ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ויקיפדיה (Wikipedia)
סמל ויקיפדיה
Www.wikipedia.org screenshot 2013.png
צילום מסך של דף הבית, ובו פירוט הוויקיפדיות בשפות השונות, מסודרות לפי גודלן
סוג אנציקלופדיית אינטרנט
תאריך ההקמה 15 בינואר 2001 (אנגלית)
(לפני 16 שנים, 4 חודשים ו־12 ימים)
מייסדים ג'ימי ויילס
בעלות קרן ויקימדיה
הרשמה לא חובה
Wikipedia.org

ויקיפדיהאנגלית: Wikipedia) היא אנציקלופדיית תוכן חופשי המשתמשת בטכנולוגיית ויקי ופועלת באינטרנט. ויקיפדיה נכתבת ומשופרת מִדֵּי יום ביומו בידי רבבות מתנדבים, ומסתמכת על רעיון חוכמת ההמונים. המתנדבים כותבים את הערכים, יוצרים את הגרפיקה המעטרת את האנציקלופדיה, וכן מסייעים בהגהה ובניטור התוכן מפני השחתות. ויקיפדיה כתובה במספר רב של שפות, ובהן גם עברית.

מאחורי האתר עומדת קרן ויקימדיה, מוסד ללא כוונת רווח שמרכזו בארצות הברית. הקרן נותנת את שירותי המעטפת לקיום האתר, כגון תחזוקת שרתים, אך היא אינה מתערבת בניהול האתר ומאפשרת לקהילת הגולשים לקבל החלטות עצמאיות בנושאי התוכן. מוטו האתר הוא "ויקיפדיה - האנציקלופדיה החופשית", כאשר "חופשי" פירושו חופשי לעיון ללא כל מגבלה, חופשי לעריכה וחופשי להעתקה ולהפצה. תוכן האתר מוגש תחת הרישיון החופשי CC-BY-SA.

ראשיתה של ויקיפדיה כפרויקט מיקור המונים בשפה האנגלית שהושק ב-15 בינואר 2001, ולאחר מכן נוספו פרויקטים בשפות רבות. נכון למרץ 2017, פועלת ויקיפדיה ב-295 גרסאות בשפות שונות (מתוכן 285 גרסאות פעילות)[1].

האסטרואיד "ויקיפדיה" נקרא על שמה של ויקיפדיה, כהוקרה למיזם על תרומתו לאנושות[2].

גרסאות ויקיפדיה בכל השפות מהוות המשך לתנועת התוכנה החופשית ולעתים מתייחסים אליהן גם כחלק מתנועה הנקראת "תרבות חופשית".

אטימולוגיה

שמה של ויקיפדיה הוא הלחם של המילה ההוואית ויקי (wiki-מהיר) ושל המילה היוונית פדיה (παιδεία-חינוך או הדרכה). ויקי היא שיטה שפותחה על ידי וורד קנינגהם לבנייה מהירה יחסית של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, הויקיפדיות הן רק חלק מכלל האתרים העושים שימוש בשיטה זו. באתרי ויקי התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים, בשיטת מיקור המונים, אתרים רבים פרט לוויקיפדיה הבנויים בשיטה זו כוללים את המילה ויקי בשמם (כמו אתר הוקי הראשון-"Ward's Wiki"). המילה פדיה לקוחה מההלחם היוני "אנציקלופדיה".

נתונים סטטיסטיים

נכון למרץ 2017, יש באנציקלופדיה למעלה מ-44 מיליון ערכים אם מסכמים את הערכים בכל השפות בהן היא כתובה[3]. למעלה מ-5 מיליון ערכים כתובים בויקיפדיה האנגלית, ואלה מהווים כ-12% ממספר הערכים הכללי[4]. למעלה מ-115 מיליון דפים שונים נוספים נכללים בוויקיפדיה, המהווים דפים פנימיים שאינם ערכים, וכמות פעולות העריכה שנעשו בכל הדפים והערכים יחדיו עולה על 2.3 מיליארד. באתר רשומים למעלה מ-67.2 מיליון משתמשים ויש בו למעלה מ-2.4 מיליון תמונות חופשיות, בנוסף ליותר מ-30 מיליון תמונות בוויקישיתוף.

על פי הדירוג של חברת "אלכסה", נכון למרץ 2017, ויקיפדיה היא אתר האינטרנט החמישי הנצפה ביותר ברחבי העולם[5] וגם החמישי מבין האתרים אליהם גולשים במדינת ישראל[6]. זהו האתר השביעי הנצפה ביותר בארצות הברית[7].

היסטוריה

ראשית המיזם

במשך חודשים אחדים, דנו לארי סאנגר, העורך הראשי של אנציקלופדיית הרשת "נופדיה", והבוס שלו, ג'ימי ויילס, בדרכים שונות להוסיף ל"נופדיה" פרויקט משלים, פתוח יותר. ב-2 בינואר 2001 שוחח סנגר עם בן קוביץ, מהנדס מחשבים ואיש אשכולות, בסן דייגו שבקליפורניה. קוביץ היה בזמנו משתתף קבוע באתר תבניות העיצוב של וורד קנינגהם, ממציא הויקי. כאשר הסביר קוביץ לסאנגר את קונספט הוויקי הבסיסי בארוחת ערב, סאנגר מיד ראה שוויקי עשוי להיות פורמט מצוין שבאמצעותו ניתן ליישם מיזם אנציקלופדי יותר פתוח ופחות פורמלי.

לא נדרש הרבה לסאנגר כדי לשכנע את ויילס להקים ויקי ל"נופדיה", וזה עלה לרשת ב-10 בינואר. עם זאת שררה התנגדות ניכרת מצד עורכי "נופדיה" להתחברות ההדוקה של "נופדיה" עם אתר בפורמט ויקי. אי לכך למיזם החדש ניתן השם "ויקיפדיה" והוא קיבל כתובת משלו, Wikipedia.com, ב-15 בינואר 2001. השרת, שמוקם בסן דייגו, והקישור לאינטרנט נתרמו על ידי ויילס.

אל הפרויקט הצטרפו משתתפים רבים בזכות אזכורו באתר הטכנולוגיה "Slashdot" - שני אזכורים משניים במרץ ואז קישור בולט לסיפור באתר הטכנולוגיה והתרבות, "Kuro5hin" ביולי. בנוסף לקידום בולט זה, שרר זרם יציב של תנועה ממקורות אחרים, במיוחד "גוגל", שלבדו שלח מדי יום מאות מבקרים חדשים לאתר.

הפרויקט הכיל 1,000 ערכים בסביבות 12 בפברואר ו-10,000 ערכים בסביבות 7 בספטמבר. בשנה הראשונה לקיומו נוצרו מעל 20,000 ערכים חדשים לאנציקלופדיה - קצב של 1,500 ערכים לחודש. ב-30 באוגוסט 2002 הגיעו למספר של 40,000 ערכים. קצב הצמיחה גבר ביציבות מאז תחילת המיזם, מלבד כמה האטות שנגרמו מתוכנה שיוסברו להלן.

