חיסון לחיידק המנינגוקוק

חיסון לחיידק המנינגוקוק
מזהים
קוד ATC	J07AH01, J07AH06, J07AH07, J07AH08, J07AH09, J07AH05, J07AH03, J07AH04, J07AH02, J07AH

חיסון נגד חיידק מנינגוקוק (באנגלית: Meningococcal vaccine) מתייחס לכל חיסון הניתן על מנת למנוע זיהום שנגרם על ידי חיידק נייסריה מנינגיטידיס (Neisseria meningitidis)^[1]. גרסאות שונות של חיסונים אפקטיביים נגד כל או חלק מסוגי מנינגוקוקוס: A, B, C, W-135 ו-Y^[1]^[2]. החיסונים מוצלחים ב-85% - 100% מהמקרים למשך לפחות שנתיים^[1]. אוכלוסיות בהן יש כמות גדולה של מתחסנים, ניתן לראות ירידה משמעותית במנינגיטיס ובאלחי דם^[3]^[4]. החיסונים ניתנים בזריקה לשריר או אל מתחת לעור^[1].

ארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ למדינות עם שיעור גבוה של חולים ומדינות עם התפרצויות תכופות לחסן חיסונים אלה בשגרה^[1]. במדינות עם סיכון נמוך למחלות האלה, ממליצים לקבוצות סיכון להתחסן^[1]. במדינות באפריקה אשר נמצאות בסיכון מוגבר לחלות עושים מאמצים רבים על מנת לחסן את כל האנשים בגילאים שנה עד שלושים עם חיסון מנינגוקוקוס^[5]. בקנדה וארצות הברית החיסונים אקטיביים כנגד כל ארבעת הסוגים של מנינגוקוקוס וממומלצים כחיסוני שגרה עבור בני נוער ואוכלוסיות סיכון אחרות. בערב הסעודית דורשים מתיירים המגיעים למכה להתחסן כנגד נגיף המנינגוקוק הרלוונטי לאזורם^[6].

חיסוני מנינגוקוק בטוחים באופן כללי. ישנם אנשים המפתחים אדמומיות וכאב באזור הזריקה. מותר להתחסן בזמן הריון. תגובות אלרגיה חמורות מתרחשות בפחות ממקרה אחד למיליון.

החיסון הראשון נגד מנינגוקוק נוצר בשנת 1970. חיסון זה נמצא ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי^[7] בתור החיסון הכי בטוח ואפקטיבי הדרוש במערכות הבריאות^[8]. עלות החיסון בסיטונאות במדינות מפותחות נעה בין 3.23$ ו-10.77$ לכל מנה, נכון לשנת 2014.

סוגים

לנייסריה מנינגיטידיס יש 13 סוגי זנים הנבדלים מבחינה קלינית (Serogroups),הקבוצות מסווגות על פי מבנה האנטיגן על כמוסת הפוליסכריד (Polysaccharide) שלהם. שש הקבוצות, A,B,C,Y,W-135 ו-X אחראיות לכל מקרי המחלה בבני אדם.

זנים A,C,W-135 ו-Y

ישנם שלושה חיסונים למניעת מחלת המנינגוקוקוס בארצות הברית אשר מתמקדות בקבוצות A,C,W-135 ו-Y:

שני חיסונים מצומדים (MCV-4), מנקטרה (Menactra) ומאנבאו (Menveo)
חיסון פוליסכריד (MPSV-4), מנומון (Menomune) המיוצר על ידי חברת התרופות סנופי.

נימנריקס הוא חיסון מצומד האפקטיבי כנגד זנים מסוג A,C,W-135 ו-Y השימוש בו נעשה במדינות האיחוד האירופאי^[9] ובמדינות נוספות.

