משתמש:אברהם רון/טיוטה
פוצ'ו הוא משחק המיועד לשתי קבוצות הכוללות בין חמישה לשמונה שחקנים כל אחת, והוא אחד מענפי הספורט הנפוצים בדרום אמריקה ואפריקה. מטרת המשחק היא לדרוך על משולש הניצחון של הקבוצה היריבה ולהכריז פוצ'ו. משחק פוצ'ו עשוי להתארגן באופן ספונטני בעזרת מגרש המצויר על משטח כלשהו, אך בספורט מקצועי פועלות קבוצות פוצ'ו קבועות במסגרת מועדוני פוצ'ו רשמיים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התיעוד הראשון הידוע של המשחק מגיע מהאימפריה האצטקית, בו נחשב למשחק מלכותי המיועד לאנשי המעמד השליט, ה-pilli.
המשחק קרוב קונספטואלית למשחק טלאצ'טלי, ובדומה לו, הלוחמים שיחקו נגד שבוייהם כאשר הקבוצה המפסידה הוקרבה לאלת הרפואה פיצינט'וטלי, ומכאן גם שם המשחק.
המשחק נפוץ עם הזמן בדרכים לא רשמיות לשאר חלקי העולם, אם כי כיום הוא נחשב למשחק רשמי רק בדרום אמריקה ואפריקה.
חוקי המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
את המשחק משחקים על משטח מלבני, ומשתתפות בו שתי קבוצות.
על המשטח משורטטים קווי המגרש ע"י סיד, אבן גיר או כל חומר לבן אחר.
במגרש יש שני אזורים מרכזיים, הנקראים שטח בסיס או מלבן. לכל אחד משטחי הבסיס מחובר שרוול שמקיף מחצית משטח הבסיס של הקבוצה היריבה. בפינת השרוול נמצא עיגול הגנה ("עיגול השמש"), המוצב כך שמרכזו נמצא בדיוק בפינת השרוול. בפינה הצמודה לשרוול הקבוצה היריבה בכל שטח בסיס יש משולש לבן הנקרא משולש הניצחון ("vitória tripla").
על פי התקן שפרסמה הוועדה הבין-לאומית לפוצ'ו בשנת 1979, היחס בין רוחב שטח הבסיס לאורכו הוא שלוש לארבע, היחס בין רוחב השרוול לאורך שטח הבסיס הוא אחד לארבע, והיחס בין רדיוס מעגל ההגנה לרוחב השרוול הוא אחד לשתיים. ברוב הטורנירים הרשמיים אורך הבסיס הוא 2.5 מטרים, רוחב הבסיס הוא 1.875 מטרים, רוחב השרוול הוא 0.625 מטרים ורדיוס מעגל ההגנה הוא 0.3125 מטרים. משולש הניצחון מתחיל במרחק של שלושים סנטימטרים מפינת שטח הבסיס.
בכל קבוצה משחקים בין 5 ל-8 שחקנים המשחקים יחפים, כשלגופם מכנסיים קצרים וחולצה חסרת שרוולים בצבעי הקבוצה שאליה משתייך השחקן.
מטרת כל קבוצה היא לאפשר לאחד מהשחקנים שלה לגעת במשולש הניצחון שבקצה השטח של הקבוצה השנייה ולהכריז "פוצ'ו". הנגיעה יכולה להתבצע באמצעות כל איבר בגוף. אין כל הגבלה על מגע פיזי בין השחקנים למעט איסור הכאת אזור החלציים של היריב. קיים איסור מוחלט להשתמש בחפצים כלשהם בזמן המשחק.
כל קבוצה מתחילה באחד משני המלבנים שבמרכז (השטח "שלה"), כשכל שחקן תופס בה מקום אקראי. המשחק מתחיל כשהמנהיגים של הקבוצות לוחצים ידיים וכל השחקנים קוראים "אחת, שתיים, שלוש, פוצ'ו!" (בפורטוגזית:"!Um, dois, três, Poocco" ).
עם תחילת המשחק מתחלקת כל קבוצה ל-2 תת קבוצות: התקפה והגנה. מטרת ההתקפה היא להגיע למשולש הניצחון שבשטח הקבוצה השנייה ולנצח, ומטרת ההגנה היא למנוע משחקני הקבוצה השנייה להגיע למשולש הניצחון שלה.
