משה וקסלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה וקסלר
אין תמונה חופשית
לידה 1848
יאשי, נסיכות מולדובה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 במאי 1911 (בגיל 63 בערך)
ראשון לציון, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1882–1911 (כ־29 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משה וקסלר (לעיתים: וכסלר, 184826 במאי 1911) היה ראש הוועד השמיני בראשון לציון בשנים 19031904, מראשוני תנועת חיבת ציון וממייסדי ראשון לציון.[1]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וקסלר נולד ביאשי, מולדובה למשפחת רבנים חסידים והתחנך כחסיד. וקסלר התמחה בתחום הנומיסמטיקה למטבעות עבריים, יווניים ורומאים ועסק כחלפן מטבעות[1] הוא נהג לרכוש מטבעות עתיקים מהערבים שחיו בפלשתינה, בה ביקר פעמים אחדות. בשובו לאירופה מכר את המטבעות למוזיאונים בבריטניה ובצרפת.[2]

וקסלר היה מראשוני תנועת "חיבת ציון". עם התעוררות התנועה, בשנת 1882, עלה ארצה עם רעייתו ליפשה, שלושת בניהם ושתי בנותיהם. הם התיישבו במושבה ראשון לציון, שם נטע וקסלר כרם.[1]

בבואו למושבה נרתם לעזור בחפירת הבאר והמקווה שנבנה לידה. וקסלר עסק גם כפעיל ציבורי, הוא חתום על ספר התקנות השני (1897), משגיח על בית המרחץ והמקווה, חבר בוועד המושבה. נבחר גם לכהן כראש הוועד בשנים 1903 - 1904, שמנה את סגנו אריאל ליב גיסין ואת חברי הוועד: ברלניצקי נתן, בירגר גרשון, גינזבורג נח, הלל נפתלי אברהם, יודילוביץ' דוד, כנר יעקב, פוחצבסקי מיכל, צלליכין יהודה ורוזן שרגא פיבל.[2][3]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

למשה וקסלר ואשתו נולדו חמישה ילדים: בת שבע (וקסלר) סגל, חנוך הינייך וקסלר, מרדכי וקסלר, אהרון וקסלר ורבקה (וקסלר) סגל.[4]

אשתו, ליפשה, נפטרה מכוויות שנגרמו עקב נפילה למים הרותחים במקווה, בת 36 במותה. קברה היה לקבר הראשון שנכרה בבית העלמין בראשון לציון, ולזכרה נקראת הנכדה "ליפשה".[2]

לאחר מותה של אשתו, וקסלר התחתן בשנית עם חנה פיגה וקסלר.[4]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב "משה וכסלר" בראשון לציון

במרכז ראשון לציון, בסמוך לבניין העירייה ולגן העיר, קרוי רחוב על שמו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 דוד יודילוביץ, ראשון-לציון התרמ"ב התש"א, כרמל מזרחי, 2006, עמ' 419
  2. ^ 1 2 3 ליפשה סגל-ז'מסון, ילדות בראשון לציון
  3. ^ דוד יודילוביץ, ראשון-לציון התרמ"ב-התש"א, כרמל מזרחי, 2006, עמ' 434
  4. ^ 1 2 אלבום המשפחות - משה וקסלר (וכסלר), אלבום המשפחות