משתמשת:Adikiper/פיוטים לזמן נישואין

פיוטים לתקופת הנישואין הנם שירים קצרים או תפילות המלוות את החתן והכלה ביום חתונתם ובשמחות שונות לאחר החתונה.

אחד המרכיבים החשובים ביותר בחתונה מוצלחת הוא המוזיקה והשירים המלווים את האירוע. במרבית החתונות שתי נקודות הזמן המוזיקליות העיקריות הן החופה והריקודים. הן נבדלות אחת מהשנייה באופיין, במטרותיהן ובסוג המוזיקה שמווה אותן.

רגעי הכניסה לחופה וטקס החופה מלווים בתחושת התרגשות, כובד ראש ואף תחושה מיסטית מסוימת. הריקודים מלווים בתחושה משוחררת וקלילה יותר.

בחתונות המסורתיות החתן והכלה מובלים אל החופה בנפרד. תחילה מובילים את החתן אל הכלה. הכלה ישובה בד"כ על 'כיסא כלה'. כשהחתן מגיע אל הכלה, הוא רוכן אליה, לוחש לה כמה מלים ומכסה את פניה בהינומה. מפגש זה הוא מפגש מיוחד ומרגש. המסורת היהודית רואה ברגעים של כיסוי הכלה בהינומה 'שעת רצון' שבה מתקבלות כל תפילותיהם של בני הזוג. ברגעים אילו המוזיקה והשירה תופסים מקום חשוב ומשמעותי מכיוון שהם מסייעים ליצור את האווירה הרצויה.

החופה מהווה למעשה רגע של איחוד, של שניים שנעשים עוד יותר אחד. התקווה היא שבחופה יהיה רוגע ושלווה וכוונה. רגעי החופה מיוחדים מכיוון שלפי המסורת, רגעים אלה נגזרו ונקבעו עוד מששת ימי בראשית. הניגון והפיוט מסייעים לזקק את הרגע החופה ולנווט לעבר מטרותיה (רוגע, שלווה וכוונה).

כאשר הקהל ובני הזוג שרים יחד שיר או פיוט מוכר, הקהל הופך למשתתף פעיל בטקס החופה ומוזמן שביחד עם הזוג, גם הם קצת עוברים בברית הנישואין.

חגיגת הנישואין לא מסתיימת ביום החתונה עצמו. במגזר הדתי נהוג כי חגיגות החתונה ונמשכות מיום החתונה ואילך לפחות במשך שבעה ימים. עיקר החגיגות מתקיים בחוג המשפחה והידידים, תוך עריכת סעודות גדולות ורבות משתתפים. נהוג שסעודות אלו מלוות בשירים ופזמונים. חלק מהשירים נשתגרו ונתקבעו לצורך האירוע, וחלק אולתרו. מרבית השירים הקיימים כיום הינם בעלי אופי עממי והגיעו לידינו באקראי.

שבת חתן – גם באירוע זה, הקהילה כולה חוגגת עם החתן בעת בואו לבית הכנסת, בעיקר בשבת שבתוך שבעת הימים לאחר יום החופה. מרכזו של האירוע בקהילות רבות היה בעליית החתן לתורה. בנוסף, הופעת החתן בבית הכנסת גרמה לעתים לשינויים משמעותיים בסדר התפילה וקריאת התורה.

השינויים בתפילה בשבת חתן קשורים במוסד אמירת הפיוטים, שהתפתח בארץ ישראל בשלהי תקופת התלמוד ונמשך לאורך כל תקופת הגאונים ואף לאחריה. הפיוטים נועדו מתחילתם להחליף את נוסח הקבע של התפילה, כאשר ברכות קריאת שמע או העמידה התנסחו מחדש בניסוח שירי, תוך שמירת מטבעות החיתום של הברכות בלבד.

המלצות לפיוטים ופיוטים מוכרים:

הובלת החתן אל הכלה: קול דודי, קול ששון וקול שמחה

הובלת הכלה לחופה: התנערי, עוז והדר לבושה (אשת חיל), ישיש עליך

מתחת לחופה: אנא בכוח, ניגון ארבע בבות, מקהלות עם, אזמר בשיבחין, יחידה רעיה.

לריקודים: אם ננעלו, ישמח חתני, יעלה יעלה, איילת חן, מה נאוו עלי, אל מאד נעלה, שלום לך דודי, שמחה גדולה הלילה.

מנגינות ופיוטים נוספים: , שלום עליכם, אנא בכוח, שיר למעלות, הללויה של ליאונרד כהן.

ראו גם:

פיוט

לקריאה נוספת:

1. חביבה פדיה, הפיוט כצוהר תרבותי, כיוונים חדשים להבנת הפיוט ולהבנייתו התרבותית, מכון ון-ליר בירושלים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012
2. יאיר שלג, מעברי ישן ליהודי חדש, רנסנס היהדות בחברה הישראלית, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2010

קישורים חיצוניים

אתר הזמנה לפיוט: http://www.piyut.org.il/gate/18.html

הערות שוליים