מכללת אפרתה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מכללת אפרתה שבירושלים (בית המדרש למורות של 'המזרחי') נוסדה בשנת תרפ"ד (1924) על ידי תנועת המזרחי כדי להכשיר מחנכות ברוח החינוך הציוני-דתי. ב-95 שנות קיומה הכשירה המכללה אלפי בוגרות, והן משמשות כמורות, כמנהלות וכמפקחות במערכת החינוך הממלכתית דתית בארץ ובתפוצות. המכללה מוסמכת להעניק לבוגרותיה תואר .B.Ed ותואר .M.Ed במגוון חוגים והתמחויות. כמו כן מנפיקה המכללה לבוגרותיה תעודת הוראה בהתמחות שלמדו.

היסטוריה וציוני דרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמש שנים לאחר שנוסד 'בית המדרש למורים של המזרחי' (מכללת ליפשיץ כיום) הוחלט בוועידת תנועת 'המזרחי' בקרלסבד לייסד בית מדרש למורות ברוח ציונית-דתית ונקבעו עיקרי תוכנית הלימודים, אולם יישום ההחלטה התעכב. לבסוף הזמין המרכז העולמי של 'המזרחי' את ד"ר אהרון ליברמן (תרל"א-תש"י, 1950-1870) שהיה רב ומחנך במוסדות 'עדת ישראל' בברלין, לנהל את המוסד.

בראש חודש אייר תרפ"ד (1924) נפתח 'בית המדרש למורות של המזרחי' בביתו של שאול נפתלי שבשכונת רוחמה בירושלים ובד' באייר תרפ"ד בשעה 8:00 החלו הלימודים.[1]

גלגולי המוסד[2][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת תרפ"ד (1924) נפתחה כיתה אחת ובה 25 תלמידות ובית המדרש שכן בביתו של שאול נפתלי בשכונת רוחמה שבירושלים.
  • בשנים תרפ"ה-תרפ"ח (1928-1925) עבר בית המדרש לביתו של ד"ר אהרון מאיר מזי"א שהיה נוח ומרווח יותר. נפתחו שתי כיתות ונוספו 34 תלמידות למוסד.
  • בשנת תרפ"ט (1929) עבר בית המדרש לרחוב סנט פאול (שבטי ישראל כיום) ושכן שם קרוב לעשור.
  • בשנת תרצ"ז (1937) בעקבות המרד הערבי, עבר בית המדרש מערבה לרחוב החבשים ושכן שם עד תום הפרעות.
  • בשנת ת"ש (1940) עבר המוסד לרחוב אלחריזי שבשכונת רחביה שבירושלים.
  • בעקבות הפיגוע בבנייני הסוכנות הסמוכים אסרו הבריטים גישה למקום, ובית המדרש הועבר לצריפים בחצר בית החולים 'ביקור חולים'עד תום מלחמת השחרור.
  • בשנת תש"ט (1949) הגיע בית המדרש אל המנוחה והנחלה - אל תחנתו השביעית ברחוב בן יפונה 17 בשכונת גאולים (בקעה), ושם שוכנת המכללה עד היום.

שמות המוסד[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם ייסודו בשנת תרפ"ד (1924) נקרא המוסד 'בית המדרש למורות של המזרחי'. אולם בראשית שנות החמישים עם ארגון מערכת החינוך הממלכתית במדינת ישראל, התבקשו ראשי המוסד להחליף את שמו על מנת לא לזהות אותו עם מפלגה או עם ארגון מסוימים. בשנת תשי"ד (1954) נבחר השם החדש - 'בית המדרש ממ"ד למורות וגננות אפרתה' ובשמו המקוצר - 'סמינר אפרתה למורות וגננות' - על שם מיקומו בדרך בית לחם היא אפרתה שבירושלים, וכרמז לאישיותה של מרים הנביאה, שנקראה 'אפרת' על פי המדרש והייתה "מורה לנשים" ו"פָרו ורָבו ישראל על ידה".[3]

בשנת תשנ"ד (1994) עם קבלת ההסמכה מהמועצה להשכלה גבוהה להעניק תואר ראשון (B.Ed) לבוגרות המוסד - שונה שמו ל'אפרתה - המכללה האקדמית לחינוך'.

