משתמש:אביבית אקסלרוד/התעללות נפשית
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
התעללות נפשית היא גרימת נזק נפשי לאדם, בדרך כלל על ידי שימוש באלימות מילולית ומניפולציה נפשית רגשית, במטרתה ניסיון לפגוע, לשלוט ולתקוף את הקרבן.
מתעלל נפשית משתמש בביטויים כגון (Emotional Blackmail - by Susan Forward and Donna Frazier):
- ביטויים מילוליים: ״ דיבור מחליש״ הפונה לדימוי עצמי של הקרבן.
- צפיות פוגעניות מהקרבן: באופן זה, המתעלל מציג אכזבה תמידית כך שהקרבן מרגיש אשם כי לא ממלא לאחר רצונותיו של המתעלל.
- שליטה של המתעלל: גם שליטה בסביבה עצמה, אך בעיקר שליטה נפשית בקרבן.
- הפחדה שפונה לאשמה, כדי לגרום לקרבן להתנהג בצורה הנוגדת את רצונותיו ושאיפותיו.
- תגובות בלתי צפויות מצד המתעלל, שינויים דרסטיים במצב הרוח ו/או התפרצויות רגשיות באופן פתאומי.
מסתמנת הכרה בשנים האחרונות כי התעללות נפשית היא הרסנית ונפוצה יותר מהתעללויות גופניות ומיניות ( & Guttman ,Garbarino ;1987 ,Hart & Germain ,Brassard 1986 ,Seeley)
סוגי התעללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
התעללות נפשית ע״י בן/ בת זוג[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתרחשת לרוב במערכות יחסים אינטימיות, בסביבה משפחתית. יש לציין כי התעללות נפשית לא תמיד מובילה לאלימות, אך לרוב היא מקדימה ומלווה התנהגות אלימה. התעללות נפשית יכולה לקרות במערכת יחסים הטרו-סקסואלית וחד מינית. התעללות נפשית משפיעה על המחשבות והרגשות בנוסף לנתינת השליטה על חיי הקרבן למתעלל. יש לציין כי ניסיון עבר של ילדים במערכת יחסים לא בריאה עם ההורה ובמיוחד מערכת יחסים של התעללות רגשית על ידי ההורה חוזה אלימות במערכת יחסים רומנטיות בבגרות (A Developmental Process Analysis of the Contribution of Childhood Emotional Abuse to Relationship Violence, 2010).
סימנים להתעללות נפשית ע״י בן זוג[עריכת קוד מקור | עריכה]
(Barrie Davenport)
- הם משפילים אותך, ״מורידים אותך למטה״ או צוחקים עלייך ליד אנשים אחרים.
- באופן עקבי הם מתעלמים מדעותיך, רעיונותיך, הצעותיך, או צרכייך.
- הם משתמשים בסרקאזם או "מתגרים בך" בכדי לשים אותך בפינה או לגרום לך להרגיש רע עם עצמך.
- הם מאשימים אותך כ "רגיש/ה מדי" כדי להסיט את ההשמצות שלהם.
- הם מנסים לשלוט בך או להתנהג אלייך כמו ילד/ה.
- הם מתקנים אותך או מענישם אותך על ההתנהגות שלך.
- את/ה מרגישה כאילו את/ה צריך/ה אישור לקבל החלטות או לצאת לאן שהוא.
- הם מנסים לשלוט על הכספים ואיך את/ה מבזבז/ת את הכסף.
- הם מזלזלים באינטליגנציה שלך, בהישגים שלך או התקוות והחלומות שלך.
- הם מנסים לגרום לך להרגיש כאילו הם תמיד צודקים, ואתה טועה.
- הם מתייחסים אלייך במרות ו/או נותנים לך מבטים/שפת גוף מלאי בוז.
