פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמיל אדולף פון בהרינג (1917-1854), הזוכה הראשון בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, על פיתוח נוגד הרעלן לטיפול בדיפתריה.

פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הפיזיולוגיה או הרפואה. הפרס מוענק על ידי מכון קרולינסקה השוודי.

חתני פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1901 - 1910[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1901 אמיל אדולף פון בהרינג הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית גרמניה פיתוח טיפול אנטי-רעלן נגד דיפתריה
1902 רונלד רוס בריטניהבריטניה  בריטניה מחקרו על המלריה
1903 נילס ריברג פינסן דנמרקדנמרק  דנמרק פוטותרפיה למחלת שחפת העור (lupus vulgaris)
1904 איוואן פטרוביץ' פבלוב רוסיהרוסיה רוסיה על הבנת הפיזיולוגיה של מערכת העיכול
1905 רוברט קוך הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית גרמניה על גילוי הגורם למחלת השחפת
1906 קמילו גולג'י
סנטיאגו רמון אי קחאל
ממלכת איטליהממלכת איטליה איטליה
ספרד 1785ספרד 1785 ספרד
מחקר על מערכת העצבים
1907 שארל לואי אלפונס לבראן צרפתצרפת צרפת על תפקיד הפרוטוזואה כמחולל מחלות
1908 איליה מצ'ניקוב
פאול ארליך
רוסיהרוסיה רוסיה
הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית גרמניה
על חקר מערכת החיסון
1909 אמיל תאודור קוכר שווייץשווייץ  שווייץ מחקר על בלוטת התריס
1910 אלברכט קוסל הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית גרמניה מחקר בתחום התא, באופן מיוחד חלבונים וחומצת גרעין

1911 - 1920[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1911 אלבר גולסטרנד שוודיהשוודיה  שוודיה על תפקיד עדשת העין בראייה
1912 אלכסיס קארל צרפתצרפת צרפת על שיטת תפירת כלי דם והשתלות
1913 שארל רובר רישה צרפתצרפת צרפת על גילוי האנפילקסיס.
1914 רוברט באראני האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית אוסטריה על הבנת מערכת שיווי המשקל באוזן הפנימית
1919 ז'ול בורדה בלגיהבלגיה  בלגיה גילוי מערכת המשלים כחלק ממערכת החיסון
1920 שק אוגוסט סטינברג קרוג דנמרקדנמרק  דנמרק על שהדגים כי חילוף הגזים בריאות נעשה בדרך של פעפוע

1921 - 1930[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1922 ארצ'יבלד ויויאן היל
אוטו פריץ מאירהוף
בריטניהבריטניה  בריטניה
גרמניהגרמניה גרמניה
מחקר על שרירים ובמיוחד תפוקת החום בשריר והיחס בין צריכת חמצן ומטבוליזם של חומצה לקטית
1923 פרדריק בנטינג
ג'ון מקלאוד
קנדה (1921-1957)קנדה (1921-1957) קנדה
בריטניהבריטניה  בריטניה
על גילוי האינסולין לטיפול בחולי סוכרת (שניהם חלקו את הפרס עם צ'ארלס בסט וג'יימס קוליפ שהיו שותפים לגילוי אך לא הוכרו על ידי הוועדה)
1924 וילם איינטהובן הולנדהולנד  הולנד על פיתוח האלקטרוקרדיוגרם
1926 יוהנס אנדראס גריב פיביגר דנמרקדנמרק  דנמרק מחקר על הנמטודה Spiroptera carcinoma ויצירת סרטן בחיות
1927 יוליוס ואגנר-יאורג אוסטריהאוסטריה אוסטריה על ריפוי "השיתוק הכללי המתקדם" של חולי עגבת על ידי הדבקה במלריה
1928 שארל ז'ול הנרי ניקול צרפתצרפת צרפת מחקר על טיפוס
1929 כריסטיאן אייקמן
סר פרדריק גואולנד הופקינס
הולנדהולנד  הולנד
בריטניהבריטניה  בריטניה
על גילוי ויטמינים שונים
1930 קרל לנדשטיינר אוסטריהאוסטריה אוסטריה על גילוי סוגי הדם האנושי

