משתמשת:Nasamzaid/קדחת עקיצת אפריקנית

קדחת עקיצת אפריקנית (ATBF) היא זיהום חיידקי המתפשט על-ידי הנגיסה של טיק. הסימפטומים עשויים לכלול חום, כאב ראש, כאבי שרירים ופריחה. באתר הנשיכה יש בדרך כלל  פצע בעור אדום  עם מרכז כהה. ההתפרצות מתרחשת בדרך כלל 4-10 ימים לאחר הנגיסה. הסיבוכים הם נדירים,  אך עם זאת עשוי להיכלל דלקת מפרקים. יש אנשים שאינם מפתחים תסמינים.

המחלה נגרמת על ידי החיידק ריקטסיה האפריקני. החיידק מתפשט על-ידי קרציות מסוג אבליומה. אלה בדרך כלל חיים בתוך עשב גבוה או בשיח ולא בערים. האבחנה  בדרך כלל מבוססת על סימפטומים. זה יכול להיות מאושר על ידי התרבות, PCR, או אימונופלורסנציה.

אין חיסון למחלה זו. המניעה היא על ידי הימנעות מהעקיצות של הטיק על ידי כיסוי העור, שימוש ב חומר דוחה חרקים (DEET) או באמצעות שימוש ב "permethrin" (תרופה שקוטלת חרקים וניתן לרסס על בגדים). יש עדויות לגבי הטיפולים שמוצעים אבל לעומת זאת הן מוגבלות. 

המחלה מתרחשת ב אפריקה שמדרום לסהרה, הודו המערבית ו אוקיאניה. מחלה זו יחסית נפוצה בקרב מטיילים באפריקה שמדרום לסהרה. רוב הדלקות מתרחשות בין נובמבר לאפריל. ההתפרצויות של המחלה עלולות להתרחש. שוררת האמונה שהתיאורים המוקדמים ביותר של המחלה הם  משנת 1911. קדחת עקיצת האפריקנית  היא סוג של קדחת מנומרת,אשר בעבר התבלבלו בינה לבין קדחת מנומר ים תיכוני.

סימנים וסימפטומים

קדחת עקיצת אפריקנית, באה לעתים קרובות  ללא תסמינים או בתסמינים קלים בהצגה הקלינית והסיבוכים  נדירים. תחילת המחלה היא בדרך כלל 5-7 ימים לאחר עקיצת הטיק, למרות זאת במקרים מסוימים זה יכול לקחת  10 ימים עד שהתופעות יתחילו להתרחש. הסימפטומים יכולים להימשך מספר ימים עד שלושה שבועות. 

* חום.

* כאב ראש.

* כאבי 

סיבוכים

הסיבוכים נדירים ואינם מסכני חיים, ולא דווח על מקרי מוות עקב קדחת עקיצת אפריקנית.  הסיבוכים המדווחים כוללים:

• חום ממושך ליותר מ3 שבועות.
• 
  
• כאב ראש בינוני עד חמור.

סיבה

בקטריולוגיה

ריקטסיה africae הוא חיידק שלילי, מחייב בין תאיים וחיידק pleomorphic . הוא שייך לסוג ריקטסיה, הכולל מספר מינים של חיידקים המועברים לבני אדם על ידי arthropods.

פתוגנזה - אופן התפתחות המחלה

לאחר שחיידק "הרקטסיה" מזהם ומדביק את בני האדם באמצעות עקיצת קרצית, הוא פולש לתאי אנדותל במערכת הדם (ורידים, עורקים, נימים). לאחר מכן, הגוף  משחרר חומרים כימיים שגורמים לדלקת, וכתוצאה מכך נראים הסימפטומים האופייניים כמו למשל כאב ראש וחום. הסימן המוכר של כל מחלות חיידק "הרקטסיה", הוא ממצא היסטולוגי (תאית) הנקרא דלקת כלי הדם "הלימפושיסטית",  אשר מכיל תאי חיסון בתוך תאי האנדותל  המרכיבים את כלי הדם. דבר זה מתרחש בצורה משנית לחומרים הכימיים שהוזכרו לעיל, כמו גם נזקי הזיהום, והוא כולל אותות לתאי המערכת החיסונית (תאי T ומאקרופאגים) בכדי להגיע למיקום הזיהום.

