אביב, זמן קצר לאחר חנוכתו הרשמית של הקמפוס ברמת אביב. ב-1983, אוניברסיטת תל אביב ייסדה את מרכז משה דיין, אשר כלל בתוכו את מכון שילוח על מכלול פעילויותיו, כמו גם יחידות ארכיוניות העוסקות במזרח התיכון. הקמתו ותפקודו השוטף של מרכז דיין התאפשר בעזרת תרומתם הנדיבה של חבריו של משה דיין המנוח. כיום מרכז דיין הוא חלק מהפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין באוניברסיטת תל אביב ובית הספר להיסטוריה ולימודים אזוריים ע"ש צבי יעבץ הפועל במסגרתה.

מטרות המרכז ופעילויותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנגד עיניהם של מייסדי מרכז משה דיין עמד עיקרון מרכזי: כדי להבין תהליכים בני זמננו, יש להכיר לעומק את התרבות, את הדת, את השפה ואת ההיסטוריה של הקהילות והמדינות הנחקרות. גישה זו מהווה את עמוד השדרה של המרכז מאז הקמתו והיא מושרשת בפעילותו הענפה. לאור גישה זו, ביסס לעצמו המרכז במהלך העשורים שבהמלכם הוא פועל מעמד ייחודי כאחד ממוסדות המחקר הבולטים בישראל ובעולם בתחומי מומחיותו. הוא נודע באיכות חוקריו, הנחשבים למובילים בתחומם.

כיום מהווה המרכז מוקד חשוב לידע עדכני וניתוחי עומק של מגמות ותהליכים עכשוויים בעולם הערבי ובמזרח התיכון בכללותו. חלק הארי של חוקריו הם היסטוריונים של המזרח התיכון בעת החדשה, שבשיתוף פעולה עם חוקרים מתחומים נוספים מנהלים דיונים בסוגיות דחופות הנוגעות לכלכלה, לחברה, לתרבות, ליחסים הבינלאומיים, לביטחון ולפוליטיקה של המזרח התיכון. לאורך השנים שימשו התוצרים המחקריים של המרכז להעמקת הידע האקדמי, לסיוע למקבלי החלטות ולהבנת האזור בקרב הציבור הרחב. לצד פרסום מחקרים אקדמיים מעמיקים ומרחיבים בבימות אקדמיות מובילות, מפרסמים חוקרי המרכז פרשנויות וניירות מחקריים קצרים בפרסומים אקדמיים-יישומיים, רבים מהם בהוצאת המרכז (פירוט הפרסומים הללו להלן), שבהם יכולים להיעזר מקבלי החלטות והציבור הרחב. פרסומים אלה פורשים מסד נרחב של ידע רלוונטי השלוב בלבטים, בתובנות אסטרטגיות, ובכלים להבנת האתגרים האזוריים, המשמשים ככלי-עזר חשובים לעוסקים במדיניות חוץ, בביטחון לאומי, בחברה ובתרבות.

מעבר לפרסומיו השוטפים, המרכז גם מוציא לאור מונוגרפיות מחקריות וכתבים אקדמיים נבחרים של חוקרים ותלמידי מחקר מצטיינים לתואר שני ושלישי. הוא מארגן כנסים, ימי עיון ואירועים ציבוריים בהם נידונות סוגיות עכשוויות ובוערות ותורם בכך תרומה משמעותית לעיצוב השיח הציבורי והאקדמי גם יחד. המרכז מפעיל גם תוכנית התמחות בינלאומית, הפותחת את שעריה לסטודנטים ולחוקרים מכל רחבי העולם ומעודדת מצוינות מחקרית באמצעות מתן מלגות ותמיכה ייעודית לחוקרים בכל שלבי הקריירה האקדמית.

משאב ייחודי נוסף שמעמיד המרכז לרשות הקהילה האקדמית הוא מאגר העיתונות הערבית – אוסף עצום ונדיר של עיתונים וכתבי עת בשפה הערבית ובשפות מזרח תיכוניות נוספות כגון טורקית ופרסית, החל מסוף המאה ה-19 ועד ימינו. לצד מאגר זה פועלת במרכז ספרייה עשירה, הכוללת אלפי ספרים, מאמרים, תעודות ומקורות ראשוניים, המהווים תשתית חיונית למחקר איכותי עבור תלמידים, מרצים וחוקרים.[1]


לצד הפעילויות המחקריות והפומביות, המרכז מקיים גם פעילויות דיסקרטיות לקידום שיתופי פעולה אזוריים וסיוע בחשיבה למקבלי החלטות בדרגים שונים. בערב השנתי לזכרו של משה דיין בשנת 2025 דיבר ראש המרכז, פרופ' עמוס נדן, על פעילות זו:

