לדלג לתוכן

משתמש:אברהם נתנאל-לוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
באדיבות המשפחה
באדיבות המשפחה

אברהם (פואד) לוי ז''ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יליד עירק 1940 חי ונפטר בישוב מבשרת ציון ( קסטל)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוגרפיה:[עריכת קוד מקור | עריכה]

פואד נולד בבגדד שבעיראק למשפחה מהמעמד הרגיל, כאשר היה בערך כבן שנה פרץ הפרהוד[1] בעקבות עלית הריך השלישי[2], בשנת 1951[3]הוא עלה עם משפחתו לארץ הקודש ישראל, במבצע "עזרא ונחמיה"[4], לאחר שנקלטו בארץ הוא ומשפחתו שוכנו "במעברת הקסטל" שמה גר עד אותו יום בו הוא החזיר את נשמתו לבורא.

המשפחה:[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד כאשר היה צעיר עזר בפרנסת משפחתו , לאחר כמה שנים נישא לג'וליט אהבת נעוריו ונולדו לו כשמונה ילדים ולצערו נפטרו שלושה מהם, פואד היה איש חם, משפחתי ואוהב את הבריות. פואד נגע ללב של עוד אלפי ועשרות אלפי אנשים חוץ ממשפחתו, הוא אהב וכיבד אנשים מכל דת מכל מגזר , פואד היה מברך כל אדם שהיה פוגש ואם בן אדם היה אומר לו שלום פואד לא היה מסתפק רק בשלום או מה שלומך, אלה היה מתעניין ,דואג ואכפתי לכל סביבתו, פואד זכה לחתן שני נכדים וזכה ולהשתתף בבר מצווה של שבעה נכדים , פואד היה תמיד היה דואג לכל מי שהיה חסר משהוא והיה מבקש לעזור לכולם.
פעולותיו והשיגו:[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב1974 פואד הקים בעשר אצבעותיו את תחנת הכיבוי של מבשרת והקסטל, הוא תפעל לבדו את כל התחנה עבד 24 שעות ביממה והיה מפקדה עד שנת 2002, שאז באותה שנה יצא לפנסיה, פואד עשה את עבודתו נאמנה ותמיד עמד לנגד עיניו תחושת השליחות וההצלה תוך גילוי העזה ואומץ לב , במסגרת עבודתו הוא סיכן את חייו לא מעט, ובזמן שהסתער על השריפות נאלץ לשאוף חומרים רעילים ומסוכנים לחייו.
הוא אימן את ליגת הנוער של מבשרת, ושיחק שם בעצמו, הוא היה קל רגלים עם המון תכסיסים ששלף מהמותן, הילדים ראו בו מודל לחיקוי והערצה.
הוא גם עבד בממשל הצבאי[5] ברמאללה, בגלל ששלט בשפה הערבית והכיר את כולם הוא יצר קשרים רבים עם המוכתרים המקומיים.
המחשה
100% הענות
24/7 זמינות
1 (בהמשך התווספו עוד) מספר כבאים
1 כלי רכב

סיפורים על גבורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור גילוי קבר שמואל הנביא[6][עריכת קוד מקור | עריכה]

פואד הכיר רבים מנכבדי העדה הערבית במסגרת עבודתו בממשל ברמאללה, זאת בנוסף לשליטתו בשפה ובמנטליות הערבית, שבזכותם נרקמו קשרי ידידות רבים.

באחד הימים גילה לו בנו של אחד המוכתרים כי באזור מסוים קבר של יהודי המכוסה תחת אבן עם כתוביות בערבית מבלי להשתאות פואד ביקש שיוביל אותו למקום יחד עם עוד כמה אנשי ממשל כשהגיעו וניסו לחשוף את הקבר, בהתחלה הורידו את האבן עם הכיתוב וגילו בור עמוק וחשוך בגובה של כ - 6 מטרים ,לאיש מבין הנוכחים לא היה את האומץ לרדת אל תחתית הבור החשוך שלא היה ידוע מה בתוכו רק פואד באומץ ליבו התנדב לרדת לביצוע המשימה , הוא השתלשל באמצעות חבל כאשר הגיע לקרקעית החל בהליכה איטית ולפתע נתקל בכיפה הוא הבין שהגיע לקבר ומיששו , הקבר כוסה בבד אשר התפורר בנגיעה הראשונית כאשר כיוון את הפנס נדהם לגלות שזה פרוכת שעליה רקומות המילים שמואל הנביא בעברית! ליבו פעם במהירות עקב ההתרגשות  הוא נישק את הקבר וחזר בכדי  לדווח שזה הקבר של שמואל הנביא!, לאחר כמה זמן החלו החפירות במקום ואכן אישרו שהמיקום הגאוגרפי הוא המקום ,מאז שפואד חשף זאת המקום הפך למרכז עליות ותפילות