נמצא כי נשים בעלות התקשרות חרדה מדווחות יותר על מערכות יחסים מתעללות, עם זאת נמצא כי לנשים אין קשר בין סוג ההתקשרות לבין בחירת בן זוג מתעלל. יש לציין כי נמצא קשר בין ניסיון עבר של מערכת יחסים מתעללות לבחירת בן זוג מתעלל. כמו כן, יש לציין כי נמצא קשר בין גברים שהייתה להם נטייה גבוהה יותר להתעלל במערכות יחסים קודמות אשר העדיפו באופן מובהק נשים עם סגנון התקשרות חרד על פני נשים עם התקשרות מסוג אחר. (Predicting Preferences for Dating Partners From Past Experiences of Psychological Abuse: Identifying the Psychological Ingredients of Situations, 2007)
התעללות נפשית בין הורה לילד[עריכת קוד מקור | עריכה]
התעללות רגשית או הזנחה רגשית מתמשכת של ילד. התעללות נפשית עלולה לגרום לנזק חמור לבריאותו ולהתפתחותו הרגשית של הילד. התעללות נפשית יכולה להיות כרוכה בניסיון להפחיד, להשפיל, לבודד או להתעלם מהילד. ילדים שעברו התעללות נפשית בדרך כלל סובלים בנוסף גם מסוג אחר של התעללות או הזנחה בעת ובעונה אחת - אך זה לא תמיד המקרה. מכיוון שיש אלמנט של התעללות רגשית בכל הסוגים האחרים של התעללות בילדים, זה יכול להיות קשה לזהות את הסימנים ולהפריד את התעללות הנפשית מסוגים אחרים של התעללות.
התעללות נפשית בילד בין היתר כוללת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- השפלה או ביקורת כלפי הילד באופן תמידי.
- התעלמות מתמדת מהילד.
- הורה מאיים, צועק על הילד או קרוא לו בשמות.
- שימוש בילד כנושא לבדיחות.
- האשמה תמידית כלפי הילד.
- חוסר זיהוי של האינדיבידואל של ילד ובכך ההורה שולט בחייו.
- אי הכרה במגבלות הילד הן הפיזיות והן הקוגניטיביות.
- חשיפת הילד לאירועים מצערים או אינטראקציות כגון התעללות במשפחה.
- אי קידום ההתפתחות החברתית של ילד: איסור אינטראקציה חברית.
- לא מבטא הרגשות חיוביים או מברך ילד על צלחות.
המאמר Psychological Maltreatment of Children and Youth (Hart ,Brassard & Germain, 1987) מניח תשתית ראשונית להגדרה של התופעה של התנהגות הורית שאיננה פוגענית פיזית אך עלולה להיות מזיקה נפשית עבור ילד, באפיינם שבעה סוגים של פעולות מזיקות מצד דמויות הוריות או מטפלות:
- דחיה: התייחסות לילד כאל שעיר לעזאזל.
- השפלה: פעולות המפחיתות מערך הילד, כמו: הטחת עלבונות, בטויי זלזול, הלבנת פנים בציבור.
- הפחדה: פעולות או איומים העלולים לגרום לילד חרדה ופחדים רבי עוצמה, כמו: לעזוב ילד קטן לבד בבית חשוך.
- בידוד: פעולות המפרידות בין הילד לאחרים, כמו: מניעת קשרי גומלין עם אחרים מחוץ למשפחה.
- חבלה בתהליך החברות: פעולות המהוות עבור הילד תהליך למידה או עידוד להתנהגויות שיש בהן פוטנציאל לפגיעה עצמית או לפגיעה באחרים.
- ניצול: מצבים שבהם נעשה בילד שימוש לשם טובת הנאה אישית או רווח כספי כמו: התייחסות אל הילד כאל משרת. מניעת תגובתיות רגשית: כמו מצבים שבהם הדמות המטפלת היא מנותקת, בלתי מעורבת ונמצאת בקשר מינימלי עם הילד.