התרחבות בינלאומית

ההתרחבות הבינלאומית התרחשה גם היא במהלך התקופה הזו. במאי 2001 עלו תריסר ויקיפדיות נוסף על האנגלית - קטלאנית, סינית, גרמנית, הולנדית, אספרנטו, צרפתית, איטלקית, יפנית, פולנית פורטוגזית, רוסית, ספרדית ושוודית. אליהן הצטרפו ערבית והונגרית. בספטמבר הובטחה תרומה נוספת עבור גרסאות רב לשוניות של ויקיפדיה. בסוף אותה השנה, כשהתחילו סטטיסטיקות בינלאומיות, נפתחו גרסאות באפריקנס, בנורווגית ובסרבית.

צמיחתה של ויקיפדיה

ארכיטקטורת התשתית של ויקיפדיה, נכון ל-2011

עד ינואר 2002 הועסק סאנגר כעורך אחראי של "נופדיה" והמוביל הלא רשמי של "ויקיפדיה", אולם המימון אזל וסאנגר התפטר משתי המשרות במרץ 2002.

בתחילת דרכה של ויקיפדיה, לא הייתה אפשרות לנעול ערכים מסוימים מעריכה, אך בעקבות השחתה חוזרת של העמוד הראשי הוא ננעל כך שיוכל להיערך רק על ידי מפעילי מערכת, ומכאן נסללה הדרך לנעילת ערכים שבהשחתה מתמדת.

באוגוסט 2002, זמן קצר לאחר שג'ימי ויילס הכריז שלעולם לא יציג פרסומות מסחריות בוויקיפדיה, הסיומת של ויקיפדיה השתנתה מ-com. ל-org.. באותו קיץ הובהרו ענייני מדיניות וסגנון עם יצירת "המדריך לעיצוב" ומגוון כללים וקווים מנחים.

באוקטובר 2002, בעקבות צורך להוסיף מידע אודות כל ערי ארצות הברית ממאגרי המידע הממשלתיים, יצר דרק רמסי בוט שהכין את הערכים הדרושים ממאגר המידע הפדרלי. לאחר מכן נוצרו בוטים רבים בוויקיפדיה, ולאחר מספר שנים גם בוויקיפדיה העברית נוצר בוט שהוסיף מידע על כל ערי ישראל ממאגרי המידע של ממשלת ישראל.

בדצמבר 2002 נוצר מיזם הבת הראשון של ויקיפדיה, ויקימילון, שמטרתו ליצור מילון ואגרון בכל השפות. ויקימילון פעל על השרתים של ויקיפדיה ומשתמש באותה תוכנה. חצי שנה לאחר מכן, ביוני 2003 נוצר מיזם ויקיציטוט, המשמש כמאגר ציטוטים מפורסמים, וכחודש לאחר מכן נוצר ויקיספר, אתר ליצירת מדריכים וספרי לימוד חופשיים.

ב-22 בינואר 2003 ויקיפדיה הוזכרה ב-"slashdot" פעם נוספת עת הגיעה לאבן הדרך של מאה אלף ערכים. יומיים לאחר מכן, ויקיפדיה בגרמנית, השנייה בגודלה לאחר האנגלית, עברה את אבן הדרך של עשרת אלפים ערכים. בינואר 2004 עברה ויקיפדיה את 200,000 הערכים באנגלית ו-450,000 ערכים בוויקיפדיות בכל השפות, ובפברואר מספר הערכים המשולב בכל השפות הגיע לחצי מיליון.

ב-20 בספטמבר 2004 חצה מספר הערכים המשולב את קו המיליון. הערך המיליון בוויקיפדיות בכל השפות היה דגל קזחסטן של ויקיפדיה העברית [1]. ב-18 במרץ 2005 חצתה ויקיפדיה האנגלית את קו חצי מיליון הערכים, וב-1 במרץ 2006 הגיעה ויקיפדיה האנגלית למיליון ערכים.

לאור שיתוף פעולה ייחודי שנוצר בין ויקיפדיה ו-PediaPress, נוצרה למשתמשי המיזם אפשרות ליצור ספרים המכילים ערכים מהמגוון הקיים באנציקלופדיה. את הספרים יכולים המשתמשים להזמין לביתם כשהם מודפסים וכרוכים.

החשכת ויקיפדיות בטורקיה ב-2017

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – החשכת ויקיפדיות בטורקיה (2017)

סקירה לפי שנים

2001

פרויקט "נופדיה" החל לפעול על ידי לארי סאנגר, אשר ביצע את עיקר הפעולות היומיות וניסח את רוב דרכי העבודה, הכללים והנהלים הראשונים. שם המתחם "Wikipedia.com" נוצר ב-12 בינואר 2001 והדומיין "Wikipedia.org" נרכש ב-13 בינואר 2001. המיזם החל לפעול באופן רשמי ב-15 בינואר. בין החודשים מרץ למאי נוצרו המהדורות הבינלאומיות הראשונות של ויקיפדיה בשפות גרמנית, צרפתית, שוודית וקטלאנית ומדיניות נקודת המבט הנייטרלית (NPOV) נוסחה באופן רשמי.

2002

סוף המימון לפרויקט מצד חברת בומיס ופרישתו של לארי סאנגר, ה"פורקינג" הראשון של תוכן מוויקיפדיה מתבצע - התוכן המועתק של ויקיפדיה הספרדית נערך מחדש כאנציקלופדיה נפרדת בשם "Enciclopedia Libre", היצירה של הגרסה הניידת הראשונה של תוכנת המדיה-ויקי (ב-25 בינואר), הבוטים מוצגים לראשונה, ג'ימי ויילס מאשר שפרויקט ויקיפדיה לעולם לא יהיה אתר מסחרי, והפרויקט הבת המקביל הראשון עולה (ויקימילון). מועלית האפשרות להקמת מועצה נפרדת של מנהלים אשר יפקחו על הפרויקט, דבר אשר נידון בהרחבה במטא-ויקי.

2003

הוצגו לראשונה נוסחאות מתמטיות אשר השתמשו ב-TeX, ויקיפדיה האנגלית עברה את 100,000 הערכים (גרסת ויקיפדיה השנייה בגודלה, ויקיפדיה הגרמנית, עברה את 10,000 הערכים); הוקמה קרן ויקימדיה, פרויקט ויקיפדיה אִמֵּץ את סמליל הפאזל המפורסם שלו, מפגש הוויקיפדים הראשון נערך. עקרונות היסוד של מערכת הבוררות של ויקיפדיה גובשו בעיקר על ידי פלורנס ניבאר-דבואר, פרד באודר וויקיפדים נוספים.

2004

מאגר המידע העולמי של ויקיפדיה ממשיך לגדול במהירות רבה ומכפיל את גודלו פי שניים כל 12 חודשים, מפחות מ-500,000 ערכים למעל למיליון ערכים, אשר נמצאים במעל למאה מהדורות ויקיפדיה בשפות שונות. חוות השרתים של ויקיפדיה מועברת מקליפורניה לפלורידה, קטגוריות ו-CSS מוצגות לראשונה, והניסיון הראשון לחסום את ויקיפדיה מתרחש בסין ביוני 2004 למשך שבועיים.

