לדלג לתוכן

משתמשת:La Nave Partirà/איסוף נפט במקרי זיהום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

https://en.wikipedia.org/wiki/Boom_(containment)

https://www.youtube.com/watch?v=a3FY7YMj3XA&t=150s

בום בלימת דליפת שמן מעכב שמן
שתי ספינות של משמר החופים ההודי פורסות בום אוקיינוס

טקסט לצורך שינויים, טקסט לצורך שינויים

בום בלימה הוא מחסום בצורת גדר זמנית צפה שנועדה לתחום כתמי נפט ושמן בים. המחסומים עוזרים לרכז את הנפט בשכבות עבות יותר על פני המים, ועל ידי כך מקלים על פעולת הניקוי על ידי מכשירים שואבים או שיטות איסוף אחרות. הגדרות מגיעות בצורות ובגדלים שונים, עם רמות יעילות משתנות בתנאי ים שונים.[1] הגדרות הן לרוב השיטה המיידית שבה משתמשים במקרה של דליפת נפט, והציוד האחרון שמוסר מהאתר לאחר פעולת הניקוי.[2]

גובהן של הגדרות מתחת למים הוא בין 45 ל-120 ס"מ.[3] הן יעילות במים רגועים, אך ככל שגובה הגלים עולה הנוזל התחום יכול בקלות לשטוף מעל לבום ולהפוך אותו לחסר תועלת.

בכל דליפת נפט, השימוש בבום קונבנציונלי יחיד אינו יעיל בהגנה על משאבים סביבתיים, אפילו עם יחס טיוטה וגובה-רוחב נכונים. במהירויות של מעל קשר אחד (של המים ומכאן השמן), הבום לא יצליח לעצור את השמן בגלל ניקוז מתחת לבום. יש להאט את השמן המתקרב לפני שהוא פוגש את הבום. ניתן למנוע כשל בניקוז על ידי שימוש בסדרה של בומים מעוצבים היטב. [4]

  • בום בלימה: הצבת בום בגוף מים מזוהמים לצורך החזקה או האטה של תנועת הזיהום. [5]
  • הסטת בום: הצבת בום בגוף מים מזוהמים לצורך הפניית הזיהום לנקודת איסוף. [6]
  • הסטת בום: הצבת בום בתוך גוף מים רק כדי לשנות את מהלך הזיהום. שיטה זו משמשת לזיהום שאינו מיועד לשיחזור ולכן אינו קשור בדרך כלל לדליפות נפט. [7]
  • פריחת הדרה: הצבת בום בגוף מים לצורך חסימת אזור רגיש מפני זיהום. זה לא מומלץ במים מהירים, וכיוון שהסטה פריחה או סטיה מתאימה יותר. [8] עם זאת, כאשר טקטיקות פריחת הטיה והסטה אינן מתאימות ועדיין יש צורך בהגנה על משאבים, כמו בגלל גאות מהירה בשפך שפך רגיש, יש צורך בהסדר של בומים עם מאיטה. [9]
  • בום (מחסום ניווט)
  • בום יומן
  1. ^ "Boom (containment), in IncidentNews.gov Glossary". Emergency Response Division, Office of Response and Restoration, National Ocean Service, National Oceanic and Atmospheric Administration, US Department of Commerce. אורכב מ-המקור ב-2010-07-10. נבדק ב-2010-05-18.
  2. ^ Joseph Mullin. "Technology Assessment & Research (TA&R) Project Categories: Mechanical Containment and Recovery". Minerals Management Service, US Department of the Interior. אורכב מ-המקור ב-2010-05-07. נבדק ב-2010-05-18. Includes photographs and links to over fifty mechanical containment and recovery projects including containment boom.
  3. ^ Derica Williams (2010). "How does oil spill boom protect shores?". WALA-TV. אורכב מ-המקור ב-2010-05-30. נבדק ב-2010-05-19.
  4. ^ J. Fang and K.V.Wong, “An Advanced VOF Algorithm for Oil Boom Design", Int. J. Model. and Simulation, Vol. 26, No.1, Jan 2006, pp. 36-44.
  5. ^ Mechanical Recovery – Containment and Recovery – Containment Boom (PDF), NUKA Research Planning Group & Spill Tactics for Alaska Responders (STAR), באפריל 2006, נבדק ב-8 ביוני 2010 {{citation}}: (עזרה)
  6. ^ Mechanical Recovery – Containment and Recov‹›ery – Diversion Boom (PDF), NUKA Research Planning Group & Spill Tactics for Alaska Responders (STAR), באפריל 2006, נבדק ב-8 ביוני 2010 {{citation}}: (עזרה)
  7. ^ Mechanical Recovery – Containment and Recovery – Deflection Boom (PDF), NUKA Research Planning Group & Spill Tactics for Alaska Responders (STAR), באפריל 2006, נבדק ב-8 ביוני 2010 {{citation}}: (עזרה)
  8. ^ Mechanical Recovery – Containment and Recovery – Exclusion Boom (PDF), NUKA Research Planning Group & Spill Tactics for Alaska Responders (STAR), באפריל 2006, נבדק ב-8 ביוני 2010 {{citation}}: (עזרה)
  9. ^ "AN ADVANCED VOF ALGORITHM FOR OIL BOOM DESIGN" (PDF). International Journal of Modelling and Simulation. 26. 2006. אורכב מ-המקור (PDF) ב-21 ביוני 2010. נבדק ב-16 ביוני 2010. {{cite journal}}: (עזרה)