סיבות להתעללות נפשית[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיבות להתעללות נפשית ע״י בן זוג[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי (Steven Stosny) שותפים פוגעניים נוטים להיות חרדים במזגם. מילדות, הייתה להם תחושה של אימה ושהדברים ילכו בדרך הקשה, וכי הם לא יצליחו להתמודד עמם. הם מנסים לשלוט בסביבה שלהם כדי למנוע תחושות של כישלון ואי כשירות. האסטרטגיה של ניסיון לשלוט באחרים אינה מספקת אותם מהסיבה הפשוטה כי הגורם העיקרי של החרדה שלהם הוא בתוכם. היא נובעת מאחד משני מקורות: אימה כבדה של כישלון, או חשש לפגיעה, בידוד, ומחסור.
יש לציין כי מדובר במעגל של התעללות, ילדים אשר נחשפו למערכת יחסים מתעללת בילדותם ישחזרו דפוסי התנהגות אלו, כמו כן נמצא כי התעללות רגשית בילדות חוזה אלימות במערכת יחסים זוגית בנוסף לסימפטומי PTSD.(The contribution of childhood emotional abuse to teen dating violence among child protective services-involved youth, 2009).
גייפורד מצא שחמישים וארבעה אחוזים מהבעלים המוכים ושלושים ושבעה אחוזים מבין הנשים המוכות במדגמו, התעללו גם בילדיהם (1990 ,Abel & Suh .cf).
סיבות להתעללות נפשית בילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרוב זה נובע ״מעגליות הקרבן״ - ניסיון רע שעברו ההורים עצמם ולכן זה עלול להשפיע על האופן שבו הוא רואה את ילדו. כמו כן לעתים התעללות זו נובעת מתוך תקופות של לחץ ומתח גבוהים, כגון: דאגות כספיות או אבטלה, חולי במשפחה או כל דבר אקוטי הלוקח את המיקוד של ההורים הרחק מהיותם מטפלים מתוך מתן האהבה הרגשית והתמיכה שהילד זקוק לה. ולכן הורים אלו עלולים לא להיות פנויים רגשית מכיוון שאינם פיזית בנמצא או שמא הם עייפים או טרודים מדי ולכן ישכחו להציע שבח ועידוד, או שיצפו מהילד לקחת על עצמו יותר מדי אחריות לגילו. למשל: בטיפול בני משפחה אחרים. הם מצפים מהילד לתת מענה לצרכים נפשיים משלהם. הורה שכזה עלול להוציא את הכעס והתסכול שהוא חווה על ילדו. כמו כן, חלק מההורים עלולים למצוא קושי להבין מדוע ילדם מתנהג בצורה מסוימת, והם עלולים להגיב באופן פוגעני.
במשפחות שבהן האישה עוברת התעללות מצד בן בזוג, קיימת הסתברות גבוהה שאחד מילדי המשפחה יפול גם הוא קורבן ישיר להתעללות מצידה (1983 ,Norgard & Mayhall ;1986 ,Solomon & Biller).
השפעה על הקורבן[עריכת קוד מקור | עריכה]
שינוי נפש הקרבן ופעולותיו, אשר משתנות בהתאם לזמן ההתעללות. מערכת יחסים ארוכה של התעללות יוצרת התשה של העצמי ושלמותו הנפשית. יש לציין כי לרוב התעללות נפשית מקדימה התעללות פיזית. יש לציין כי אנשים שעברו התעללות נפשית אינם תופסים אותה כהתעללות. לאנשים שעברו התעללות נפשית יש הסתברות גבוהה לחוסר יכולת להרגיש, יכול להיות שמדובר במנגנון התמודדות או מנגנון הגנה. השפעות נוספות על הקרבן יכולות לנוע בין: דיכאון, נסיגה, ביטחון עצמי נמוך וערך עצמי נמוך, חוסר יציבות רגשית, הפרעות שינה ועוד (The long-term impact of the physical, emotional, and sexual abuse of children: A community study, 1996) (Child and Adolescent Abuse and Neglect Research: A Review of the Past 10 Years. Part I: Physical and Emotional Abuse and Neglect, 1999 ).