2005

ברבעון הראשון גיוס התרומות הרשמי הצליח לגייס קרוב ל-100,000 דולר אשר נועדו לשיפור התשתיות כדי שיוכלו לטפל בדרישה הגדלה בשימוש בוויקיפדיה. ויקיפדיה הופכת לאתר העיון הפופולרי ביותר באינטרנט לפי Hitwise. סין חוסמת שוב את ויקיפדיה באוקטובר, ויקיפדיה האנגלית עוברת את ה-750,000 ערכים. הסקנדל הראשון של ויקיפדיה מתרחש כאשר הביוגרפיה של אישיות ידועה מושחתת ללא שאף אחד מהעורכים שם לב לכך במשך חודשים רבים. לאור מקרה זה מגובשת מדיניות משודרגת ונערכים שינויים במערכת כדי להגיב בצורה אפקטיבית יותר להשחתות מסוג זה. שינויים אלו כללו שיטה חדשה אשר עוזרת לחשוף "בובות קש", תכונה חדשה נוספת היא האפשרות להגדיר דף כ"מוגן באופן חלקי", חלה מדיניות קפדנית יותר על ביוגרפיות של אנשים חיים והוספת תגיות לערכים מסוג זה לשם ביקורת קפדנית יותר, וההגבלה של יצירת ערכים חדשים למשתמשים רשומים בלבד.

2006

ויקיפדיה האנגלית מקבלת את הערך המיליון וחצי, מאגר ראשוני אשר מכיל קומץ של הערכים הנבחרים מוויקיפדיה מאושר לראשונה וניתן להורדה חופשית. ויקיפדיה נרשמת כסימן רשום של קרן ויקימדיה. נחשף לראשונה כי בחלק הביוגרפיה של ערכים של המועמדים לקונגרס נעשו עריכות אינטנסיביות מטעם הצוותים של הקונגרס ומנהל קמפיין בחירות אשר נועדו כל אחד לפאר את המועמד מטעמו ולהכפיש את המועמד היריב. בעקבות החשיפה מתפטר מנהל הקמפיין.

ג'ימי ויילס, מבשר בכנס ויקימניה 2006 שפרויקט ויקיפדיה צבר נפח מספק ועל כן יש כעת לשים דגש על איכות החומר, דבר אשר בא לידי ביטוי בהחלטה להתמקד ב-100,000 ערכים נבחרים אשר יהיו איכותיים, אפשרות מיוחדת חדשה נפתחת בפני מפעילי המערכת ומאפשרת להם לגרום לדפים ספציפים בעלי תוכן אשר איננו הולם אשר מאוחסן בחלק הגרסאות הקודמות לחדול להיות זמין לצפייה על ידי כלל המשתמשים, הכלים אשר מאפשרים הגנה נוספת מפני ונדליזם מצד משתמשים אנונימיים אשר הוצגו לראשונה ב-2005 מוכיח כמוצלחים מעל למצופה, ויקיפדיה מדורגת כאחת מהמותגים הגלובלים המובילים לשנת 2006.

ויילס עוזב את התפקיד הרשמי שלו כדי להתמקד בפרויקט ויקיה ובפרויקטים נוספים. ויילס ולארי סאנגר מתעמתים לראשונה בפומבי לגבי הפילוסופיה מאחורי הפרויקט ולגבי השותפות שלהם. סאנגר מאשים את ויילס בכך שהוא נותן במה ל"טרולים" ועל כך שהוא כזה בעצמו. ויילס לעומתו טוען שהאנשים אותם סאנגר מכנה "טרולים" הם האחראים להצלחת הפרויקט ולכך שסאנגר טוען כעת כי יש לו עדיין בעלות חלקית על האתר, תביעה אשר ויילס דחה בתוקף.

2007

ויקיפדיה ממשיכה לגדול, עם מעל לחמישה מיליון עורכים רשומים, ככלל מהדורות ויקיפדיה בשפות השונות מכילות 1.74 מיליארד מילים ב-7.5 מיליון ערכים במעל ל-250 מהדורות של ויקיפדיה בשפות שונות, אל ויקיפדיה האנגלית מתווספים כ-1,700 ערכים כל יום, שם הדומיין Wikipedia.org מדורג כאחד מעשרת הדומיינים העסוקים ביותר ברשת האינטרנט. ויקיפדיה ממשיכה לצבור פופולריות בתקשורת ולאט לאט הופכת למקור משני גם לצורך לקיחת החלטות רציניות וגם כמקור מידע על אירועים אקטואליים. ב-25 במרץ פרויקט סיטיזנדיום נפתח בגירסת בטא לשימוש הקהל הרחב.

2008

במרץ עברה ויקיפדיה בכל השפות יחד את מחסום 10 מיליון הערכים.

2009

יחד עם אחיותיה ממיזמי קרן ויקימדיה, ויקיפדיה אימצה רישיון חדש החל מ-15 ביוני 2009. החל מתאריך זה, כל התוכן הטקסטואלי של ויקיפדיה מוגש תחת רישיון Creative Commons מסוג CC-BY-SA, במקום רישיון GFDL שהיה נהוג עד לתאריך זה.

אבות רוחניים

הרעיון לאסוף את כל הידע שבעולם, כך שיהיה בהישג יד, תחת קורת גג אחת, היה בעת העתיקה אחד מהרעיונות המנחים של הספרייה של אלכסנדריה והספרייה בפרגמון.

הקיסר הסיני שנגזו השגיח על חיבורה של אנציקלופדיית יונגל, אחת מהגדולות בהיסטוריה, שהושלמה ב-1408 והכילה מעל 11,000 כרכים כתובים בכתב-יד, מהם שרדו עד ימינו רק כ-400.

אסופת הידע המוסלמית הקדומה בימי הביניים כללה עבודות מקיפות רבות ופיתוח רב של מה שכיום נקרא שיטה מדעית, שיטה היסטורית וציטוט. ראויים לציון אנציקלופדיית המדע של אבו בכר אלראזי, המועתזילי, תפוקתו מאריכת החיים של 270 ספרים של אל-קינדי, והאנציקלופדיה הרפואית של אבן סינא, שהייתה מקור סטנדרטי במשך מאות שנים. כמו כן ראוי להזכיר את עבודות ההיסטוריה האוניברסלית או הסוציולוגיה של האשורים, אל-טברי, אל מסודי, אבן רוסטה, אל-את'יר ואבן חלדון, שהמוקדימה שלו מכילה השגות ביחס לאמינות תעודות כתובות שנשארות ישימות לגמרי גם בימינו. לאנשים הללו הייתה השפעה עצומה על שיטות מחקר ועריכה, שנובעת בין השאר הודות לנוהג האיסלמי של איסנד שהדגיש את הנאמנות למקור רשום, בדיקת מקורות וחקירה ספקנית.

אף על פי כן עבודות אילו בקושי היו זמינות למי שאינו מומחה: הן היו יקרות וכתובות עבור אילו המרחיבים ידע ולאו דווקא המשתמשים בו (חוץ מאשר ברפואה). ראשיתו של הרעיון המודרני של אנציקלופדיה מודפסת למטרה כללית בתפוצה רחבה קצת לפני דני דידרו ואסכולת האנציקלופדיסטים של המאה ה-18. ספריות של אוניברסיטאות גדולות יכולות להיחשב כמוזיאונים של מיזמים אנציקלופדיים אדירים בארצות שונות. כותרים שונים הם ה-"אנציקלופדיה בריטניקה" האנגלית, ה-"Enciclopedia Universal Illustrada" הספרדית, ה-"Meyers Konversations-Lexikon" וה-"Brockhaus" הגרמניים.

