משתמש:יוסאריאן/ארגז חול/עמותת אלעד

פסקה בערך

מהערך, לפי דו"ח עמותת עיר עמים

לפי דו"ח 'עסקה אפלה בסילואן'‏‏ שפרסמה עיר עמים בנושא זה במאי 2009, נטען בין היתר כי האפוטרופוס לנכסי נפקדים מסר לידי העמותה בראשית שנות ה-90 14 נכסים ערביים בסילואן, על סמך חוק נכסי נפקדים, תמורת סכום קטן בהרבה משווי הנכסים באמת. בדו"ח נטען כי אופן התנהלות האפוטרופוס בחלק מהמקרים היה פסול, ולדעת בית המשפט אף נעשה "בחוסר תום לב קיצוני".‏‏ . בדו"ח הוצגו מספר האשמות כלפי עמותת אלע"ד וביניהם זיוף מסמכים ובהפעלת לחץ לא חוקי על ערבים למכור נכסים ליהודים. אף על פי כן, כנגד העמותה מעולם לא הוגש כתב אישום בעסקאות שעשתה בסילואן. "‏‏

פירוט ממצאי ועדת קלוגמן

בשנים 1986-1992, השכירה חברת עמידר לעמותה 24 נכסים, שהמדינה - דרך משרד השיכון ומנהל מקרקעי ישראל - השקיעה כסף ברכישתם, פינויים, או שיפוצם. לעמותה הועברו זכויות של דיירים מוגנים ללא מכרז, ותוך מניעת עמותות או פרטים אחרים, בין יהודים ובין ערבים, מלהתמודד על רכישת הזכויות. העמותה רכשה זכויות במהלך שבראשיתו אותרו נכסים על ידי העמותה ובסופו של דבר נרכשו זכויות על ידיה במימון המדינה. רוב הנכסים נרכשו מכוח הכרזה של האפוטרופוס לנכסי נפקדים, על סמך תצהירים שנחתמו בפני עורכי דין מטעם העמותה, והובאו לאפוטרופוס על ידם, תוך שימוש במצהיר קבוע. הליך זה נעשה ללא כל בדיקה, בירור או מתן אפשרות לטוענים אחרים להביע התנגדות להליך מצד האפוטרופוס, שאף לא ביקר בנכסים או בדק אותם, את שוויים ואם הם כרוכים בפינוי משפחות. חברת עמידר השכירה את הנכסים לעמותה שאינם עולים בקנה אחד עם תנאי השוק לדירות מוגנות, ואף היא לא ערכה כל בדיקה בנוגע לנכסים, למיקומם או למצבם, וסמכה בעניין זה על ראש העמותה, דוד בארי, שכיהן גם כמנהל פרוייקטים מטעמה. בתפקידו זה נכח דרך קבע בישיבות בהן הוחלט על חלוקת כספים לעמותה, ואף אישר חשבונות שחברת עמידר, שייצגה את המדינה בעניין, שילמה לעמותה‏‏.

מתוך "רפובליקת אלעד", מירון רפפורט

[1]:

עורכי הדין של אלעד ושל עטרת כהנים הם שהביאו לאפוטרופוס את התצהירים המעידים כי נכסים מסוימים הם נפקדים, וכי חלק מהתצהירים לא היו אמיתיים. בערעור שנידון בבית המשפט העליון קבעו שלושה שופטים, כי פעולות האפוטרופוס בעניין בית עבאסי "היו נגועות בחוסר תום לב קיצוני".

זו היתה ההתחלה. בהמשך קיבלה אלעד עוד כמה נכסים בסילואן דרך האפוטרופוס לנכסי נפקדים. על חלקם קיימות מחלוקות משפטיות עד היום. נכסים נוספים נרכשו במהלך השנים בכסף מלא מידי בעליהם הפלשתינאים. העמותה בונה בעצמה, לעתים גם ללא היתר. לעיריית ירושלים ידוע לפחות על שני כתבי אישום פליליים על בנייה לא חוקית שהוגשו נגד העמותה, שניהם הסתיימו איכשהו בהרשעת איש ביניים פלשתינאי.

...

