מרתה אלף
 | |
| לידה |
13 באוגוסט 1930 ברקלי, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
13 בספטמבר 2019 (בגיל 89) סנטה מוניקה, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס |
  | |
מרתה אלף, באנגלית: Martha Alf (13 באוגוסט 1930 - 13 בספטמבר 2019[)[1] הייתה אמנית אמריקאית. עבודתה מורכבת מציורים, רישומים ותצלומים של חפצים יומיומיים[2] [3] כמו אגסים וגלילי נייר טואלט. [4]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלף נולדה ב-13 באוגוסט 1930 בברקלי קליפורניה.[5] היא הילדה היחידה של פוסטר וייז פאוול וג'וליה ויויאן קיין. אביה היה עורך דין ואמה עבדה כמזכירה משפטית לעיתים קרובות עבור בעלה. כאשר מרתה הייתה בת שנתיים משפחתה עברה לווינטרסט, איווה, כדי לגור עם סבה וסבתה. בשנת 1938 עברה המשפחה לסן דייגו, קליפורניה, שם החל אביה לעבוד במשרד עורכי דין. מרתה גדלה בלה מסה, קליפורניה, שם למדה אמנות בתיכון גרוסמונט. באוניברסיטת סן דייגו סטייט היא הכירה את בעלה לעתיד, אדוארד פרנקלין אלף ג'וניור. ב-1951 הם התחתנו, לפני שאדוארד גויס לשירות בקוריאה. לזוג נולד ילד אחד ריצ'רד בשנת 1952. [6]
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוניברסיטת סן דייגו סטייט אלף למדה ציור עם אוורט גי ג'קסון. לאחר מכן למדה ציור באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס בהדרכת ריצ'רד דיבנקורן .[7]
ציורים ורישומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלף זכתה להכרה כאמנית בעלת משמעות לאומית בזכות "ציורי הצילינדרים" שלה משנות ה-70, שכל אחד מהם מתאר גליל נייר טואלט המוצב כמו אנדרטה על במה ריקה. שלושה מהציורים הללו נבחרו על ידי האוצרת מרסיה טאקר עבור "הביאנלה של 1975 לאמנות עכשווית" במוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית. אלף ציירה את ציורי הצילינדר בצבעים לא שגרתיים המבטאים מגוון רגשות. היא ניגשה לסדרה כפי שעשה יוזף אלברס בסדרת "הומאז' לכיכר", על ידי חזרה על דימוי קבוע מציור לציור, אך בשינוי הצבעים.[8]
בסוף שנות ה-70 פנתה אלף לצייר רישומי גרפיט של פירות וירקות שאותם סידרה כמו שחקנים על במה. נושא הבחירה השכיח ביותר היה האגס, שכאשר הוצג לבדו, נחשב לעיתים על ידי האמנית כדיוקן עצמי. בשנת 1978 זכתה אלף להכרה לאומית על טכניקת הרישום הייחודית שלה. בביקורת במגזין Arts, כתב מבקר האמנות דייוויד ס. רובין כי "סידורי הטבע דומם של אלף המוצגים בעיקר על ידי משיכות עיפרון רכות, עדינות, בכיוון אלכסון, נצצו באור זוהר ובו בזמן גם מילאו את המתבונן בחושניות סוחפת. אלף מציירת עם יד יציבה. היא הייתה קשובה מאוד לכל ניואנס של פני השטח וגילתה יראת כבוד ויושרה להבעה של מדיום הציור". [9]
אלף עברה מרישום שחור- לבן לצבע ברישומי הפסטל שלה בתחילת שנות השמונים. בעודה ממשיכה לצייר פירות מבוימים, כשהאגס הוא הנושא הדומיננטי. אלף הגזימה בצבע ובאור עד כדי כך שהרישומים קיבלו ממד רוחני. ב"אגס מס' 1 (עבור אנדי ווילף)", 1982, אגס בודד המשמש כפונדקאי לחבר אמן צעיר שמת מסמים בטרם עת. גזע האגס בציור מוצג כאילו הוא מגיע אל אור מוזהב, מה שמרמז כי ידידה המיוסר של אלף מצא את השלוה עם היקום בכללותו. [10]
