משתמש:אלי בר"ז/גרשון שטטנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הגאון רבי גרשון הלוי שטטנר זצ"ל

נולד בשנת תרל"ב (1872) לר' אברהם הלוי ורוזה (רויזע) שטטנר. בעיירה קוסוב שבפולין. כבן שלישי אחרי שני אחים אליעזר-תרכ"ה (1865) אהרן תרכ"ח (1868). הוריו היו אנשים אמידים. ובתחילה שם משפחתם היה זילברשטיין, אך מחמת עושרם נרדפו ע"י אנשים צרי עיין וזמן מה אחר נישואיהם שינו את שם משפחתם לשטטנר.

ילדותו פטירת הוריו ורבותיו- הוריו אברהם ורוזה שטטנר נלב"ע בדמי ימיהם בשנת תרל"ט (1879), כשהרב גרשון זצ"ל היה ילד בן 7. לחר פטירת ההורים נתפרקה החבילה כשאליעזר אחיו הגדול נסע לאמריקה ועסק ברפואת שיניים והיה מפורסם בתחומו. ואהרן האח האמצעי הלך ללמוד עו"ד ברחבי פולין. הבן הצעיר גרשון נותר לבדו, והיה רץ תמיד לבית הכנסת, פגשו הרב המקומי בקוסוב (אולי זה היה הרב משה הגר האדמו"ר מקוסוב) ושאלו האם רצונו להיות רב וכשענה בחיוב לקחו לביתו ואכן שם צמח לאילנא רברבא, כמו"כ במכתבו להרב שטרן (מו"ל ספרי החת"ס וצאצאיו) מזכיר הג"ר גרשון זצ"ל שרבו הוא הג"ר פייבל הלוי שרייאר זצ"ל מבראטשין מח"ס גידולי הקדש. ובשנת תרמ"ט (1889) בהיותו בן 17 בלבד הוסמך לדיינות, ושנה לאחר מכן כבר כיהן כדיין בפועל.

נשא לאשה את מרת זיסל שטטנר בת ר' מרדכי וטשרנא שכטר מזאבלטוב פולין. חמיו היה שו"ב ומוהל בזאבלטוב, והיה עני מרוד אך גומל חסדים ואת פרוטתו האחרונה היה נותן לעני. משפחת שעטר הינה משפחה מיוחסת האב ר' מרדכי שכטר דור ו' לבעש"ט. סדר היחס- 5)אביו. 4)ר' ישכר דב שכטר. 3) ר' ישראל [המכונה ר' ישראל מת] (אחי ר' נחמן מברסלב). 2)פיגא. 1) אודל בת הבעש"ט. והאם טשרנא בתם של שמחה זימל וצירל קוך מחסידי בויאן ונו"נ לר' שמחה זימל קוך חמיו של האהבת שלום מקוסוב. אחיה (ויתכן שזהו בן דוד) הינו ליב קוך אביו של אד קוצ' ר"ע ניו יורק.

מיד לאחר הנישואין כיהן כדיין ומו"צ בזאבלטוב במשך נדד משם לרומניה וכיהן שם כדומ"צ.

מקומות כהונתו כדיין ומו"צ זאבלטוב (שו"ת חיים של שלום סי' ע"ב) שאדין, בשנת תרנ"ט (שו"ת מחזה אברהם סי' פא) טשאדין (שו"ת אבן יקרה סי' ס"ו) דאווידעני בשנת תרס"ג. שאץ-סוצ'אבה תרע"ו-תש"ב

ילדיהם 1. בהיותם בפולין, בשנת תרנ"ה (1895) נולד להם בנם בכורם שמחה ונקרא ע"ש האלטר זייזע שמחה זימל קוך. 2. בשנת תרנ"ז (1897) נולד בנם השני אברהם ונקרא ע"ש סבו אברהם שטטנר. בן זה נפטר כתינוק לאחר 15 יום מלידתו. (רישומי פטירות בפולין). 3. בשנת תרס"ה (1904) נולדה הבת הראשונה, שושנה-רויזע. נקראית ע"ש סבתה רוזה שטטנר. 4. בשנת תרס"ו (1906) נולדה הבת השניה, שרה-סלציה. 5. בשנת תרס"ז (1907) נולד בנם השלישי ישראל-שרול. נלב"ע בשנת תרפ"ד בהיותו בן 17. 6. בשנת תרס"ט (1909) נולד בנם הרביעי יחיאל זימל-ז'ומבה. 7. בדאווידעני שברומניה בשנת תרס"ג (1912) נולד בנם החמישי שאול זלמן מאיר. 8. בשנת תרע"ג (1913) נולדה בתם השלישית צירל. נקראית ע"ש הסבתא רבתא צירל קוך. 9. בשאץ שברומניה בשנת תרע"ו (1916)נולדה בת הזקונים מרים רייזל.

