משתמשת:לאן/מואיסקה
דף זה הוא טיוטה פרטית בה מרוכזים מקורות, קטעים בעבודה ורעיונות לצורך עבודה על הערך הרז'ה.
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
https://theculturetrip.com/europe/belgium/articles/tintins-father-herge-and-the-collaborationist-shadow/ - כללי, בעיקר על המלחמה. להשתמש רק כתוספת (לא אמין).
https://www.theguardian.com/books/2001/sep/30/classics.booksforchildrenandteenagers - לא ברור, בינונית, בגרדיאן
https://eds-p-ebscohost-com.elib.openu.ac.il/eds/detail/detail?vid=1&sid=1a4ce48f-5a84-41e5-a5a0-1d0e26260e3b%40redis&bdata=JnNpdGU9ZWRzLWxpdmUmc2NvcGU9c2l0ZQ%3d%3d#AN=102165655&db=ers - סקירה קצרה על תעמולה בקומיקס. אזכורים ליצירות המוקדמות של הרז'ה
http://www.paulgravett.com/articles/article/hergeacute_-_one_hundred/ - גרווט: צ'אנג, הלוטוס הכחול וטיבט.
http://www.paulgravett.com/articles/article/herge_the_clearline - גרווט: קו נקי 2. רלוונטי גם לאסכולת בריסל והקו הנקי, אולי גם ג'ייקובס וכאלה.
http://www.letendanceur.bzh/2019/03/05/la-ligne-claire-des-bd-dherge-a-aujourdhui/ - כתבה מעניינת אבל מקור לא הכי אמין. על הקו הנקי, מקורות והשפעות.
https://www.masa.co.il/article/%D7%91%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D/ - מאמר כללי על בלגיה והקומיקס, בפרט בבריסל, סקירה נחמדה על קומיקסים מרכזיים. אולי יהיה שימושי ל"קומיקס פרנקו־בלגי".
https://www.proquest.com/docview/2396313188?accountid=12994 - על הכוכב המסתורי. להיכנס דרך האוניברסיטה הפתוחה
http://bellier.co/PVIndex.htm - ארכיון פרסומי Le Petit Vingtième
https://www.creativereview.co.uk/cartoonist-herge-beyond-tintin/ - מקור טוב עם ציטוטים מעניינים, בעיקר על טכניקות וסגנון גרפיקה
https://www.lrb.co.uk/the-paper/v34/n11/christopher-tayler/haddock-blows-his-top - סקירה נחמדה, בעיקר עד שנות ה-50. אין מידע חדש.
https://www.jstor.org/stable/41302875?read-now=1&seq=7#page_scan_tab_contents - בג'ייסטור, שפה קשה. מגדיר את הרז'ה כאבי הקומיקס האירופי המודרני ומדבר על סגנון וטכניקות.
אסולין 155- מטרה אחת בלבד: הבנה מקסימלית. 157 - בהירות וקריאות הם שני היסודות. מעמוד 155 והלאה יש תיאור מפורט של אופן העבודה, הדגשים והתאוריה.
התייחסות להכוכב המסתורי, אנטישמיות - אסולין 162.
טריפו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ענת פרמנינגר טוענת שהסצנה מ400 המלקות שבה אנטואן גונב בקבוק חלב היא ביטוי לכמיהתו של הילד לאהבת אם.[1]
"בגרעין הקשה של הגל החדש נמנו חמישה במאים מרכזיים: טריפו, ז'אן-לוק גודאר, קלוד שברול, אריק רוהמר וז'אק ריווט. החמישה נפגשו בנעוריהם בסינמטק הפריזאי שהקים אנרי לאנגלואה בשנת 1963 ... בשנת 1951 ייסד הקולנוען הצרפתי החשוב אנדרה באזאן את הביטאון "מחברות הקולנוע", כתב עת קולנועי שזכה למוניטין הגדול ביותר בהיסטוריה של הקולנוע. באזאן צירף למערכת את טריפו, גודאר, שברול רוהמר וריווט והחמישה גיבשו במאמריהם ראייה היסטורית חדשה של המורשת הקולנועית והתפתחות המדיום. בפועל, הם הכינו את הקרקע לקבלת הקולנוע החדשני שלהם, ולהפנמתו בציבור". 170.