1931 - 1940[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1931 אוטו היינריך ורבורג גרמניהגרמניה גרמניה על צריכת החמצן של תאים והאנזים האחראי לה
1932 סר צ'ארלס סקוט שרינגטון
אדגר דאגלס אדריאן
בריטניהבריטניה  בריטניה על גילוי תפקיד הנוירונים, כולל העובדה כי גירוי חזק יותר גורם לאות עצבי בתדר גבוה יותר
1933 תומאס האנט מורגן ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית על גילוי תפקיד הכרומוזומים בתורשה
1934 ג'ורג' הויט ויפל
ג'ורג' ריצ'רדס מינוט
ויליאם פרי מורפי
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית על גילוי טיפול בכבד לריפוי מאנמיה
1935 האנס שפמן גרמניה הנאצית (1935-1945)גרמניה הנאצית (1935-1945) גרמניה על גילויים בתחום ההתפתחות המוקדמת של איברי הגוף
1936 סר הנרי דייל
אוטו לוי
בריטניהבריטניה  בריטניה
אוסטריהאוסטריה אוסטריה
על העברת אותות עצביים באמצעות מוליך עצבי
1937 אלברט סנט-גיירגי הונגריההונגריה  הונגריה על תיאור ויטמין C והגילוי כי חמצן נקשר עם מימן בנשימה תאית
1938 קורניי ז'אן פרנסואה היימנס בלגיהבלגיה  בלגיה על ההסבר כיצד לחץ דם ורמת החמצן בדם נמדדים בגוף ומועברים למוח
1939 גרהרד דומק גרמניה הנאצית (1935-1945)גרמניה הנאצית (1935-1945) גרמניה על גילוי התרופה סולפונמיד פרונטוזיל (sulphonamide Prontosil), התרופה היעילה הראשונה נגד זיהומים חיידקיים

1941 - 1950[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1943 הנריק דאם
אדוארד א. דויסי
דנמרקדנמרק  דנמרק
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
גילוי ויטמין K ומבנהו הכימי
1944 הרברט ספנסר גסר
יוסף ארלנגר
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית על האותות החשמליים העצביים
1945 אלכסנדר פלמינג
ארנסט בוריס חיין
הווארד וולטר פלורי
בריטניהבריטניה  בריטניה
Merchant Flag of Germany (1946-1949).svg גרמניה
אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה
על גילוי הפניצילין ותרומתו לריפוי מחלות מדבקות
1946 הרמן יוסף מולר ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית על מחקריו בתחום המוטציה הגנטית הספונטנית ויצירת מוטציה באמצעות קרינת רנטגן
1947 קארל פרדיננד קורי
גרטי תרזה קורי
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית על הגילוי כיצד גליקוגן הופך לגלוקוז בגוף ועל השפעת הורמוני בלוטת יותרת המוח על מטבוליזם של סוכר
ברנרדו אלברטו הוסיי ארגנטינהארגנטינה  ארגנטינה על גילוי תפקיד הורמון בלוטת יותרת המוח במטבוליזם של סוכר
1948 פאול הרמן מילר שווייץשווייץ  שווייץ על גילוי יעילות הדי די טי כחומר הדברה
1949 וולטר רודולף הס שווייץשווייץ  שווייץ על מיפוי תפקודי מרכז המוח
אנטוניו אגש מוניש פורטוגלפורטוגל  פורטוגל על גילוי הטיפול בלובוטומיה
1950 אדוארד קלוין קנדל
שוולטר הנך
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית על זיהוי הקורטיזון וחשיבותו בטיפול בדלקת מפרקים
טדאוס רייכשטיין שווייץשווייץ  שווייץ

