מרלון ג'קסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרלון דיוויד ג'קסון
Marlon Jackson 2013.jpg
לידה 12 במרץ 1957 (בן 60)
גארי, אינדיאנה, ארצות הברית
שם לידה מרלון דיוויד ג'קסון
שנות פעילות 1964-1990, 2001
סוגה רית'ם אנד בלוז, מוזיקת נשמה, מוזיקת פופ
עיסוק זמר, כותב שירים, עיבוד מוזיקלי,
רקדן, כוריאוגרף
כלי נגינה זמרה, רב נגן
חברת תקליטים Steeltown ,מוטאון, Epic, קפיטול רקורדס
Allmusic mn0000286940

מרלון דיוויד ג'קסוןאנגלית: Marlon David Jackson; נולד ב-12 במרץ 1957) הוא זמר, כותב שירים, רקדן אמריקאי, לשעבר חבר ב"חמישיית הג'קסונים", ואח בכור של כוכבי הפופ מייקל ג'קסון וג'נט ג'קסון.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו ו"חמישיית הג'קסונים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חמישיית הג'קסונים

נולד בגארי שבאינדיאנה, השביעי מעשרת ילדיהם של ג'וזף וקתרין ג'קסון. אחיו התאום, ברנדון, נפטר 24 שעות לאחר לידתו. משפחת ג'קסון השתייכה באותה העת למעמד הבינוני-נמוך כאשר האם, קתרין, השתייכה לזרם עדי יהוה וגידלה את ילדיה על פיה. האב, ג'וזף, היה פועל בבית חרושת לפלדה, שהופיע לעתים עם להקת הרית'ם אנד בלוז "The Falcons". ג'ו גידל את ילדיו באופן קשוח ושתלטני ונהג להתעלל בהם פיזית ונפשית באמצעות מכות וכינויי גנאי.

בשנת 1962, כשמרלון היה עוד ילד קטן, אחיו הגדולים ג'קי, טיטו וג'רמיין הקימו להקה עם שניים משכניהם מילפורד הייט וריינוד ג'ונס, "The Jackson Brothers". בשנת 1963 הצטרפו מרלון ואחיו הקטן מייקל ללהקה, לאחר שכבר אז הפגינו יכולות שירה וריקוד. בתחילה הופיעו כמנגנים בכלי הקשה. בשנים הראשונות של הלהקה נאמר כי מרלון מתקשה לשיר ולרקוד בו-זמנית. למרות זאת הוא התאמן בהתמדה והיה לזמר, כותב שירים, מפיק ורקדן. מייקל ג'קסון כתב בספרו "הליכת ירח" על מרלון: "מרלון הוא ועדיין אחד האנשים הכי נחושים שאי-פעם הכרתי. הוא גם בדחן אמיתי וקונדס. הוא רגיל להיות זה שתמיד מסתבך בימים ההם כי היה שוכח צעד בריקוד או שורה בשיר, אבל זה כבר שייך לעבר הרחוק".

בזמן שאחיו מייקל וג'רמיין היו האטרקציה המרכזית בלהקה, כל חמשת האחים שרו כקולות ראשיים בשירים שונים. שירתו של מרלון מוזכרת בשירים שונים כגון: "Feelin' Alright" ,"Little Bitty Pretty One" ,"Corner of The Sky". הוא שר יותר קטעי שירה באלבום G.I.T.:Get It Together שיצא ב-1973, במיוחד בדקות האחרונות של השיר "Mama I Gotta Brand New Thing-Don't Say No". לאחר מחלוקת של הלהקה עם מוטאון מכיוון שרצתה חופש יצירתיות לשירת שירים משלה, נפרדה הלהקה ממוטאון ועברה לחברת התקליטים קולומביה רקורדס שאפשרה ללהקה לשיר את השירים שהאחים כתבו. בעקבות המעבר החליט ג'רמיין להישאר במוטאון ולטפח את קריירת הסולו שלו, בגלל עזיבתו קרו שלושה דברים, האחד הצטרף ללהקה חבר חדש רנדי ג'קסון בן הזקונים של משפחת ג'קסון, השני השם של הלהקה שונה מ"חמישיית הג'קסונים" (שהיה מוכר עם חברת התקליטים מוטאון) ל"ג'קסונים", הדבר השלישי שקרה הוא כי את מקומות השירה של ג'רמיין בשירים הישנים תפס מרלון.

