חסינות העדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
התיבה העליונה מראה התפרצות בקהילה שבה כמה אנשים נגועים (מוצג באדום) והשאר בריאים אך לא מחוסנים (מוצג בכחול); המחלה מתפשטת בחופשיות, ורוב האוכלוסייה נדבקת. התיבה האמצעית מראה אוכלוסייה שבה מספר קטן מחוסן (מוצג צהוב); שאר האוכלוסייה אינה מחוסנת, וכל מי שלא חוסן נדבק; בתיבה התחתונה, חלק גדול מהאוכלוסייה חוסן. במקרה הזה כל מי שחוסן לא נדבק, ואלה שלא חוסנו, גם כן פחות נדבקים. בשתי הדוגמאות הראשונות, רוב האנשים הלא מחוסנים נדבקים, בעוד שבדוגמה התחתונה רק רבע מן האנשים הלא מחוסנים נדבקים.
גרף המדגים כיצד ככל שאחוז המתחסנים גבוה יותר כך כמות הנדבקים יורדת.
מחלת חצבת בארצות הברית לפני ואחרי החיסון.

חסינות עדר (או אפקט העדר) היא סוג של הגנה עקיפה ממחלות זיהומיות, המתרחשת כאשר אחוז גדול מהאוכלוסייה מחוסן, ובכך מספק אמצעי הגנה לאנשים שאינם מחוסנים[1] באוכלוסייה שבה רוב האנשים מחוסנים, יש פחות אנשים חולים, ופחות מקורות להדבק בהם. כך שגם אנשים לא מחוסנים חשופים פחות לגורמי המחלה[2].

יש אנשים שאינם יכולים להתחסן, משלל סיבות רפואיות. חלק מהאנשים סובלים ממערכת חיסונית פגומה, והחיסון מסכן אותם (כמו אנשים שעוברים דיכוי של מערכת החיסון, כמו בכימותרפיה, או אחרי השתלה). יש אנשים שלמרות שקיבלו את החיסון, עדיין לא יהיו מחוסנים, כי המערכת שלהם לא ייצרה את הנוגדים בצורה יעילה מספיק. יש מקרים בהם החיסון לא יהיה יעיל, כמו בתינוקות קטנים מדי, או אנשים מבוגרים. חיסון אינו יכול לעבוד בכל מצב. כל האנשים במצב זה חשופים בצורה חריפה יותר למחלות זיהומיות (כמו גם לסיבוכים האופיינים להם)[3].

מחקר מראה כי כאשר מספיק אנשים מתחסנים, גם אותם אנשים לא מחוסנים, יחלו פחות במחלה[4]. במקרים מסוימים גם אם נדבקים, המחלה קלה יותר, ועם פחות תופעות לוואי. לדוגמה ירידה במספר המקרים של ילדים מתחת לגיל שנה שנדבקו באבעבועות רוח מאז תחילת החיסון. במקרה שבו מספיק אנשים התחסנו, וכבר אין נדבקים חדשים, אז מחלות יכולות להיעלם מן העולם, כמו אבעבועות שחורות ודבר הבקר. רופאים מתייחסים לחסינות העדר כאל ערבות הדדית חברתית. מתחסנים כדי להגן על החלשים בחברה, ולא רק על עצמנו[5][6].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במונח חסינות העדר החלו להשתמש ב-1923, בהתייחס למחקר באולוסיות עכברים, באחוזים שונים של חיסון. בשנת 1930 חוקר בשם וודריץ (Wedrich) פרסם מחקר שנעשה על התפרצות מגפת החצבת בבולטימור. מסקנותיו היו שככל שיותר ילדים יהיו מחוסנים, כך גם הילדים הלא מחוסנים ידבקו פחות מהמחלה, ובכך נתן תוקף למושג החדש. בשנת 1960, עם מבצעי חיסון רחבים נגד חצבת, הצליחו להוריד את אחוז הנדבקים בחצבת בצורה דרמטית, בילדים מחוסנים ולא מחוסנים כאחד. מאז מבצעי החיסון הגדולים האלה הצליחו למנוע מגיפות רבות. בשנות ה-70 של המאה העשרים חוקרים (בשנת 1970 סמית', וב-1975 דיאצ') הצליחו לחשב את הסף הנדרש לחסינות עדר (לכל מחלה יש אחוז שונה שנדרש שיהיה מחוסן כדי לייצר חסינות עדר, בהתאם לקלות ההדבקה, איכות החיסון ועוד מספר גורמים).[7].

תנאים לחסינות עדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסינות עדר יכולה להתרחש רק עם מתקיימים התנאים הבאים:

  • אחוז המתחסנים, או אנשים שכבר חלו במחלה ולא יחלו בה שנית, עולה על האחוז הנדרש כדי לייצר חסינות עדר.
  • כאשר המחלה עוברת ישירות בין אדם לאדם, ולא דרך גורם סביבתי (כמו טטנוס)[8].

מתנגדי חיסונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסינות העדר תלויה בכך שאחוזים מאוד גבוהים באוכלוסייה יהיו מחוסנים. כאשר יש אנשים שמתנגדים לחיסונים, מסיבות שונות, הדבר יוצר כיסי הדבקות, שפוגעות בחסינות העדר ומסכנים את אותם חברים באוכלוסייה שלא יכולים להתחסן מסיבות רפואיות[9]. בשנת 2018, בישראל התפרצה מגפת חצבת, כאשר קהילות שלא מחסנות את הילדים שלהם תורמים להתפשטות המחלה[10]. על מנת לחסן כמה שיותר אנשים, ישנה פעילות רבה, והסברה, כנגד מתנגדי החיסונים[11]. מיזם מחוסגן, הוקם על ידי איתי ברדשבסקי, ד"ר ליאור אונגר וד"ר מאיר עזרא אליה, שם לא ניתן להכניס ילדים לגן, אם הם לא מחוסנים (מלבד כאלה שלא יכולים להתחסן מסיבה רפואית). באופן כזה, הילדים לא נחשפים לילדים לא מחוסנים, ומוגנים בחסינות העדר.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חסינות העדר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האם ניתן להסתתר בעדר?, הידען, ‏2010-04-25 (בhe-IL)
  2. ^ חסינות העדר, מדעת (בhe-IL)
  3. ^ Libster, Romina, The power of herd immunity (באנגלית), בדיקה אחרונה ב-2 ביוני 2019 
  4. ^ Healthcare Triage (4 באוגוסט 2014), Vaccines and Herd Immunity, בדיקה אחרונה ב-30 במאי 2019 
  5. ^ גאה להיות חלק מהעדר, שש בבוקר, ‏2013-08-13 (בhe-IL)
  6. ^ החיסון החברתי: הילד מוגן מפוליו - למה לחסן?, ynet, ‏2013-08-11 (בעברית)
  7. ^ Fine, P.; Eames, K.; Heymann, D. L. (1 באפריל 2011). ""Herd immunity": A rough guide". Clinical Infectious Diseases 52 (7): 911–16. PMID 21427399. doi:10.1093/cid/cir007. 
  8. ^ Herd immunity (Herd protection) | Vaccine Knowledge|אתר=vk.ovg.ox.ac.uk|תאריך_וידוא=2019-06-02
  9. ^ "עוד זה הולך וזה בא" – גרסת המגפות - החצבת פורחת בגלל מתנגדי החיסונים, הידען, ‏2015-02-05 (בhe-IL)
  10. ^ משרד הבריאות: התפשטות החצבת בישראל - בשיאה, ynet, ‏2018-11-06 (בעברית)
  11. ^ החדשות - האנשים שנאבקים במתנגדי החיסונים, mako, ‏2018-12-15