רעיון להשתמש במיכון, מעבר לדפוס, על מנת ליצור אנציקלופדיה שימושית יותר ניתן למצוא כבר בסיפור קצר מאת ה' ג' וולס, "מוח עולמי" (1937) ובמאמר "As We May Think" (פורסם ב-1945) מאת ונבר בוש, שם מופיע חזון עתידי של היפרטקסט מבוסס מיקרופילם, "ממקס". אבן דרך חשובה נוספת הוא "פרויקט זאנאדו" של טד נלסון (1960).

עם התפתחות האינטרנט, אנשים רבים ניסו לפתח פרויקטים של אנציקלופדיה מקוונת. חלוץ התוכנה החופשית, ריצ'רד סטולמן ביטא את התועלת של "אנציקלופדיה ומקור למידה חופשי עולמי" ב-1999. הוא תיאר את ייסוד ויקיפדיה כ"חדשות מרגשות", והמוסד לתוכנה חופשית שלו מעודד אנשים "לבקר ולתרום לאתר".

השחתה ואמינות

נושא מתמיד בוויקיפדיה הוא השחתה ("ונדליזם"): עריכות פוגעות, הטעיות מכוונות או הוספת הבל בערכי האנציקלופדיה. כך קרה, למשל, כאשר מנחה תוכנית טלוויזיה בארצות הברית השחית עמוד בוויקיפדיה בשידור חי, ודחק בצופים אחרים להשחית. עם תופעה זו מתמודדים הוויקיפדים בעזרת בדיקת הערכים החשובים להם והשינויים האחרונים, וכך רובם המוחלט של הערכים המושחתים מוחזרים למצבם המקורי תוך שניות או דקות בודדות.

בעיה אחרת היא אמינות המידע, גם כזה שנראה רלוונטי ולגיטימי, וזו בעיה סבוכה יותר. המחקר המפורסם ביותר מבין אלו שבדקו את אמינות ויקיפדיה הוא זה של כתב העת Nature שפורסם ב-2005 והגיע למסקנה לפיה מספר הטעויות בוויקיפדיה גדול בכ-30% מזה שבאנציקלופדיה בריטניקה[8].

מחיקה והכללה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ויקיפדיה:מחיקה והכללה

סוגיה המרכזת תשומת לב בוויקיפדיה היא שאלת גבולותיה של האנציקלופדיה, כלומר מהם הערכים שצריכים להיכלל באנציקלופדיה. בדרך כלל אין ספק איזה ערכים ראויים להיכלל בוויקיפדיה ואיזה אינם ראויים להיכלל, אך הגבול בין שתי קטגוריות אלה אינו חד, ומקרי הגבול מצריכים עיון.

בוויקיפדיה ניכרות שתי עמדות בולטות בסוגיה זו, מחיקה והכללה, אשר כל אחת מייצגת גישה שונה לייעוד האנציקלופדיה. העמדה המחקנית - שנציגיה מכונים מחקנים - תומכת בגישה של כתיבה סלקטיבית ומחיקת ערכים שאינם בעלי חשיבות או כתובים בסטנדרטים נמוכים. על פי עמדה זה ויקיפדיה עוסקת בערכים בעלי חשיבות ואינה כוללת ערכים שנכתבו למטרות יחסי ציבור, מידע טריוויה או אנקדוטלי, חסרי עניין כללי, חסרי מקורות מידע אמינים או קצרים מדי. העמדה המכלילנית - שנציגיה מכונים מכלילנים - תומכת בגישה של כתיבה רחבה הרואה ערכים כבלתי מזיקים וכניתנים לשיפור עתידי. על פי עמדה זו ויקיפדיה עוסקת בכל נושא וסבורה שלא ניתן לומר איזה ידע הוא שימושי או בעל ערך. על פי עמדה זו, ערך יכול להיות בתחילה בעל חשיבות נמוכה אולם בהמשך היא יכולה לעלות. הנחותיה הם שבוויקיפדיה אין מגבלה של מקום (בשונה מהאנציקלופדיות הכתובות) ושמחיקת עבודות של אחרים היא מעשה חסר רגישות שעלול לפגוע המוטיבציה של משתמשים חדשים להמשיך לתרום. כמו כן, בלוגים ואתרי אינטרנט הם מקורות ראויים. העמדה הרשמית של ויקיפדיה העברית בנושא מפורטת בדף "ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה". לפיה, אין גבול פרקטי למספר הנושאים שניתן לכתוב עליהם, אולם מבחינה בין מה שניתן לכתוב עליו למה שצריך להכתב. עמדה זו מגדירה עקרונות שניתנים לפירושים שונים על ידי קהילת העורכים.

לאור החשיבות הגוברת של ויקיפדיה עצמה, למחיקת ערכים באנציקלופדיה המקוונת יש משמעות. פעולות אלה זוכות לסיקור בכלי תקשורת שונים וכן, משמשות נושא למחקר אקדמי אודות הערכים הנמחקים, או המועמדים למחיקה, מלבד מחקרים על עורכי ויקיפדיה והסביבה בה הם חיים[9][10][11][12].

מדיניות המיזם

התורמים למיזמי הוויקיפדיה עוקבים אחר מספר קווי מדיניות בסיסיים ואוכפים אותם.

  1. מאחר שיש מגוון עצום של משתתפים בעלי אידאולוגיות שונות, ומכל העולם, ויקיפדיה מחויבת ליצירת ערכים נטולי משוא פנים ככל האפשר. היעד אינו לכתוב ערכים מנקודת מבט אובייקטיבית - זוהי אי-הבנה נפוצה של המדיניות - אלא להציג באופן הוגן את כל ההשקפות בנושא, וליחסן לדוגלים בהן.
  2. ידע חופשי והקפדה על זכויות יוצרים-המידע הנתרם לוויקיפדיה צריך להיות זמין לשימוש חופשי כך שכל אחד יוכל לעשות בו שימוש כרצונו ומאידך, המשתמשים במידע נדרשים לכבד את התורמים למיזם באמצעות אזכור המקור. באופן דומה, מאחר שהתוכן בוויקיפדיה אמור להיות זמין לשימוש חופשי, ויקיפדיה יכולה לעשות שימוש רק בתוכן כזה ונמנעת משימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים (ועל כן תרומת תמונות או טקסט מוגן דורשת אישור מפורש, משום שהמשמעות של כך היא ויתור מסוים על זכויות היוצרים).
  3. ישנן מספר מוסכמות למתן שמות לערך; לדוגמה, כאשר מספר שמות קיימים, נוהגים להשתמש בנפוץ מביניהם.
  4. משתתפים רשומים בוויקיפדיה (המכונים "ויקיפדים") משתמשים ב"דפי שיחה" לדיון בשינויים בטקסט, ולא דנים בשינויים במרחב הטקסט עצמו. עניינים הנוגעים למספר רב של ערכים יכולים לדרוש טיפול רחב יותר במזנון או ב"מטה-ויקיפדיה" או ברשימות הדיוור.
  5. ישנם מספר סוגי ערכים אשר מומלץ שלא לכותבם, מפני שאינם מהווים ערכים אנציקלופדיים, במובן המדויק. למשל, ערכים בוויקיפדיה אינם הגדרות מילוניות, והוספה מלאה של קטעי מקור, כגון תוכן חוקים ונאומים, אינה מתקבלת בעין יפה.