בשנת תש"ע (2010) התאחדה המכללה עם מכללת 'אמונה' השכנה, ושתי המכללות התפצלו לשני בתי ספר הפועלים תחת מכללה מאוחדת אחת: בית הספר 'אמונה' לאומנויות ובית הספר 'אפרתה' לחינוך ולהוראה. שמה של המכללה המאוחדת כיום הוא 'מכללת אמונה-אפרתה - המכללה האקדמית לחינוך ולאמנויות'.[4]

מנהלי המוסד[5][עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות קיומו של המוסד ניהלו אותו אישים שונים:

  • הרב ד"ר אהרון ליברמן (תרפ"ד-תרפ"ה) - היה רב ומחנך במוסדות 'עדת ישראל' בברלין. ניהל את המוסד מראשיתו במשך כשנתיים ופרש כדי לסעוד את אשתו החולה. לפי הרשימות שניהל את המדיניות הכללית, סדרי ההרשמה ותוכניות הלימודים קבע הרא"מ ליפשיץ שהיה מעין 'מפקח על' של המוסד.
  • הלני ברט (תרפ"ו-תרצ"ה) - החלה את דרכה כמורה בסמינר לאחר שהצטיינה כמורה בגרמניה. נבחרה לניהול המוסד לאחר התפטרות ליברמן, והנהיגה מדיניות דינמית שהובילה אותה למתיחות עם ראשי 'המזרחי'. עזבה את ניהול המוסד בתרצ"א. בין שלל עיסוקיה הייתה ציירת וייסדה את המדור המיוחד של משרד החינוך. זכתה לתואר "יקירת ירושלים" על פועלה בתחום החינוך.
  • ד"ר משה זיידל (תרצ"ב-תשי"א) - עמד בראש הסמינר במשך כעשרים שנה. היה תלמידו של הראי"ה קוק והתמחה בשפות שמיות. היה חבר האקדמיה ללשון העברית, חבר החברה לחקר המקרא וכן מנסח 'כלל זיידל[6]'.
  • אליעזר אלינר (תשי"א-תשט"ז) - היה מורה וסגן מנהל בסמינר, והתמנה למנהל לאחר פרישתו של ד"ר זיידל. למד באוניברסיטה העברית יוונית, היסטוריה של יוון וידיעת הארץ. עבד במחלקה לחינוך ותרבות תורניים של הסוכנות היהודית, ערך בה את הפרסומים, חיבר תוכניות לימודים והדריך בתפוצות. היה ממייסדי החברה לחקר המקרא.
  • אברהם רון (תשי"ז) - הקים את בית הספר 'עמיאל' בפתח תקווה וניהל אותו. בשנת תשי"ז מונה למנהל הסמינר ועבד במקביל בתפקידי פיקוח. לאחר מכן היה מנהל אגף החינוך הדתי במשרד החינוך.
  • פרופ' יוסף ולק (תשי"ח-תשכ"ד) - ניהל את הסמינר שש שנים ולאחר מכן מונה למפקח מחוז ירושלים במשרד החינוך. עמד בראש העמותה של מכללת 'אפרתה' במשך שנים רבות.
  • שמואל שחרור (תשכ"ה-תשל"ה) - למד בבית המדרש למורים של המזרחי (מכללת ליפשיץ) וניהל בתי ספר יסודיים בעפולה ובירושלים עד שהתמנה למנהל הסמינר. התמחה בהוראת תנ"ך. נפטר מדום לב בעודו מנהל הסמינר.
  • מרדכי (מוטק'ה) קורן (תשל"ה) - למד בסמינר 'המזרחי' למורים (ליפשיץ) ולאחר מכן שימש במגוון תפקידי חינוך והוראה עד שהגיע לשמש כמורה וכסגן מנהל בסמינר. לאחר מותו הפתאומי של שמואל שחרור מונה קורן למנהל, אך העדיף לפרוש שנה לאחר מכן ולפנות את מקומו לד"ר צבי גסטוירט תוך שהוא עומד לצדו במגוון תפקידי ניהול. בשנת תשס"ד קיבל את אות 'המחנך למופת'.
  • ד"ר צבי גסטוירט (תשל"ו-תשס"ו) - עבד במכללה כבר בהיותו סטודנט בשנת תשכ"ה. לפני עלייתו לארץ בתש"ל שימש כמרצה להיסטוריה ב'ישיבה יוניברסיטי' וניהל את בית הספר היסודי של ישיבת פלטבוש - בית הספר היהודי הגדול ביותר בארצות הברית. ניהל את המכללה במשך 30 שנה. בתקופת ניהולו קיבלה המכללה הסמכה להעניק תואר ראשון (.B.Ed) בהוראה לבוגרותיה. כמו כן בוצעה הרחבה של המבנה - נבנו שתי קומות נוספות וגשר שחיבר בין שני הבניינים. בשנת תש"ע קיבל את אות 'המחנך למופת'.
  • פרופ' ישראל רוזנסון (תשס"ז-תשע"ו) - כיהן כראש מכללת אפרתה עד שנת תשס"ט ולאחר האיחוד עם מכללת אמונה עמד בראש המכללה המאוחדת 'אמונה-אפרתה - מכללה אקדמית לחינוך ולאמנויות'. בתקופתו קיבלה המכללה הסמכה מהמועצה להשכלה גבוהה להעניק תואר שני (M.Ed.) בשתי תוכניות: 'האגדה והוראתה'; ו'זיכרון, מורשת ישראל וחינוך'. כמו כן הורחב מגוון החוגים לתואר ראשון במכללה. פרופ' רוזנסון הוא בעל שלושה תארים בפיזיקה מהאוניברסיטה העברית והיה מורה לתנ"ך בבתי ספר ובמכללות. פרסם עשרות ספרים ומאות מאמרים במגוון נושאים: תנ"ך, היסטוריה וזיכרון, ריאליה וגאוגרפיה של ארץ ישראל, מחשבת המקרא, הגות ומאמרים סביב פרשיות השבוע ומועדי ישראל. בשנת תשע"ח קיבל את אות 'המחנך למופת'.
  • פרופ' שמואל סנדלר (תשע"ז-היום) - נשיא המכללה המאוחדת כיום. מומחה בפוליטיקה דתית ומפלגתית בישראל, יחסי ארצות הברית-ישראל, מדיניות החוץ הישראלית, סוגיות בביטחון לאומי, מדיניות החוץ של ארצות הברית ובדיפלומטיה ישראלית-פלסטינית. לשעבר דיקן הפקולטה למדעי החברה ומערך המכללות באוניברסיטת בר-אילן.[7]
  • ד"ר סיגלית רוזמרין - ראש בית הספר לחינוך והוראה 'אפרתה' החל משנת תשע"ז. בעלת שלושה תארים בלשון ותואר במדעי המחשב מאוניברסיטת בר-אילן. הייתה מרצה ללשון באוניברסיטת בר-אילן וכיום מרצה בכירה בחוג ללשון עברית במכללה, עורכת ספרים וחוקרת לשון.