חיסון מנינגוקוק מצומד הראשון (MCV-4), מנקטרה, היה מורשה בארצות הברית בשנת 2005 על ידי חברת סנופי. מאנבאו היה מורשה בשנת 2010 על ידי נוברטיס. שני חיסוני ה-MCV-4 אושרו על ידי מנהל המזון והתרופות עבור אנשים מגילאי שנתיים ועד 55. מנקטרה קיבלו אישור לשימוש בחיסון עבור תינוקות מגיל 9 חודשים באפריל 2011^[10]. באוגוסט 2013 מאנבאו קיבלו אישור לשימוש בחיסון עבור תינוקות מגיל חודשיים^[11]. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) טרם נתן המלצה בעד או נגד שימוש בחיסון עבור ילדים מתחת לגיל שנתיים^[12].

חיסון הפוליסכריד (MPSV-4), מנומון זמין משנת 1970. ניתן להשתמש בחיסון זה אם החיסון המצומד (MCV-4) לא זמין, או כאשר מדובר באנשים מעל גיל 55 אשר רשאים להשתמש בחיסון זה בלבד. מידע אודות אוכלוסיות מומלצות לקבל החיסון ניתן לקבל מהמרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC)^[12].

הגבלות

משך החסינות שמעניק חיסון המנומון (Menomune) הוא 3 שנים, פחות אצל ילדים מתחת לגיל 5 מכיוון שזה לא מייצר תאי זיכרון מסוג T. ניסיון לגשר על בעיה זו על ידי חיסון נוסף גורם לתגובת נוגדנים מופחתת ולא מוגברת ולכן לא מומלץ לתת מנות נוספות של חיסון זה. כמו בכל חיסוני הפולסכריד גם מנומון לא מייצרת חסינות רירית, כך שעדייו ניתן להידבק בזנים אחרים של מנינגוקוקוס ולא ניתן לפתח חסינות העדר באמצעות חיסון זה. מסיבה זו, מנומון מתאים במיוחד לתיירים הזקוקים להגנה קצרת טווח אך לא כחלק מתוכנית לאומית למניעת מגפות.

מאנבאו ומנקטרה מכילים את אותם נוגדנים כמו מנומון אך נוגדנים אלה מצומדים לתרכובת חלבון פוליסכריד נגד דיפתריה, וכתוצאה מכך משך החסינות ארוכה יותר עם חיסונים מאיצים נוספים ואף חסינות זו אפקטיבית לחסינות עדר.

סיבולת

במחקר שהתפרסם במרץ 2006, השוו בין שני סוגי החיסונים ומצאו כי 76% מהמחוסנים עדיין מקבלים הגנה פאסיבית יותר משלוש שנים לאחר קבלת החיסון (MCV-4). רק ל-49% מהמחוסנים ב-MPSV-4 הייתה הגנה פאסיבית. נכון לשנת 2010 ישנם עדויות מוגבלות לכך שהחיסונים הנוכחיים מציעים הגנה הנמשכת מעבר לשלוש שנים. נערכים מחקרים על מנת לקבוע באופן מוחלט מה משך החסינות המדויק וכמות החיסונים הנוספים הנדרשים. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן מפרסם המלצות למי כדאי להתחסן בשנית.

זנים C ו-Y

ביוני 2012 מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר חיסון משולב כנגד שני סוגים של מחלות המנינגוקוקוס ומחלה נוספת אצל ילדים ותינוקות מגיל 6 שבועות עד 18 חודשים. החיסון מנהיבריקס (Menhibrix), מונע מחלות הנגרמות על ידי חיידק הנייסריה מנינגיטידיס, זנים C, Y והאמופילוס אינפלואנזיאה (Haemophilus influenzae). זה היה חיסון המנינגוקוקוס הראשון שהיה ניתן לתת לתינוקות בגיל של 6 שבועות.

זן A

חיסון הנקרא מאנאפריוואק (MenAfriVac) פותח מטעם תוכנית הנקראת פרויקט חיסון המנינגיטיס ויש באפשרותו למנוע התפרצויות של זן A מנינגיטיס.

