משתמש:בעז וקס/צבי קפלן
הרב צבי קפלן, תרפ"ב – יח כסלו תשע"ג – תלמיד חכם, סופר ומשורר, עורך תורני ומדעי . מחוזי ויוזמי הקמת ישיבת כפר הרא"ה - ישיבת 'בני עקיבא' הראשונה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת תרפ"ב בברלין להוריו ילידי ליטא. אביו הרב אברהם אליהו קפלן ז"ל, נודע כאחד מגדולי התורה, מבחירי חניכי ישיבות ליטא, ותלמידו של הסבא מסלובודקא. האב לא האריך ימים ונפטר בשנת תרפ"ד. הרב צבי חונך על ידי אמו, והיא עלתה עימו לארץ ישראל בשנת תרפ"ז.
בצעירותו למד בישיבת לומז'ה פתח תקוה, בישיבת סלובודקה חברון בירושלים, בבית המדרש לרבנים מזרחי בירושלים, באוניברסיטה העברית (תלמוד ועוד).
עבד כעורך במסגרת המרכז העולמי של המזרחי ומכון הרי פישל לדרישת התלמוד בירושלים. בשנים תשכ"ח- תשל"ז עבד באנציקלופדיה העברית בתחומי תלמוד וספרות רבנית.
בשנים תשכ"א- תשכ"ג עבד בהוצאת הש"ס הישראלי השלם. בשנת תשל"ז עבד באנציקלופדיה התלמודית. בשנים תשמ"א-תשנ"ה, עבד במכון הרי פישל בעריכת ספרים שונים.
ערך והביא לדפוס את כתבי סבו 'העילוי מראקוב' וכן את כתבי אביו הרב אברהם אליהו קפלן.
חיבר ספרים ומאמרים בתחומי הלכה ואגדה מחשבת ישראל , הערכות וביקורות ספרותיות ועוד.
חיבר את הספר "מלך ביופיו" על הלכות מלכים לרמב"ם שזיכה אותו ב"פרס הרב קוק לספרות תורנית" תשס"ד.
מדברי השופטים לפרס זה:
"... יש כאן עבודה גדולה ומקיפה על שיטת הרמב"ם בדבר דמותו של המלך והמנהיג בישראל... לפנינו יצירה לתפארת פרי עמל של שנים – באיסוף מקורות לכל מילה בדברי הרמב"ם, בדקדוק עמוק גם בסדר ההלכות ופרטיהן על פי הראשונים והאחרונים ובתוספת נופך משלו, בשפה ברורה נעימה ומדוייקת וראויה בהחלט לשם הקולע 'מלך ביופיו'. המחבר זכה בצעירותו להפגש עם הרב קוק זצ"ל ולהתבשם מתורתו. הוא הוציא לאור ספר בשם 'בשיפולי גלימתו' על הרב קוק וכן מאמר על דרכו של הרב קוק בהלכה. לאור כל האמור החליטה ועדת השופטים פה אחד על הענקת פרס הרב קוק לשנת תשס"ד לרב צבי קפלן."
הרב צבי קפלן ותנועת בני עקיבא[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקביל ללימודיו בישיבת חברון היה פעיל להיות פעיל בבני עקיבא. בתחילה היה הדבר למורת-רוח לראשי הישיבה, אולם בהמשך, כאשר הם הבינו שפעילותו בבני עקיבא הינה בעלת משמעות חינוכית-תורנית - העריכו פעילות זו.
במלאת 10 שנים לבני עקיבא החל להופיע ביטאון התנועה "זרעים" בעריכת הרב משה צבי נריה ובגליון השני והשלישי שלו פרסם הרב צבי קפלן מאמר ארוך בשם "מעט חשבון נפש" ובו קרא להגברת החינוך התורני בתנועה. בסיומו של המאמר הציע שכל חניך בתנועה יקבל על עצמו ללמוד שנה אחת בישיבה, אחר סיום לימודיו בבית הספר היסודי. היה בהצעה זו חידוש גדול כי הדבר כלל לא היה מקובל. קריאה זו הייתה למעשה הדחיפה הראשונה להקמת ישיבת בני עקיבא בכפר הרוא"ה, כשנה לאחר מכן.
שמו של הרב צבי קפלן מוכר לרבים כמחבר "שיר הישיבה" הנודע יותר בשם "בראשית היתה מחשבה"
שיר זה שהושר כבר בידי מחזוריה הראשונים של ישיבת בני עקיבא בכפר הרואה, היה לרפרטואר קבוע בכל ההופעות של להקות בני עקיבא. הסיפור המיתולוגי שעומד מאחורי כתיבת "שיר הישיבה" הוא, שקפלן ריכז והדריך את מחנה ההקמה של הישיבה בחודש אב תרצ"ט. כשהגיע ראש חודש אלול הוא היה צריך לחזור לירושלים לתחילת שנת הלימודים בישיבת חברון. החניכים ביקשו ממנו לחבר המנון למחנה, כפי שהיה מקובל אז. לאחר שסירב, העלימו לו את המזוודה ובלית ברירה הוא ישב וכתב את שיר הישיבה. "בראשית הייתה המחשבה:"
בְּרֵאשִׁית הָיְתָה מַחֲשָׁבָה
אִידֵאָל נִשְׂגָּב וּמְרוֹמָם,
הִתְאַסְּפוּ חֲבֵרִים בְּנֵי מִצְוָה
וְהֶחְלִיטוּ לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם.
