קייב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קייב
Київ
סמל העיר קייב
דגל העיר קייב
Collage of Kiev.png
פוטומונטז' של קייב
מדינה אוקראינהFlag of Ukraine.svg  אוקראינה
ראש העיר ויטלי קליצ'קו
שטח 800 קמ"ר
גובה 179 מטרים
תאריך ייסוד בין המאה ה-5 למאה ה-6
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

2,847,200 (2013)
3,275,000
3,299 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות 50°27′00″N 30°31′24″E / 50.45000°N 30.52333°E / 50.45000; 30.52333קואורדינטות: 50°27′00″N 30°31′24″E / 50.45000°N 30.52333°E / 50.45000; 30.52333
אזור זמן UTC +2
www.kmr.gov.ua
לחצו כדי להקטין חזרה
מולדובה הונגריה סרביה רומניה רוסיה פולין סלובקיה בלארוס מחוז ווהלין מחוז רובנו מחוז ז'יטומיר קייב מחוז קייב מחוז צ'רניהיב מחוז סומי מחוז לבוב מחוז טרנופול מחוז חמלניצקי זקרפטיה מחוז איוונו-פרנקיבסק מחוז צ'רנוביץ מחוז ויניצה מחוז אודסה מחוז צ'רקאסי מחוז פולטבה מחוז חרקוב מחוז לוהנסק מחוז דונצק מחוז קירובוגרד מחוז מיקולאייב מחוז חרסון מחוז דניפרופטרובסק מחוז זפוריז'יה רפובליקת קרים סבסטופולKiev (city) in Ukraine (claims hatched).svg
אודות התמונה

קייבאוקראינית: Київ -‏ IPA: . ברוסית: Киев, נהגה קִייֵב; בעבר בעברית קיוב) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה. העיר נמצאת בצפון המדינה על גדות הנהר דנייפר, שחוצה אותה לאורכה. בעבר שימשה כבירת רוס של קייב, המדינה הראשונה של העמים הסלאבים. בשנת 2013 חיו בה באופן רשמי 2,847,200 תושבים[2], אך ישנן הערכות שבפועל האוכלוסייה גדולה יותר[3]. מבחינה מנהלית העירייה מנותקת ממחוז קייב שסובב אותה.

קייב היא מוקד חשוב של תעשייה, מדע, השכלה ותרבות במזרח אירופה. בית למספר רב של תעשיות היי טק, מוסדות להשכלה גבוהה ומוקדים היסטוריים בעלי חשיבות עולמית. בעיר יש תשתית רחבה ומאוד מפותחת של תחבורה אזרחית, במיוחד מערכת הרכבת התחתית של העיר הנקראת קייבסקיי מטרופוליטן. בשנת 1990 הוכרזו קתדרלת סופיה הקדושה ולאוורת קייב-פצ'רסק בעיר, כאתרי מורשת עולמית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז קייב במאה ה-19

חפירות ארכאולוגיות מצביעות על התיישבות במקום כבר לפני 15,000 עד 20,000 שנה. האגדה מספרת כי העיר נוסדה בין המאה ה-5 למאה ה-6 על ידי שלושה אחים: קִיי, שצ'ק ו-חוריב (ברוסית ובאוקראינית: Кий, Щек, Хорив בהתאמה) ואחותם ליביד (באוקראינית: Либідь; ברוסית: Лыбедь) על גדות נהר הדנייפר (Днепр), וכי הם קראו לה על שם אחיהם הבכור קיי. כזכר לסיפור ייסודה של העיר באגדה, ישנו פסל על גדות הנהר ובו מופיעים ארבעתם על רפסודה. לעומת זאת טוענים חוקרים שקייב נוסדה בידי הכוזרים להגנה על דרכי המסחר באזור והשם הוא כוזרי ומובנו בכוזרית "יישוב על גדת נהר": "קי" בכוזרית פירושה "גדת נהר" ו"ייב" הוראתה "יישוב".