במזרח ירושלים טוענים שגם המשטרה עומדת לצד המתנחלים. אופן תפיסת הבניינים בא-טור יכול לחזק את התחושה הזאת. מדובר בשני בניינים ובדירה בודדת בבניין שלישי סמוך. אלעד טוענת שרכשה אותם כדין. הדיירים הפלשתינאים טוענים שזו פלישה. עו"ד מנחם בלום, המייצג את משפחת אבו אל-הווא, אומר ששני אחים מהמשפחה, מוחמד וחליל, מכרו בניין שלא היה רשום על שמם. מוחמד אבו אל-הווא נרצח בתחילת השבוע ביריחו. אחיו חליל ברח לירדן.

אבל המשטרה, אומר עו"ד בלום, לא ניסתה לברר את הפרטים האלה. היא פרצה לבניין יחד עם המתנחלים ביום שלאחר הבחירות. "יש לי ניסיון בפינויים במזרח העיר", אומר בלום, "אין סיכוי שבעולם שהמשטרה תפנה עבורך דייר, אתה צריך לקחת קבלן הוצאה לפועל שעולה לך לפחות 100 אלף שקל. ובכל מקרה, המשטרה לא יכולה לפעול בלי תיק בהוצאה לפועל. לי לא ידוע שנפתח תיק כזה".

שופט בית משפט השלום בירושלים, רפי שטראוס, הגיע למסקנה דומה לזו של בלום, בנוגע לדירה שאליה נכנסו המתנחלים בא-טור. הכניסה, יום לפני ליל הסדר, בוצעה בכוח. שוטרים בליווי מאבטחים פרטיים של אלעד פינו את משפחת חג'אזי מדירה ששכרה. המחלוקת הגיעה לבית המשפט, והמשטרה ממש לא הצליחה לשכנע את השופט שטראוס. "התנהגות המשיבה (משטרת ירושלים, מ"ר)... אינה מתיישבת עם קיומו של התנאי הבסיסי של התערבות המשטרה במחלוקת אזרחית", כתב שטראוס והורה למשטרה לפנות את המתנחלים מהדירה שאליה פרצו בכוח, בחסות השוטרים והמאבטחים.

מימון

כתבה בנושא מימון העמותה.

יישוב יהודים במזרח ירושלים

"המטרה שלנו היא לאחוז מאחזים במזרח-ירושלים וליצור מצב בלתי הפיך באגן הקדוש שסביב העיר העתיקה", אמר עדי מינץ, חבר הנהלת "אלעד" - [2]

המשך עבודה על הערך

דברים שכדאי להוסיף:

• דפוס פעולה ברכישת בתים בין 1986 ל-1992 - הגשת תצהיר של מקומי שמביא אותו עו"ד של העמותה, האפוטרופוס מכריז על הנכס כ"נפקד", מוכר אותו לרשות לפיתוח שמעבירה אותו לחברת עמידר וזו מוכרת\משכירה לעמותה (לפי הדברים להלן, ועוד כמה וכמה פסקי דין שצריך לעיין בהם)
• מקורות מימון.
• אבטחה ומימונה (נושא שחוזר בדו"חות של אירגוני שמאל, שווה להבין למה)
• עתירת ארכיאולוגים ורשות העתיקות נגד העברת אתרים ממלכתיים לידי עמותה פרטית בשנת 1998.
• לבדוק - עתירה של חיים אורון בעניין ההתנחלות בסילואן נגד משרד השיכון ונספחיו, האפוטרופוס לנכסי נפקדים, רשויות וחברות ממשלתיות ועמותת אלעד.

כתבה במוסף חדשות, 1992

רות תגר, מוסף חדשות, 7 בפברואר 1992 :

"יגאל כנען, דובר אלעד, אישר בשבוע שעבר שאלעד השתמשה בנבולסי כמצהיר מקצועי".

"הקשר נבולסי-גבע חשוב להבנת הרקע לעתירה הנוכחית משום שלפחות שתי חלקות בסילואן..."

דו"ח קלוגמן

להלן חלק מדו"ח קלוגמן:

1. הנכסים הוכרזו כנכסי נפקדים על סמך מידע שסיפקו אנשי העמותות ועל סמך תצהירים שנחתמו על ידי עו"ד של העמותות. האפוטרופוס לנכסי נפקדים לא בדק את אמיתות התצהירים, את זהותו ומהימנותו של המצהיר, לא ביקר בנכסים, לא בדק האם הם כרוכים בפינוי משפחות, ולא אפשר לטעון טיעוני נגד (14 ב).

