משתמש:אזולאי גיא
|
כותב זה הוא סטודנט, הפועל בוויקיפדיה העברית במסגרת קורס אקדמי. |
בראשית שנת 1950 התגוררו במעברות כ – 100 אלף עולים. המעברה הראשונה הוקמה בחודש מאי (1950) בהרי יהודה ולאחר מכן הוקמו עוד כ - 140 עד 200 מעברות שהיו פזורות בכל רחבי הארץ סוגי המבנים כללו אוהלם , פחונים , בדונים וצריפונים. תנאי המחיה היו קשים מנשוא. באיחוד בשל קושי של מערכת ההספקה לספק ולטפל בכמות גדולה כול כך של אנשים.
תנאי המגורים של כל התושבים היו מחפירים. כמה משפחות חיו בצריף וללא כל מחיצה ביניהם. המזון היה דל ואחיד וחסר טעם. במעברות רבות היה רעב של ממש. בנוסף על כך חורף של שנת 1950 היה קשה מאוד שהוסיף על הקושי של העולים החדשים. במעברות לא היה חימום והיה מחסור בבגדים חמים ושמיכות. ימים קשים עברו על תושבי המעברות ופתרון של ממש לא נראה באופק.
אבי רעיון של המעברות היה לוי אשכול, מזכיר הסוכנות היהודית ולימים ראש ממשלת ישראל. הרעיון של לוי אשכול היה להקים בכל רחבי הארץ שכונות עולים לתקופות מעבר וכך נולדה ה"מעברה" שבה קיבלו העולים דיור זמני ועבודות מזדמנות עד לקליטה הקבועה שלהם.
אבל המציאות היתה שונה לחלוטין, לעולים במעברות לא היתה עבודה. וגם לא היה מי שדאג שתהיה להם. תשבי המעברות עבדו בעבודות דחק ורוב הזמן היו באבטלה וחיו בייאוש ומירור רב.
הגדולה במעברות העולים היה מחנה שער העלייה שליד חיפה. תחילה הוא שימש רק כמחנה מעבר שאליו היו אמורים להעביר את העולים מנמל חיפה לצורכי מיון, בדיקות, וקבלת חיסונים וריסוס בדי די טי לעולים מעדת המזרח היתה זו חוויה משפילה וטראומטית. שנותרה בזיכרונם שנים רבות. בצד המאבק הקיומי הקשה נאלצו העולים החדשים מעדות המזרח להסתגל לשפה חדשה ולתרבות שונה משלהם. העולים נעמדו תחת לחץ רב מאוד לזנוח את התרבות העשירה שהביאו מארצות מוצאם ( עיראק. טוניס. מרוקו. אלג'יר. פרס. ועוד ) ולאמץ לעצמם סביבה תרבותית ושפה חדשה.
"במעברות" יש אומים כי זה הוא תחילתו של הפער על הרקע העדתי במדינת ישראל ותחילתו של קיפוח עולים על רקע מוצאם. ופער על רקע עדתי שהבי לתחושת מרירות ויש אומרים כי היתה זו תקופה קשה של תחילתה של מדינה צעירה. ענייה וחסרת ניסיון אבל מלא ברצון טוב.