פואד שמח שנפלה בחלקו הזכות לגלות את האתר הקדוש הזה

סיפור מאת הנכד אברהם לוי על סבו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל יישפך דלק למדורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבי היה מפקד תחנת כבאות[7] גזרת בית שמש ומבשרת והחזיק עם כבאית יחידה את כל הגזרה לפני כמה שנים. סבא היה גיבור והציל אנשים רבים בתים שעלו באש נכנס בגבורה ואומץ ונלחם באש תופת בשתי ידיו . יום אחד התקבלה קריאה על שריפה גדולה בקרית ענבים אשר איימה על בתי תושבים ובעיקר החלה להתקרב לתחנת הדלק של ק. ענבים. הוא הזעיק כוחות מבית שמש אבל האש הייתה כבר קרובה מאוד לתחנה והוא הבין שהזמן דחוק ובכל רגע התחנה עלולה להתקלח. הוא עם כבאית אחת נלחם באש כדי שהיא לא תגיע לתחנה, דבר שיכל לגרום לאבדות רבות בנפש ורכוש ולפיצוץ גדול . הוא עלה בקשר והתחנן לעזרה שיגיעו כוחות והם התמהמהו ,וכמו שהוא צפה מראש האש הגיעה ממש לפתח תחנת הדלק. כשהגיעו הכוחות והתפרסו בשטח לכבות את  האש הבינו עד כמה נמנע אסון כבד בזכות תושייתו של סבא שנלחם באש בגבורה לבדו וחזה את כיוון התפשטות השריפה ובכך הצליח לגבור עליה. הרבה מאוד אנשים בישוב ומחוץ לו חייבים לסבי את חייהם. הוא היה כבאי אמיץ אמיתי שטיפל בכל מקרי החירום בישוב, אדם שהיה כל כולו לב גדול עם הרבה דאגה לסביבה , אכפתיות , אהבת חינם, רדיפת שלום, ומאיר פנים לכל עובר אורח או חבר.

חירוף נפש תחת אש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתחנת הכבאות הגיע קריאה על בית שעולה באש עם ילדה שהייתה לכודה בתוכו, תוך דקות ספורות פואד ועוד שניים מחבריו עלו על ציוד ויצאו לעבר הבית העולה באש, למקום הגיעו שני כבאיות, שאחת מהם הייתה הכבאית של פואד, ולפתע נגלה לעיניהם בית עם 3 קומות שכול כניסותיו בוערות אין יוצא ואין בא, האש בערה בחום של כ500 מעלות!, וקרינת החום הייתה גבוהה מאוד מן הרגיל, העשן היה סמיך מאוד, וכמעט שאפשר היה למששו, ועקב כל גורמים אלה היה קשה מאוד לכבותו ולחלץ את הילדה, ולאחר מאבק ממושך של הכבאים הילדה חולצה מתוך הבית, הכבאים היו עייפים ומותשים מאוד, והאש המשיכה לבעור לעלות ולשרוף כל מה שנקרא בדרכה, אז הסתבר שיש עוד ילדה שלכודה בתוך הבית, המאמצים לאתר אותה עלו בתוהו, פואד שהצלת חיים הייתה מטרה מספר אחד בראש מעייניו, קיבל החלטה אמיצה ובשארית הכוחות שנשארו לו נכנס שוב אל תוך הבית העולה בלהבות שבתוך שניות יכול לקרוס, תוך הליכה כפופה החל לסרוק את הבית, פואד חיפש בכל חדר וחדר, תוך סיכון חייו, אבל האדם הטוב הזה לא יוותר להציל אדם אפילו לא אחד, הוא המשיך לחפש עד שלבסוף הצליח לאתר את הילדה וחלצה מתוך הבית הבוער שבכל רגע אמור לקרוס, הילדות קיבלו את הטיפול הרפואי וחייהן ניצלו.