אלף חזרה לצייר בסוף שנות ה-80, והפיקה סדרה של תיאורים מצוירים של אגסים בצבעים עזים עד שמבקר אמנות כינה אותם כ"אגסים פסיכדליים" שלושה מהם נכללים בספר פסיכדלי: "אמנות אופטית וחזון. מאז שנות ה-60" מאת דוד ס. רובין. כמו בציורי הצילינדר המוקדמים שלה, הדימויים נשארים קבועים מציור לציור, בעוד הצבעים משתנים. [11] בשנות ה-90, התמקדה אלף בצבע אחד בסדרה של ציורים אדומים מונוכרומטיים עם דפוסים עדינים ווריאציות במרקם.[2]
צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשית המאה ה-21 התרכזה אלף כמעט אך ורק בצילום, בו עסקה שנים רבות לצד הציור והרישום. במקביל לציורי הצילינדרים של שנות ה-70, עשתה אלף צילומים של גלילי נייר טואלט כאמצעי ללימוד צבע. לפני צילום גליל שאינו בשימוש, האמנית צבעה אותו באמצעות טושים צבעוניים. לאחר מכן צילמה תמונות של נושאים אחרים, כולל הפירות והירקות המוכרים שלה. ב-1998 החלה אלף לצלם תצלומים של יונים שוכנות על אדן החלון מול ביתה. היא האכילה אותם כדי שיגיעו, קראה לכל יונה בשם, ויצרה עבורם נרטיבים והפיקה סרטון בהשתתפות היונים, בשם "ארץ הציפורים". [12]
בערך באותו זמן, החלה אלף לצלם טבע דומם של חפצים יוצאי דופן שאספה במהלך השנים. ב"עיר זכוכית חדשה". ב-2002 הגיבה אלף לאירועי ה-11 בספטמבר 2001, על ידי יצירת מטפורה ויזואלית למטרופולין חדש, דבר שהיא עשתה על ידי צילום סידור של כמה חפצי זכוכית נוצצים כשהם מחזירים את אור השמש. [13]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The Library of Congress, Alf, Martha, 1930- - LC Linked Data Service: Authorities and Vocabularies | Library of Congress, from LC Linked Data Service: Authorities and Vocabularies (Library of Congress), id.loc.gov
- ^ 1 2 Nancy Kapitanoff, Alf's Work Bears Fruit, and It's Not Just Pears, Los Angeles Times, 1993-04-11 (באנגלית אמריקאית)
- ^ David Pagel, Pears Are Centerpiece of Martha Alf's Show, Los Angeles Times, 1996-03-14 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Martha Alf Obituary (1930 - 2019) - Los Angeles, CA - Los Angeles Times, Legacy.com
- ^ ULAN Full Record Display (Getty Research), www.getty.edu
- ^ Muchnik, Suzanne (1984). Martha Alf -- Retrospective. Los Angeles: Felicie Inc.
- ^ Martha Alf - Biography, www.askart.com
- ^ Suzanne Muchnic
- ^ David S. Rubin, "Martha Alf," Arts Magazine, LVIII/1, September 1978, p. 12.
- ^ Visual Art Source, www.visualartsource.com
- ^ David S. Rubin, Psychedelic: Optical and Visionary Art Since the 1960s, San Antonio Museum of Art and the MIT Press, 2010, p. 24.
- ^ David S. Rubin, Birdspace: A Post-Audubon Artists Aviary, Contemporary Art Center New Orleans, 2004, p. 14.
- ^ Margo Leavin Gallery Archive (Getty Research Institute), www.getty.edu
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מרתה אלף".