מרתה קורי
 | |
| לידה |
1619 אנגליה, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
22 בספטמבר 1692 (בגיל 73 בערך) דנברס, ארצות הברית |
| מדינה |
אנגלים |
| מקום מגורים |
דנברס |
| בן או בת זוג |
Giles Corey (?–1692) |
  | |
מרתה קורי (באנגלית: Martha Corey; 1618 לערך - 22 בספטמבר 1692) הייתה אישה אמריקאית בשנות השבעים לחייה, אשר הואשמה במעשי כישוף במסגרת ציד המכשפות בסיילם. היא הייתה אחת מן הנשים האחרונות שהוצאו להורג במסגרת משפטי סיילם. בעלה השני, גילס קורי, נשפט והוצאה להורג בגין כשפים גם כן.
חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרתה קורי נולדה בניו אינגלנד לבני הזוג פנון.[1]
היא הייתה נשואה פעמיים: תחילה לאדם בשם הנרי ריץ' ממנו היה לה לפחות ילד אחד, בן בשם תומאס. לאחר מותו ב-27 באפריל 1690, התחתנה מרתה עם בעלה השני, גילס קורי, שהיה חקלאי אמיד בשנות השבעים לחייו ושומר בעיירה. עבור גילס, היו אלו נישואים שלישיים.[2]
לפי עדויות ומסמכים שונים, למרתה היה ילד נוסף, בנוני, שנולד מחוץ לנישואים מאב שהיה ממוצא ילידי או אפרו-אמריקאי, בסביבות שנת 1670. הוא ככל הנראה נולד כאשר הייתה נשואה לבעלה הראשון והיא חיה בנפרד מבעלה כדי לגדל אותו, אולם הוא גר יחד איתה ועם בעלה השני. בנוני היה עבור תושבי סיילם הוכחה לדרך החיים המפוקפקת שבחרה אימו.[2][3]
האשמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרתה ובעלה היו חברים רשמיים החל משנת 1691 בכנסיית סיילם וילג', כיום העיירה דנברס במסצ'וסטס, והיא עצמה הייתה ידועה כאדם דתי.[4] יחד עם זאת, מרתה לא האמינה בשטן ולא במכשפות או בכשפים. היא מעולם לא תמכה במשפטי המכשפות ואף דיברה בגלוי על כך שלדעתה האישומים שנעשו הם שקר וכזב. היא הוקיעה בפומבי את המשפטים ואת השופטים שלקחו בהם חלק. בתגובה לדבריה קמו שתי נערות, אן פטנם ומרסי לואיס, והאשימו אותה בעיסוק בכישוף. ב-12 במרץ 1692 אן פטנם טענה שראתה את רוחה של מרתה, ושבוע לאחר מכן הוצא נגדה צו מעצר בטענה שגרמה לחבלה לאן פטנם ולאמה, למרסי לואיס ולעוד שתי נשים. כאשר נשאלה פטנם אלו בגדים לבשה מרתה בזמן שכביכול נתגלתה אליה, היא השיבה שלא הצליחה להביט לכיוונה מרוב שהסתנוורה. לגברים שבאו לקחת אותה מביתה אמרה מרתה: "אני יודעת למה באתם, כדי לדבר איתי על היותי מכשפה, אבל אני לא מכשפה. אין לי שליטה על מה שאחרים אומרים עליי".[5] ב-21 במרץ הובאה מרתה לפני בית משפט.[1] את החקירה נגדה ניהלו השופטים ג'ון הת'ורן וג'ונתן קורווין. מרתה לא הייתה מודעת לרמת הפראנויה שאחזה בסיילם באותה תקופה, וענתה בתום לב ובגיחוך להאשמות שהועלו נגדה: "לא עסקתי בכישוף מעולם, מאז שנולדתי. אני אישה נוצריה". היא אף ביקשה מהשופטים לא להתייחס ברצינות להתמרמרויות ההיסטריות של הילדות המאשימות. במסמכים מבית המשפט עולה כי הנערות הקימו מהומה בכל פעם שמרתה נשכה את שפתיה והחלו לפרכס. אן פטנם סיפרה לשופטים כי ראתה את מרתה מתפללת לשטן מחוץ לחלונה, בזמן שמשפחתה ישבה לאכול ארוחת ערב. על סמך עדויות אלו נשלחה מרתה למאסר בבוסטון עד תום ההליכים.[2]
ב-14 באפריל 1692, מרסי לואיס, אחת הנערות המאשימות, סיפרה כי ראתה את רוחו של גילס, בעלה של מרתה, אשר נגלה אליה והכריח אותה לחתום בספר השטן. גילס בן ה-80, שהגן של שמה הטוב של אשתו, נעצר ב-18 באפריל יחד עם עוד שלוש נשים: ברידג'ט בישופ, אביגייל הובס ומרי וורן. הובס ומרסי לואיס האשימו אותו בכשפים והוא הובא לבית משפט ונחקר על ידי אותם השופטים שחקרו את אשתו. הוא סירב להודות באשמה ונשלח למעצר.[2]
המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרתה נשפטה ונמצאה אשמה בכישוף ב-9 בספטמבר 1692. היא נידונה למוות בתלייה יחד עם מרי איסטי, אליס פרקר, אן פודאטור, דורקס הואר ומרי ברדביורי. יום לאחר מכן, חברי הכנסייה בה הייתה חברה הצביעו בעד נידוי וגירשו אותה מהכנסייה.[2]
הוצאה להורג[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-19 בספטמבר הופשט גילס מבגדיו ועל חזהו הונח קרש. בעוד אנשי סיילם נאספו סביבו, נערמו על הקרש אבנים כבדות בזו אחר זו כמעין שיטת עינוי שטרם נראתה בסיילם, אשר מטרתה להוציא הודאה מאדם שהואשם בכישוף. הוא התחנן שיוסיפו עוד אבנים כדי שמותו יהיה מהיר יותר, וסירב להודות באשמה. בסופו של דבר נמחץ גילס בן ה-80 למוות ונקבר בקבר לא מסומן.[1][5]
ב-22 בספטמבר מרתה הובאה לגלואוז היל והוצאה להורג בתלייה יחד עם עוד חמש נשים ושני גברים, כולם קורבנות של ציד המכשפות בסיילם. בשנת 1954 שמה של מרתה קורי נוקה באופן רשמי.[5]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Giles and Martha Corey Memorial, Salem Witch Museum (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 3 4 5 Biography of Martha Corey, Last Woman Hung in the Salem Witch Trials, ThoughtCo (באנגלית)
- ^ Important Persons in the Salem Court Records, salem.lib.virginia.edu
- ^ Richard Priebe, The Project Gutenberg eBook of Salem Witchcraft, Volumes I and II, by Charles Upham
- ^ 1 2 3 Martha Corey, History of American Women, 2008-06-14 (באנגלית אמריקאית)