פתיח[עריכת קוד מקור | עריכה]
נקודות:
- טינטין
- קו נקי
- אולפנים
- מגזינים
- באופן כללי: פרסום, השפעה, (סגנון?), "נחשב".
השפעה![עריכת קוד מקור | עריכה]
אסולין הגדיר את הרז'ה כ"גילום/האנשה של בלגיה". אסולין 210.
בתחילת הפרק הראשון - הרז'ה הראשון שהשתמש במבנה נרטיבי
Hergé was honing a distinctive graphic style, which came to be called
‘ligne claire’ or ‘clear line’. Hergé spent the rest of his career perfecting ‘clear line’. ‘Clear line’ enabled Hergé to organise perceptible
reality, and to recreate it his own way: carefully selected, thoroughly
researched and scrupulously copied details had precise, well-defined
lines, that lack of shadow emphasised; everything was arranged
according to the rules of perspective and proportion. ‘Clear line’
demanded technical precision and tight graphic control; nothing was
arbitrary or left to chance. פרק ראשון 27
סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
"כשאני חושב שהגעתי לתוצאה טובה, עם כל הספונטניות, כל חוסר ההתחשבות הדרוש [?] וכל חוסר התודעה האפשרי, אז אני מקרר את הציור על ידי העתקת הקווים שנראים לי הכי טוב, ושנראים כאילו הם נותנים הכי הרבה תנועה, כושר הבעה, קריאות ובהירות. שום דבר לא [thought out] בהתחלה, אבל הכל נהיה קריר אחר כך."[2]
סקוט מקלאוד:
"הרז'ה לכד את הקסם של הצבעים האחידים האלה בתחכום חסר תקדים. הרז'ה יצר מעין דמוקרטיה של צורות, שבה אף צורה לא היתה חשובה פחות מאף צורה אחרת -- עולם אובייקטיבי לחלוטין. באירופה הדפסת הקומיקס היתה איכותית יותר, ומבחינתו של הרז'ה הצבעים האחידים היו העדפה ולא כורח". (מילה על צבע, עמ' 190)
"הקומיקס 'טינטין' מאת האמן הבלגי הרז'ה מצויר בסגנון 'הקו הנקי', שמשלב דמויות איקוניות מאוד ורקעים ריאליסטיים במידה יוצאת דופן". (אוצר המילים של הקומיקס, עמ' 42. כבמסכה - 43). "הטווח של הרז'ה משתרע כמעט לכל הרוחב.... מריאליזם ועד סגנון קרטוני, אבל ממעט להגיע אל עולם ההפשטה הלא־איקונית..." (אוצר, 54)
מהסקירה על המוזיאון:
"help us understand how Hergé achieved the lisibilité [‘readability’] he frequently identified as his primary aesthetic goal..." (עמ' 201)
"the gag also constitutes an ironic distance-spanning restatement, this being one of Hergé’s favoured devices for countering the serial genre’s tendency towards fragmentation.28 In addition, it also conforms" (אפקט קומי שנגנז, כשהם מוצאים את המערה עם השם של צ'אנג: עמ' 204)
‘I always find solutions which appear better to me at the last minute […] I find it tiresome if everything is settled in advance. I wouldn’t be able to do it any more, it wouldn’t seem alive’. (עמ' 206)
הרז'ה התייחס לזה כמו אל קולנוע... לצטט מהראיון שמובא אצל אסולין בפרק הראשון.
אולי לייחד תת־פסקה לעיצוב גרפי, הוא הקדיש לזה הרבה חשיבות, בעיקר בשנים הראשונות. מאסולין, עמ' 36, ראיון שהוא נתן בשנות ה-30:
גרפיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעל הכל: פשטות.
גם בעיצוב גרפי התמקד הרז'ה במאמץ להעביר את המסר הרצוי בצורה פשוטה ובהירה. הוא העדיף להשאיר שטחים לבנים גדולים, ולמקד את את תשומת הלב של הקוראים באובייקטים מעטים, פשוטים אך בולטים.