שחקן שדורך בו זמנית בשני צדדים של אותו קו גבול וכן שחקן שקפץ, נדחף, או נמשך מעל קו גבול נפסל ועליו לצאת אל מחוץ למגרש. שחקן שנפסל נשאר בחוץ עד סוף הסיבוב.
שחקן הנכנס לתוך עיגול הגנה על ידי קיום מגע של אחד מאיברי גופו עם הקרקע בתוך העיגול, מקבל הגנה מפני כל מגע פיזי שהוא (כלומר, אוסר עליו לקיים מגע פיזי עם שחקנים אחרים ולהיפך). אם נכנס שחקן שני להגנה כאשר יש בה כבר שחקן, השחקן הראשון מרותק ואינו יכול לצאת מההגנה אך עדיין מוגן, והשחקן השני אינו מוגן. במידה ונכנס להגנה גם שחקן שלישי, השחקן הראשון נפסל והשחקן השני הופך להיות מרותק ומוגן במקומו.
המסלול המותר לחלק ההתקפי של הקבוצה הוא: משטח הבסיס של הקבוצה אל עיגול ההגנה שבשרוול שלה, משם אל מחוץ לגבולות הגיר של המגרש ומשם אל השרוול של הקבוצה היריבה. בתוך השרוול יש לעבור דרך מעגל ההגנה של הקבוצה היריבה (שחקן של קבוצה יכול לתפוס מחסה גם בעיגול של הקבוצה היריבה) ומשם נכנסים לשטח הבסיס של הקבוצה היריבה.ניתן לקפוץ מעל מלבן הקבוצה היריבה אל השרוול שבצידו השני. ניתן לחזור אחורה במסלול במקרה הצורך. בתוך שטח הבסיס יש להגיע למשולש הניצחון של היריבים ונגיעה בו מובילה לניצחון.
במקרים מסוימים מתקיימת הכרעה על ידי מירוץ. המירוץ מתבצע כאשר שחקנים משתי הקבוצות מגיעים אל המשולש באותו זמן או כאשר נשארים רק שני שחקנים על המגרש, אחד מכל קבוצה. שני השחקנים שנשארו (במקרה של ניצחון באותו הזמן- שני השחקנים שהגיעו אל המשולש) נעמדים כל אחד על משולש הניצחון של הקבוצה שלו. שניהם יוצאים באותו הרגע בריצה אל המשולש של הקבוצה השנייה. בזמן מירוץ אסור לשחקן להישאר או לדחוף את השחקן היריב בתוך שטח הקבוצה שלו, אבל כאשר הוא יוצא מהמלבן שלו הוא יכול לדחוף את השחקן השני. השחקן הראשון מבין שניהם שמגיע אל משולש הניצחון של הקבוצה היריבה מנצח.
המשחק מסתיים כאשר שחקן דורך או נוגע במשולש הניצחון של הקבוצה היריבה תוך קריאת הנצחון "פוצ'ו!".
לפי החוקים הרשמיים אין הגבלת זמן על משך המשחק, אך בטורנירים לא רשמיים המתקיימים בבתי ספר נהוג להפסיק את המשחק בהישמע הצלצול של סוף ההפסקה. בטורנירים מסוימים משחקים כך שכל נגיעה במשולש הניצחון של היריבים מביאה נקודה, והמשחק נגמר לאחר שלוש נקודות. במקרה זה, מאריכים את המשחק לחמש נקודות כאשר מגיעים לתיקו של 2:2, כאשר אין הארכות נוספות מעבר לחמש נקודות.
על פי הודעה רשמית מטעם הפדרציה הבין-לאומית לפוצ'ו, לקראת סוף שנת 2015 יפורסם תקן חדש אשר יחליף את התקן המקורי ויעדכן את החוקים הרשמיים של המשחק. השינויים הצפויים הם הגדלת מספר השחקנים המותר ל-14 לקבוצה, אישור קריאות ניצחון נוספות, וכן שינוי צבע המסמך הרשמי לכחול כהה (במקום כחול בהיר, צבע המסמך של התקן המקורי). שינוי צבע המסמך הוביל להתנגדות תקיפה בקרב מעריצי המשחק ובתגובה היו מספר התפרעויות במשחקים רשמיים בשנת 2009.