1951 - 1960[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1951 מקס תיילר דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) דרום אפריקה פיתוח החיסון לקדחת צהובה
1952 זלמן אברהם וקסמן ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית על גילוי הסטרפטומיצין לטיפול בשחפת ותרופות אנטיביוטיות אחרות
1953 הנס אדולף קרבס בריטניהבריטניה  בריטניה על גילוי מעגל קרבס בנשימה תאית
פריץ אלברט ליפמן ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית על גילוי וחקר הקואנזים A
1954 ג'ון פרנקלין אנדרס
תומאס הקל וולר
פרדריק צ'פמן רובינס
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית על שהראו כיצד ליצור תרבית וירוס שיתוק ילדים במבחנה
1955 אקסל הוגו תאודור תאורל שוודיהשוודיה  שוודיה מחקר על אנזימים ופעולתם, במיוחד אנזימים מחמצנים
1956 אנדרה פרדריק קורנאן
דיקינסון וו. ריצ'רדס
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית על שהדגימו כיצד לצנתר את הלב ומחקר על מחלות לב שונות
ורנר פורסמן גרמניהגרמניה גרמניה
1957 דניאל בובה איטליהאיטליה  איטליה על גילוי תרופות מלאכותיות כגון אנטי-היסטמינים החוסמות פעילות אמינים שונים
1958 ג'ורג' וולס בידל
אדוארד לורי טטום
יהושע לדרברג
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית על המבנה הגנטי ותפקודו במיקרואורגניזמים
1959 סברו אוצ'ואה
ארתור קורנברג
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית על הסינתזה של חומצות גרעין RNA ו-DNA
1960 סר פרנק מקפרלן בורנט
פיטר מדאוור
בריטניהבריטניה  בריטניה על הגילוי כי מערכת החיסון של העובר לומדת כיצד להבחין בין עצמה לבין מה שמחוצה לה

1961 - 1970[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1961 גאורג פון בקשי הונגריה (1957-1989)הונגריה (1957-1989) הונגריה הבהרת מבנה ותפקוד שבלול האוזן הפנימית
1962 ג'יימס ווטסון ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית על גילוי המבנה המולקולרי של ה-DNA
פרנסיס קריק
מוריס וילקינס
בריטניהבריטניה  בריטניה
1963 אלן לויד הודג'קין
אנדרו פילדינג הקסלי
בריטניהבריטניה  בריטניה על תיאור ההולכה של דחפים חשמליים בתאי עצב
ג'ון קריו אקלס אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה
1964 קונרד אמיל בלוך
פאודור לינן
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
גרמניהגרמניה גרמניה
מחקר על כולסטרול ומטבוליזם של חומצות שומן
1965 פרנסואה ז'קוב
אנדרה לווף
ז'ק מונו
צרפתצרפת  צרפת על גילוי mRNA, ריבוזומים והגנים השולטים על ביטוי גנים אחרים
1966 פייטון רוס ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית על גילוי וירוסים הגורמים לגידולים
צ'ארלס ב. הגינס על גילוי הטיפול לסרטן הערמונית באמצעות הורמונים
1967 רגנר גרניט שוודיהשוודיה  שוודיה על תיאור הסוגים השונים של תאים רגישים לאור בעין והדרך שבה אור משפיע עליהם
הלדן קפלר הרטליין
ג'ורג' ואלד
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
1968 רוברט וו. הולי
הר גבינד חורנה
מרשל וורן נירנברג
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית על תיאור הקוד הגנטי וביטויו בסינתזה של חלבון
1969 מקס דלבריק
אלפרד הרשי
סלבדור לוריא
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית על עבודתם בתחום מנגנון השכפול והגנטיקה של וירוסים
1970 סר ברנרד כץ
אולף פון יולר
ג'וליוס אקסלרוד
בריטניהבריטניה  בריטניה
שוודיהשוודיה  שוודיה
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
על עבודתם בתחום מוליכים עצביים

1971 - 1980[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1971 ארל וו. סת'רלנד, ג'וניור ארצות הברית על גילוי פעולת הורמונים, באופן מיוחד אפינפרין, דרך שליחים שניוניים
1972 ג'רלד אדלמן
רודני ר. פורטר
ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
על גילוי המבנה הכימי של נוגדנים
1973 קארל פון פריש
קונרד לורנץ
ניקולאס טינברגן
אוסטריה
אוסטריה
הולנד
על חקר התנהגות חיות חברתיות, במיוחד הסבר שפת הריקוד של הדבורה ועל תופעת ההחתמה בעופות
1974 אלברט קלוד
כריסטיאן דה דוב
ג'אורג'ה אמיל פאלאדה
בלגיה
בלגיה
רומניה, ארצות הברית
על תיאור המבנה והפעולה של האברונים בתאים ביולוגיים
1975 דייוויד בולטימור
רנאטו דולבקו
הווארד מרטין טמין
ארצות הברית
איטליה, ארצות הברית
ארצות הברית
על ההסבר כיצד וירוס מחולל גידול משפיע על החומר הגנטי של התא
1976 ברוך שמואל בלומברג ארצות הברית על גילוי נגיף הצהבת מסוג B
ד. קרלטון גיידוסק ארצות הברית על תיאור מחלת קורו הנגרמת על ידי קניבליזם
1977 רוז'ה גימן
אנדרו שלי
צרפת, 1965: ארצות הברית
ארצות הברית
על תיאור הורמון פפטידי המופק במוח
רוזלין זוסמן יאלו ארצות הברית על יצירת שיטת יאלו-ברסון למדידת כמויות זעירות של הורמון פפטידי על ידי שימוש בנוגדנים
1978 ורנר ארבר
דניאל נתנס
המילטון או. סמית'
שווייץ
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי אנזימי הגבלה השימושיים בביולוגיה מולקולרית
1979 אלן מ. קורמק
גודפרי נ. האונספילד
דרום אפריקה, ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
על פיתוח הטומוגרפיה הממוחשבת
1980 ברוך בנאסרף
ז'אן דוסה
ג'ורג' ד. סנל
ונצואלה, 1943: ארצות הברית
צרפת
ארצות הברית
על גילוי הגנים של MHC ‏(Major Histocompatibility Complex)

