לדלג לתוכן

כלורמפניקול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כלורמפניקול
שם IUPAC
2,2-dichlor-N- [(aR,bR)-b-hydroxy-a-hydroxymethyl- 4-nitrophenethyl] acetamide
שמות מסחריים בישראל
סינטומיצין, בצורת משחת עיניים בריכוז 5% או בצורת משחת עור בריכוז 3%, כלוראופטיק, כלורמפניקול, פניקול, פנימיקסין, תריאולון, תרוצידין.
נתונים כימיים
כתיב כימי C11H12N2Cl2O5 
מסה מולרית 323.132 g/mol
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית 90%
מטבוליזם בכבד
זמן מחצית חיים 4 שעות
הפרשה בשתן
בטיחות
מעמד חוקי Rx
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון A (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C עריכת הנתון בוויקינתונים
סיכון לתלות לא קיים
דרכי מתן טופיקלי, עיני, פומי (נדיר), תוך ורידי (נדיר) תת-שרירי (נדיר)
אינטראקציות עם תרופות אחרות יש
מזהים
קוד ATC S02AA01, S03AA08, D06AX02, S01AA01, G01AA05, D10AF03, J01BA01 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 56-75-7
PubChem 5959
ChemSpider 5744
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כלורמפניקולאנגלית: Chloramphenicol) היא תרופה אנטיביוטית בקטריוסטטית. בישראל היא מוכרת בעיקר בשמות המסחריים סינטומיצין, תרוצידין ותריאולון. מקורה בחיידק Streptomyces venezuelae. התרופה בודדה לראשונה על ידי דייוויד גוטליב. השימוש הקליני בתרופה החל בשנת 1949.

כלורמפניקול היא האנטיביוטיקה הראשונה שיוצרה באופן סינתטי בקנה מידה גדול. היא יעילה נגד מגוון רחב של מיקרואורגניזמים. התרכובת נקשרת לתת-יחידה 50S של הריבוזום ומעכבת את האנזים הריבוזומי פפטידיל-טרנספראז (peptidyl transferase), האחראי ליצירת הקשר הפפטידי בין החומצה האמינית הקשורה ל-RNA מוביל (t-RNA) המצטרפת לפוליפפטיד, לבין החומצה האמינית האחרונה בפוליפטטיד הנבנה בריבוזום. בעבר נהגו להשתמש בכלורמפניקול גם בטיפול טיפול סיסטמי, אך מאחר שהתרופה עלולה לגרום (לעיתים נדירות) לדיכוי מח העצם כמעט חדל השימוש בתרופה זאת בשימוש סיסטמי.[1] התרופה זולה מאוד לייצור ולכן עדיין משמשת במדינות מתפתחות כטיפול סיסטמי למגוון רחב של זיהומים. במערב תרופה זו משמשת כיום בעיקר לטיפול בזיהומי עיניים וזיהומי עור, כגון פיסטולה, בריכוזים של 5% ו-3% בהתאמה, בצורת משחה.

תדירות השימוש בטיפות או במשחה משתנה בהתאם לרמת הזיהום ולצורתו ונקבעת על ידי רופא.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בצה"ל קיימות אמפולות סינטומיצין המיועדות לטיפול אנטיביוטי ראשוני במקרי זיהום פתאומי חמור אך יש תהליך של החלפתן במטרונידזול (פלג'יל) וצפטריאקסון.
ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.