'אפרתה' כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשע"ט (2019) אפרתה מציינת 95 שנה להיווסדה. כיום לומדות במכללה כ-1,300 סטודנטיות במגוון המסלולים והתוכניות וסגל המורים מונה כ-200 מרצים.

סגל המורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים לימדו בסמינר מורים ידועים כמו: פרופ' יחזקאל קוטשר שלימד לשון, פרופ' נחמה ליבוביץ שלימדה תנ"ך, המשוררת זלדה, ד"ר לאה חובב ועוד רבים אחרים.

כיום מונה סגל ההוראה במכללה כ-200 מרצים ואנשי סגל.

תוכניות הלימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות הלימודים לתואר ראשון (.B.Ed) ותעודת הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכללה יש ארבעה מסלולי לימוד לתואר ראשון:

  • מסלול גן - כולל לימודי חינוך, התנסות מעשית, לימודים בחוג לגיל הרך ולימודי העשרה מותאמים בתחומים: תנ"ך, ספרות ואומנות. קיימת אפשרות ללימודי הרחבת הסמכה לכיתות א-ב החל מהשנה השלישית ללימודים.
  • מסלול יסודי - כולל לימודי חינוך, התנסות מעשית, חטיבת לימודים בחינוך ליסודי וכן לימודים בחוג לתנ"ך.
  • מסלול לחינוך מיוחד - כולל לימודי חינוך, התנסות מעשית, לימודים בחוג לחינוך מיוחד ולימודי העשרה בתחומים שונים לבחירת הסטודנטית: תנ"ך, ספרות, תושב"ע ואומנות. קיימת אפשרות ללמוד חוג נוסף מחוגי המסלול העל יסודי ולקבל תעודת הוראה נוספת בחוג זה. החוגים האפשריים: תנ"ך, תושב"ע, אזרחות, היסטוריה וספרות.
  • מסלול לחינוך העל יסודי - כולל לימודי חינוך, התנסות מעשית והתמחות בשני חוגים לבחירת הסטודנטית מהחוגים הבאים: תנ"ך, אזרחות, תושב"ע, היסטוריה, ספרות, לשון, חינוך בלתי פורמלי.