הרז'ה: "טינטין הוא מסכה שכל אחד יכול ללבוש" (!!!!!!)[3]
אוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
לאחר שביקר בגרמניה אחרי המלחמה, סיפר הקומיקסאי ז'אק מרטין לידידו הרז'ה על מחנות הריכוז שראה שם. הרז'ה לא האמין לדבריו: "אתה לא זוכר נכון, זה רק היה נראה... ובכלל, איך אתה יודע שהם היו יהודים? אלו היו בוודאי פושעים פליליים", טען. לדבריו של מרטין, הוא ניסה לשכנע את הרז'ה במשך שעות, אך הרז'ה סירב לשמוע. |
הוא שלח מכתב תמיכה למלך ליאופולד השלישי לאחר שהלה פרסם הודעה [לגבי נייטרליות].
בתחילת שנות ה-30 הרז'ה אייר שני ספרים מאת העיתונאי ריימונד דה בקר והשניים התיידדו.
בדצמבר 1939, הקים בקר את L'Ouest. הרז'ה פרסם שם קומיקס סאטירי קצר בשם Monsieur Bellum.
כשהרז'ה כתב לעורך שלו בהוצאת קסטרמן ודיווח ש"הכוכב המסתורי" עובר לפרסום נוסף ב-Laatste Nieuws, כתב העורך במכתב התשובה, "לעתים קרובות אני שואל את עצמי - וזוהי שאלה אישית מאוד - אם לא יהיה מתאים יותר, למען האינטרסים שלך, שתחכה עד סוף המלחמה לפני שתרחיב את פרסום הציורים שלך בעיתונות... אנחנו אולי לא כל כך רחוקים מסוף המלחמה, ויכול להיות שברגע שהיא תסתיים יהיו תגובות שאמנם לא יהיו מוצדקות, אבל לא פחות מכך, יהיו לא נעימות... האם כבר הרהרת באפשרות הזו?"
הרז'ה ענה,
אני מודה לך על מה שאתה אומר לגבי Laatste Nieuws. אכן הרהרתי לפני קבלת ההחלטה הזו ונראה שבסופו של דבר היה עלי לקבל אותה. יש לי עכשיו הזדמנות חד פעמית להופיע בכמה שיותר עיתונים, גם אם חלק מהעיתונים האלה עומדים להיעלם או לשנות כיוון לאחר המלחמה [...] התגובות שאתה חושש מהן אפשריות לחלוטין, הייתי אומר אפילו שהן סבירות ביותר. יש לזה סימנים שאין לטעות בהם. אבל אני כבר נחשב לבוגד על כך שפרסמתי את האיורים שלי ב-Le Soir, שבגינם יתלו אותי או יירו בי (הם עדיין לא החליטו על הנקודה הזו). הגרוע ביותר שיכול לקרות לי הוא שלאחר שאיירה או אתלה בגלל שיתוף הפעולה שלי עם Le Soir, אני אוצא להורג שוב, או שיתלו אותי מחדש, על שיתוף הפעולה שלי עם Laatste Nieuws, ואז יהרגו אותי שוב על שיתוף הפעולה שלי עם L'Afemeen Nieuws, שבו "Quick and Flupke" התפרסם מאז ספטמבר 1940. הנורא ביותר הוא תלייה או ירייה בפעם הראשונה, אחרי זה אתה כנראה מתרגל. מה שלא יקרה, יאשימו רק אותי.