דרמה ביום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום כיפור[8] פואד לבוש כולו בלבן כמנהגו בכיפור ומתפלל עם שאר הציבור בבית הכנסת "שערי זכות אליה" מתחנת הכיבוי שהייתה ממוקמת בסמוך לבית הכנסת, נשמע קול צלצול הטלפון שהיה מחובר לרמקולים שבחוץ. כהרגלו ובמהירות פואד ענה בלית ברירה לטלפון ומהקו השני נשמעה קריאת עזרה בעקבות שריפה בבית ברחוב הגפן במבשרת ציון.

באדיבות המשפחה

ללא היסוס תוך ידיעה כי כל שניה הינה משמעותית, נסע פואד עם בגדיו הלבנים למקום השריפה בכבאית. בהגיעו נלחם בעשן הסמיך והכבד ששרר שם מה שהקשה עליו מאוד, באיתור מקום השריפה, במקצועיות ובנחישות איתר את המקור והשיג שליטה על האירוע. פואד שאף עשן רב שהכביד עליו מאוד, בגדיו הלבנים השחירו, משתמה הסכנה יכול היה לשוב להרהר בענייני יום כיפור. פואד שחייו היו שזורים בתורה ובמסורת אבותיו ,התקשה להמשיך ביום הכיפורים בבגדים שאינם מכבדים את התפילה. והחליט לשאול בעצתו של הרב מועלם אליהו זצוק''ל. הרב ענה לו כי הוא יכול להתרחץ ולהחליף בגדיו ויתרה מכך, התיר לו לשתות חלב ולהתחזק. בכדי לכבד את היום הקדוש נכנס פואד להתקלח והחליף בגדיו. אך כמי שמעולם לא התלונן והיה בעל כוח רצון ועמידה איתנה בעקרונותיו סירב לשתות חלב ולשבור את הצום על אף הפצרות בני משפחתו וההיתר מהרב.

מכתב שכתב חברו הטוב יעקוב יעקוב בעיתון זמן מבשרת[9][עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקוב יעקוב כתב בזמן מבשרת בישוב בו גר פואד ז''ל הוא כתב בעיתון ככה:[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אהבתי את האיש הזה אהבת נפש-נפעמתי למראה יופיו כל השנים, למן ימי בחרותו ועד הנה, שכן עתות הזמן רק הוסיפו על חיינו.[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום שישי, יום חורף ברוך בעבים ומטרות נדבה, ימי החורף משרים עלי אווירה של רוגע ונינוחות, רגוע ונינוח ישבתי למול המרשתת.

משפתחתיה חשכו עיני לפתע וליבי נלפת בכאב עז וחד למולי ריצדו מילים שחורות שאמרו:" פואד איננו" קפאתי על כיסאי, התבוננתי בכתוב כמי שאינו מאמין.

רגע ארוך התבוננתי תוך שאני חש כיצד הידיעה מחלחלת אל תוכי ופושטת בכל אברי, למן ראשי ועד קצות רגלי, הרגשתי שאני כמאובן.

אהבתי את האיש הזה אהבת נפש, נפעמתי למראה יופיו כל השנים, למן ימי בחרותו ועד הנה, שכן עתות הזמן רק הוסיפו על חיינו.

למראה גופו הדק, למראה תמירות, קומתו, למראה עיניו הירוקות שופעות האור, לא נפגשנו ללגום יחדיו קפה בבתי קפה.

לא יצאנו לתור את הארץ יחדיו אך הייתה בינינו ידידות ואהבת אמת ששפעה הערכה וכבוד, ידידות בת יותר משישים שנה...

הוא היה איש של כבוד, כשמו כן היה , שכן פואד משמעותו לב. משמעותו המרחיבה של שמו פואד, הוא ידידות, נדיבות, הקשבה ושמחה.

כל אלו נתמלאו בו, הכרתיו ב"מועדון" כך קראו למתנ"ס או למרכז התרבות באותם ימים רחוקים.

משנקפו השנים והתבגרנו, נפרדו דרכנו הוא נשא לו אישה, ובנה לו בית ומשפחה, ואף אני כמותו נשאתי לי אישה ובניתי בית ומשפחה.