זן B

הוכח כי קשה לפתח חיסונים המגנים מזן B של מנינגיטיס וכי צריך לנקוט בגישה שונה מחיסונים כנגד זנים אחרים. אומנם חיסוני הפולסכריד יעילים כנגד הזנים A,C,W-135 ו-Y אך בזן B מבנה האנטיגן על כמוסת הפוליסכריד שלו דומה מידי להידבקויות על מולקולת עצביות אצל בני אדם.

חיסון כנגד זן B פותח בצ'ילה בתגובה להתפרצות רחבה של המחלה בשנת 1980. חיסון זה התבסס על פיתוח מלאכותי של הממברנה החיצונית של החיידק. נבדק ונמצא כי החיסון בטוח ואפקטיבי, אך בארצות הברית ניתן לו אישור למחקר בלבד בשל סכסוכים פוליטיים בין המדינות.

בשל שכיחות גבוהה של מניגיטיס מזן B בנורווגיהבין השנים 1975–1985, רשויות הבריאות הנורווגיות פיתחו חיסון המיועד ספציפית לילדים ונוער. ניסויים קליניים פסקו לאחר שראו כי החיסון יעיל רק ב-50% מהמקרים. בנוסף, מספר תביעות הוגשו כנגד רשויות הבריאות במדינה על ידי אנשים שסבלו מתופעות לוואי חמורות. מידע שרשויות הבריאות קיבלו ואספו במהלך פיתוח החיסון הועבר לחברת גלקסו סמית׳ קליין (GlaxoSmithKline) אשר פיתחו חיסון דומה MeNZB, עבור ניו זילנד.

בינואר 2013 אושר לשימוש באירופה החיסון MenB. בעקבות המלצה מהוועדה לבדיקת תרופות לשימוש אנושי של האיחוד האירופי, חיסון הבקסרו (Bexsero) המיוצר על ידי חברת נוברטיס, קיבל רישיון מהנציבות האירופאית. למרות זאת, פיתו החיסון במדינות האיחוד האירופי תלוי בהחלטת הממשלות של כל מדינה.

ביולי 2013 ועדת החיסונים בבריטניה המליצה נגד הוספת חיסון הבקסרו לתוכנית החיסונים השגרתית מטעמי חיסכון תקציבי. אך בשנת 2014 ההמלצה בוטלה והחיסון התווסף לחיסוני השגרה.

בנובמבר 2013, כתגובה להתפרצות מנינגיטיס מסוג B בקמפוס של אוניברסיטת פרינסטון, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) אישרו ייבוא חירום של בקסרו על מנת לעצור את ההתפרצות. בקסרו אושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי בפברואר 2015. באוקטובר 2014, טרומנבה, חיסון נוסף נגד זן B שיוצר על ידי חברת התרופות פייזר, אושר על ידי מנהל התרופות והמזון האמריקאי.

זן X

דווח על הימצאות זן X מנינגיטיס בצפון אמריקה, אירופה, אוסטרליה ומערב אפריקה. לא קיים חיסון המגן מפני זן X של מנינגיטיס.

תופעות לוואי

תופעות לוואי מוכרות כוללות כאב ואדמומיות סביב אזור הזריקה (ב-50% מהמקרים). אחוז קטן של אנשים מפתחים חום קל. כמו בכל סוג תרופה, ישנו אחוז קטן של אנשים העלולים לפתח תגובה אלרגית חמורה. ב-2016 משרד הבריאות של קנדה הזהירו מפני סיכון מוגבר לאנמיה או המוליזה בקרב אנשים שטופלו באוקליזומאב (Soliris). הסיכון הגבוה ביותר היה כאשר אנשים קיבלו מנה של סוליריס תוך שבועיים לאחר שהתחסנו בבקסרו.