הפדרציה הבין-לאומית לפוצ'ו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפדרציה הבין-לאומית לפוצ'ו ( בפורטוגזית: Federação Internacional de Poocco בראשי תיבות:FIDP) היא הגוף הממונה על ענף הפוצ'ו, ומאגדת בתוכה למעלה מ-200 קבוצות פוצ'ו רשמיות הנכללות ב-2 וועדות אזוריות, שהוקם בשנת 1951 בברזיל על מנת לקדם את מעמד הפוצ'ו בעולם ולעודד את "כל שחקני הפוצ'ו, ללא הבדלי דת, גזע ומין".
הפדרציה מארגנת טורנירים רשמיים במדינות רבות ברחבי העולם, ובעיקר בדרום אמריקה. התחרויות העיקריות המאורגנות בחסות פיד"פ הן הטורניר האולימפי בפוצ'ו (לגברים מ-1953, לנשים מ-1958 ולנכים מ-1974) ואליפות העולם (לגברים מ-1971, לנשים מ-1976 לנכים מ-1993). הוועדות האזוריות אחראיות על ארגון התחרויות היבשתיות לנבחרות וקבוצות. כמו כן,החל משנת 1964 הפדרציה עורכת פעם בשלוש שנים את הConcurso Grande Pucco- טורניר בשיטת הבתים. הקבוצה המנצחת מקבלת את משולש הזהב, הגביע הגבוה והנחשק ביותר בין כל קבוצות הפוצ'ו המקצועיות.
גרסאות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימות ברחבי העולם מספר וריאציות לא-רשמיות של המשחק, שלא נחשבות קבילות בטורנירים רשמיים של FIDP.
בדרום ברזיל נהוגה הגרסה הדרום-ברזילאית, בה משחקים על משטח מכוסה מים כדי להקטין את כוח החיכוך וכך להגדיל את הסיכוי להחלקה, ולהעלות את קושי המשחק. ידוע על מספר פציעות שנגרמו על ידי החלקה במשחקי פוצ'ו ברזילאים.
בגרסה המערב-קולומביאנית, אסור לדחוף שחקנים אחרים בידיים, אלא רק ע"י נגיחות, נשיפות, בעיטות או הבהלות.
בגרסה הדרום אפריקנית יש לכל קבוצה שליט (regeerder) שאינו יכול להיפסל.
שחקני עבר מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
השחקן המפורסם ביותר בעת החדשה הוא ככל הנראה היווני ארנטוליוס בווכריס, יווני שנודע בגודלו העצום וביציבות שלו, וכמעט שלא היה ניתן להזיזו. בגלל תכונה זו הוא היה נודע בעיקר בתחום ההגנה, למרות שגם בתחום ההתקפה הוא היה אימתני. קבוצתו ניצחה בConcurso Grande Pucco בשנים 1956, 1969 ו-1987.
שחקן שנודע יותר בגישתו ההתקפית הוא הפורטוגזי קרבאליו נסקר דו סול שהיה אומנם שחקן הגנה חלש במיוחד אבל בזכות זריזותו ומהירותו הצליח להשתחל בטכניקה ייחודית לתוך שטח היריב. במיוחד זכור המופע שהציג בגמר ב1975 כאשר חלף שוב ושוב על פני השחקן הסנגלי ג'יבריל אבו שפיר, ותסכל את חברו לקבוצה של ג'יבריל עד כדי גידופים. המהלך גרם לפרישתו של ג'יבריל מהמשחק ולעריקתו לצפון המדינה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- [האתר הרשמי של הפדרציה הבין-לאומית לפוצ'ו: http://aep.fidp.net]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארבור וידהה, פוצ'ו במבט לאחור: פוצ'ו בראי השנים . הוצאת גד, תל אביב. 1977.
- רונדו דל מוסקריטו,Poocco:Juego de reyes o un motín masivo?.הוצאת אוניברסיטת קומפלוטנס. מדריד. 1968.
- Julian Gutierrez, Tempo em Portugal no século XX e seu impacto na cultura desportiva\ Abilla, university of andalusia, 1945.
- Amre Van Dem ,Nahmani stomme boek van de geschiedenis van de volwassenheid,Nahm, UV university amsterdam, 2005.