לדלג לתוכן

משתמש:יובליעק/חוה ליפשיץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

חוה ליפשיץ (26 במרץ 1936, וינה - 1 במרץ 2005, ישראל) הייתה כימאית ישראלית ופרופסור לכימיה באוניברסיטה העברית, מומחית לנושא ספקטרומטרית מסה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוה ליפשיץ נולדה ב-26 במרץ 1936 בווינה כאוה וולף. אביה, שלמה (סולומון) היה עורך דין בכיר בוינה ואחד ממייסדי קרן "מכבי", היום מכבי שירותי בריאות, אחת מארבע קופות החולים בארץ. לאחר האנשלוס ברחה המשפחה לארץ ישראל שם שונה שמה של אווה לגרסה העברית שלו- חוה. חוה הייתה ילדה מאוד מוכשרת, ובילדותה לקחה שיעורי פסנתר אצל המלחין פאול בן חיים.

בשנת 1953 החלה ללמוד כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בתוכנית מיוחדת לתלמידים מצטיינים שאיפשרה לימודים אקדמיים במקביל לשירות צבאי. בשנת 1958 סיימה תואר שני בכימיה פיסיקאלית, ובשנת 1961 סיימה דוקטורט בהנחיית פרופסור גבריאל שטיין, בו חקרה כימיה של קרינות. בין השנים 1961 ל-1963 עשתה השתלמות פוסט דוקטוראלית אצל פרופ' פרנק לונג באוניברסיטת קורנל.

בשלב זה החלה לעסוק בתחום המס ספקטרומטריה (תחום העוסק ביחס בין מטען של חלקיקים טעונים למסה שלהם), שבו המשיכה את דרכה המדעית והגיעה להישיגים גדולים.

בשנת 1963 חזרה לארץ והצטרפה לסגל האוניברסיטה העברית שם לימדה עד מותה, ובנוסף היא בנתה מעבדה למחקר במס ספקטרומטריה. בשנת 1973 מונתה לפרופסור מן המניין.

מחקריה השפיעו רבות בתחומי הכימיה שעסקה בהם (בינהם הידנמיקה הכימית של יונים במצב גז, ריאקציות חד-מולקולריות, נתיבי פירוק של צברים יוניים, כימיה של פולרנים, ומולקולות ביולוגיות בפזה הגזית) והיא הייתה חברה בועדות עריכה של עיתונים מקצועיים נחשבים מאוד בתחומה.

היא חלתה בסרטן בגיל צעיר יחסית, אך לחמה במחילה בנחישות והמשיכה בעבודת המחקר שלה עד ימיה האחרונים. בהספד שלה בתה אמרה כי עברה ב-20 שנה את השערת הרופאים, שחזו לה 5 שנים במקרה הטוב.

הייתה נשואה לאסא ליפשיץ, פרופסור לכימיה באוניברסיטה העברית, אותו פגשה בלימודיה, והייתה אם לשלושה ילדים, בהם רון ליפשיץ, פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת תל אביב.

פעילות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוה ליפשיץ הייתה מנחה של דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים רבים, שרבים מתוכם נמצאים כיום בעמדות חשובות במכוני מחקר ובאוניברסיטאות. היא לקחה חלק בוועדות ציבוריות חשובות (בינהן יו"ר המחלקה ללימודי כימיה, יו"ר ועדת קביעות במדעי הניסוי, חברה במועצה להשכלה גבוהה, יו"ר המחלקה לכימיה פיסיקאלית, חברה בוועדה העליונה למדע וטכנולוגיה, וראש המכון לכימיה), שם הייתה קול סמכותי שתמך בחשיבות המחקרים. בנוסף היא תמכה במדעניות צעירות, אשר מצאו בה מודל רב-השפעה, מורה מבריקה, ו"דמות אם" חמה.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוה ליפשיץ זכתה בפרסים רבים, בינהם פרס קולטהוף[1] (הטכניון, 1985), פרס מקס-פלנק מטעם קרן אלכסנדר פון-הומבולדט[2] (1991) ופרס החברה הישראלית לכימיה, בשנת 2003. בין השנים 1994 ל-1997 עמדה בראש המכון לכימיה באוניברסיטה העברית, וכשהייתה בת 60 פורסם לכבודה גיליון מיוחד של אחד מהעיתונים הבינלאומיים שהייתה שותפה לעריכתם.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]