השבעה באוקטובר הוביל אותנו לעשות בדק בית. הלקח שלנו מהשבעה באוקטובר הוא שאם הידע החשוב שבמרכז דיין היה מונגש יותר ונופל על אוזניים כרויות, מצבנו במדינה היה יכול להיות הרבה יותר טוב. לכן אנחנו נמצאים היום בתהליך של הגדלת מספר החוקרים ומגוון החוקרים; הרחבת מגוון הפרסומים האקדמיים והפרסומים לציבור הרחב ולמקבלי ההחלטות; הגדלת העשייה האקטיבית שלנו במדינות ערב עם אנשי אקדמיה ואחרים; ובנוסף גם השקנו פעילות משמעותית שאנחנו יכולים לפרסם את עצם קיומה אך לא את תוכנה – סדרה של סיעורי מוחות עם מקבלי החלטות ובכירים בארגונים שונים על-פי כלל צ'טהאם האוס.

הנהלת המרכז וראשיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז מנוהל על-ידי ועד מנהל בן 12 חברים, המורכב מדמויות בולטות בחברה הישראלית, מתחומי הביטחון, הכלכלה, התרבות והאקדמיה. בראשות הוועד עומד מר זלמן שובל, לשעבר שגריר ישראל בארצות הברית. אלה ראשי המרכז לאורך השנים:

שם שנות כהונה
שמעון שמיר 1966–1973 (מכון שילוח)
חיים שקד[2] 1973–1980 (מכון שילוח)
אלי רכס (אנ) 1980–1983 (מכון שילוח)
איתמר רבינוביץ 1983–1989
אשר ססר 1989–1995
מרטין קרמר 1995–2001
אשר ססר 2001–2007
אייל זיסר 2007–2010
עוזי רבי 2010–2024
עמוס נדן 2024–מכהן

פרסומי המרכז

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז משה דיין מוציא לאור פרסומים מודפסים – ספרים ומונוגרפיות בעברית ובאנגלית – המבוססים על מחקר מעמיק וארוך טווח. לצד ההוצאה לאור של ספרים אלה, מפרסם המרכז באופן תדיר מאמרים קצרים בכתבי-עת דיגיטליים, העוסקים בהתפתחויות מרכזיות במזרח התיכון. ניירות אלה, הנכתבים בידי חוקרי המרכז ועמיתים מן החוץ, מהווים כלי חשוב להעברת תובנות מחקריות לקובעי מדיניות, לבכירים במגזר הציבורי ולגורמים מקצועיים. המאמרים מופצים באופן מקוון ובאמצעות רשימות תפוצה ייעודיות. אלה הפרסומים המחקריים המרכזיים שמפרסם המרכז:

לוגו צומת המזרח התיכון

צומת המזרח התיכון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת פרסומים בעברית ובהם סקירות מעמיקות וניתוח אירועים מהמזרח התיכון וצפון אפריקה.

לוגו ביאן

ביאן: רבעון החברה הערבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבעון לענייני החברה הערבית בישראל, המתפרסם מטעם תוכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי במרכז דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב.

לוגו Tel Aviv Notes

Tel Aviv Notes – Contemporary Middle East Analysis היא סדרת פרסומים באנגלית של מרכז משה דיין על ענייני היום והתפתחויות אזוריות במזרח התיכון. בארכיון אתר המרכז שמורים גיליונות משנת 2011 אך קיימים מאמרים משנים מוקדמות יותר.

לוגו Turkeyscope

Turkeyscope: Insights on Turkish Affairs היא סדרת פרסומים באנגלית של מרכז משה דיין המתמקדת בניתוח ביקורתי של סוגיות עכשוויות הקשורות בטורקיה.

עטיפת גיליון Bustan

Bustan: The Middle East Book Review הוא כתב-עת אקדמי באנגלית המוקדש לביקורת ספרים בתחום המזרח התיכון ומשפות שונות והיוצא לאור על-ידי מרכז משה דיין. כל גיליון של בוסתאן כולל ברוב המקרים לפחות שלושה מאמרי ביקורת ארוכים הסוקרים ספרים שראו אור לאחרונה. מאמרים אלה בוחנים נושאים או סוגיות רחבות בנושא מסוים החורגים מתוכנם של הספרים הנסקרים. כתב העת כולל גם עשר עד חמש עשרה ביקורות ספרים קצרות וכן מאמרי ביקורת מתורגמים.

