משתמשת:נטע/תעלת סידן
תעלת סידן היא תעלת יונים, לה חשיבות פיזיולוגית רבה בביולוגיה של התא, שמעבירה בצורה ספציפית יוני סידן. קיימות שני סוגי תעלות סידן, תעלות תלויות מתח, ותעלות תלויות ליגנד. הסוג העיקרי של התעלות שגורם לכניסה של סידן לתוך התא הוא תלוי מתח, ועל כן פעמים רבות הביטוי תעלת סידן מתייחס לסוג זה של תעלות.
פונקציה ביולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שינויים בריכוז הסידן התוך-תאי הוא בעל חשיבות רבה לתהליכים פיזיולוגיים רבים. הבקרה על ריכוז הסידן בתאים היא מתמדת וגבוהה מאוד, וכך ריכוזו בתוך התא, הנמוך בכמה סדרי גודל, נשמר. הפעלה של התעלות מאפשרת את מיצוי הפוטנציאל הכימי והשוואת הריכוזים בין הפנים לחוץ, ובהתאם לכך כניסה של יוני סידן לתאים. יוני סידן אלה מפעילים תגובות תלויות סידן, כגון הפעלה של תעלות אשלגן, התכווצות של שריר, הפרשה של נוירוטרנסמיטרים והורמונים או הפעלה של חלבונים מווסתים הגורמים לשינוי בבקרה על הגנים. הפעלה של התעלות חשובה למערכת ההפרשה התאית, משום שהיא מפעילה אנזימים שחשובים בתהליך של ההפרשה. בתרופות נגד יתר לחץ דם משתמשים בחסמים של תעלות סידן.
תעלות תלויות-מתח[עריכת קוד מקור | עריכה]
תעלות סידן תלויות מתח הן תעלות המעבירות בעיקר יוני סידן, אולם גם יוני נתרן. במצב מנוחה של תאים נורמליים, התעלות הללו סגורות. הן נפתחות כאשר יש דה-פולריזציה בפוטנציאל החשמלי של ממברנת התא, כלומר עלייה במתח הממברנה. קיימים כמה סוגים של תעלות תלויות-מתח, אשר דומים אחד לשני, אולם לא זהים במבנם.
סוגי תעלות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תעלות הסידן השונות הן הומולוגיות מבחינה מבנית. בין סוגי התעלות יש הבדלים בתפקידים הפיזיולוגיים וכן ברעלנים שמשפיעים עליהם. הם כוללים תעלות שנמצאות בנוירונים (N-type), תעלות R (R-type) שנמצאות במוח ולא ברור מה תפקידן אולם הן עמידות בפני רוב הרעלנים, תעלות P/Q {P/Q-type) שנמצאות בתאי פורקינה (Purkinje cell) וב-Granule cell, L-type שקשור להפעלה של שרירים ולהפרשה של הורמונים וכן T-type שנמצאים בקוצב הלב.
תעלות תלויות-ליגנד[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלבונים ממשפחת ה-P2X purinoreceptor. העיקרי שבחלבונים אלה הוא תעלה שתלויה באינוזיטול טריפוספט. החלבונים שמגיבים לאינוזיטול טריפוספט נמצאים על הממברנה של הרשתית התוך-פלזמית, וגורמים ליציאה של סידן ממנו. בתוך הרשתית התוך-פלזמית יש מאגר של יוני סידן, שמשתחרר כאשר יש הפעלה של התעלה. אינוזיטול טריפוספט גורם לתגובה כאשר יש הפעלה של GPCR. חלבון זה נפוץ ונמצא בתאים שונים.
קיימות תעלות פנימיות ותעלות חיצוניות. בעוד התעלות הפנימיות מוציאות סידן ממאגרים תוך-תאיים, ובייחוד מהרשתית התוך-פלזמית, המקום העיקרי בו יש אגירה של יוני סידן.