משתמשת:נטע/כיוון חלבונים
כיוון חלבונים (Protein targeting) זה מנגנון ביולוגי בו חלבונים מובלים למקומם הנכון בתא או מחוצה לו. החלבונים יכולים להיות מובלים לחללם הפנימי של אברונים, לממברנות תוך תאיות, לממברנה הציטופלזמטית או להפרשה מחוץ לתא. ההעברה הזו מבוססת על מידע שמכיל החלבון עצמו. סידור שאינו נכון של החלבונים יכול להוביל למחלות ולכן התהליך הוא קריטי לתפקוד התא.
פפטידי מטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פפטידי מטרה (target peptide) הם פפטידים קצרים של 3–70 חומצות אמינו הנמצאים בתוך המבנה הראשוני של החלבון ומורים על העברתו למקום מסוים בתא. פפטידי המטרה משמשים את מנגנוני התא למקם את החלבון במקומו הנכון בתא או מחוצה לו. קיימים שני סוגים של פפטידי מטרה, רצפים שנמצאים בקצות החלבון, בקצה הקרבוקסילי או בקצה האמיני ורצפים הנמצאים בתוך החלבון. חלק מהרצפים הללו נחתכים ומוסרים לאחר הגעתו של החלבון לנקודה המתאימה בתא. חלק מהרצפים הנמצאים בחלקו הפנימי של החלבון מאפשרים את ההעברה רק לאחר הקיפול של החלבון, חשיפתם ואיחודם של הרצפים. הרצפים הללו יכולים לשמש לעשיית שינויים לאחר תרגום (posttranslational modification), כמו גליקוזילציה וכך לכוון את החלבונים.
תרגום החלבונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1970 גונתר בלובל ניסויים על מעבר חלבונים דרך ממברנות. הוא מצא שחלבונים רבים מכילים פפטידי מטרה, שכולל רצף קצר של חומצות אמינו המשמשים כמו מיקוד שמוביל לאברון המטרה המתאים. הוא מצא שהתרגום של ה-mRNA לחלבון מבוצע בציטוזול, ועם החלבון הוא חלבון שיש לו רצף לאזור אחר, הוא יכול לעבור לאברון האחר או בעזרת התקה בזמן התרגום (Co-translational) או לאחר השלמת התרגום (Post-translational). על ניסויים אלה הוענק לו בשנת 1999 פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.