ארגון הבריאות העולמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דגל ארגון הבריאות העולמי
ארגון הבריאות העולמי - חלוקה לאזורים:
אפריקה (ברזוויל), אמריקה (וושינגטון), מזרח הים התיכון (קהיר), אירופה (קופנהגן), דרום מזרח אסיה (דלהי), מערב האוקיינוס השקט (מנילה)
Gnome-colors-emblem-development.svg
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

ארגון הבריאות העולמיאנגלית: WHO - World Health Organization) נוסד ב-7 באפריל 1948 כאחת הזרועות של האו"ם, ומטהו בז'נבה, שווייץ.

הארגון מגדיר את המושג "בריאות" בצורה רחבה ומכליל בו תקינות פיזית, נפשית וסביבתית. הארגון מוביל את נושא הבריאות העולמי ושואף לקדם את איכות החיים. תפקידיו העיקריים: לספק למדינות העולם מידע והדרכה בנושאים שונים בתחום הבריאות ולקבוע תקנים בינלאומיים בנושא הבריאות. הארגון ידוע במיוחד עקב מאבקו במחלת אבעבועות שחורות והצלחתו בחיסולה המוחלט.

החוקה של ארגון הבריאות העולמי נכנסה לתוקף ב-7 באפריל 1948 - תאריך שנחגג בארגון בכל שנה כ"יום הבריאות העולמי"[1].

מרכז הארגון נמצא בז'נבה שבשווייץ. נציגי המדינות החברות באומות המאוחדות מתכנסים אחת לשנה ובוחרים במועצת מנהלים של 31 חברים, אשר מנהלים את הארגון למשך שלוש שנים.

מבנה WHO (נכון ל 2018)[עריכת קוד מקור | עריכה]

יותר מ 7000 אנשים ביותר מ-150 מדינות עובדים עבור הארגון ביותר מ-150 משרדים במדינה, 6 משרדים אזוריים, במרכז שירות גלובלי במלזיה ובמטה בז'נבה, שווייץ. לארגון יש אתר האינטרנט רב-לשוני, פרסומים וכמו כן משאבים אחרים מבטיחים שמידע רפואי יגיע לאנשים הזקוקים לו, בשפות שהם יכולים להבין. זה מאפשר גישה שוויונית ויעילה למידע בריאותי. בהתאם למשימה של הספקת מנהיגות עולמית בתחום בריאות הציבור, ארגון הבריאות העולמי מעסיק מומחים בתחום הבריאות, רופאים, מדענים, אפידמיולוגים וגם אנשים בעלי מומחיות בתחום הניהול והפיננסים, מערכות מידע, כלכלה, סטטיסטיקה רפואית, כמו גם מומחים למוכנות חירום ותגובה.

לארגון הבריאות העולמי מייחס חשיבות רבה להגברת השפעתו על הבריאות העולמית, ולכן, בנוסף לשותפויות עם ארגונים שונים, אחת ממטרותיו היא הרחבת פעילותו לרמות הגבוהות ביותר של הממשלות, כדי להבטיח שנושא הבריאות יעלה על סדר היום הפוליטי. הארגון חייב להביא לחיזוק המנהיגות בתחומי הבריאות, לייעל את דרך הפעילות העסקית ולעבוד בצורה חכמה יותר להשגת תוצאות מהירות יותר.

בתוכנית הכללית החדשה של ארגון הבריאות העולמי, המשימה היא "לקדם בריאות, לשמור על בטיחות העולם, לשרת את הפגיעים". הוא מציע מטרות חדשות שאפתניות להשגתן עד שנת 2023: תוספת של עוד 1 מיליארד בני אדם הנהנים מכיסוי בריאותי אוניברסלי, מוגנים טוב יותר במצבי חירום בריאותיים, ונהנים מבריאות טובה יותר. השגת יעדים אלה דורשת מחויבות פוליטית בלתי פוסקת, ממדינות מתורמים, המשך והרחבה של שיתופי הפעולה עם האקדמיה, עם שותפים בשטח, ועם חברים אחרים במשפחת האו"ם.

פרויקטים, דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון הבריאות העולמי יוזם פרויקטים חשובים ברחבי העולם במגוון נושאי בריאות.