מן המאה ה-9 שימשה קייב כבירתה של רוס של קייב, עד שבעקבות חלוקות אדמותיה איבדה את מעמדה המרכזי ונכבשה על ידי המונגולים ב-1240. ב-1362 נכבשה על ידי הליטאים. בעקבות איחוד לובלין ב-1569 הועברה לממלכת פולין תחת המסגרת המשותפת של האיחוד הפולני-ליטאי. ב-1667, לאחר מרד הקוזאקים של בוגדן חמלניצקי, היא סופחה לקיסרות הרוסית תחת תנאי הסכם אנדרוסובו.

ב-1917 בכיבוש גרמני, פולני, שימשה כבירת הרפובליקה העממית של אוקראינה, אך נכבשה על ידי הבולשביקים ב-1920 בסופו של דבר. בירת אוקראינה נקבעה בחרקוב, אך קייב חזרה למעמדה ב-1937. ב-1941 בעקבות קרב קייב נכבשה על ידי גרמניה וב-5 בנובמבר 1943 שוחררה. העיר הוכרזה כעיר-גיבורה של ברית המועצות. ב-1986 נפגעה העיר מאסון צ'רנוביל, שאירע כ-100 ק"מ צפונית לעיר.

מ-1991 קייב היא בירת אוקראינה העצמאית. בשנים 2004-2005 התרחשה בעיר המהפכה הכתומה, שבראשה עמד ויקטור יושצ'נקו. ב-2012 קייב, הייתה אחת מארבע הערים שאירחו את יורו 2012 ובשנים 2013-2014 פרצו מחאות, הפגנות ועימותים אלימים באירועים שכונו יברומאידן. העימותים האלימים הביאו לעשרות הרוגים ולהשתלטות ארגוני האופוזיציה הלאומניים על בנייני ממשל ובניין עיריית קייב. בפברואר 2014 הודיע ראש העיר על עזיבתו את מפלגת השלטון, מפלגת האזורים.

סביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קייב בנויה משני צידי נהר הדנייפר שזורם דרומה לים השחור. גאוגרפיית קייב שייכת לאזור הגאולוגי של פולסיה אך ייחוד מבנה הקרקע מייחד אותה מהאזור הסובב אותה. החלק העתיק יותר (החלק המערבי) מיוצג על ידי מספר רב של גבעות מיוערות, עמקים ונהרות קטנים. הרמה היא חלק מהאזור הרחב יותר הנקרא "Prydniprovska" שמתחבר לגדה המערבית של נהר הדנייפר. העיר התרחבה מזרחית לנהר רק במאה ה-20. חלקים נרחבים של עמק הדנייפר יובשו מלאכותית על ידי הטמנת חול והם מוגנים על ידי סכרים. הדנייפר יוצר מערכת של פלגים, איים ונמלים בתוך תחומי העיר. העיר היא אזור מפגש של נהרות הדסנה עם מאגר המים קייב (בצפון) ומאגר המים קניב (בדרום).

מבנה העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז העסקים "לאונרדו"
חרישאטיק - הרחוב הראשי בעיר
בית דירות בעיר
מרכז העסקים "פארוס"
מוזיאון להיסטוריה של מלחמת העולם השנייה

קייב היא בירת אוקראינה, והיא העיר הגדולה והמטופחת ביותר במדינה. רחובותיה רחבים, הבתים העתיקים (יחסית) במרכז העיר שמורים היטב. השדרה המרכזית רחבה וציבור גדול מתכנס בה בימי חופשה וחגים לטיול או להפנינג. בעיר מקומות היסטוריים רבים, פארקים מפוארים וגדולים ואטרקציות רבות. כמו כן בקייב מוקמת האנדרטה בבאבי יאר (Бабий Яр) לזכר יהודי קייב שהובלו למוות על ידי הכוחות הנאצים במלחמת העולם השנייה. פסל ענק לכבוד אמא מולדת (Родина Мать)

פוליטיקה וממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר פועלת המועצה העירונית המחוקקת (Київська міська рада), ובה 120 חברים. עיריית קייב היא גוף ההוצאה לפועל והארגון המנהל את ענייני העיר ובראשה עומד ראש העיר, המכונה ראש האדמיניסטרציה העירונית (באוקראינית: Київська міська державна адміністрація).