מדיניות הקהילות

הכללים הבסיסיים משותפים לכלל הויקיפדיות. בנוסף קיים מגוון רב של כללים, עקרונות, הנחיות ומנהגים אשר הוצעו ושהתקבלו בכל מיזם בנפרד, לאחר שזכו למידה מסוימת של תמיכה בקהילת העורכים באותו מיזם. כך למשל בוויקיפדיה האנגלית יש יותר הקפדה על דרישת מקורות לעומת הוויקיפדיה העברית, בוויקיפדיה הפולנית והערבית כל אחד יכול לערוך אך הגרסה המפורסמת היא רק הגרסה האחרונה שאושרה לפרסום וכל מיזם יכול להחליט בעצמו אם להשתמש בכלי טכני חדש או לא.

כוח אדם

ויקיפדיה נערכה ונערכת בידי אלפי אנשים, המכונים "ויקיפדים". מספר העריכות ליום נמצא במגמת עלייה מתמדת.

לוויקיפדיה אין עורך ראשי ממונה. שני האנשים אשר ייסדו את ויקיפדיה הם ג'ימי ויילס (נכון לשנת 2013 מנכ"ל "ויקיה") ולארי סאנגר. במשך שלושת החודשים הראשונים, סאנגר קיבל מבומיס תשלום עבור עבודה על ויקיפדיה. נאמר שהיה לו תפקיד של מתווך המקבל החלטות בוויכוחים החמים אשר התנהלו, אך לא מתוקף סמכות רשמית אלא מתוך דרישות מרבית המשתמשים. המימון למשרתו אזל ויחד עם העובדה שהוא לא הסכים עם ויילס על הכיוון העתידי של המיזם הובילו להתפטרותו בפברואר 2002.

קיימים בוויקיפדיה מינויים המעניקים אפשרויות טכניות נרחבות יותר בהתאם למינוי. המינוי בעל האפשרויות הרבות ביותר הוא ביורוקרט. ההרשאה מעניקה אפשרויות טכניות מרובות (מינוי מפעילי מערכת ובוטים, ושינוי שמות משתמשים). לצידם פועלים "מפעילי מערכת" - מינוי המעניק אפשרויות טכניות רבות יותר מאשר משתמש רשום (בעיקר מחיקת ערכים וחסימת משתמשים מזיקים). מינויים אלה אינם קובעים מעמד או סמכות מבחינת התוכן. עקרונית, דעת משתמש רשום שוות ערך לדעת משתמש לא-רשום. המטרה העיקרית במינויים הללו היא לא יצירת היררכיה ניהולית או עריכתית, אלא טיפול בהשחתה ובמשתמשים מפירי סדר.

למשתמש חדש יש סמכות לערוך כל ערך ולכתוב ערכים חדשים, ללא הבדל בינו ובין משתמש ותיק. עם זאת, הוחלט בוויקיפדיה העברית כי בהצבעה על מחיקת ערך או נושא שנוי במחלוקת רשאי להצביע רק משתמש שצבר ותק של חודש ומאה עריכות בתשעים הימים שלפני תחילת ההצבעה.

תוכנה וחומרה

חוות השרתים של קרן ויקימדיה, בה מאוחסנת בין השאר ויקיפדיה - יולי 2012

הגרסה המקורית של תוכנת ויקי שהריצה את ויקיפדיה הייתה UseModWiki, שכתב קליפורד אדמס ומכונה "שלב I".

בינואר 2002 ויקיפדיה החלה לרוץ על תוכנת PHP שהשתמשה בבסיס הנתונים MySQL. התוכנה החדשה שהוסיפה תכונות רבות, אשר נכתבה במיוחד לפרויקט ויקיפדיה בידי מגנוס מנסק ומכונה "שלב II". זמן מה לאחר מכן, האתר הואט עד כדי כמעט חוסר אפשרות לערוך; שדרוגים לתוכנה נערכו וסיפקו הקלה זמנית.

בעקבות זאת, שִׁכתב דניאל קרוקר את התוכנה מאפס. התוכנה החדשה היוותה שיפור רציני ורצה מאז יולי 2002. היא מכונה "שלב III" או מדיה-ויקי. בריון ויבר לקח את ההובלה מאז בתיקון באגים וכוונון מאגר הנתונים לפעילות.

בשלהי 2003, הזדקנות השרת הפכה לבעיה חמורה לכותבים בוויקיפדיה. רבים דיווחו על קושי לערוך בשל איטיות וחוסר תגובה של המערכת. דבר זה נגרם מעומס על השרת היחיד שהריץ את כל הוויקיפדיות באותו הזמן.

עקב הגדילה המסיבית בפעילות מיזמי ויקימדיה גדלה גם חוות השרתים ונכון ל-2007 היא מורכבת מאשכול מחשבים שכולל 250 שרתי לינוקס הממוקמים בפלורידה, באמסטרדם, בסיאטל ובסיאול. בשעות העומס מטפל כל שרת ב-27 אלף בקשות לשנייה.

החל ממרץ 2016, גיבוי של בסיס הנתונים מאוחסן בחוות שרתים בדאלאס.

ממשק המשתמש של ויקיפדיה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מדיה-ויקי
לוויקיפדיה יכולת הרחבה של תכונות, באמצעות תוספים וסקריפטים. בתמונה, חלון תצוגה מקדימה, שניתן להוסיף באמצעות התקנת סקריפט.

ממשק המשתמש של ויקיפדיה בנוי מסרגל כלים צדדי וחלון עיקרי בו מוצגים הערכים. מעל כל ערך ישנן אוסף תוויות המאפשרות לבצע פעולות על הערך: לקרוא אותו, לערוך אותו, לראות את ההיסטוריה שלו או לסמנו למעקב. אף על פי שכל משתמש יכול לערוך ערכים, חלק מהפונקציות המיוחדות (כגון מעקב אחרי דפים מסוימים) פתוחות רק למשתמשים רשומים (ההרשמה נעשית בחינם).

חלון העריכה של ויקיפדיה מציג את ה"קוד" של הערך שמורכב מטקסט הערך וכן תגיות שונות (הן של ויקיפדיה והן של HTML) המאפשרות לשלב בו תמונות, טבלאות ואף נוסחאות מתמטיות. הקלדת הנוסחאות המתמטיות נעשה בפשטות רבה יחסית, עקב שימוש בעורך המשוואות של LaTex הממיר טקסט (שנכתב בהתאם לכללי התחביר של התוכנה) למשוואות המוצגות בצורה גרפית. יישום זה מקל מאוד על כתיבת ערכים בנושאי מדעים מדויקים (בייחוד מתמטיקה) ומאפשר להציג נוסחאות מגוונות באופן קל לכתיבה.