כדוגמה, פרויקט הבריאות העולמי Histories הוקם בתוך מטה ארגון הבריאות העולמי ומשרדים אזוריים בסוף 2004. משימתו מבוססת על העיקרון שהבנת ההיסטוריה של הבריאות, בייחוד במהלך 60 השנים האחרונות, מסייעת לקהילה הבינלאומית לבריאות הציבור להגיב לאתגרים של היום ולעזור לעצב עתיד בריא לכולם, במיוחד אלה הזקוקים ביותר. סמינרים בנושא מתקיימים אחת לחודש, ומביאים היסטוריונים ומדענים חברתיים מרחבי העולם לדיון ולדיון בסוגיה אקטואלית בבריאות העולמית עם ארגון הבריאות העולמי. עד כה נערכו כ - 85 סמינרים הנפרשים על תקופה של עשר שנים במגוון עצום של נושאים. הסמינרים, שהוצגו על ידי האקדמאים ובכירי ארגון הבריאות העולמי, מספקים גישה לכמויות משמעותיות של נתונים ורעיונות שימושיים למעורבות ציבורית יעילה לגבי השימושים וההרחבות של שירותי הבריאות. כל אירוע משודר בשידור חי, המשתתפים יכולים להאזין לשיחות ואם ירצו אף להציג שאלות בפני המציגים ודוברים אחרים.

סדרת הסמינרים לשנת 2015 תעסוק בנושאים כמו איורוודה, מערכת של רפואה שהייתה חשובה לתת-היבשת והתפוצות ההודיות במשך מאות שנים, וצ'יקונגוניה, מחלה וירלית שנולדה על ידי יתוש שתוארה לראשונה במהלך התפרצות בדרום טנזניה ב -1952. הסדרה תשקול את ההיסטוריה האחרונה של אתגרים כגון זיהום אוויר, הסיבה שמאחורי "מחצבי האפונה" המפורסמים של לונדון, של המחצית הראשונה של המאה העשרים, שהרגה אלפים עקב חלקיקי פיח וגזים רעילים שהתפזרו באוויר, ואשר כיום גורמים למחלות נשימה ומחלות אחרות.

שינוי האקלים, מוקד הסמינר של ספטמבר, מבטא מספר השפעות אפשריות על הבריאות, לא רק בתדירות מוגברת של מזג אוויר קיצוני, אלא בטווח ובמחלות של מחלות, כמו גם בהשפעה על ייצור המזון.

דוגמה נוספת לפרויקט גלובלי חשוב ביותר, הוא המאבק במחלת השחפת. בדו"ח האחרון שפרסם ארגון הבריאות העולמי מפורטים נתונים על המחלה והמאמצים להכחדתה. הדוח מציין שהמאמצים למיגור השחפת הובילו למניעה של כ-54 מיליון מקרי תמותה עקב שחפת משנת 2000, אבל למרות זאת השחפת עדיין מהווה את הגורם הזיהומי הקטלני ביותר בעולם ומדינות רבות אינן נוקטות באמצעים מספקים במטרה לעמוד ביעד העולמי של העלמת מקרי שחפת עד שנת 2032. הארגון מדווח כי אמנם חלה התקדמות במאבק כנגד שחפת, אך עדיין לא נמצאה הנוסחה המתאימה ויש מקום לנקוט פעולה דחופה כדי להפחית את הסבל והתמותה ממחלה זו. לא ניתן לקבל את העובדה כי במאה ה-21 מיליוני חולים מאבדים את חייהם בשל השחפת, אשר ניתנת למניעה וריפוי. הדו"ח מספק את הנתונים העדכניים אודות מגפת שחפת והערכה של תגובה עולמית. הדו"ח פורסם לפני הכינוס הראשון מסוגו ברמת האו"ם בנושא שחפת, הצפוי להיערך בניו-יורק באוקטובר 2018. קרוב ל-50 ראשי מדינות וממשלות צפויים לקחת חלק בכינוס זה. על-פי הדו"ח, מספר החולים שהלכו לעולמם עקב שחפת ירד בשנת 2017, אך עדיין מדובר ב-1.6 מיליון מקרי תמותה עקב שחפת, כולל 300,000 מקרי תמותה בקרב נשאי HIV. משנת 2000, מקרי התמותה עקב שחפת ירדו ב-44% בקרב נשאי HIV, בהשוואה לירידה של 29% באוכלוסייה הכללית. לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי, כרבע מאוכלוסיית העולם נושא זיהום שחפת, כאשר לפי ההערכות, 10 מיליון אנשים פיתחו שחפת בשנת 2017. עם זאת, מספר המקרים החדשים יורד ב-2% בכל שנה, אם כי באירופה תועדה ירידה מהירה יותר (5% בשנה), כמו גם באפריקה (ירידה של 4% בשנה) בין השנים 2013-2017. בחלק מהמדינות השינוי מהיר יותר מאחרות, כולל דרום אפריקה, בה חלה ירידה שנתית במקרים החדשים בהיקף של 4-8% בחלק מהמדינות. ברוסיה, הגברת המאמצים כנגד שחפת הובילה לירידה מהירה יותר בשיעור המקרים (5% בשנה) ומקרי התמותה (13% בשנה). תת-דיווח ותת-אבחנה של שחפת עדיין מהווים אתגרים עיקריים. מבין 10 מיליון חולים שפיתחו שחפת בשנת 2017, רק 6.4 מיליון תועדו באופן רשמי במערכות דיווח ארציות, כך ש-3.6 מיליון חולים לא אובחנו, או שזוהו אך לא דווחו. עשר מדינות היו אחראיות ל-80% מפער זה, כאשר בראש הרשימה ניצבות הודו, אינדונזיה וניגריה. לשיפור שיעורי הזיהוי, האבחנה והטיפול, ארגון הבריאות העולמי השיק את יוזמת Find. Treat. All., שנועדה לספק טיפול ל-40 מיליון חולי שחפת בין השנים 2018-2022. אחד האתגרים המרכזיים הוא הגדלת המימון למאבק זה.