המשמעויות מבחינת החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
(ליאור בן דוד, התעללות נפשית כעבירה פלילית - סקירה משווה, 23 בנובמבר 2006, אתר הכנסת)
ישנה הכרה בחקיקה הישראלית בהתעללות נפשית כאחד הביטויים של תופעת האלימות במשפחה. כפי שבא לידי ביטוי בסעיף 3(3 )לחוק למניעת אלימות במשפחה. להלן החוק- סעיף זה מסמיך את בית המשפט להוציא צו הגנה מפני אדם, בין השאר, אם ראה כי אותו אדם התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו. יצוין כי צו הגנה כאמור יכול לאסור על אותו אדם להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסוים מאותה דירה, להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום ולפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, והוא אף אם יש לו זכות 3 כלשהי בנכס. כמו כן, צו הגנה יכול גם להכיל דרישה לערובה הן לקיומו והן להתנהגות טובה, או כל הוראה אחרת הדרושה לדעת בית המשפט, להבטחת שלומו וביטחונו של בן משפחה. עוד יצוין כי בנוסף לצו האמור בית המשפט גם רשאי להורות למחויב על-פי הצו לתת התחייבות שיקבל טיפול מגורם שיקבע בית המשפט. בכפוף להוראות שנקבעו בחוק האמור, על המחויב בצו ההגנה ייאסר להחזיק או לשאת נשק.
המשמעויות מבחינת החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
(מסמך שפורסם ע״י כנסת ישראל, מחלקת חקיקה ומשפט בנושא חקיקה בנוגע להתעללות נפשית וכלכלית במסגרת המאבק באלימות במשפחה- נכתב ע״י עו״ד ליאור בן דוד ופורסם ב-11.5.15) בכל הנוגע לסדרי הדין בבקשות להוצאת צו הגנה כאמור, החוק למניעת אלימות במשפחה מבחין בין בקשה שנסמכת על אלימות פיזית, עבירת מין או כליאה שלא כדין לבין בקשה שנסמכת על התעללות נפשית מתמשכת או על התנהגות שאינה מאפשרת לבן המשפחה (קורבן אותה התנהגות) ניהול סביר ותקין של חייו. בעוד שבמקרים מן הסוג הראשון, בית המשפט רשאי לתת צו הגנה (ראשוני לפחות) בדיון במעמד צד אחד בלבד, במקרים מן הסוג השני הוא רשאי לעשות זאת רק במעמד שני הצדדים (אלא אם כן המשיב הוזמן כדין ולא התייצב לדיו).. ב-11 ביוני 1012 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק המבקשת לבטל את אותה הבחנה, כך שגם במקרים של התעללות נפשית והתנהגות שאינה מאפשרת ניהול אורח חיים סביר ותקין בית בדברי ההסבר להצעת החוק 10 המשפט יהיה רשאי להוציא צו הגנה (ראשוני) במעמד צד אחד.
נכתב, בין השאר: "אלימות נפשית היא תופעה רווחת עם השלכות קשות על נשים נפגעות אלימות. מחקרים מראים כי אלימות נפשית היא אחד מסוגי האלימות הקשים ביותר. אלימות נפשית כוללת, בין היתר, השפלה מילולית, קללות, איומים, שליטה כלכלית, מעקבים, בידוד חברתי ומשפחתי ועוד. מעבודת שטח עם נשים נפגעות אלימות עולה כי אלימות נפשית היא הרסנית ונחווית על ידי הנשים כאלימות הקשה ביותר, יותר מאלימות פיזית. אלימות נפשית נבנית על בסיס רחב של טקטיקות שמטרתן להפעיל כוח ושליטה על נפגעת אלימות נפשית. מחקרים מתחום הנפש מראים כי אישה הסובלת מאלימות נפשית מתמשכת מאבדת שליטה על חייה והופכת חסרת אונים בהתנהלותה מול הגבר האלים. נשים נפגעות אלימות נפשית מאופיינות באבדן הערך העצמי, באבדן השליטה בחייהן ובתלות נפשית וכלכלית בגבר האלים. האלימות הנפשית הקשה מהווה לעתים קרובות אינדיקטור לסכנת חיים לאישה אף יותר מאלימות פיזית. על פי מחקרן של ד"ר דלית יסעור-בורוכוביץ ויעל לביא-אפרת, ב-25% מהמקרים עילות בקשת הצו אינן אלימות פיזית אלא אלימות פסיכולוגית ונפשית. לעתים אחרי גירושין האישה סובלת מאלימות נפשית בשל המניפולציות שהגבר מפעיל ובאמצעותן פוגע בה ובילדים.
