מרשה איבנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרשה איבנס
MarshaIvins-NASA.jpg
לידה 15 באפריל 1951 (בת 69)
בולטימור, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת קולורדו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע טייסת חלל, מהנדסת עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית השירות המצוין של נאס"א (1988)
  • מדליית נאס"א לטיסה בחלל (1990)
  • מדליית נאס"א לטיסה בחלל (1992)
  • מדליית השירות המצוין של נאס"א (1993)
  • מדליית נאס"א לטיסה בחלל (1994)
  • מדליית השירות המצוין של נאס"א (1995)
  • מדליית נאס"א לטיסה בחלל (1997)
  • NASA Exceptional Achievement Medal (2006)
  • NASA Distinguished Service Medal (2002, 2002, 1998) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרשה סו אייבינס (באנגלית: Marsha Su Ivins, 5 באפריל 1951; נולדה בבולטימור, שבמרילנד) היא אסטרונאוטית בנאס"א. אייבינס השתתפה בחמש משימות חלל.[1]

ילדות ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרשה סו אייבינס היא אמריקאית ממוצא יהודי. אביה דר' ג'וזף ל. אייבינס (באנגלית: Dr Joseph L. Ivins) היה רופא, ואמה הגב' הרייט גלייזר אייבינס (באנגלית: Harriet Glasser Ivins) גדלו בוולינגפורד, פנסילבניה [2].

אייבינס סיימה את תיכון נתר – פרובידנס שבפנסילבניה ”Nether Providence High school” בשנת 1969. כשהייתה בת עשר, אייבינס הבינה שבהמשך חייה היא שואפת להיות אסטרונאוטית בנאס"א.[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייבינס היא בוגרת תואר במדעי הנדסת תעופה וחלל (BSC) באוניברסיטת קולורדו משנת 1973. ביולי 1974, החלה לעבוד בנאס"א במרכז החלל ע"ש ג'ונסון (Johnson space center).

תחילה, עבדה בנאס"א במחלקת תכנון רכבי חלל. לאחר מכן, בשנת 1980 היא מונתה תחילה למהנדסת טיסה בתוכנית האימונים של מעבורת החלל, ובהמשך, בשל יכולותיה כטייסת במגוון נרחב של מטוסים, מונתה לתפקיד טייסת משנה במטוס גאלפסטרים 1, בטיסות מנהלתיות של נאס"א.

בשנת 1984 אייבינס סיימה את הכשרתה כאסטרונאוטית מומחית. משימותיה כללו תמיכה בצוות במשימות ההמראה והנחיתה של רכב החלל, בחינת הבטיחות והאמינות של רכב החלל, ומשימות נוספות שכללו - שיפור תא הטייס, בניית תוכנת אימות, אחריות על התקשורת עם ספינת החלל, ותפקידי קרקע אחרים. במהלך הקריירה שלה כאסטרונאוטית בנאס"א, השתתפה אייבינס בחמש משימות חלל. אייבינס השתייכה לקבוצת אסטרונאוטים בנאס"א מספר 10 במחלקת מומחי המשימות. אייבינס פרשה מנאס"א בשנת 2010 לאחר 37 שנות עבודה[3].

משימות החלל בהן נטלה חלק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייבינס השתתפה ב־5 משימות חלל:

  • Sts-32 המשימה מספר 33 של נאס"א בתוכנית מעבורות החלל, שוגרה ממרכז החלל קנדי. בנוסף, היא המשימה התשיעית של מעבורת החלל קולומביה. המשימה נמשכה כעשרה ימים, בין 9–20 בינואר בשנת 1990. באותה התקופה משך זמן שכזה נחשב לארוך במיוחד.
  • Sts-46 המשימה מספר 49 של נאס"א בתוכנית מעבורות החלל, שוגרה ממרכז החלל קנדי. בנוסף, היא המשימה ה-12 של מעבורת החלל אטלנטיס. המשימה נמשכה כשמונה ימים, מ-31 ביולי עד 8 באוגוסט בשנת 1992. בטיסה זו נערכה הבדיקה הראשונית על מכשיר ה- TSS.
  • Sts-62 המשימה מספר 16 על מעבורת החלל קולומביה, שוגרה ממרכז החלל קנדי. המשימה התמקדה במחקר של מיקרו-גרביטציה, ונמשכה כשבועיים, מ-4 במרץ עד 18 במרץ, בשנת 1994.[1] [4]
  • Sts-81 המשימה מספר 18 של מעבורת החלל אטלנטיס, שוגרה ממרכז החלל קנדי. המשימה נמשכה כעשרה ימים, מ-4 במרץ עד 18 במרץ 1994.
  • Sts-98 המשימה השביעית לתחנת החלל הבינלאומית, במשימה זו המשיך הצוות בבניית תחנת החלל הבינלאומית. המשימה נמשכה כ-12 ימים, מ-7 בפברואר עד 20 בפברואר בשנת 2001.[1]

בסה"כ בילתה אייבינס בחלל 55 ימים, 21 שעות ו-46 דקות (1300 שעות). כיום, אייבינס לא עובדת יותר בנאס"א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרשה איבנס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]