ויקיפדיה מאפשרת גם שימוש בתבניות מוכנות מראש, וכן מאפשרת יצירת תבניות כאלה. תבניות שכאלה ניתן למצוא בשפע: החל מהודעות שגרתיות החיוניות לתחזוקה השוטפת (תבנית של ערך בעבודה, או תבנית קצרמר), עבור בתבניות המאפשרות ניווט בין סדרה של ערכים (למשל: תבנית סדרת הערכים על הטנק ועל קיסרי רומא) וכלה בתבניות המפרטות מידע טכני על מטוסי קרב, טנקים וכלי רכב אחרים. ישנן בוויקיפדיה אפילו תבניות המאפשרות לכתוב טקסט בכתב חרטומים.

צנזורה ממשלתית וחסימת וקיפדיה

בדומה לאתרים רבים בעלי שיעור קוראים ומשתמשים גבוה, כך גם הויקיפדיות השונות או עמודים ספציפים בהם נחסמים לעתים בידי ממשלות מסיבות שונות, לרוב בידי ממשלות טוליטריות ודיקטטוריות אך לעתים גם בידי ממשלות דמוקרטיות. בין הדוגמאות לצנזורה מלאה או חלקית של ויקיפדיה:

הרפובליקה העממית של סין

סין מוגדרת על ידי הארגון "עיתונאים ללא גבולות" כאחת מאויבי האינטרנט, כלומר, היא מצנזרת באופן תדיר תכנים ברשת האינטרנט שאינם לרוחה והיא חשה שהם עלולים להוות סיכון ליציבות משטרה. הגישה לוויקיפדיה הסינית נחסמה לראשונה ב -3 ביוני 2004 ביום השנה ה -15 להפגנות בכיכר טיאננמן ב 1989 . הצעות של הממשלה כלפי קהילת העורכים לבצע צנזורה עצמית במטרה להחזיר את האתר נדחו על ידה. לבסוף, האתר שוחזר ללא הסבר ב-22 ביוני של אותה שנה. מאז ויקיפדיה הסינית וויקיפדיות בשפות השונות נחסמו עוד מספר פעמים.

מאז יוני 2015, כל הויקיפדיות מפנות בקשות HTTP לכתובות הHTTPS המתאימות, ובכך הופכות את ההצפנה לחובה לכל המשתמשים. כתוצאה מכך, הצנזורה הסינית אינה יכולה לראות אילו דפים ספציפיים הוא מציג, ולכן לא ניתן לחסום קבוצת משנה מסוימת של דפים (כגון איי וייוויי או אירועי כיכר טיין-אן-מן (1989)) כפי שעשו בעבר. כתוצאה מכך, השלטונות בחרו לחסום את ויקיפדיה הסינית כולה; נכון ליוני 2015, גם הגרסה המוצפנת וגם הגרסה הלא מוצפנת חסומות לחלוטין בסין. מייסד ויקיפדיה, ג'ימי ויילס, הצהיר כי הוא יטוס לסין כדי לשדל את ממשלת סין לפתוח את האתר בתוך שבועיים, במסגרת כנס בשם Energy Leadership Summit 2015 (פסגת הנהגה אנרגטית 2015) בקואלה לומפור ב -2 בדצמבר 2015. נראה כי הצהרתו של ויילס הזכירה לממשלת סין כי רק חסם את הגירסה הסינית של ויקיפדיה, ולכן כל הגרסאות של ויקיפדיה נחסמו לחלוטין בסין שוב ב-4 בדצמבר (זמן מקומי). מספר גדול של משתמשי אינטרנט סינים התלוננו על חסימה זו ברשתות החברתיות, אם כי רוב התלונות נמחקו לאחר זמן קצר. [26] עם זאת, אפשר היה לבקר ויקיפדיה בשפות אחרות ב אחר הצהריים של דצמבר 6 (זמן מקומי) בסין שוב.

ג'ימי ויילס פגש את לו ווי, יושב ראש מינהל הסייברספייס של סין ב-17 בדצמבר 2015 במהלך כנס האינטרנט העולמי שנערך בווז'ן, ג'ג'יאנג. ויילס אמר כי זו הפעם הראשונה שהם נפגשו, וכי אין הסכמה על נושאים ספציפיים. ויילס אמר ללו ויי כיצד ויקיפדיה וויקימדיה עובדות בעולם, והביע תקווה להקים מנגנון מפגש קבוע עם ווי ומנהל סייברספייס של סין בעתיד. ווילס הצהיר שלעולם לא יורה על צנזורה פנימית של ערכים בויקיפדיה הסינית.

טורקיה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – החשכת ויקיפדיות בטורקיה (2017)

בבוקר ה-29 באפריל 2017, בשעה שמונה, נחסמה הגישה בטורקיה לוויקיפדיה בכל השפות על ידי השלטונות הטורקים.[13][14] ההגבלות התרחשו בעקבות ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה, וכמה שבועות לאחר שהתקיים משאל העם בטורקיה, והיו המשך לחסימתם של תכנים בוויקיפדיה הטורקית בשנים קודמות.

רקע

החסימה התרחשה שבועיים לאחר שנערך משאל עם בטורקיה ב-16 באפריל 2017.

ב-25 באפריל, התקיפה טורקיה מטרות שונות של הכורדים בסוריה ובעיראק (סנג'אר), בפרט מטרות הקשורות לPKK, מפלגת האיחוד הדמוקרטי (PYD) ולזרוע הצבאית שלו YPG. ארבעים לוחמים נהרגו בעיראק בהרי סינג'אר, 49 בסוריה Mont Karacok.[15] הכוחות הסוריים הדמוקרטיים (SDF) איימו להפסיק את המבצע לשחרור א-רקה אם ארצות-הברית לא תנקוט צעדים בכדי לעצור את תקיפותיה של טורקיה.[16] כוחות ארצות הברית החלו בפטרולים משותפים עם ה-לSDF לאורך הגבול על-מנת לכפות הפסקת אש מול הטורקים.[17][18]

ב-26 באפריל, בהמשך לטיהורי 2016-17 הממשל בטורקי, 1,009 שוטרים הואשמו כי הינם חלק מרשת גולנסטית, ונעצרו.[19] 9,100 קצינים הושעו[20][21] ב-29 באפריל, 3,974 עובדי מדינה פוטרו. יחד עם החסימה של ויקיפדיה, ותוכנויות היכרויות בטלוויזיה, הניו יורק טיימס הגדיר את המהלך כ"הרחבת המהלכים למניעת חופש ביטוי והנגדות למשטר בטורקיה".[22]

חסימת גישה

בבוקרו של 29 באפריל 2017, בעקבות חדשות מארגון "Turkey Blocks" שטורקיה חוסמת את כל גרסאות השפה של ויקיפדיה, פורסמו ידיעות במספר אתרי אינטרנט. [23] רויטרס וBBC דיווחו כי השלטונות הטורקיים חסמו כל גישה לוויקיפדיה במדינה מ05:00 שעון גריניץ'. הרשויות הטורקיות לא סיפקו הסבר מעבר להצהרה ש: "אחרי ניתוח טכני, משפטי תמורה המבוססת על החוק Nr. 5651 [המסדירים את האינטרנט], בוצע צעד מנהלי כנגד אתר זה."[24]

הקול של אמריקה, דיווח שהתקשורת הטורקית הסבירה את החסימה, כתוצאה מ"תוכן הקשור לטרור".[25]

לפי ה-BBC, העיתון היומי Hurriyet, דיווח כי אנקרה ביקשה מוויקיפדיה להסיר את התוכן הפוגע, ושהחסימה תוסר אם ויקיפדיה תיענה לדרישות טורקיה.

