מרשה אייווינס
לידה |
15 באפריל 1951 (בת 73) בולטימור, ארצות הברית |
---|---|
מידע כללי | |
בשירות | אסטרונאוטית בשירות נאס"א |
השכלה | |
תקופת השירות | 1984 – 31 בדצמבר 2010 (כ־27 שנים) |
זמן שהייה בחלל | 55יום, 21 שעות, 48 שעות |
ביוגרפיה בנאס"א | מרשה אייווינס |
משימות | |
STS-32, STS-46, STS-62, STS-81, STS-98 | |
עיטורים | |
| |
מרשה סו אייבינס (באנגלית: Marsha Su Ivins; 15 באפריל 1951; נולדה בבולטימור, שבמרילנד) היא אסטרונאוטית בנאס"א. השתתפה בחמש משימות חלל.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדות ומשפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרשה סו אייבינס היא יהודייה-אמריקאית. אביה דר' ג'וזף ל. אייבינס (באנגלית: Dr Joseph L. Ivins) היה רופא, ואמה הגב' הרייט גלייזר אייבינס (באנגלית: Harriet Glasser Ivins) גדלו בוולינגפורד, פנסילבניה [2].
אייבינס סיימה את תיכון נתר – פרובידנס שבפנסילבניה ”Nether Providence High school” בשנת 1969. כשהייתה בת עשר, אייבינס הבינה שבהמשך חייה היא שואפת להיות אסטרונאוטית בנאס"א.[1]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אייבינס היא בוגרת תואר במדעי הנדסת תעופה וחלל (BSC) באוניברסיטת קולורדו משנת 1973. ביולי 1974, החלה לעבוד בנאס"א במרכז החלל ע"ש ג'ונסון (Johnson space center).
תחילה, עבדה בנאס"א במחלקת תכנון רכבי חלל. לאחר מכן, בשנת 1980 היא מונתה תחילה למהנדסת טיסה בתוכנית האימונים של מעבורת החלל, ובהמשך, בשל יכולותיה כטייסת במגוון נרחב של מטוסים, מונתה לתפקיד טייסת משנה במטוס גאלפסטרים 1, בטיסות מנהלתיות של נאס"א.
בשנת 1984 אייבינס סיימה את הכשרתה כאסטרונאוטית מומחית. משימותיה כללו תמיכה בצוות במשימות ההמראה והנחיתה של רכב החלל, בחינת הבטיחות והאמינות של רכב החלל, ומשימות נוספות שכללו - שיפור תא הטייס, בניית תוכנת אימות, אחריות על התקשורת עם ספינת החלל, ותפקידי קרקע אחרים. במהלך הקריירה שלה כאסטרונאוטית בנאס"א, השתתפה אייבינס בחמש משימות חלל. אייבינס השתייכה לקבוצת אסטרונאוטים בנאס"א מספר 10 במחלקת מומחי המשימות. אייבינס פרשה מנאס"א בשנת 2010 לאחר 37 שנות עבודה[3].
משימות החלל בהן נטלה חלק
[עריכת קוד מקור | עריכה]אייבינס השתתפה בחמש משימות חלל:
- STS-32 המשימה מספר 33 של נאס"א בתוכנית מעבורות החלל, שוגרה ממרכז החלל קנדי. בנוסף, היא המשימה התשיעית של מעבורת החלל קולומביה. המשימה נמשכה כעשרה ימים, בין 9–20 בינואר בשנת 1990. באותה התקופה משך זמן שכזה נחשב לארוך במיוחד.
- STS-46 המשימה מספר 49 של נאס"א בתוכנית מעבורות החלל, שוגרה ממרכז החלל קנדי. בנוסף, היא המשימה ה-12 של מעבורת החלל אטלנטיס. המשימה נמשכה כשמונה ימים, מ-31 ביולי עד 8 באוגוסט בשנת 1992. בטיסה זו נערכה הבדיקה הראשונית על מכשיר ה- TSS.
- STS-62 המשימה מספר 16 על מעבורת החלל קולומביה, שוגרה ממרכז החלל קנדי. המשימה התמקדה במחקר של מיקרו-גרביטציה, ונמשכה כשבועיים, מ-4 במרץ עד 18 במרץ, בשנת 1994.[1] [4]
- STS-81 המשימה מספר 18 של מעבורת החלל אטלנטיס, שוגרה ממרכז החלל קנדי. המשימה נמשכה כעשרה ימים, מ-4 במרץ עד 18 במרץ 1994.
- STS-98 המשימה השביעית לתחנת החלל הבינלאומית, במשימה זו המשיך הצוות בבניית תחנת החלל הבינלאומית. המשימה נמשכה כ-12 ימים, מ-7 בפברואר עד 20 בפברואר בשנת 2001.[1]
בסך הכל בילתה אייבינס בחלל 55 ימים, 21 שעות ו-46 דקות (1300 שעות).
בסוף שנת 2010, אייבינס פרשה מנאס"א.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ריאיון, באתר ביוטיוב, צולם בבודפשט, 6 בדצמבר 2012.
- WATCH: What It’s Like to Spend 55 Days in Space, מאת כריס מוני ב אם ג'ונס, פורסם ב-7 במאי 2014.
- An Astronaut Reveals What Life in Space Is Really Like, מאת: מרשה אייבינס, כמו שנאמר לקייטלין רופר במגזין מוזר ב-19 בנובמבר 2014, פורסם ב-23 בנובמבר 2014.
- ריאיון, באתר יוטיוב, 2 בדצמבר 2018.
- מרשה אייווינס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 . Biographies of U.S. Astronauts, spacefacts
- ^ Dr Joseph L. Ivins, findagrave
- ^ Ivins, Marsha Sue, astronautix
- ^ International Flight No. 165, STS-62, Columbia (16), spacefacts