אבל מצד שני, תחשוב על הפרסום המדהים שזה יעניק לספרים.[5]
פרשנים מסוימים ראו במכתב זה את השפעות הבידוד החברתי שחווה הרז'ה או החרטה שחש, ואף סימנים מוקדמים לנטיות האובדניות שגילה מאוחר יותר.[6]
לגבי העיתון - התלבטות - אולי רלוונטי גם לאסכולה או לקו - צריך להקפיד על הפרדה:
"I recognise that I may have seemed to encourage them in this direction, by insisting always on the clarity, neatness, readability of the drawings. But we are now reaching a uniform style which may end up creating monotony and risks tiring certain readers (and not appealing to those who could become readers). To my mind, only an artist who finds his own genre, who uses a new language adapted to the times, who finds gripping and personal means of expression, can really stand a chance." מקור אצל גרווט. תרגמתי חלקית ”אני מכיר בכך שאולי נראה שעודדתי אותם לפנות לכיוון הזה, על ידי התעקשות בלתי פוסקת להקפיד על הבהירות, הניקיון והקריאות של האיורים... אבל כעת אנו מגיעים לסגנון אחיד, שעלול בסופו של דבר ליצור מונוטוניות ולשעמם את הקוראים.“
לה סואר, לגבי היהודים (1942): "גירוש כל היהודים שעדיין נמצאים במערב הוא הדרך היחידה למגר מגופה של אירופה את הגוף הזר שמאיים על בריאותה המוסרית והפיזית". אסולין, עמ' 89
טינטין בארץ הנאצים - אולי להוסיף בחלונית - דרוש תרגום מושקע:
After liberation the weekly paper La Patrie (The Fatherland), in its very
fi rst issue, carried a crudely drawn comic strip titled “The Adventures of Tintin in the Land of the Nazis.” A sample of the dialogue:
Tintin: Captain, free at last! Hergé had to sneak off!
Haddock: Hergé is a landlubber, a bachi-bouzouk, a bogey. Me, I’ve always been an anglophile. . . .
Tintin: Me, I’ve always liked cowboys!
Snowy: Me, he never succeeded in turning me into a German shepherd!
In the next episode Tintin leads a division to discover the secret to
manufacturing the V2 rocket before the Germans can use it. This time the comic strip is titled “In the manner of Mr. Hergé, who is indisposed due to the Liberation.”
מאסולין, עמוד 106.
בחודשים הראשונים של 1945 היה אסור לו לעבוד בכל מה שקשור לעיתונות, אבל הוא היה יכול לפרמט את האלבומים הישנים שלו. לתובע קראו וינקוט.
בעיתון החדש, עמדה לזכותו העובדה שאחיו ניסה להצטרף למחתרת הבלגית.
בתקופות כאלה הרז'ה התמסר לקריאה - Simenon, Balzac, Félicien Marceau.
תרגום מכונה מאסולין (לבדוק אם צריך):
[בין שני דיונים שאל עורך דין, "אבל
למה לא עצרת גם את הרג'ה?" Vinçotte ענה, "הייתי צריך
נראה מגוחך לחלוטין!"
זה יהפוך להסבר הסטנדרטי, שחוזר על עצמו בלי סוף. ב
תחילת חקירתו גסטון דובאל, עורך דין עם קשרי נעורים
הרג'ה, עצר את עוזר התובע במסדרון בית המשפט: "אתה
לא יכול לעצור את הרג'ה, אביו של טינטין! יהיה לך את הנוער של בלגיה
התרומם נגדך!"]
בתחילה מונה ז'אן ואן מלקבק (אנ') לעורך הראשי של העיתון, אך הוא נאלץ לעשות זאת בסתר ותחת שמות בדויים, משום שעדיין חל עליו האיסור לעסוק בעיתונות בשל שיתוף פעולה. עבודתו נפסקה עם מעצרו בשנת 1947.
"טינטין היה עבורי האמצעי לבטא את עצמי, להקרין את הרצון שלי להרפתקה ולאלימות, את האומץ והתושייה שבתוכי. זה היה בתוכי. הצורך לבטא את ההשקפה שלי על העולם המודרני, כל כך הרבה כיעור, חוסר מוסריות: סוחרי נשק, התאגידים הבינלאומיים הגדולים שמקריבים את חייהם של אנשים בלי לחשוב פעמיים. עומד מולם, גיבור ללא פחד וללא תקלות. זה לא טינטין עצמו שמעניין אותי, אלו המעשים שלו, ההרפתקאות שלו.
