משתמשת:אמא של גולן/יוזפה יוטייקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוזפה פרנצ'ישקה יוטייקו
Józefa Franciszka Joteyko
פרסים והוקרה פרס לאלאמנד

יוזפה פרנצ'ישקה יוטייקו, (בפולנית: Józefa Franciszka Joteyko ידועה בצרפת גם כג'וזפין יוטייקו, נולדה ב-29 בינואר 1866 אוקראינה, נפטרה ב-24 באפריל 1928 בוורשה) הייתה רופאה נוירולוגית ילדים ופסיכולוגית פולנית, האישה הראשונה שהוסמכה כרופאה בפולין.[1] מאמריה ומחקריה צוטטו ופורסמו במאמרים נחשבים של אותה תקופה. הייתה סגן נשיא האגודה הבלגית לנוירולוגיה וזכתה בפרסים של האקדמיה הצרפתית למדעים. הובילה במחשבה שכל הילדים זכאים לחינוך, כולל ילדים עם מוגבלויות והקימה פדגוגיה מיוחדת בוורשה, יחד עם מריה גז'גוז'בסקה (פול').

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוזזפה יוטייקו נולדה ב-29 בינואר 1866 ב- Pocsujki בפוצ'וג'קי ליד קייב. משפחתה הייתה חלק מהאריסטוקרטיה ליטאית, והיא הילדה הרביעית של לוצ'אן וקרולינה יוטייקו. את ילדותה בילתה באחוזה המשפחתית. בשנת 1973 משפחתה עברה לוורשה. ליוזפה היו שני אחים ואחות.[2] אחיה של ז'וזפין, טדאוש (פול') ‏ (1872-1932), היה מלחין.

יוטייקו נשלחה בהתחלה לבית ספר לבנות בוורשה, אולם הוריה לא היו מרוצים מהחינוך והיא המשיכה ללמוד בבית. בשנת 1884 היא כבר ידעה ארבע שפות, והצליחה להגיע לרמת בחינות הכניסה במדעים באוניברסיטה.[2] יוטייקו רצתה להמשיך ללמוד, ובאותה תקופה נשים לא יכלו ללמוד באוניברסיטת ורשה, לכן היא עברה לז'נבה, וקיבלה תואר ראשון במדעים וביולוגיה באוניברסיטת ז'נבה בשנת 1886.[2] לאחר מכן הלכה ללמוד רפואה בבריסל ובאוניברסיטת פריז שם הגנה על התזה שלה ברפואה בשנת 1896.[1]

בשנת 1903 זכתה בפרס לאלאמנד[3]

בסוף חייה חזרה לוורשה ולימדה שם מדע והוראת המדעים. נפטרה בשנת 1929.[1]

[2]

9[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה הכוונה כאן? שלו habilitation למחקר ישיר נתמך בוורשה בשנת 1927.

בשנת 1898, חזרה יוטייקו לבריסל לחקור פיזיולוגיה במכון Solvay. היא מתעניינת במיוחד בפיזיולוגיה של העבודה, ועם צ'ארלס הנרי מפרסמת

"על המשוואה הכללית של עקומות עייפות" (1903), ולאחר מכן, לבד, "חוקי הארוגוגרפיה: מחקר פיזיולוגי מתמטיקה "(1904) [4] .

בשנת 1909, היא הייתה האישה היחידה על הקונגרס הבינלאומי 6 לפסיכולוגיה בז'נבה.

היא מלמדת במונס ושרלרואה (1906-1914), בשנת 1916 היא מלמדת פדגוגיה ופסיכולוגיה ניסיונית בסורבון, ולאחר מכן נותנת קורסים בקולז' דה פראנס (כנסיית מיכונס), כאשה הראשונה שהייתה שם. [5] . בשנת 1918 החלה ללמד בליון, אך חזרה לפולין ב -1919. לאחר שעבדה במכון הפדגוגי בוורשה, המשיכה את הקריירה בהוראה באוניברסיטת ורשה משנת 1926.

האינטרסים המדעיים שלו השתנו עם השנים. היא החלה לעבוד על פיזיולוגיה, ואחר כך על פסיכולוגיה ופדגוגיה של עבודה.

מחקריה ופרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשר הקימה, יחד עם מריה גז'גוז'בסקה, פדגוגיה מיוחדת בוורשה.

היא הייתה סגנית נשיא האגודה הבלגית לנוירולוגיה וזוכה בפרסי האקדמיה למדעים בצרפת [6] .

פרסומים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עם מיכאלינה סטפנובסקה, פסיכו-פיזיולוגיה של כאב, פריז : F. Alcan, 1909
  • תפקוד שרירי, פריז : ד 'ובנו, 1909
  • מדע העבודה וארגונו, פריז : פ 'אלקן, 1917.
  • עייפות, פלמריון, 1920.
  • הפסיכולוגיה של הצורה ביחס שלה עם תזות של בית הספר הפעיל, ורשה : Instytut Głuchoniemych i Ociemniałych, 1927.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Laura Lynn Windsor (2002). Women in Medicine: An Encyclopedia. ABC-CLIO. p. 116. ISBN 1576073920.
  2. ^ 1 2 3 4 Mary R. S. Creese (215). Ladies in the Laboratory IV: Imperial Russia's Women in Science, 1800-1900: A Survey of Their Contributions to Research. Rowman & Littlefield. pp. 108–109. ISBN 1442247428.
  3. ^ "textsLes fondations de l'Acad". Hendaye, (Ba Impr. de l'Observatoire d'Abbadia, ‏ digitizer=Smithsonian Libraries. 1917. p. 170.
  4. ^ Cf. Académie des sciences (France).
  5. ^ Gerard Jorland, Annick Opinel, George Weisz, Body Counts: Medical Quantification in Historical and Sociological Perspectives//Perspectives historiques et sociologiques sur la quantification médicale, McGill-Queen's Press - MQUP, 2005, p. 150.
  6. ^ Joyce Harvey, Marilyn Ogilvie, The Biographical Dictionary of Women in Science: Pioneering Lives from Ancient Times to the Mid-Twentieth Century, Volume 1, Taylor & Francis US, 2000, p. 670.



[[קטגוריה:מדענים פולנים]] [[קטגוריה:רופאות צרפתיות]] [[קטגוריה:מדעניות עצב]]