משתמש:דבורה מרקו/טיוטה

{{שלום לכולם! אנחנו דבורה גריינר ושבות דן, ואנחנו לומדת במכללת אפרתה, וכותבות בוויקיפדיה במסגרת לימודיי בחוג להיסטוריה. בתור התחלה, נכתוב על קהילת יהודי קאלין שבהונגריה, במסגרת מיזם ויקישטעטל. אנחנו חדשות כאן בוויקיפדיה, ומניחות שבהתחלה יהיו טעויות רבות... נשמח לכל עצה טובה, מידע או הכוונה - אנחנו כאן כדי ללמוד }}

קאלין (ברותנית: kaliny , בהונגרית: Alsokalinfalva). כפר בנפת טעטש ב"דיבעווער ריקא" בין הכפרים גאניטש ודיבעווע כל תושביו רותנים.

היהודים הראשונים בקאלין:

היהודים הראשונים הגיע לקאלין כנראה בשנות העשרים של המאה ה-18 במיפקד היהודים הראשון של שנת 1728 נרשמו בקאלין 2 משפחות: 1) היהודי איז'אק, אשתו הלינה ושני בניו מאיר ולייב. משפחה זו היתה בחסות האציל המקומי תומאס בארוד. 2) היהודי יעקב ואשתו ליציאנה שהיו ללא ילדים..

שניהם היו יהודים עניים ללא דמי חכירה, אף על פי שאיזאק עסק בבישול משכאות חריפים. גם במפקד שנערך בשנת 1735 נרשמו שני יהודים אבל מאז לא היו יהודים בקאלין כשבעים שנה. אין אנו יודעים את סיבת הדבר. רק במיפקד של 1830 נרשמו מס' משפחות . כנראה שלכל היותר בסוף המאה ה- 18 חידשו היהודים את החיים הקהילתיים בקאלין. ועל תקופה זו כותב בזכרונותיו ר' מנחם מנדל מטרנווה: " בערך חמישים משפחות, הרבה מהם אכרים עובדי אדמה וקצת מהם בעלי חנויות קטנוץ בפרנסה מועטת והרבה עניים.."

בכפר היה בית כנסת עתיק , שאיש אינו יודע מתי נבנה. בשנות העשרים האחרונות נבנה בית כנסת- בית מדרש שני אך לא בגלל ריבוי יהודים בכפר אלא בשל סכסוכים בין חסידי וויז'ניץ שהיו רוב הבעלי בתים ובין חסידי דולינא. חסידי ווויז'ניץ היו היסוד "העממי" בכפר ואילו חסידי דולינא היו הגבירים והאמידם והם בנו את בית המדרש הנוסף.

בית  העלמין היה עתיק והוא נפתח סמוך ליסוד הקהילה. לימוד המשניות היה ענייין מיוחד למדו כחבורה כל יום בבית המדרש.

יהודי קאלין התפרנסו ממלאכה והיו כמה בעלי מלאכה מקצועיים, סנדלרים,חייטים נגרים ועוד. יוכן התפרנסו ממסחר כבעלי חנויות, מסחר בפרות, תוצרת חלב וגבינה כשרה. כמעט לכל בית היתה חלקת אדמה שעיבד בעצמו.

רבניה של קאלין:

בראשית המאה היה השוחט והדיין בקאלין רבי מרדכי צבי סג"ל אדלר. בזמן שהותו בקאלין השיב לו הגאון ר' אליעזר דייטש שתי תשובות, שתיהןמשנת תר"ס לאחר מכן נבחר לדיין ומו"צ באיגלא שם הוציא לאור את חיבורו על מגילת אסתר- "עיר מבצר" ושם גם נפטר בשנת תרצ"ה ( ( 1935 לאחר ישב כמה שנים ר' מנחם מרגליות שנולד בקאלין בשנת תרל"ה (1875)מלמד בישיבותהם של ר' יהיודה גרינוואלד בשוראן וש לר' אליעזר דייטש בבוניהאד. אח"כ נסע לישיבת בעל קדושת יום טוב בסיגנט. הנגיד והחסיד הידוע ר' שנואל זאנוויל כהנא מדראגמירשט, שהיה חתן ר' יהודה מודרן מסגט, השיא לו את ביתו. ר' מנחם התישב בכפר גלוד התכתב עם רבו ר' אליעזר ובשנת תרס"ט (1909) נקרא לעיר אוטינה שבגליציה וךפי בקשת הצדיק ר' חיים האגר שימש כדיין ומגיד מישרים. תוך כדי מלחמת העולם הראשונה חזר לכפר מולדתו קאלין ושימש כדיין ומו"צ כיוון שאשתו הראשנה היתה עקרה הם התגרשו והוא התחתן שוב ונולדו לו ילדים. לאחר מחלחמת העולם הראשונה נבחר ר' מנחם מרגליות לרבה של הארינטש משם גורש לאושוויץ ונרצח על קידוש ה'.

משפחת מרקוביץ:

המשפחה היתה משפחה גדולה בקאלין. ראש המשפחה- צבי, היה גם מלמד בחיידר וגם סוחר ומשווק תפוח עץ. היו למשפחה 5 ילדים.

השמות של המשפחות היו איצקוביץ ומרקוביץ וההורים של סבא שלי היו צבי והעניא. אבא של צבי היה אליהו. הוא נפטר בגיל 102 מתאונת עבודה בעת שעבד בכריתת עצים ועץ אחד נפל עליו....

בית הקברות היהודי בקאלין

בשנת התשע"ב פנו יוצאי העיירה לאגודת אהלי צדיקים בפנייה נרגשת להצלת בית הקברות שעמד חרב ושמם וכוסה בצמחייה עבותה שלא הישארה זכר לעובדת קיומו של בית קברות יהודי במקום.

יו"ר האגודה הרב ישראל מאיר גבאי שליט"א שהגיע למקום לא מצא זכר לבית הקברות, צוות פועלים מיומן שהביא למקום בו שכן בית הקברות החל לחשוף את פני המקום ואכן עם תחילת העבודה נראו במקום שברי מצבות עתיקות.

לאחר שהתברר מיקום בית הקברות פנתה האגודה בבקשה רשמית לעיריה המקומית לקבלת רשיון לגידור בית הקברות, ראש העיר הגיע למקום ועמד על חשיבות העניין ואכן הרשיון המיוחל התקבל.

במהלך חודשי הקיץ לאחר גיוס של התקציב הנדרש לעבודות זכתה האגודה לברך על המוגמר עם השלמת עבודות חישוף, ניקוי, גידור וסימון בית הקברות היהודי.

בית הקברות גודר מחדש בגדר ברזל דבר שמייקר את העלויות אך מבטיח את קיומו ועמידותו לטווח ארוך.