. . . טינטין היה רוצה להפוך לגבר. לעתים קרובות אנשים העירו לי באירוניה, "אבל הוא אף פעם לא גדל, טינטין שלך!" הו, כן! הוא התבגר מבלי שאף אחד שם לב לכך. הוא נשאר צעיר בגודלו, אבל הוא גדל, התבגר עד כדי רצון להיכנס לתוך עצמו ולהיות מסוגל להתבונן כך בעולם!"
מתוך מכתב מהרז'ה לז'רמיין. אסולין, 137.
"הרז'ה היה כמו קטר, שגרר אחריו את האחרים. אבל הוא לא היה אדם מצחיק במיוחד. לעומתו, הציירים של ספירו נהגו לצאת ביחד, לשתות ולצחוק", אומר וילם דה גראב ממוזיאון הקומיקס הבלגי בבריסל (CBBD Museum).מקור - טינטין וחברים (למעלה)
הוא לא רצה שימשיכו אותו: הרז'ה: "טינטין זה אני, ואנחנו נמות ביחד!" - מקור: גרווט על טיבט.
"Highlights yet again that all-too-common divide between the flawed private man and the admirable creative genius.... Those fascinated by the strange lives of creative geniuses may want to read Assouline's fine, if somewhat disillusioning, biography."
-Michael Dirda, Washington Post [7]
כמה מהקומיקסאים הצעירים שעבדו במגזין, כמו וילי ונדרסטין ופול קובליה, נאלצו לשנות את סגנון האיור הטבעי שלהם כדי לעמוד בדרישותיו של הרז'ה. (מקור מגרווט 2)
בהערות השוליים של הסקירה על המוזיאון מובאים ספרים, חוברות ומאמרים לקריאה נוספת, רובם יותר על היצירה של הרז'ה מאשר על החיים שלו.
הוא שרבט במחברת הסקיצות שלו את העלילה המתוכננת: "כנופיה של אנרכיסטים בינלאומיים מתכננת לפוצץ, בזה אחר זה, את כל המונומנטים הגדולים של אירופה. טינטין עוקב אחריהם עד למחבואם בבלקן". בסופו של דבר התמקדה
ערכים חיוניים להכחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקו הנקי (אנ'), טיוטה.- אולפני הרז'ה (אנ')
Le Vingtième Siècle (אנ')Le Soir (אנ')- Tintin (אנ') (מגזין)
טיוטה:טוטור (אנ')- ג'ו, זטה
ובעדיפות ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הוצאת קסטרמן
- רוברטו רסטאפופולוס
- רמון דה בקר
- נורבר ואלה
- ז'אק מרטין וקומיקסאים נוספים מסביב - רוז'ה ללו, ז'אק לאודי.
ה"ש[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ענת פרמינגר, מסך קסם: כרונולוגיה של קולנוע ותחביר, האוניברסיטה הפתוחה, 1995, עמ' 170, מסת"ב 9650602747
- ^ ?La Ligne Claire, ou la bande dessinée bien comprise, media theques roannais agglomeration
- ^ Cartoonist Hergé beyond Tintin, Creative Review, 2016-10-31 (ב־)
- ^ Pierre Assouline & Charles Ruas, the plight of the INCIVIQUES, Hergé : The Man Who Created Tintin, ניו יורק: Oxford University Press, 2011, עמ' 115
- ^ Benoît Peeters (תורגם מצרפתית לאנגלית על ידי פיליפ נוימן והוגו פריי), A Never Ending Trial: Hergé and the Second World War, Rethinking History, 2022, עמ' 261-271
- ^ & Pierre Assouline Charles Ruas, the golden age, Hergé : The Man Who Created Tintin, ניו יורק: Oxford University Press, 2011, עמ' 95
- ^ [tm_content=Herge&selectCurrency=ILS&w=AFF9AU99VZ3B8RA8VTL5&gclid=Cj0KCQjwnNyUBhCZARIsAI9AYlEHZ4pwrzeoI06vfTalAtpu9icgJ1PLUZdYvDW7q7T4PoVwqPeuCtkaAnH9EALw_wcB]