פעילות ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוגו הפודקאסט בחזרה למזרח התיכון

פודקאסט "בחזרה למזרח התיכון"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז מפיק פודקאסט שנקרא "בחזרה למזרח התיכון", העוסק בחקר היבטים שונים של האזור לאורך ההיסטוריה, דרך ההווה, ואף משלב דיון בהתפתחויות עתידיות אפשריות. את הפודקאס מנחה יהונתן פרנקו ופרקיו זמינים באתר המרכז ובכל אפליקציות הפודקאסטים.

סדנת ישראל והמזרח התיכון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי שנה מארגן המרכז סדנה ייחודית ויוקרתית – TAU Workshop – בת 12 ימים, המשלבת לימודים וסיורים בארץ, ומוקדשת להעמקת ההיכרות עם ההיסטוריה של הסכסוך הערבי-ישראלי ועם סוגיות אקטואליות הנוגעות לישראל, לשטחים הפלסטיניים ולמזרח התיכון בכלל. בכל מחזור של הסדנה משתתפת קבוצה מצומצמת של מרצות ומרצים מתחום לימודי המזרח התיכון באוניברסיטאות שונות ברחבי העולם. הסדנה מיועדת לאנשי סגל המלמדים קורסים בתחומי ההיסטוריה, הדת, הפוליטיקה והחברה של המזרח התיכון בן-זמננו, שעד כה לא ניתנה להם הזדמנות לשהות בישראל ולהכיר את המציאות המקומית מקרוב.

ספריות ואוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריית מרכז משה דיין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספריית מרכז משה דיין

ספריית מרכז משה דיין, שהוקמה בשנת 1966, מהווה מרכז ידע ייחודי ועשיר המתמקד בתחומי המזרח התיכון, אפריקה והאסלאם. אוספי הספרייה כוללים מגוון רחב של חומרים – כתבי עת, מאמרים אקדמיים, מקורות סטטיסטיים על מדינות המזרח התיכון, קטעי עיתונות, ספרים, סרטים, ומקורות נוספים – כולם נבחרו בקפידה כדי לשרת את קהילת המחקר והסטודנטים. בין אוספי הספרייה ניתן למצוא גם מקורות ראשוניים ונדירים, כולל אוספים ייחודיים מהספרייה הלאומית הבריטית (Archive Editions).

במסגרת פעילותו השוטפת, צוות הספרייה מפרסם עדכונים שוטפים, קישורים לדוחות, ניירות עמדה ותקצירים מתוך פרסומים של מכוני מחקר מובילים בעולם, העוסקים בנושאים אקטואליים במזרח התיכון, צפון אפריקה והאסלאם. עדכונים אלה מספקים כלי עבודה חשוב עבור חוקרים וסטודנטים הפועלים בזירות מחקר דינמיות ומתפתחות.

הספרייה האודיו-ויזואלית במרכז דיין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריית המקורות האודיו-ויזואליים של מרכז משה דיין היא מרכז מדיה המציע לסטודנטים ולחוקרים הזדמנות לחקור את ההיסטוריה של המזרח התיכון מבעד לעדשת הקולנוע, הסרטים התיעודיים, המוזיקה והשידורים מרחבי האזור. לספרייה אוסף סרטים נרחב, במגוון נושאים הנוגעים למזרח התיכון (מקומות, אישים, תרבות, מוזיקה, סכסוכים).

ארכיון העיתונות הערבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיתונים ערביים בארכיון העיתונות של מרכז דיין

מאגר העיתונות הערבית של מרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב הוא מהאוספים החשובים והמקיפים בעולם בתחום העיתונות הערבית. מדובר במאגר ייחודי בהיקפו ובעומקו, הכולל עיתונים, כתבי עת ופרסומים מודפסים ממדינות המזרח התיכון, צפון אפריקה ואזורים דוברי ערבית נוספים – החל מסוף המאה ה-19 ועד ימינו.

האוסף משמש משאב מחקרי ראשון במעלה לחוקרים מתחומי ידע מגוונים: לימודי המזרח התיכון והאסלאם, בלשנות ותרבות ערבית, היסטוריה עכשווית של העולם הערבי, תקשורת, מדע המדינה, יחסים בינלאומיים, ואף חקר החברה הערבית בישראל. בנוסף, חוקרים המתמקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל, וביחסי ישראל-שכנותיה, מוצאים בו כלי עבודה חיוני ובלתי ניתן להחלפה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר למנויים בלבד ירון צור, הסכסוך ונשיקת הדיגיטציה, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2025
  2. ^ Dr. Haim Shaked, National Jewish Theater Foundation