ארגון הבריאות העולמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דגל ארגון הבריאות העולמי
ארגון הבריאות העולמי - חלוקה לאזורים:
אפריקה (ברזוויל), אמריקה (וושינגטון), מזרח הים התיכון (קהיר), אירופה (קופנהגן), דרום מזרח אסיה (דלהי), מערב האוקיינוס השקט (מנילה)
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

ארגון הבריאות העולמיאנגלית: WHO - World Health Organization) נוסד ב-7 באפריל 1948 כאחת הזרועות של האו"ם, ומטהו בז'נבה, שווייץ.

הארגון מגדיר את המושג "בריאות" בצורה רחבה ומכליל בו תקינות פיזית, נפשית וסביבתית. הארגון מוביל את נושא הבריאות העולמי ושואף לקדם את איכות החיים. תפקידיו העיקריים: לספק למדינות העולם מידע והדרכה בנושאים שונים בתחום הבריאות ולקבוע תקנים בינלאומיים בנושא הבריאות. הארגון ידוע במיוחד עקב מאבקו במחלת אבעבועות שחורות והצלחתו בחיסולה המוחלט.

החוקה של ארגון הבריאות העולמי נכנסה לתוקף ב -7 באפריל 1948 - תאריך שנחגג בארגון בכל שנה כ"יום הבריאות העולמי "[1].

מרכז הארגון נמצא בז'נבה שבשווייץ. נציגי המדינות החברות באומות המאוחדות מתכנסים אחת לשנה ובוחרים במועצת מנהלים של 31 חברים, אשר מנהלים את הארגון למשך שלוש שנים.

מבנה WHO (נכון ל 2018)[עריכת קוד מקור | עריכה]

יותר מ 7000 אנשים ביותר מ -150 מדינות עובדים עבור הארגון ביותר מ -150 משרדים במדינה, 6 משרדים אזוריים, במרכז שירות גלובלי במלזיה ובמטה בז'נבה, שוויץ. לארגון יש אתר האינטרנט רב-לשוני, פרסומים וכמו כן משאבים אחרים מבטיחים שמידע רפואי יגיע לאנשים הזקוקים לו, בשפות שהם יכולים להבין. זה מאפשר גישה שוויונית ויעילה למידע בריאותי. בהתאם למשימה של הספקת מנהיגות עולמית בתחום בריאות הציבור, ארגון הבריאות העולמי מעסיק מומחים בתחום הבריאות, רופאים, מדענים, אפידמיולוגים וגם אנשים בעלי מומחיות בתחום הניהול והפיננסים, מערכות מידע, כלכלה, סטטיסטיקה רפואית, כמו גם מומחים למוכנות חירום ותגובה.


לארגון הבריאות העולמי חשוב מאד להגביר את השפעתו על הבריאות העולמית, ולכן, בנוסף לשותפויות עם ארגונים שונים, אחת ממטרותיו הינה להעמיק את עבודתו ברמות הגבוהות ביותר של הממשלות, כדי להבטיח שנושא הבריאות יעלה על סדר היום הפוליטי. הארגון חייב להביא לחיזוק המנהיגות בתחומי הבריאות, לייעל את דרך הפעילות העיסקית ולעבוד בצורה חכמה יותר להשגת תוצאות מהירות יותר.

בתוכנית הכללית החדשה של ארגון הבריאות העולמי, המשימה היא "לקדם בריאות, לשמור על בטיחות העולם, לשרת את הפגיעים". הוא מציע מטרות חדשות שאפתניות להשגתן עד שנת 2023: תוספת של עוד 1 מיליארד בני אדם הנהנים מכיסוי בריאותי אוניברסלי, מוגנים טוב יותר במצבי חירום בריאותיים, ונהנים מבריאות טובה יותר. השגת יעדים אלה דורשת מחויבות פוליטית בלתי פוסקת, ממדינות מתורמים,המשך והרחבה של שיתופי הפעולה עם האקדמיה, עם שותפים בשטח, ועם חברים אחרים במשפחת האו"ם.

פרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון הבריאות העולמי יוזם פרויקטים חשובים ברחבי העולם במיגוון נושאי בריאות. כדוגמא, פרויקט הבריאות העולמי Histories הוקם בתוך מטה ארגון הבריאות העולמי ומשרדים אזוריים בסוף 2004. משימתו מבוססת על העיקרון שהבנת ההיסטוריה של הבריאות, בייחוד במהלך 60 השנים האחרונות, מסייעת לקהילה הבינלאומית לבריאות הציבור להגיב לאתגרים של היום ולעזור לעצב עתיד בריא לכולם, במיוחד אלה הזקוקים ביותר. סמינרים בנושא מתקיימים אחת לחודש, ומביאים היסטוריונים ומדענים חברתיים מרחבי העולם לדיון ולדיון בסוגיה אקטואלית בבריאות העולמית עם ארגון הבריאות העולמי. עד כה נערכו כ - 85 סמינרים הנפרשים על תקופה של עשר שנים במגוון עצום של נושאים. הסמינרים, שהוצגו על ידי האקדמאים ובכירי ארגון הבריאות העולמי, מספקים גישה לכמויות משמעותיות של נתונים ורעיונות שימושיים למעורבות ציבורית יעילה לגבי השימושים וההרחבות של שירותי הבריאות. כל אירוע משודר בשידור חי, המשתתפים יכולים להאזין לשיחות ואם ירצו אף להציג שאלות בפני המציגים ודוברים אחרים.

סדרת הסמינרים לשנת 2015 תעסוק בנושאים כמו איורוודה, מערכת של רפואה שהייתה חשובה לתת-היבשת והתפוצות ההודיות במשך מאות שנים, וצ'יקונגוניה, מחלה ויראלית שנולדה על-ידי יתוש שתוארה לראשונה במהלך התפרצות בדרום טנזניה ב -1952. הסדרה תשקול את ההיסטוריה האחרונה של אתגרים כגון זיהום אוויר, הסיבה שמאחורי "מחצבי האפונה" המפורסמים של לונדון, של המחצית הראשונה של המאה העשרים, שהרגה אלפים עקב חלקיקי פיח וגזים רעילים שהתפזרו באוויר, ואשר כיום גורמים למחלות נשימה ומחלות אחרות.

שינוי האקלים, מוקד הסמינר של ספטמבר, מבטא מספר השפעות אפשריות על הבריאות, לא רק בתדירות מוגברת של מזג אוויר קיצוני, אלא בטווח ובמחלות של מחלות, כמו גם בהשפעה על ייצור המזון.


מאז שנת 1987 מציין הארגון יום ללא עישון מדי שנה, ב-31 במאי.

ב-5 במאי 2014, הארגון הודיע ​​כי התפשטות מחלת הפוליו היא מצב חירום בריאותי בעולם, וכי התפרצויות של המחלה באסיה, באפריקה ובמזרח התיכון נחשבים "יוצאי דופן".

מנהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם ארץ תקופת כהונה
ברוק צ'יסהולם קנדה 19481953
מרקולינו גומש קנדאו ברזיל 19531973
הלפדן מהלר דנמרק 19731988
הירושי נקג'ימה יפן 19881998
גרו הרלם ברונדטלנד נורווגיה 19982003
לי ג'ונג ווק דרום-קוריאה 20032006
אנדרש נורדסטרום שוודיה 20062006
מרגרט צ'אן הונג קונג מאז 2007
טדרוס אדהנום גברהיסוס אתיופיה מאז יולי 2017

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of WHO.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא בריאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]