משתה הורדוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Formella 06, donatello, banchetto di erode, 1427 01.JPG

משתה הורדוס הוא תבליט מתוך אגן הטבילה בסיינה מאת דונאטלו, בסגנון הרנסאנס המוקדם (1423–1427).

סיפור המעשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורדוס אנטיפס היה שליט יהודי ששלט בחסות הרומאים, והיה נשוי להרודיאס, גרושתו של אחיו. לאשתו הייתה בת מנשואיה הראשונים, שלומית, שהייתה רקדנית. באחד מן המשתים שערך ביקש הורדוס אנטיפס משלומית לרקוד בפני האורחים. שלומית הסכימה אך בתנאי מוקדם אותו לא הסכימה לספר. הורדוס אנטיפס הסכים ושלומית רקדה בפני האורחים. בסוף המשתה ביקשה שלומית את מותו של יוחנן המטביל שהיה באותו זמן אסור בכלאו של הורדוס אנטיפס. שלומית הייתה מאוהבת ביוחנן אך זה לא החזיר לה אהבה, לכן רצתה להתנקם בו. הורדוס אנטיפס הזדעזע אך בלית ברירה ממש את מבוקשה ועוד באותו ערב הגיש את ראשו של יוחנן על מגש לשלומית.

מאפיני התמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומפוזיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לקומפוזיציה הרנסאנסית שבה הדמויות נמצאות במרכז התמונה דונאטלו מציב במרכז חלל ריק. משמעות בחירה זו היא ליצור קומפוזיציה שתסמל את הבריחה וההימלטות של הדמויות מהאירוע המזעזע. ליצור קומפוזיציה דינאמית שמבוססת על קווי אלכסון.

כניסה לעומק[עריכת קוד מקור | עריכה]

דונאטלו הביא לפיסול סוג חדש של תבליט, תבליט רדוד. בתבליט זה העצמים או הדמויות הקרובות בולטות מאוד בניגוד לרחוקות שלעיתים אפילו רק חרוטות על המתכת. בנוסף, בתבליט זה יש שימוש בפרספקטיבה חד מגוזית, פרספקטיבה קווית מדעית (המאופיינת לרוב עם הרנסאנס). שני מאפיינים אילו יוצרים אשליית עומק משכנעת מאוד לתבליט המעידה גם על הידע הרב של דונאטלו.

מאפיינים רינו שמנטאלים (הלקוחים מהקלאסיקה).

קשתות חצי עגולות - קשתות רומיות. עמודי פילאסטר (עמודים שאינם מיועדים להחזיק את המבנה אלא מהווים קישוט ארכיטקטוני בלבד).

התאמה לצופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגן הטבילה נמצא נמוך יותר מגובה אדם והתבליט נעשה כך שיתאים לצפיה ממבט על, לגובהו של אדם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משתה הורדוס בוויקישיתוף