כיום בתי משפט רגישים יותר כיום לתופעות של אלימות פיזית. "סינדרום האישה המוכה" מוכר לאנשי המפתח בהליך המשפטי ומתבטא בפסיקת בתי המשפט. עם זאת, בעוד שקל יחסית לשכנע במצבה הנפשי של האישה המוכה פיזית, קשה הרבה יותר לשכנע את בית המשפט שהדבר נכון במידה שווה גם במקרים של אלימות נפשית שאינה מלווה באלימות פיזית. במקרים מסוג זה, שבהם בית המשפט לא שוכנע שנשקפת סכנה ממשית לאישה ושיש להוציא צו, השניים חוזרים לביתם המשותף לאחר הדיון.
המצב כיום הוא שאלימות נפשית שמגיעה לכדי אישום בבית משפט לרוב נלווית לאלימות פיזית ואינה עומדת לבדה. ליותר ממחצית ממקרי האלימות הנפשית המתמשכת מתלווה לאחר זמן מה אלימות פיזית והסכנה שנשקפה לאישה ממשיכה.
קריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק התעללות בילדים הכולל בתוכו גם התעללות נפשית בילדים, פגיעה בקטינים ובחסרי ישע:
- סעיף זה קובע כי אדם התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש (חבלה לעניין זה יכולה להיות הן חבלה גופנית והן חבלה נפשית) - דינו 5 שנות מאסר. אם התוקף הנו מי שהיה אחראי על הקטין או חסר הישע - דינו שבע שנות מאסר.
- אם כתוצאה מהתקיפה נגרמה חבלה חמורה - דין התוקף יהיה שבע שנות מאסר ובמקרה זה, אם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע - דינו תשע שנות מאסר.
- עוד קובע הסעיף כי אדם העושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית - דינו שבע שנות מאסר ואם המתעלל הוא מי שהיה אחראי על הקטין או חסר הישע - דינו תשע שנות מאסר.
- בנוסף, מציין הסעיף את חובת הדיווח: אם יש לאדם כלשהו יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי על פי חוק (פקיד סעד) או למשטרה. מי שאינו מקיים את חובת הדיווח - דינו מאסר בין שלושה לשישה חודשים.
- החוק קובע גם את חובת פעולתם של פקידי סעד ושל המשטרה, לאחר שקיבלו דיווח על עבירה נגד קטין או חסר ישע
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
התעללות נפשית על ידי בן/בת הזוג[עריכת קוד מקור | עריכה]
התעללות נפשית בין הורה לילד[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיבות להתעללות נפשית על ידי בן/בת הזוג[עריכת קוד מקור | עריכה]
השפעה על הקורבן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The long-term impact of the physical, emotional, and sexual abuse of children: A community study
- Child and Adolescent Abuse and Neglect Research: A Review of the Past 10 Years. Part I: Physical and Emotional Abuse and Neglect
שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מסמך המפרט את נושא החוק בישראל ויישמו בבתי משפט, כנסת ישראל, מחלקת חקיקה ומשפט: ליאור בן דוד, התעללות נפשית כעבירה פלילית, סקירה משווה, 23 בנובמבר 2006, באתר הכנסת.
http://main.knesset.gov.il/Activity/Info/LegalDepartmentSurveys/Survey110515.pdf
- בלוג שעוסק בנושא התעללות נפשית- קישור ל-30 סימנים התעללות נפשית ע״י בן זוג-
http://liveboldandbloom.com/11/relationships/signs-of-emotional-abuse
- סיבות להתעללות נפשית ע״י בן זוג (Steven Stosny, Ph.D)