מאוחר יותר באותו היום, הצעד האדמנסטריבי הזמני הוחלף על ידי צו בית משפט שהוצא על ידי בית המשפט השלום הראשון לעיניים פליליים באנקרה שהגדיר את חסימת ויקיפדיה כ "אמצעי הגנה".

טורקיה דרשה מאתרים הבינלאומיים לקחת צעדים כגון הקמת נציגות טורקית, מילוי עקרונות החוק הבינ"ל, יישום צווי בית משפט, והימנעות ממסע השמצות בטורקיה.[26] NDTV דיווח שהמהלך גרם לתגובות חזקות במדיה חברתית נגד ההחלטה למנוע גישה ל"אחד מאתרי האינטרנא הפופולריים ביותר בעולם".[27]

משתמשים טורקיים מדווחים כי הם יכולים לגשת לוויקיפדיה רק באמצעות כלים עוקפים כגון VPNs.[28][29]

הקשר משפטי

חוק מס' 5651, המכונה חוק האינטרנט (IA), נחקק ב-4 במאי 2007.[30] מטרתו של חוק זה תואר על ידי רשות השידור הטורקית כדלקמן: "יש 2 סיבות להחלת החוק. הסיבה הראשונה; קביעת חבות ואחריות קולקטיבית לספקי גישה, מיקום ותוכן אשר הינם עיקר השחקנים המפעילים את האינטרנט. הסיבה השנייה היא לקבוע את הנהלים ואת יסודות הקשורים באופן ספציפי לפשעים באינטרנט, ומאבק בהם באמצעות ספקי גישה, מיקום, ותוכן."[31] לאחרונה, החוק שימש לצנזר יחידים, עיתונאים ואמצעי תקשורת.[32] את אירופה המועצה של ונציה הוועדה מצאה את החוק במיוחד שנוי במחלוקת.[33]

תגובות

חברי הפרלמנט של מפלגת העם הרפובליקנית מתחו ביקורת על החסימה, Eren Erdem קבע כי האיסור "מעמיד את טורקיה בשורה אחת עם צפון קוריאה" Baris Yarkadas קרא לחסימה "צנזורה והפרה של הזכות לגישה למידע".[34] מייסד ויקיפדיה ג'ימי ויילס באמצעות ציוץ הביע תמיכה באלו המבקרים את ההחלטה כצנזורה, באומרו "גישה למידע היא זכות אדם בסיסית, אני אעמוד תמיד לצד העם הטורקי במאבק לזכות זו."[35][36] קרן ויקימדיה, אשר מפעילה את ויקיפדיה, קבעה כי היא מחויבת לשמור את האתר זמין בטורקיה ושהיא פועלת לקדם "ביקורת שיפוטית" על ההחלטה.[37]

מחקרים מדעיים על ויקיפדיה

עם התפתחותה של ויקיפדיה והפיכתה לפופולרית החלו להתרבות גם המחקרים המדעיים על אודותיה.

מחקרים ממדעי הרפואה

  • גריסן ועמיתיו (2010) טוענים שאתרי תוכן גולשים, כמו ויקיפדיה, עשויים להנחיל תפיסות שגויות לציבור צרכני הרפואה ולעובדי המערכת הרפואית. הם טוענים שיש ללמד רופאים כיצד לתת מידע באופן שלא יערכו אותו, בטעות למידע שגוי ומזיק[38].
  • סימיני (2010) טוענת שוויקיפדיה נותנת לקהילות של אנשים עם לקות כלי חזק להסברת קשייהם והסרת הדעות הקדומות מהם. היא סוקרת את פעולתם של ויקיפדים המנהלים דיון סביב המושג תסמונת דאון[39].
  • ליתנר ועמיתיו (2010) ערכו סקר איכות של מידע מוויקיפדיה האנגלית על אחד מסוגי מחלת הסרטן. הם מצאו את המידע שם כאיכותי אך פחות טוב מזה שנכתב על ידי רופאים. אולם, משום שמחקרים קודמים גילו שאת המידע שבוויקיפדיה קל יותר למטופלים למצוא, ליתנר ועמיתיו ממליצים לממסד הרפואי להשקיע בשיפור המידע שבוויקיפדיה. הם גם נותנים המלצות ספציפיות לשיפורים כמו בירור הקישורים החיצוניים[40].
  • יונגר (2010) סוקר את התפתחות מדיית ויקי כחלק מהתפתחות האינטרנט ומייעץ לאחיות סעודיות על הדרך הנכונה להשתמש בוויקיפדיה כמקור מידע מקצועי[41].
  • פרידלין ומקדונלד (2010) מציעים להשתמש בוויקיפדיה כבמאגר נתונים להגדרות ותיאורים המשמשים תוכנות בינה מלאכותית הקשורות בציוד מעבדה[42].

מחקרים מתחום החינוך

  • פרטש (2010) ממליצה להשתמש בוויקיפדיה ככלי חינוכי במכללות, למטרות שיפור הניסוח וההנמקה[43].
  • מחקר שערכה חברת המחקר Pew Research בקרב 2,462 מורים ומורות מבתי ספר תיכון וחטיבות ביניים בארצות הברית מצא כי המורים משתמשים בוויקיפדיה יותר מאשר הממוצע בקרב הציבור המבוגר בארצות הברית (87% בקרב המורים מול 53% בקרב המבוגרים)[44].

מחקרים מתחום התקשורת

  • סטוארט גייגר (R. Stuart Geiger) חקר את פעילותם של בוטים באתר ויקיפדיה. במאמרו טבע גייגר את המונח ״bespoke code" המתייחס לתוספות תוכנה ייעודיות שנועדו כתוספות לתוכנה קיימת (במקרה זה ויקיפדיה), ושאינן רצות על שרת או מחשוב ענן אלא על מחשבים מקומיים של משתמשי קצה. תבניות עיצוב, בוטים וכלים חצי-אוטומטיים הם כולם דוגמאות ל-bespoke code. גייגר טוען כי טעות להתייחס לתוכנה כאלמנט בלתי-חומרי בחיינו כיוון שהתוכנה נוצרת ע״י משתמשים בסיטואציות מסוימות ועל מנת לשרת תפקיד שהוא חברתי במהותו. התוספות המקומיות לקוד של ויקיפדיה הן דוגמה לכיצד מושג הריבונות בעולם פיתוח התוכנה מתערפל ומסתבך. בנוסף, בדומה לתאוריית השחקן-רשת מדגים גייגר את תלות הגומלין בין בני-אדם לשחקנים לא אנושיים בוויקיפדיה[45].