אבחון

חולים רבים עם ATBF המתגוררים באזורים עם מספר גבוה של זיהומים (אפריקה והודו המערבית) לא מבקרים אצל רופא, וזה מכיוון שרוב החולים שם מעלים רק סימפטומים קלים. למרות זאת, מחלה זו יכולה להוביל לתסמינים חמורים יותר בקרב המטיילים שמעולם לא נחשפו לחיידק "הרקטסיה" האפריקני לפני כן ואינם חסינים. מטיילים שמגיעים לרופא לאחר טיול באזורים הנגועים, יכול להיות קשה לאבחן אותם, מכיוון שהרבה מחלות טרופיות גורמות לחום דומה לזה של ATBF. מחלות אחרות, אשר עשויות להיראות דומות הן מלריה, קדחת דנגי, שחפת, איידס (HIV) חריפה ודלקות בדרכי הנשימה. בנוסף לשאלות בקשר לסימפטומים, הרופאים הולכים לבקש מהחולים אינפורמציה מדויקת על הנסיעה שלהם ובין אם הוא/היא היה ליד חיות או קרציות. בדיקות מיקרוביולוגיות הן זמינות עבור הרופאים, אבל הן יקרות ולעתים קרובות יש לעשות אותן על ידי מעבדות מיוחדות.

הטיפול האנטיביוטי הזמין עבור זיהומי הרקטסיה יש לו  ממש מעט תופעות לוואי, לכן אם לרופא יש חשד גבוה של המחלה, הוא עשוי פשוט לטפל מבלי לעשות יותר בדיקות מעבדה.

מניעה

 המניעה מפני ATBF מתרכזת סביב ההגנה העצמית מפני עקיצות הקרצית באמצעות לבישת מכנסיים ארוכים וחולצה וגם  באמצעות שימוש בקוטלי חרקים כמו למשל "DEET" (חומר דוחה חרקים) על העור. המטיילים באזורים כפריים באפריקה והודו המערבית צריכים להיות מודעים לכך שהם עלולים לבוא במגע עם וקטוריות ATBF. הזיהום סביר יותר להתרחש אצל אנשים אשר נוסעים לאזורים כפריים או מתכננים לבלות את הזמן בהשתתפות בפעילויות בחוץ. יש להיות זהירים יותר בחודשים נובמבר - אפריל, כאשר קרציות Amblyomma יהיו  יותר פעילים. ביצוע בדיקה לגוף, לביגוד, לציוד ולחיות המחמד לאחר בילוי הזמן בחוץ יכול לעזור בזיהוי והסרת קרציות מוקדם יותר.

טיפול

בדרך כלל, קדחת עקיצת אפריקנית היא מחלה קלה ורוב המטופלים לא צריכים יותר מאשר טיפולי אנטיביוטיקה בבית למחלה שלהם. עם זאת, מכיוון שחולים מעטים עם זיהום זה מבקרים אצל הרופא, הבחירה הטובה ביותר לאנטיביוטיקה, המינון ומשך הטיפול לא ידועים. בדרך כלל הרופאים מטפלים במחלה זו בעזרת תרופות אנטיביוטיקה אשר שימשו בהן ביעילות לטיפול במחלות אחרות הנגרמות על ידי חיידקים של מינים דומים, כגון קדחת של רוקי מאונטן ( RMSF ). עבור מקרים קלים, אנשים בדרך כלל מטופלים באחת מהפעולות הבאות:

• דוקסיציקלין
• כלורמפניקול
• ציפרופלוקסאצין

אם לאדם יש תסמינים חמורים יותר, כמו למשל חום גבוה או כאב ראש רציני, אפשר לטפל בזיהום על ידי שימוש ב"דוקסיציקלין" למשך פרק זמן ארוך יותר. עבור נשים בהריון לא צריך להשתמש באנטיביוטיקה מסוגים "דוקסיציקלין" או "ציפרופלוקסאצין" מכיוון ששתיהן יכולות לגרום לבעיות אצל עוברים. Josamycin שימשו בו ביעילות עבור טיפול בנשים בהריון עם מחלות rickettsial אחרות, אך זה לא ברור אם יש לתרופה זאת תפקיד בטיפול בATBF.

ראה גם

• קדחת Boutonneuse
• קדחת של רוקי מאונטן ( RMSF )
• קדחת מוכתמת פרעושים