מאז נפגשנו באקראי פעמים רבות מאוד. שהרי אנחנו שנינו מאותו הכפר.

כל מפגש עמו היה רגע של נחת והתעלות. בכל אחד ממפגשינו הוא חיבקני ונישקני ואחר התבונן בי ברוך בעיניו הטובות שקרנו אור, שאל לשלומי ולשלום משפחתי ואח"כ דברנו על דא ועל הא.. ונפרדנו בעיניים שמחות ורחבות לב.

פואד היה לב, כל גופו של פואד היה לב גדול ורחב שופע אצילות ואהבה לזולת.

קשר הידידות האמיץ שחבר ביננו בא לידי ביטוי ממצא בעת האחרונה. נפעמתי מיושרו ואצילותו ומרצונו העז שתמיד יהיה שלום בין כולם.

כן אהבתי את האיש הזה ואת כל שהיה אצור בלבבו ובנפשו.

עתה משהלך רעי האהוב לבית עולמו נותר התצרף חסר, שבו אבד לעד חלק מרכזי מחיי הישוב מבשרת .

יהי זכרו של רעי פואד ברוך ותהא מנוחתו עדן.

קרדיט: כתב יעקב יעקב ממבשרת ציון.


רגעיו האחרונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה ימים לפני שהלך לבית עולמו התדרדר מצבו לפואד היה סרטן ריאות קשה מאוד אך באותו הזמן הם (הרופאים) אמרו שזה סתם עוד דלקת ריאות חריפה.

פואד היה חזק כך שאימתי שהיה חולה בצעירותו היה שם עליו אימונית[10] ויוצא לריצה מתקלח והולך לישון ותמיד ביום שלמחרת היה קם בריא וחדש.

בניו וביתו עשו משמרות אך שנים מהאחים החליטו להישאר אתו כל הזמן בבוקר יום מותו שניים מנכדיו הספיקו לנהל אתו שיחת וידאו אחרונה.

כל אותם ימים שהיה מאושפז קרה לו נס כל אותו הזמן מד הסיטורציה (מד ריווי חמצן בדם [11]) הראה על 26, 40, 50, 31 והכי סביר שהיה לו זה 88 .

אבל פואד לא הראה קושי ותמיד אמר " אני מרגיש טוב , באמת אני מרגיש טוב " בשעותיו האחרונות הגיעו כל המבוגרים של המשפחה בשביל להיות אתו בגלל שידעו שזה הסוף, אברהם זכה להעמיד ילדים ונכדים חכמים ונבונים אוהבי ה' יראי אלוקים אשר ממשיכים את דרכו ותפיסת עולמו פואד נאסף אל אבותיו בהיותו צלול ומרעיף ברכות לבני משפחתו שנכחו כולם סביב מיטתו כשם שאהב מאוחדים ומלוכדים.

כמה סמלי שיום ט''ו בשבט[12] הינו יום פטירתו שכן היה חסון וחזק כארז ושורשיו נטועים היטב בלבבות רבים שחסו תחת צל ענפיו במהלך חייו

במהלך חייו הוא הציל אלפי משפחות ורכוש במעשיו הוא הפגין גבורה ותושייה רבה

אבא, סבא, חם, דוד, איש משפחה, חבר, כבאי, גיבור. מתגעגעים אליך מאוד

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, הפרהוד, ויקיפדיה, 2021-02-13
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, גרמניה הנאצית, ויקיפדיה, 2021-01-31
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, 1951, ויקיפדיה, 2019-01-14
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, מבצע עזרא ונחמיה, ויקיפדיה, 2021-01-02
  5. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, ממשל צבאי, ויקיפדיה, 2021-01-26
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, נבי סמואל, ויקיפדיה, 2021-02-17
  7. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, תחנת כיבוי אש, ויקיפדיה, 2021-02-10
  8. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, יום הכיפורים, ויקיפדיה, 2021-02-20
  9. ^ זמן מבשרת, באתר he-il.facebook.com
  10. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, אימונית, ויקיפדיה, 2017-03-16
  11. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, ריווי חמצן בדם, ויקיפדיה, 2020-08-21
  12. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, ט"ו בשבט (מועד), ויקיפדיה, 2021-02-14