למרות החששות הראשונים הנוגעים לתסמונת ג׳יליאן-בארה, מחקרים עוקבים שנערכו ב-2012 לא הראו סיכון מוגבר לחלות בג׳יליאן-בארה לאחר חיסון מנינגוקוק מצומד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חיסון לחיידק המנינגוקוק בוויקישיתוף

החיסון הפעיל נגד מחלה מנינגוקוקית - Meningococcal vaccine (אורכב 01.06.2020 בארכיון Wayback Machine), באתר ויקירפואה
מנינגוקוקוס, באתר חיסונים
חיסון מנינגוקוקוס, באתר מדעת
חיסון נגד מניגוקוק B, באתר כללית

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ https://apps.who.int/iris/handle/10665/241846, חיסון המנינגוקוקוס, מאמר עמדה של ארגון הבריאות העולמי, ארגון הבריאות העולמי
^ החיסון הראשון שאושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי, למניעת מנינגוקוקוס מזן B.
^ Mahomed Patel, Chin‐kei Lee, חיסוני פוליסכריד למניעת מנינגיטיס מזן A, https://www.cochranelibrary.com/cdsr/doi/10.1002/14651858.CD001093.pub2/full, Cochrane Libary
^ Lucieni O Conterno, Carlos Rodrigues da Silva Filho, Jens U Ruggeberg, Paul T Heath, חיסונים מצומדים למניעת מנינגוקוקוס C, Cochrane Library, https://www.cochranelibrary.com/cdsr/doi/10.1002/14651858.CD001834.pub2/full
^ WHO, מנינגוקוקוק חיסון מצומד: הדרכות עדכניות, פברואר 2015, Epidemiol, https://www.who.int/wer/2015/wer9008.pdf
^ Salim Parker, Joanna Gaines, ערב הסעודית: מדריך למטייל ולעולה לרגל, באתר CDC
^ WHO, Meningococcal meningitis vaccine, WHO
^ WHO, רשימת תרופות חיוניות של איחוד הבריאות הלאומי, Geneva, 2019
^ מנינגוקוקוס זנים A, C, W-135 ו-Y וחיסונים מצומדים, באתר European Medicines Agency
^ מכתב אישור- מנקטרה, באתר U.S. Food and Drug Administration, ‏אפריל 2011
^ מכתב אישור- מאנבאו, באתר U.S. Food and Drug Administration, ‏אוגוסט 2013
^ ¹ ² CDC, חיסונים ומחלות שניתן למנוע, באתר CDC

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

[:0-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ https://apps.who.int/iris/handle/10665/241846, חיסון המנינגוקוקוס, מאמר עמדה של ארגון הבריאות העולמי, ארגון הבריאות העולמי

[2] החיסון הראשון שאושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי, למניעת מנינגוקוקוס מזן B.

[3] Mahomed Patel, Chin‐kei Lee, חיסוני פוליסכריד למניעת מנינגיטיס מזן A, https://www.cochranelibrary.com/cdsr/doi/10.1002/14651858.CD001093.pub2/full, Cochrane Libary

[4] Lucieni O Conterno, Carlos Rodrigues da Silva Filho, Jens U Ruggeberg, Paul T Heath, חיסונים מצומדים למניעת מנינגוקוקוס C, Cochrane Library, https://www.cochranelibrary.com/cdsr/doi/10.1002/14651858.CD001834.pub2/full

[5] WHO, מנינגוקוקוק חיסון מצומד: הדרכות עדכניות, פברואר 2015, Epidemiol, https://www.who.int/wer/2015/wer9008.pdf

[6] Salim Parker, Joanna Gaines, ערב הסעודית: מדריך למטייל ולעולה לרגל, באתר CDC

[7] WHO, Meningococcal meningitis vaccine, WHO

[8] WHO, רשימת תרופות חיוניות של איחוד הבריאות הלאומי, Geneva, 2019

[9] מנינגוקוקוס זנים A, C, W-135 ו-Y וחיסונים מצומדים, באתר European Medicines Agency

[10] מכתב אישור- מנקטרה, באתר U.S. Food and Drug Administration, ‏אפריל 2011

[11] מכתב אישור- מאנבאו, באתר U.S. Food and Drug Administration, ‏אוגוסט 2013

[:1-12] ¹ ² CDC, חיסונים ומחלות שניתן למנוע, באתר CDC

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]