1981 - 1990[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1981 רוג'ר ספרי ארצות הברית מחקרו של אונות המוח
דיוויד הובל
טורסטן ויזל
ארצות הברית
ארצות הברית, שוודיה
מחקר על עיבוד מידע ויזואלי במוח
1982 סונה ברגסטרם
בנט סמואלסון
ג'ון ר. ויין
שוודיה
שוודיה
הממלכה המאוחדת
על גילוייהם לגבי פרוסטגלנדינים
1983 ברברה מק'קלינטוק ארצות הברית על גילוי הניידות של אלמנטים גנטיים ("הגנים הקופצים" -הטרנספוזונים)
1984 נילס ק. ג'רן
ג'ורג'ס קוהלר
סזר מילשטיין
דנמרק
מערב גרמניה
ארגנטינה, הממלכה המאוחדת
עבודתם על מערכת החיסון וייצור נוגדנים מונקלוניים (נוגדנים חד שבטיים)
1985 מייקל ס. בראון
ג'וזף גולדשטיין
ארצות הברית
ארצות הברית
על תיאור ויסות מטבוליזם הכולסטרול
1986 סטנלי כהן
ריטה לוי-מונטלצ'יני
ארצות הברית
איטליה, ארצות הברית
על גילוי גורמי הגדילה
1987 סוסומו טונגאווה יפן על גילוי המנגנון הגנטי המוביל למגוון הנוגדנים
1988 סר ג'יימס וו. בלאק
גרטרוד עליון
ג'ורג' ה. היטצ'ינגס
הממלכה המאוחדת
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי חשיבות העקרונות לטיפול תרופתי
1989 ג'. מייקל בישופ
הרולד א. ורמוס
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי המקור התאי של אונקוגנים רטרו וירוסיים
1990 ג'וזף א. מורי
דונל תומס
ארצות הברית
ארצות הברית
על עבודתם בשטח השתלות איברים ותאים

1991 - 2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1991 ארווין נהר
ברט זקמן
גרמניה
גרמניה
על פיתוח שיטות המדגימות כי תעלות יונים קיימות בכל קרומי התא ומאפשרות לימוד תכונותיהם
1992 אדמונד ה. פישר
אדווין ג. קרבס
שווייץ, ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי כיצד הוספת זרחה (PO4) לחלבונים מאפשרת ויסות תהליכים ביולוגיים
1993 ריצ'רד ג'. רוברטס
פיליפ א. שרפ
הממלכה המאוחדת
ארצות הברית
על הגילוי כי גנים באיקריוטיים אינם שרשרות רציפות אלא מכילים אינטרונים וכי הקטיעה של mRNA כדי להוריד את אותם אינטרונים יכולה לתרחש בדרכים שונות, כך נוצרים חלבונים שונים מאותו רצף DNA
1994 אלפרד ג. גילמן
מרטין רודבל
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי חלבון G ותפקידו בתרגום אותות בתא
1995 אדוארד ב. לואיס
כריסטיאנה ניסליין-פולהרד
אריק פ. וישהאוס
ארצות הברית
גרמניה
ארצות הברית
על גילוי הגנים המעורבים בהתפתחות זבוב הפירות
1996 פטר ס. דוהרטי
רולף מ. זינקרנגל
אוסטרליה
שווייץ
כיצד נעשה שימוש במולקולות MHC בתאי הדם הלבנים כדי לאתר ולהרוג תאים הנגועים בנגיף
1997 סטנלי פרוזינר ארצות הברית על גילוי הפריון, חלקיקי חלבון מדבקים
1998 רוברט פ. פורשגוט
לואיס ג'. איגנרו
פריד מורד
ארצות הברית
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי תכונות האיתות של חנקן חמצני (NO)
1999 גינתר בלובל מערב גרמניה, 1987: ארצות הברית על הגילוי כי חלבונים שזה עתה סונתזו מכילים "תוויות כתובת" המכוונות אותם למיקום הנכון בתא
2000 ארוויד קרלסון שוודיה על שהוכיח כי דופמין הוא מוליך עצבי במוח שחסרונו מוביל לתסמינים של מחלת פרקינסון
פול גרינגרד ארצות הברית על שהראה כי מוליכים עצביים פועלים על התא ויכולים להפעיל מולקולה מרכזית הידועה בשם DARPP-32
אריק קנדל ארצות הברית על שתיאר כיצד זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך מתבטאים ברמה המולקולרית

