מרתף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קומת מרתף שהשתמרה מימי הביניים בעיר העתיקה של ורשה
מרתף לייצור יין

מרתףאנגלית: basement או cellar) הוא קומה אחת או יותר בבניין, הממוקמת, כולה או חלקה, מתחת לקומת הכניסה שלו. שימושיה של קומת המרתף מגוונים ועשויים לכלול מערכות בניין גדולות כדוגמת: דוד חימום, מחמם מים מיידי, לוח חשמל ראשי, מערכת מיזוג אוויר מרכזית ועוד. בנוסף יכולה לשמש לחניית כלי רכב, מחסן, מקלט בשעת הצורך, חדר כושר, ייצור יין ועוד. בערים בהן יוקר המחיה גבוה משמשים מרתפים לעתים קרובות כמגורים בסטנדרט גבוה או דירות סטודיו.

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קימיים מספר סוגי מרתפים:

  • Daylight basement - מרתף שלפחות חזית אחת שלו מעל הקרקע (בשל הפרשי גבהים של הקרקע הטבעית) והוא בעל דלת כניסה משלו.
  • Look-out basement - מרתף בו חלקם העליון של הקירות שלו נמשכים מעל הקרקע ומשולבים בהם חלונות, המכניסים אור טבעי ואוויר אליו.
  • Walk-up basement - מרתף בעל דלת כניסה משלו אך, בשונה ממרתף אור יום, הגישה אליו נעשית דרך גרם מדרגות חיצוני היורד אליו.
  • Finished Fully Underground Cellar - לפי מילון אוקספורד סוג זה של מרתף משמש אך ורק לייצור יין או אחסון פחם.
  • Underground crawl space - גובהו לא מאפשר לאדם לעמוד בתוכו (בדרך כלל בגובה של עד 1 מטר) ותכליתו לאפשר גישה נוחה יחסית לצנרות מתחת לבניין לשם תחזוקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרתף בוויקישיתוף
P Architecture.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אדריכלות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.