כֹּה נָקִים אֶת מִפְעָלֵנוּ
יְשִׁיבַת "בְּנֵי עֲקִיבָא" תָּקוּם
אֵיתָן יַעֲמֹד בֵּיתֵנוּ
יַגְבִּיהַּ עַד שְׁמֵי רוֹם.
נְיַסְדָּה-נָא קְבוּצָה לְתִפְאֶרֶת
אֵין כָּמוֹהָ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ
לַתּוֹרָה, לַעֲבוֹדָה וְלַמִּשְׁמֶרֶת
בַּגְּמָרָא, בָּרוֹבֶה וּבַמַּכּוּשׁ.
כֹּה נָקִים...
אַךְ בְּטֶרֶם נָקִים קְבוּצָתֵנוּ
נְיַסֵּד יְשִׁיבָה נִפְלָאָה
כָּמוֹהָ לֹא חָזוּ אֲבוֹתֵינוּ,
מְלֵאָה בְּתוֹרָה וּבְיִרְאָה.
כֹּה נָקִים...
כָּכָה חָלְמוּ וְחָלְמוּ
עַל אִידֵאָל מְרוֹמָם וְנִשָּׂא
עַד שֶׁלִּבְסוֹף הֶחֱלִיטוּ
לִכְפַר הָרֹאֶ"ה נִסַּע.
כֹּה נָקִים...
דַּיֵּנוּ לַחֲלוֹם חֲלוֹמוֹת
מִגְדָּלִים בַּאֲוִיר לְהָקִים,
נֵצֵא לְעוֹלַם הַמְּצִיאוּת
נֵרֵד מְעַט אַרְצָה מִשְּׁחָקִים.
כֹּה נָקִים...
וְכָכָה יָצְאוּ לַמַּחֲנֶה
מַחֲנֵה כֹּה קָטָן וְזָעִיר,
עֲסוּקִים בּוֹ מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב
כָּל אֶחָד אֶת הַשַּׁחַר מֵעִיר.
כֹּה נָקִים...
ספריו ומאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעולמה של תורה : על דרכים ועל יצירות שבתחומי ההלכה, ירושלים תשל"ד.
בשפולי גלימתו – משהו על הרב קוק, תשס"ט.
ממעיני קדם, ירושלים תשל"ט.
בהלכה ובאגדה, ירושלים תש"ך.
על גדות ים התלמוד: בירורי ענינים וסוגיות על פי מה שלמדונו רבותינו, ירושלים תש"ן.
וחי בהם – ועוד לבירורי ענינים וסוגיות על פי מה שלמדונו רבותינו, ירושלים תשנ"ה.
שיטין – מאמרים ורשימות, ירושלים תשי"ג.
נובהרדוק קלם וסלובודקא [על תנועת המוסר]
ספרים בעריכתו:
בעקבות היראה: דברי מחשבה, אברהם אליהו קפלן, ירושלים תש"ך.
כתבי העילוי מראקוב / משרידי עזבונו של אחד מגדולי יהדות ליטא ... ; נתפרשו והובאו לדפוס ע"י נכדו צבי בהרא"א קפלן ; ונלוו עליהם הגהות מאת הרב צבי טרויב, א-ב, ירושלים תשכ"ג.
דורש לציון : מאסף דברים לפרשיות השבוע ולמועדי השנה, לזכר ר' ברוך דובדבני, ירושלים 1987.
הרב פנחס קהתי, ספר זכרון, ירושלים תשמ"ט.
שבחי הראי"ה – דברים שסופרו על מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק, כינס וערך חיים ליפשיץ והשתתפות צבי קפלן, ירושלים תשנ"ה.
שיחות הסבא מסלבודקה / רבי נתן-צבי פינקל ; נרשמו ע"י תלמידיו ; ערך וסידר צבי קפלן ; מבוא מאת פיבל מלצר, תל אביב תשט"ו.
זכרונות וספורים / מאת ... ר' ישראל זושא יבזלין-דבורץ ... ונלוו עליהם אגרות הדרכה וברכה שקיבל הרי"ז יבזלין-דבורץ מאת כ"ק האדמו"רים דליובאוויטש, ירושלים תשנ"ח, [בהשתתפות אלי קפלן ורון וקס].
המורה-רבנו משה בן מיימון : לקט דברים עליו וממשנתו / (בעריכת צבי קפלן ומאיר חובב), ירושלים תשט"ז.
ספר אדם-נח : דברי תורה, הגות, מחקר והערכה : זכרון לר' אדם-נח ד"ר בראון, ירושלים תש"ל.