ראש העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ראש עיריית קייב

ראש עיריית קייב הוא ראש הרשות המבצעת של העיר קייב והוא ראש השלטון המקומי החשוב ביותר באוקראינה. העומד בראשות העיר קייב הוא אזרח אוקראיני הנבחר בבחירות ישירות על ידי תושבי קייב לתקופת כהונה בת 4 שנים. ראש העיר הנוכחי הוא ויטלי קליצ'קו, שנכנס לתפקידו ב-5 ביוני 2014 לאחר שזכה ב-57% מהקולות בבחירות לראשות העיר שנערכו ב-25 במאי 2014.

חלוקה מנהלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת עשרת רבעי קייב.

מבחינה מנהלית, העיר קייב מחולקת לעשרה רבעים (ראיונים) שכוללים תת-חלוקה ליחידות טריטוריאליות משלהן.

בשנת 2001 נערך ארגון מחדש לחלוקה המנהלית של העיר ובמסגרתה מחולקת העיר לרבעים הבאים:

  • COA of Darnytsia Raion UHT.svg רובע דרניציה (Дарницький район)
  • Coat of Arms of Desna Raion UHT.svg רובע דסנה (Деснянський район; על שם נהר דסנה)
  • COA Dniprovskyi Kyiv Ukraine.svg רובע דניפר (Дніпровський район; על שם נהר דנייפר)
  • COA of Holosiiv Raion UHT.svg רובע הולוסייב (Голосіївський район)
  • COA Obolonskyi, Kyiv, Ukraine.svg רובע אובולון (Оболонський район)
  • COA Pecherskyi, Kyiv, Ukraine UHT.svg רובע פצ'רסק (Печерський район)
  • COA of Podil Raion Big.svg רובע פודול (Подільський район)
  • COA Shevchenkivskyi, Kyiv, Ukraine UHT.svg רובע שבצ'נקו (Шевченківський район; על שם טאראס שבצ'נקו)
  • COA Solomianskyi, Kyiv, Ukraine UHT.svg רובע סולומיאנקה (Солом’янський район)
  • COA Sviatoshynskyi, Kyiv, Ukraine UHT.svg רובע סביאטושין (Святошинський район)

מרבית הרבעים נקראים בשם שכונות, אישים ומיקומים היסטוריים בעיר.

העיר מחולקת למעשה לשניים. הגדה הימנית של נהר הדנייפר והגדה השמאלית (ובה מספר איים גדולים המסופחים לרבעים שבגדה השמאלית).

הגדה הימנית (Правий Берег) ממוקמת בחלקו המערבי של הנהר ובה האתרים ההיסטוריים של העיר ומרבית מבני הממשל והעסקים.

הגדה השמאלית (Лівий Берег), הממוקמת בחלקו המזרחי של הנהר סופחה לעיר רק במהלך המאה ה-20 והיא ברובה אזורי מגורים. אזורי תעשייה גדולים ושטחים ירוקים פזורים משני צדי הנהר.

הרפורמה בחלוקה המנהלית של העיר שיצאה לדרך באוקטובר 2001 צמצמה את מספר הרבעים מ-14 לעשרה: שמונה בגדה הימנית של הדנייפר ושלוש בגדה השמאלית של הנהר. לרבעים הוענקו שמות גאוגרפיים וגבולות הרבעים עברו בצירי התנועה הראשיים.

החלוקה המנהלית לאחר 2001:
Г — רובע הולוסייב
Дар — רובע דרניציה
Дес — רובע דסנה
Дн — רובע דנייפר
О — רובע אובולון
Печ — רובע פצ'רסק
Под — רובע פודול
Св — רובע סביאטושין
Сол — רובע סולומינקה
Ш — רובע שבצ'נקו

אוכלוסייה ושטחי הרבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע שטח בקמ"ר אוכלוסייה
הגדה הימנית:
רובע הולוסייב 156 228 130
רובע סביאטושין 110 326 421
רובע סולומינקה 40 335 563
רובע אובולון 110 311 173
רובע פודול 34 185 609
רובע פצ'רסק 27 133 762
רובע שבצ'נקו 25 222 804
הגדה השמאלית:
רובע דרניציה 134 301 752
רובע דנייפר 67 342 945
רובע דסנה 148 351 193