המכללה נותנת אפשרות - שילוב של לימודי הוראת תנ"ך בכמה מדרשות בארץ במקום לימוד תנ"ך במכללה עצמה.

הלימודים לתואר ראשון נמשכים ארבע שנים ובסופן מקבלות הסטודנטיות תואר ראשון (.B.Ed) ותעודת הוראה בחוג (או בחוגים) שבהם התמחו.

תוכניות הלימודים לתואר שני (M.Ed)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתקיימות שתי תוכניות של הלימודים לתואר שני:

  • האגדה והוראתה - תוכנית לימודים של שנתיים בהתמחות בהוראת האגדה.
  • זיכרון, מורשת ישראל וחינוך - תוכנית לימודים של שנתיים המתמקדת בסוגיות שונות סביב נושא הזיכרון ומורשת ישראל וכיצד הם מיושמים בשדה החינוך.

הסבת אקדמאים להוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול זה מיועד לבעלי תואר ראשון המעוניינים לקבל תעודת הוראה. במסלול אפשר לקבל תעודת הוראה במסלולים: גן, חינוך מיוחד ועל יסודי (חוג לימודים אחד מהחוגים הבאים: תנ"ך, ספרות, אזרחות, היסטוריה, לשון, חינוך חברתי קהילתי ותושב"ע).

לימודי השלמה ל-B.Ed.[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית מיועדת לבעלי תעודת הוראה (או תעודת מורה מוסמך בכיר) המעוניינים להשלים את לימודיהם לתואר .B.Ed.

התוכנית כוללת שלושה תחומי לימוד על פי מתווה המל"ג החדש:

א. לימודי חינוך, פדגוגיה ואנגלית.

ב. הכשרה מעשית (למשנים מסלול או חוג לימוד).

ג. התמחות במקצוע ההוראה הנלמד.

מסלולי הלימוד בתוכנית: גיל הרך, חינוך מיוחד, על יסודי בהתמחויות: תנ"ך, תושב"ע, לשון, היסטוריה, אזרחות וספרות.

יחידת ההתמחות והכניסה להוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכללה קיימת יחידת ההתמחות (סטאז') המקיימת סדנאות סטאז' לסטודנטיות המתמחות בהוראה במסלולים השונים. בסיומה של הסדנה הסטודנטית מקבל רישיון הוראה מטעם משרד החינוך.

היחידה מקיימת גם סדנאות כניסה להוראה בשנת ההוראה הראשונה של הסטודנטית המוכרות לאופק חדש ונצברות כשעות השתלמות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכל בן יעקב, '"כל עתידה של עבודתנו בארץ תלויט בשאלת הצלחת חינוך הבנות" - ראשיתה של הכשרת מורות בחינוך הדתי-לאומי בארץ ישראל', דור לדור נב, אוניברסיטת תל אביב ומכללת אפרתה, תשע"ז (2017), עמ' 56-13.
  2. ^ סיגלית רוזמרין ואחרים, בת תשעים, הפנים לעתיד, ירושלים: מכללת אפרתה, תשע"ד (2014), עמ' 16-14.
  3. ^ סיגלית רוזמרין ואחרים, בת תשעים, הפנים לעתיד, ירושלים: מכללת אפרתה, תשע"ד (2014), עמ' 14., ISBN 978-965-7234-15-0
  4. ^ מיכל בן יעקב, '"כל עתידה של עבודתנו בארץ תלוי בשאלת הצלחת חינוך הבנות" - ראשיתה של הכשרת מורות בחינוך הדתי-לאומי בארץ ישראל', דור לדור נב, אוניברסיטת תל אביב ומכללת אפרתה, תשע"ז (2017), עמ' 29-28.
  5. ^ סיגלית רוזמרין ואחרים, בת תשעים, הפנים לעתיד, ירושלים: מכללת אפרתה, תשע"ד (2014), עמ' 11-10., ISBN 978-965-7234-15-0
  6. ^ עניינו של הכלל - 'הנביא משתמש במליצת פסוק המרחף לנגד עיניו בסדר הפוך'.
  7. ^ להרחבה ולקורות חיים מלאים ראו: https://besacenter.org/he/author/ssandler/#.XLWskOhvbcc
Nuvola apps bookcase.png ערך זה הוא קצרמר בנושא חינוך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.