ארגון הבריאות העולמי כמערכת משתנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמר מעניין שפורסם על ידי בית החולים האמריקאי לבריאות הציבור (AJPH) באוקטובר 2011[2] דן בחשיבות המונח "בריאות גלובלית" שמחליף במהירות את המינוח הישן של "בריאות בינלאומית". המונח "בריאות עולמית" התפתח כחלק מתהליכים פוליטיים והיסטוריים גדולים יותר, שבהם מצא ארגון הבריאות העולמי את תפקידו הדומיננטי כאתגר, והחל לשנות את עצמו בתוך מערכת משתנה של בריתות כוח. בין השנים 1948 ו -1998, עבר ארגון הבריאות העולמי מהמנהיג הבכיר של הבריאות הבין-לאומית לארגון במשבר, כשהוא עומד בפני חסרונות תקציביים ומעמד פוחת, במיוחד נוכח ההשפעה הגוברת של שחקנים חדשים וחזקים. ארגון הבריאות העולמי החל לעצב מחדש את עצמו כמתאם, מתכנן אסטרטגי ומנהיג יוזמות בריאות גלובליות כאסטרטגיה של הישרדות בתגובה להקשר הפוליטי הבינלאומי שהשתנה. אפילו מבט מהיר על כותרות הספרים והמאמרים בספרות הרפואית ובספרות הציבורית עולה כי מתרחש מעבר חשוב. המונחים "גלובלי", "גלובליזציה", וריאנטים שלהם נמצאים בכל מקום, ובהקשר הספציפי של בריאות הציבור הבינלאומי, נראה כי "גלובלי" מתפתח כמושג סמכותי מועדף אף על פי שאוניברסיטאות, רשויות ממשלתיות ופילנתרופיות פרטיות כולן משתמשות במונח עדיין לא ברור מהו מקור ומשמעות המונח "בריאות עולמית".המאמר מנסה לספק תובנה היסטורית על הופעתה של המינוח של בריאות גלובלית. וניתוח ביקורתי של משמעות, הופעתה ומשמעותה של המונח "בריאות עולמית" ולהעמיק את הפופולריות ההולכת וגדלה בהקשר היסטורי רחב יותר בהיבט על התפקיד של ארגון הבריאות העולמי (WHO) הן בבריאות הבינלאומית והן בעולם וכסוכן במעבר מתפיסה אחת לאחרת.

מאז שנת 1987 מציין הארגון יום ללא עישון מדי שנה, ב-31 במאי.

ב-5 במאי 2014, הארגון הודיע ​​כי התפשטות מחלת הפוליו היא מצב חירום בריאותי בעולם, וכי התפרצויות של המחלה באסיה, באפריקה ובמזרח התיכון נחשבים "יוצאי דופן".

מנהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם ארץ תקופת כהונה
ברוק צ'יסהולם קנדה 19481953
מרקולינו גומש קנדאו ברזיל 19531973
הלפדן מהלר דנמרק 19731988
הירושי נקג'ימה יפן 19881998
גרו הרלם ברונדטלנד נורווגיה 19982003
לי ג'ונג ווק דרום-קוריאה 20032006
אנדרש נורדסטרום שוודיה 2006–2006
מרגרט צ'אן הונג קונג מאז 2007
טדרוס אדהנום גברהיסוס אתיופיה מאז יולי 2017

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of WHO.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא בריאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר רשמי של ארגון הבריאות הבינלאומי
  2. ^ Theodore M. BrownPhD, ,Marcos CuetoPhD, and ,Elizabeth FeePhDAuthor affiliations,, The World Health Organization and the Transition From “International” to “Global” Public Health, American Journal of Public Health (AJPH)