חדש מול ישן[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבעים חדשים (לאחר 2001) שם הרבעים הישנים (עד 2001)
רובע הולוסייב רובע מוסקבה (ב-2016 הפך לרובע בנדרה) וחלק מרובע חרקוב
רובע דרניציה חלק מרובע דרניציה ורובע חרקוב
רובע דסנה רובע ואטוטין
רובע גנייפר רובע דנייפר וחלק מרובע דרניציה
רובע אובולון רובע מינסק וחלק מרובע פודול
רובע פצ'רסק רובע פצ'רסק וחלק מרובע מוסקבה לשעבר (רובע בנדרה כיום)
רובע פודול רובע פודול וחלק מרובע שבצ'נקו
רובע סביאטושין רובע לנינגרד וחלק מרובע ז'ובטני
רובע סולומינקה רובע זאליזניצ'ני וחלק מרובע ז'ובטני ורובע רדיאנסק
רובע שבצ'נקו רובע שבצ'נקו וחלק מאובע רדיאנסק ורובע קייב הישנה'

רבעים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רובע זאליז'טני (אפריל 1938 - אוקטובר 2001), הפך לרובע סולומיאנקה.
  • רובע ז'ובטני (1920 בקירוב - 2001), הוקם על אדמת שוליאבקה. היום זהו רובע סולומיאנקה.
  • רובע מינסק (עד 1975), שינה שמו לרובע אובולון.
  • רובע קייב הישנה (היה קיים עד 2001) ואוחד עם הרובע הסובייטי ליצירת רובע שבצ'נקו.
  • הרובע הסובייטי (התקיים עד 2001), אוחד עם רובע קייב הישנה ליצירת רובע שבצ'נקו.
  • רובע לנינגרד (אפריל 1973 - 2001), אוחד עם רובע ז'ובטני, הרובע הסובייטי ורובע שבצ'נקו ליצירת רובע סביאטושין
  • רובע ראחיב-סביאטושין (ינואר 1924 - אפריל 1973) היה חלק מרובע סביאטושין עד 1973 והפך לרובע לנינגרד.
  • רובע סביאטושין ההיסטורי (1918 - 1924), הוקם כחלק מהרפורמות של פאבל סקורופאדסקי. הפך לחלק מרובע ראחיב-סביאטושין.
  • רובע מוסקבה (1921 - 2001), הפך לרובע הולוסייב
  • רובע חרקוב (עד 2004), אוחד עם רובע דרניציה

חוק וסדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אכיפת החוק ושמירת הסדר בעיר אחראית משטרת קייב (רשמית, מינהל משרד הפנים בקייב)[4]. משטרת קייב אחראית על סידורי האבטחה במקומות הציבוריים לרבות הרכבת התחתית של קייב שבה פועל כוח שיטור נפרד.

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזכורים על יהודים בקייב נמצאו החל מהמאה ה-10. מכתב קיוב המפורסם, המסמך העתיק ביותר הקיים היום שבו מוזכרת העיר בשמה, נכתב בשפה העברית על ידי אנשי הקהילה היהודית בעיר. בכרוניקות הרוסיות מסופר שלנסיך ולדימיר הראשון הגיעו יהודים מהממלכה הכוזרית שניסו ליהדו, אך הוא בחר להתנצר. בנימין מטודלה ופתחיה מרגנסבורג מזכירים את קייב כעיר גדולה של יהודים. חסרות ידיעות על היישוב היהודי בתקופת הכיבוש המונגולי, אך בכיבוש הליטאי ידוע שוב על קהילה יהודית. בשנת 1482 העיר נכבשה על ידי מושל קרים מנגלי-גירי, יהודים רבים נהרגו ואחרים נלקחו בשבי לקרים. ב-1495 כשהעיר חזרה לליטא נגזרה על היהודים גזירת גירוש, שבוטלה ב-1503 על ידי המלך סיגיזמונד. ב-1619 הסוחרים הנוצרים הצליחו ללחוץ על השלטונות, ולהשיג גירוש נוסף ליהודים. ב-1648 יהודים רבים נרצחו מגייסותיו של בוגדן חמלניצקי. בשנת 1654 לאחר הכיבוש הרוסי נאסר על היהודים להתיישב בקייב, כמו בכל רוסיה של אז, ועד חלוקת פולין לא ידוע על קהילה יהודית במקום. בחלוקת פולין השנייה ב-1793 חודשה הקהילה היהודית על ידי יהודים מבלארוס וליטא והתחילה לגדול במהירות.