ראו גם

Office-book.svg ספר: ויקיפדיה
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

לקריאה נוספת

  • John Broughton, Wikipedia Readers Guide: The Missing Manual, O'Reilly Media, 2008

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה

אתרים קשורים

ביקורת, תמיכה ודיון בוויקיפדיה

מאמרי חדשות שמזכירים את ויקיפדיה

מסמכים קשורים ומאמרים אקדמיים

הערות שוליים

  1. ^ ריכוז רשימת השפות שבהן קיימת גרסה של ויקיפדיה, באתר מטא ויקי
  2. ^ רוברט וורקמן, 'Asteroid Re-Named 'Wikipedia, באתר "TechNewsDaily"‏, 5 בפברואר 2013 (באנגלית)
    Main belt asteroid No. 274301 named 'Wikipedia', בגרסה האנגלית של ויקיחדשות, 31 בינואר 2013 (באנגלית)
    (Wikipedia 4274301 (2008 QH2 ‏, במאגר "JPL Small-Body Database" של נאס"א (באנגלית)
  3. ^ על-פי מטא-ויקי: סכום הערכים והדפים בוויקיפדיות בכל השפות וטבלת הנתונים הסטטיסטיים הכללית
  4. ^ ויקיפדיה האנגלית, סטטיסטיקות
  5. ^ Alexa Top 500 Global Sites, באתר חברת הדירוגים "אלכסה"
  6. ^ Top Sites in Israel, באתר חברת הדירוגים "אלכסה"
  7. ^ Top Sites in United States, באתר חברת הדירוגים "אלכסה"
  8. ^ תמרה טראובמןהאנציקלופדיה ברשת מדויקת כמעט כמו בריטניקה, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2005
  9. ^ קרב ראש בראש על ערך בויקיפדיה, באתר ישראל היום, 21 במרץ 2017
  10. ^ הגר רבט, למה מי את? כיצד מחליטים עורכי ויקיפדיה מי ראוי לערך, באתר כלכליסט, 29 בספטמבר 2016
  11. ^ דוד שי, מי ראוי לערך בויקיפדיה?, באתר כלכליסט, 11 באוקטובר 2016
  12. ^ נחמיה גרשוני איילהו, לפי המספרים, מצב הנשים בוויקיפדיה העברית טוב. יחסית, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2016
  13. ^ "Wikipedia blocked in Turkey". Turkey Blocks. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2017. 
  14. ^ "Turkish authorities block Wikipedia without giving reason". BBC News. 29 באפריל 2017. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2017. 
  15. ^ Turkey may hit YPG in Syria ‘all of a sudden’: President Erdoğan, Hurriyet, 30 באפריל 2017 
  16. ^ "YPG threatenes to withdraw from Raqqa ops amid Turkish attacks". NRT TV. 28 באפריל 2017. בדיקה אחרונה ב-28 באפריל 2017. 
  17. ^ Bilginsoy, Zeynep1; Deeb, Sarah El (29 באפריל 2017). "Turkey, U.S. move armored vehicles onto either side of Syrian border". 
  18. ^ "Turkey attacks Rojava to impede anti-ISIS operations in Raqqa: Western SDF volunteer". ARA News. 29 באפריל 2017. 
  19. ^ Kingsley, Patrick (26 באפריל 2017). "Over 1,000 People Are Detained in Raids in Turkey". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2017. 
  20. ^ "Purges en Turquie : plus de 9 000 policiers suspendus". 26 באפריל 2017. 
  21. ^ Turkey fires 3,900 in second post-referendum purge, Reuters.com, 29 באפריל 2017 
  22. ^ Kingsley, Patrick (30 באפריל 2017), Turkey Purges 4,000 More Officials, and Blocks Wikipedia 
  23. ^ Turkey blocks Wikipedia as threat to national security
  24. ^ Turkey blocks access to Wikipedia
  25. ^ "Monitors: Turkey Blocks Access to Wikipedia". Voice of America. 29 באפריל 2017. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2017. 
  26. ^ "Turkey: Wikipedia blocked for disregarding the law". Anadolu Agency. 29 באפריל 2017. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2017. 
  27. ^ "Turkish Authorities Block Access To Wikipedia: Monitor". NDTV. 29 באפריל 2017. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2017. 
  28. ^ "Türkei blockiert Wikipedia-Zugang" (בגרמנית)‎. Deutsche Welle. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2017. 
  29. ^ "Internet-Zensur unter Erdogan: Türkei blockiert Wikipedia" (בגרמנית)‎. FOCUS Online. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2017. 
  30. ^ World Intellectual Property Organization, WIPO. "Overview, Law N. 5651, Turkey". WIPO. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2017. 
  31. ^ Presidency of Telecommunication, communication, PTC. "Information about the regulations of the content of the Internet". PTC. בדיקה אחרונה ב-22 במרץ 2014. 
  32. ^ Akdeniz, Y.; Altiparmak, K. (נובמבר 2008). "Internet: restricted access- A critical assessment of Internet Content Regulation and Censorship in Turkey". cyber-rights.org. İnsan Hakları Ortak Platformu (IHOP). בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2017. 
  33. ^ "OPINION ON LAW No. 5651 ON REGULATION OF PUBLICATIONS ON THE INTERNET AND COMBATING CRIMES COMMITTED BY MEANS OF SUCH PUBLICATION ("THE INTERNET LAW")". venice.coe.int. Venice Commission for Democracy thorugh Law, Council of Europe. 15 ביוני 2016. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2017. 
  34. ^ Bilginsoy, Zeynep. "Access to Wikipedia blocked by government in Turkey". chicagotribune.com. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2017. 
  35. ^ "Turkish court formally blocks access to Wikipedia" (באנגלית)‎. ABC News. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2017. 
  36. ^ "Jimmy Wales on Twitter". Twitter (באנגלית)‎. 29 באפריל 2017. בדיקה אחרונה ב-1 במאי 2017. 
  37. ^ "Turkey blocks Wikipedia over an alleged 'smear campaign'". Engadget. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2017. 
  38. ^ J Gen Intern Med. 2010 Jul 15. Online Professionalism and the Mirror of Social Media. Greysen SR, Kind T, Chretien KC.
  39. ^ Health (London). 2010 Jul;14(4):398-414. Struggles online over the meaning of 'Down's syndrome': A 'dialogic' interpretation. Cimini N.
  40. ^ J Am Med Inform Assoc. 2010 Jul-Aug;17(4):373-4. Wikipedia and osteosarcoma: a trustworthy patients' information? Leithner A, Maurer-Ertl W, Glehr M, Friesenbichler J, Leithner K, Windhager R.
  41. ^ Nurs Stand. 2010 May 12-18;24(36):49-56; quiz 58. Using wikis as an online health information resource. Younger P.
  42. ^ J Am Med Inform Assoc. 2010 May 1;17(3):283-7. An evaluation of medical knowledge contained in Wikipedia and its use in the LOINC database. Friedlin J, McDonald CJ.
  43. ^ Meeting Student Writers Where They Are: Using Wikipedia to Teach Responsible Scholarship Personal author, compiler, or editor name(s); click on any author to run a new search on that name. Patch, Paula Teaching English in the Two-Year College, v37 n3 p278-285 Mar 2010
  44. ^ ג'ף ברקוביצ'י, מי צריך ספרי לימוד? כ-90% מהמורים מסתמכים על ויקיפדיה, באתר פורבס ישראל, 3 במרץ 2013
  45. ^ Geiger, R. Stuart. "Bots, bespoke, code and the materiality of software platforms." Information, Communication & Society 17, no. 3 (2014): 342-356.


גילוי נאות: ערך זה מזכיר את קרן ויקימדיה או את אחד המיזמים שלה. ויקיפדיה היא מיזם של קרן ויקימדיה.