בבכורה של הלהקה בחברת התקליטים החדשה מרלון שר קטעים מרכזיים בשירים "Strength of a Man" ו"Man of War". למרות זאת האלבומים שהחזירו את הלהקה לפסגת הפופ היו "Destiny" ו"Triumph". בסוף האלבום "Triumph" שר מרלון ביחד עם אחיו בשיר "Give it up". חזרתו של ג'רמיין ללהקה ב-1983 לאחר מופע משותף של כל האחים לכבוד יום השנה ה-25 להקמת מוטאון הודיע ג'רמיין בהפתעה כי הוא חוזר ללהקה, מה שהוביל לסיבוב הופעות ולאלבום חדש שהוציאה הלהקה בשם "Victory", לאלבום זה מרלון כתב, הפיק, ושר את השיר הסולו הראשון שלו "Body". בקליפ של השיר רואים את מרלון רוכב על אופנוע ומוביל חבורת רקדנים. למרות ההצלחה של סיבוב ההופעות והאלבום, בעיות מוניטריות ושמועות בקשר לאגו של האחים הובילו לקריסה של הג'קסונים כקבוצה. מייקל הודיע כי לאחר סיבוב ההופעות הוא פורש מהלהקה בזמן שמרלון הודיע בתדהמה למשפחתו שנה אחריי פרשתו של מייקל כי הוא עוזב גם כן את הלהקה. זה השאיר את הג'קסונים בהרכב חסר אם ג'קי, טיטו, ג'רמיין ורנדי שהוציאו אלבום בשם "2300 Jackson Street", למרות זאת מייקל ומרלון משתתפים בכמה שירים מתוך האלבום, האלבום לא זכה להצלחה גדולה.

קריירת סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1987, מרלון הוציא אלבום סולו ראשון בשם "Baby Tonight", אלבום שהוא כתב, והפיק בעצמו. השיר מהאלבום "Don't Go" זכה במקום השני במצעד הרית'ם אנד בלוז, בנוסף מרלון ביצע את השיר בתוכנית האירוח "The Late Show" באירוחו של ארסניו הול. במהלך התוכנית אמר מרלון: "תמיד רציתי להוציא אלבום סולו ותמיד רציתי קריירת סולו. אני מרגיש שלאלוהים יש זמן לכולם ואני חושב שעכשיו זה הזמן שלי"

כמה שנים לאחר מכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעומת אחיו, אחרי שהוציא אלבום סולו, מרלון עזב את עולם הבידור, והתחיל לעבוד כסוכן ב"Southern California". הוא גם הפך להיות חלק מ"Black Family Channel", רשת כבלים שנועדה להביא תוכניות ידידותיות-משפחתיות, לקהילת האפרו-אמריקאים. מרלון הצטרף לאחיו על הבמה כאשר "חמישיית הג'קסונים" נכנסו להיכל התהילה של הרוק אנד רול ב-1997. ב-2001 הוא וכל אחיו הופיעו באירוע שנועד ליום הולדתו השלושים של מייקל ג'קסון, מופע שנערך ב"מדיסון סקוור גארדן". הוא ואחיו הם עכשיו המפיקים של התוכנית " The Jacksons: A Family Dynasty"

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרלון נולד בגארי, אינדיאנה לג'וזף וקתרינה ג'קסון כילד השישי למשפחת ג'קסון. אחיו התאום של מרלון נפטר 24 שעות לאחר שנולד. מרלון ואחיו התאום נולדו מספר שבועות לפני מועד הלידה הצפוי.

מרלון נשוי לקרול אן פארקר ולהם שלושה ילדים: ולנסיה (נולדה ב-19 בנובמבר 1976), בריטני (נולדה ב-1978) ומרלון דיוויד ג'וניור (נולד ב-23 בספטמבר 1981). למרלון שלושה נכדים נח (נולד ב-19 באוגוסט 2006) לולנסיה ג'קסון, סופיה (נולדה ב-13 בנובמבר 2007) לולנסיה ג'קסון, ופניקס (נולד ב-27 ביולי 2010) לבריטני ג'קסון.

מרלון ורבי אחותו הם הג'קסונים היחידים שלא התגרשו.

זכרונות ממייקל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 ביולי 2009, מרלון ומשפחתו נאמו את ההספד האחרון בטקס הלוויה שנועד למייקל, בהספד הם טענו כי מייקל היה "הנשמה" של המשפחה.

בבכי רב אמר מרלון: "אולי עכשיו מייקל, הם יעזבו אותך בשקט" הוא הוסיף ואמר: "אשמח שתביא לאח שלנו, אח תאום שלי, ברנדון, חיבוק ממני" מרלון נלחם בדמעות ואמר: "אני אוהב אותך מייקל ואני מתגעגע אליך".

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Baby Tonight

Track Listing:

  • 01 Don't Go (4:09
  • 02 To Get Away (4:20
  • 03 When Will You Surrender (3:40
  • 04 Lovely Eyes (4:22
  • 05 Baby Tonight (4:32
  • 06 Something Coming Down (4:11
  • 07 Life (4:04
  • 08 She Never Cried (3:58
  • 09 Talk 2-U (4:23
  • 10 Where Do I Stand (4:43

תרומות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • La Toya Jackson - La Toya Jackson (1980
  • Barry White - Beware! (1981
  • La Toya Jackson - My Special Love (1981
  • Betty Wright - Wright Back At You (1983
  • Billy Griffin - Respect (1983
  • Rebbie Jackson - Centipede (1984
  • La Toya Jackson - Heart Don't Lie (1984
  • Janet Jackson - Dream Street (1984
  • "We Are the World" (1985
  • The Golden Child Soundtrack (1986

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרלון ג'קסון בוויקישיתוף