במאה ה-19 משפחת ברודסקי ששלטה על תעשיית הסוכר ובנתה ברוסיה מסילות ברזל ממקום מושבה בקייב התפרסמה מאוד ברוסיה. אילי ההון היהודים ישראל ברודסקי ובניו אליעזר ואריה לייבוש בנו בעיר בית-כנסת מרכזי, הנושא את שמם, בתי ספר למלאכה ובתי חולים. ב-26 באפריל 1881 התרחש בעיר פוגרום כנגד האוכלוסייה היהודית, מספר אנשים נהרגו, 20 נשים עונו ומאות דירות ועסקים יהודיים חובלו. המשטרה המקומית סייעה למתפרעים. בין 18 ל-20 באוקטובר 1905 התקיים בעיר פוגרום נוסף נגד האוכלוסייה היהודית, כשבפעם השנייה המשטרה סייעה למתפרעים ואף הסיתה נגד היהודים. בשנת 1911 התקיים בעיר משפט בייליס, כשיהודי הואשם בעלילת דם. המשפט גרם שוב למעשים אנטישמיים בעיר, אפילו לאחר זיכויו של הנאשם. לאחר מלחמת העולם הראשונה יהודים רבים מבלארוס וליטא מצאו בעיר מקלט. במלחמת האזרחים בין 1919 ל-1921 על העיר שלטו גדודים שונים, הנלחמים זה בזה, כשהיהודים הם הסובלים המרכזיים, מאות נהרגו, ואלפים נפצעו באותה תקופה.

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – באבי יאר

ב- 19 בספטמבר 1941 התקדמו הנאצים מזרחה וכבשו את קייב. לפני הכיבוש הצליחו יותר מ-100,000 מתוך 160,000 יהודי העיר להימלט ממנה. ב-28 בספטמבר 1941 פורסמה ברחבי קייב הודעת גירוש לכאורה, ורוב תושבי העיר האמינו שמדובר בגירוש מהעיר התייצבו בשעה היעודה כאמור בהוראות. אלה הופנו אל בית הקברות היהודי ואל באבי יאר ושם נורו למוות. לפי דו"ח של האיינזצגרופן, 33,771 יהודים נטבחו ב-29 וב-30 בספטמבר בבאבי יאר. במהלך השנה שלאחר הרצח הובלו לבאבי יאר והומתו שם בהריגה 15,000 יהודים נוספים שנתפסו בעיר ובסביבתה.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1946 היה בית כנסת אחד פעיל בעיר. רופאים יהודיים רבים תושבי העיר פוטרו ממשרתם במשפט הרופאים ב1953. בעיר כיום קיימות 2 קהילות, ולהם 2 בתי ספר: האחד של חב"ד, בראשות הרב יונתן בנימין מרקוביץ, והשני של חסידות קרלין בראשות הרב יעקב בלייך. ישנו גם סניף של ישיבת אש התורה ונציגות של הסוכנות היהודית.

חינוך, תרבות וספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניברסיטת קייב פועלת משנת 1834. ב-1992 הוקמה בעיר "האוניברסיטה הרפואית בקייב". כיום יש בעיר כ-70 מוסדות להשכלה גבוהה.

בעיר פועלות מספר מוסדות תרבות לרבות מספר תאטראות. שידורי טלוויזיה החלו בשנת 1956 והערוץ הראשון מהווה יורש של הערוץ שהחל לשדר אז.

כדורגל הוא הספורט הפופולרי ביותר בקייב. הקבוצה הבולטת בעיר היא דינמו קייב שזכתה גם בהצלחות בינלאומיות. באצטדיון בעיר התקיים טקס הפתיחה של משחקי יורו 2012.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קייב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצלום פנורמי של העיר קייב
Magnify-clip.png
תצלום פנורמי של העיר קייב