תקופת שאץ בעיר שאץ היה גר האדמו"ר ר' משה הגר זצ"ל אחיו של האדמו"ר בעל האהבת ישראל מויזניץ זצ"ל שהיו ש"ב של הסבתא זיסל ע"ה. האדמו"ר הכיר את זקיננו הג"ר גרשון זצ"ל מקודם והביאו לשאץ על מנת שילמד עם בנו ר' חיים מי שלימים מילא מקום אביו באדמורות שאץ. שמעו יצא בכל האזור כולו והיה מפורסם בבקיאותו בשולחן ערוך. כמו"כ לאהדה גדולה וקרבה מיוחדת מהאדמו"ר בעל האהבת ישראל מויזניץ. בשנת תר"פ (1920) התמנה הרב משה חיים לאו חתנו בזיווג ראשון של בעל האהבת ישראל מויזניץ לאב"ד שאץ והיה צעיר לימים וזקיננו הג"ר גרשון זצ"ל קירב אותו וסייע לו ולכך זכה לחיבה מיוחדת מהאדמו"ר מויזניץ. בשאץ גרו בדירה שהיתה שייכת לשופט גוי ואשת השופט שמשה כגויה של שבת, המשפחה התקיימה בדחקות נוראה מקצבה זעומה של הקהילה ואפילו ש"ס משל עצמו לא היה לו. ועם כל זה היה מלמד תורה את תלמידיו ומעולם לא דרש שכר ע"כ אף כשהיה באפשרותם לשלם. ואת עצמו היה ממית באהלה של תורה ובאחת הפעמים שנשאלה שאלה על בהמה ולא רצה להטריפה (וכמו שאמרו חז"ל התורה חסה על ממונם של ישראל) ישב כל הלילה עם ספרים רבים ולאור הבוקר קם ואמר כשר- הבהמה כשרה.


תקופת השואה ופטירתם בשנות השואה באחד הימים עבר כרוז בעיר שעל כל היהודים לעזוב את העיר. הסבא והסבתא הרב גרשון וזיסל שטטנר וכל משפחתם עקרו למוגילב (Moghilev) ומשם לקופיגורוד ,(Copaigorod) שבאוקראינה (טרנסנייסטריה) . ביום רביעי פרשת תצוה ח' אדר תש"ב נלב"ע הרב גרשון זצ"ל. [ישנה גי' המספרת שאמר לילדיו שעומד להסתלק מן העולם וישב על כיסא ונפטר]. לאחר פטירתו בא הרב המקומי לקחת את הטלית קטן של הג"ר גרשון זצ"ל וסיפר שאמר לו שבועיים קודם שעומד להסתלק מן העולם. נקבר ליד ר' ועלועל דער גלאחר -הסייד. בי"ח ניסן באותה שנה נלב"ע רעיתו מרת זיסל ע"ה. נקברו בקבר נפרד ולא בקבר אחים בזכות פת לחם שמנעו ילדיהם מעצמם.

הג"ר גרשון זצ"ל עוזר לילדיו אחרי פטירתו לאחר פטירת הסבא זצ"ל יום אחד נתפס בנו זלמן ע"ה, בלילה חלמה בתו מרים רייזל ע"ה שאביה הג"ר גרשון זצ"ל בא אליה ומחייך ושאלה אותו מדוע אתה שמח הרי תפסו את זלמן והוא המשיך לחייך כאומר יהיה בסדר, בבוקר ספרה זאת לאחותה הגדולה והאחות הגדולה ענתה שאם אבא בא בצורת כזאת בחלום זה סימן שזלמן יחזור, ואפילו שזה היה סכנת חיים הלכה לאחראי שהחזיק את כל אלו שנתפסו ודרשה שישחרר את אחיה זלמן, והלא יאומן קרה והאחראי ענה לה קחי את אחיך ולכי מפה. באותה תקופה כיון שהיו בגירוש היה רעב גדול, וכדי להתקיים היו מוכרים את פנים מעילו של אביהם הג"ר גרשון זצ"ל, וכל פעם שמכרוהו למחרת זה היה חוזר וכך היו מתקיימים הרבה זמן.


מתלמידיו האדמו"ר רבי חיים הגר זצ"ל משאץ האדמו"ר מריבניץ זצ"ל


בנו ר' זלמן שטטנר ז"ל הקים לזכרו ביהכ"נ "זכרון גרשון" ברח' אהלי יוסף 3 ליד רח' בר אילן שכונת עזרת תורה ירושלים. שמו מוזכר בספרים שו"ת אמרי יושר סי' טז וסי' פב. שו"ת אבן יקרה סי' סו-סח, וסי' לד בתוך התשובה. שו"ת מחזה אברהם סי' פא. שו"ת חיים של שלום סי' עב. שו"ת זיו הלבנון סי' לב בתוך התשובה. שו"ת אבני זיכרון סי' לה. שו"ת זקן אהרן סי' פד בתוך התשובה. מכתב סופר בהקדמת המו"ל. מחקרי החסידות (אלפסי) עמ' 191.

נינו הוא הרב שמחה שטטנר