משתמש:אלון שכטר/ההרכב האנושי של צה"ל

באופן כללי, ניתן לומר כי המרכיב האנושי המרכזי של צה"ל הוא יהודים אזרחי ישראל. הרכב זה נובע מחובת הגיוס המוטלת על אזרחי ישראל, למעט ערבים וחרדים. המאפיינים של ההרכב האנושי שלצה"ל נגזרים ממודל צבא העם, אשר לפיו יש קשר בין אזרח פעיל ובעל זכויות לבין שירות צבאי. לפיכך, ישנו קשר הדוק בין הקבוצות המשרתות בצבא לבין מיקומן בחברה הישראלית.

בעשורים הראשונים היה הצבא הומוגני יחסית, והורכב מבני המעמדות הבינוני והגבוה, בעלי פרופיל חילוני, אשכנזי, גברי וכמובן יהודי. עם הזמן נכנסו שכבות אחרות לצבא, בעיקר חלק מבני עדות המזרח. שילובם בצבא בכלל ובתפקידים קרביים בפרט נתפס כחלק בלתי נפרד מתהליך שילובם בחברה הישראלית באופן כללי.

משנות ה-80 והלאה החל תהליך של קליטת קבוצות מגוונות יותר לצבא, ושילוב מוגבר של קבוצות שמקומן בצבא היה שולי יחסית. תהליך זה קיבל תנופה משמעותית על רקע משבר המוטיבציה של שנות ה-90', והפרתה של המשוואה הרפובליקנית. אופיו המגוון של צה"ל נבע ממודל צבא העם ומהניסיון לשלב אוכלוסיות כשוות זכויות וחובות בחברה הישראלית, וכן מהאופי הרב תרבותי של החברה הישראלית בכלל.

מגוון זה בא לידי ביטוי גם בנטייה, מכוונת או לא מכוונת, של חברי קבוצות שונות לפתקידים שונים וליחידות שונות. כלומר, ישנה נטייה מסוימת לתפקידים וליחידות המאוישים על ידי קבוצות מסוימות יותר מאחרות. דוגמה מובהקת לכך היא גדוד נצח יהודה, שמעצם הקמתו יועד לחרדים.

הצבא מפעיל באופנים מסוימים ניהול שונות: התמודדות עם צרכים ורצונות של בני קבוצות שונות ועיצוב האירגון הצבאי בהתאם. במקרים מסוימים אף קיים שירות של קבוצות בצבא באופן מאוגד, כמו בני ישיבות ובני גרעין, תוך מעורבות של בעלי תפקידים אזרחיים בנעשה בצבא.

קבוצות אתניות

החברה הישראלית מאופיינת במגוון אתני משמעותי, ודבר זה בא לידי ביטוי גם בהרכב הצבא.