2001 - 2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
2001 לילנד ה. הרטוול
טים הנט
סר פול נורס
ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
הממלכה המאוחדת
על גילוי משפחת חלבוני הציקלין וציקלין תלוי-קינאז, מולקולות מרכזיות בויסות מחזור התא
2002 סידני ברנר
ה. רוברט הורביץ
ג'ון א. סולסטון
דרום אפריקה, הממלכה המאוחדת, 2003: סינגפור
ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
על שקבעו את הסדר המדויק של חלוקה ומות התאים בתולעת Caenorhabditis elegans ועל הבהרת התהליך של אפופטוזה
2003 פול לוטרבור
סר פיטר מנספילד
ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
על תגליותיהם ביחס ל-MRI
2004 לינדה ב. באק
ריצ'רד אקסל
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי קולטני ריח וארגון מערכת חוש הריח
2005 בארי מרשל
רובין וורן
אוסטרליה
אוסטרליה
על גילוי חיידק הליקובקטר פילורי שגורם לדלקות בקיבה, לכיב קיבה, לכיב תריסריון, ולמחלות סרטן בקיבה ובתריסריון
2006 אנדרו פייר
קרייג מלו
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי שיטה לשיתוק השפעתם של גנים ספציפיים
2007 מריו קפצ'י
מרטין אוואנס
אוליבר סמיתיס
ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
ארצות הברית
על גילוי העיקרון שבשינוי גנטי מכוון בעכברים על ידי שימוש בתאי גזע
2008 הרלד צור האוזן
לוק מונטנייה ופרנסואז בארה-סינוסי
גרמניה
צרפת
על גילוי הקשר בין נגיף הפפילומה האנושי לסרטן צוואר הרחם
על זיהוי וירוס ה-HIV שגורם לאיידס
2009 אליזבת בלקברן
ג'ק שוסטק וקרול גריידר
אוסטרליה
ארצות הברית
על הגילוי כיצד כרומוזומים מוגנים על ידי טלומרים והאנזים טלומראז
2010 רוברט אדוארדס בריטניה על פיתוח ההפריה החוץ-גופית

2011 - 2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
2011 ברוס בויטלר
ז'ול הופמן
רלף שטיינמן
ארצות הברית
צרפת
קנדה
על תגליותיהם בחקר המערכת החיסונית והגנטיקה
2012 ג'ון גרדון
שיניה יאמאנקה
בריטניה
יפן
על הגילוי שניתן להפוך תאים בוגרים לתאים פלוריפוטנטים
2013 ג'יימס רותמן
רנדי שקמן
תומאס שודוף
ארצות הברית
ארצות הברית
גרמניה
על הגילוי כיצד מתנהלת תעבורת חומרים בתא פנימה והחוצה
2014 מיי-בריט מוסר
אדוורד מוסר
ג'ון אוקיף
נורווגיה
נורווגיה
ארצות הברית/אנגליה
על עבודתם לזיהוי התאים המעניקים את תחושת ההתמצאות במרחב במוח האנושי.
2015 ויליאם קמפבל וסטושי אומורה
טו יויו
ארצות הברית, יפן
סין
על טיפול חדש נגד זיהומים הנגרמים על ידי תולעים נימיות.
על טיפול חדש נגד מלריה.
2016 יושינורי אושומי יפןיפן יפן על גילוי מנגנונים לאוטופגיה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]