משתמש:בילבי/הצבת תקנים

הצבת תקנים (באנגלית: Standard Setting) הוא תהליך פסיכומטרי לקביעת נקודת חתך אחת או יותר של תוצאות מבחנים כך שהנבחנים מתחלקים לקבוצה אחת או יותר בהתאם להישגים שלהם במבחן. הצבת תקנים נועדה לתת משמעות והקשר לנתונים הגולמיים העולים מתוך מבחן ולקשר אותם לעולם התוכן של המבחן. כך במקום רק לדרג את הנבחן על סמך הציון המספרי שמבטה את החלק היחסי במבחן שעליו הוא ענה נכונה נוכל להעריך את הנבחן ביחס לרמת הידע שלו בתחום הידע של המבחן.

המטרה של הצבת תקנים היא ליצור תהליך הוגן, אחידף הניתן לשחזור ולהסברה. שימוש בהצבת תקנים זוכה לאמון גדול יותר בקרב מקבלי ההחלטות ובקרב הציבור שכן הערכים המתקבלים הם בעלי משמעות עבורם. בהתאם המשתמשים בתוצרי הצבת התקנים מסוגלים להשקיע משאבים בצורה נבונה יותר שכן התהליך מגדיר את הקבוצות שנדרשות להשקעה גדולה יותר ומציב רף ברור להצלחה.

הצבת תקנים משמשת במבחנים במערכת החינוך, במבחני הסמכה ובמבחני רישוי לצורך קביעת רמות הביצוע והיכולת של הנבחנים.

הצבת תקנים במערכת החינוך

במערכות חינוך במדינות רבות קיים מערך של מדידה והערכה שנועד לוודא כי מערכת החינוך בכלל ובתי הספר בפרט מבצעים את תפקידם בצורה נאותה. מערכות מדידה כאלו, כדוגמת המיצ"ב בישראל או ה-NAEP בארצות הברית, מבצעות מבחן או מבחנים בכל שנה במספר מקצועות ליבה ובמספר דרגות כיתה במדגם גדול של בתי ספר במדינה. ההישגים של בתי ספר (כממוצע הציונים של התלמידים של נבחנו), לו היו נמדדים רק ביחס לציונים שקיבלו במבחנים, היו מאפשרים לדרג את בתי הספר החל מבית הספר עם התלמידים בעלי ההישגים הגבוהים ביותר ועד לבית הספר עם התלמידים בעלי ההישגים הנמוכים. לא ניתן היה לקבוע אילו בתי ספר נחשבים בעלי הישגים גבוהים ואילו בעלי הישגים נמוכים שכן על סמך הציון בלבד לא יכולנו להגיד כמעט דבר ביחס ליכולת של התלמידים ביחס למצופה מהם. הצבת התקנים מאפשרת לצוות החינוכי לאתר תלמידים מתקשים או מצטיינים באופן אובייקטיבי ולא ביחס ליתר התלמידים שנבחנו.

הצבת תקנים במבחני הסמכה ורישוי

מערכות הסמכה ורישוי משתמשים במבחנים על מנת לקבוע האם הנבחנים יוכלו לשמש במקצוע מסויים (כדוגמת, מבחני הסמכה לראיית חשבון, מבחני הלשכה לעריכת דין) או לבצע פעולה מסויימת (מבחן רישוי נהיגה). מבחנים מעין אלו נקבע כי כל הנבחנים שקיבלו מעל ציון קבוע מורשים או מוסמכים. הציון עצמו, כפי שכבר הוסבר, מציין רק את שיעור ההשבה הנכונה על המבחן, אולם מבחנים כאלו הציון "העובר" נקבע בהתאם לתקן שמציין כי נבחן שקיבל ציון הגבוהה מהציון העובר עומד בתקן הנדרש.

גישות שונות להצבת תקנים

בקרב פסיכומטריקאים מקובלות מספר שיטות להצבת תקנים והבחירה בין השיטות מתבססת על המטרה שלשמה נועדו המבחנים והתקנים. קיימות מספר גישות לסיווג של אותן שיטות. התייחסות לסיווגים השונים מאפשרת לחוקרים למקד את הבחירה שלהם בשיטה להצבת תקנים בהתאם לצרכים שלהם. בין הגישות השונות ניתן מנות את הגישות העיקריות הבאות:

• סיווג של השיטות להצבת תקנים המתבססות על קטלוג של הנבחנים על סמך ההישגים שלהם במבחן לעומת שיטות המקטלגות את הנבחנים על סמך מענה על פריטים מסויימים או נושאים מסויימים במבחן.
• סיווג של שיטות להצבת תקנים בחלוקה לשיטות הוליסטיות המתייחסות לכל התחום הנבחן ולשיטות אנלטיות הבוחנות תתי תחומים ויכולות בתוך התחום הנבחן
• סיווג של שיטות להצבת תקנים בחלוקה לשיטות המבוססות נורמה בה הנבחנים מסווגים ביחס להישגים של כלל הנבחנים ושיטות המבוססות על קריטריון המסווגות את הנבחנים על בסיס היכולת האובייקטבית שהופגנה במבחן.

סיווג השיטות לכאלו המבוססות על נורמה וכאלו המבוססות על קריטריון נחשבת מקובלת כיום במערכות החינוך ברחבי העולם כאשר הבחירה בשיטה המבוססת על נורמה בה הנבחנים מסווגים על סמך הישיגהם ביחס ליתר הנבחנים נעשית רק כאשר יש לכך הצדקה במטרת המבחן. לדוגמא: קבלה של תלמידים לתוכנית בעלת מספר מוגבל של מקומות או חלוקה של פרסים לאחוז קבוע של תלמידים בעלי הישגים יוצאי דופן.