2. אותרו נכסים הניתנים לרכישה ע"י העמותות הנ"ל ובסופו של דבר נרכשו זכויות (הנכס) על ידי העמותות, במימון כספי המדינה ( 12 ב).

3. הזכויות בנכסים יועדו רובן ככולן לקבוצה מצומצמת של עמותות אשר קיימת זיקה בניהן, הן במטרותיהן והן בנפשות הפועלות בהן (11 א). 4 . לא נערך כל מכרז למסירת הזכויות בנכסים, ונמנע מעמותות או פרטים אחרים, בין יהודים ובין ערבים, מלהתמודד על רכישת הזכויות (11 ג).

5. קשר ברור בין העמותות לחברות המנהלות את הפרוייקטים, והחברות המבצעות את הרכישה. חברת עמידר מבצעת את התשלום קיזוז חוב לעמידר עקב הוצאות משפטיות לצורך מימוש נכסים (12 ה 1,2). אנשי העמותה מאשרים תשלומים לחברות שונות כמו לחברת השמירה, סחר בקרקעות ועוד (12 ה 3, 4).

6. נציגי העמותות ישבו בועדה כמנהלי פרויקטים בישיבות בהן הוחלט לאשר להם מתן כספים וסמכויות – הן כמנהלי פרוייקט, כמאכלסים וכמפקחים על חברות השמירה. לרבות פיקוח ואישור הוצאותיהן הכספיות שמומנו מכספי המדינה (12 ה 6).

7. כסף שיועד לעולים חדשים ולמשפחות במצוקה הועבר לעמותות (13 ב).

8. בסילוואן הועברה סמכות ייצוג המדינה לחברת "עמידר". עמידר פעלה בשטח בהנחייה ישירה של משרד הבינוי והשיכון, ללא פיקוח המשרד, על פי נוהלים והסדרי בקרה לקויים (15 ה). החברה לא נהגה לבדוק בשטח את הנכסים אותם השכירה לעמותות. החברה לא ניסתה לאמת את תיאורו הפיזי של הנכס, מיקומו, שטחו, גובה דמי המפתח ועוד. החברה סמכה בעניין זה על מנהלי הפרויקטים (14 ד).

ציטוטים מהדו"ח

בעניין מעורבות העמותות וזהותן

עמ' 12, סעיף 12 :

• א."מבדיקת התהליך הכולל של איתור הנכס, רכישת הזכויות, המימון והעברת זכויות לעמותות, מתברר כי לעמותות הנ"ל או לגופים הקשורים אתן, היתה מעורבות פעילה בכל התהליך מראשיתו, כפי שיפורט להלן.
• ב."בדיקת הדרך בה נרכשו הזכויות מחזקת את ההתרשמות כי המדובר בעסקאות מתוכננות מראש, כאשר בראשיתן אותרו נכסים הניתנים לרכישה ע"י העמותות הנ"ל ובסופו של דבר נרכשו זכויות ע"י אותן עמותות, במימון כספי מדינה".

עמ' 9 סעיף 11 - הגופים אשר רכשו זכויות בנכסים והיו אמורים לאכלס אותם (הנהנים):

• א. מתוך המידע המשולב של הגופים השונים שהועבר לוועדה עולה כי הזכויות בנכסים יועדו רובן ככולן לקבוצה מצומצמת של עמותות אשר קיימת זיקה קרובה ביניהן, הן במטרותיהן והן בנפשות הפועלות בהן ובשמן.
• ב. התמונה המצטיירת היא כי עמותות עטרה ליושנה, עטרת כוהנים (בעיר העתיקה) ועמותת אלעד (בסילוואן) היו הנהנות מחלק הארי של הנכסים נושא הבדיקה.

בעניין פעילות החברות מטעם משרד השיכון

• בתחילת הדו"ח ישנה טבלה המפרטת כמה נכסים השכיר כל גוף (החברות עמידר, הימנותא והחברה לפיתוח הרובע, והאפוטרופוס ישירות) לעמותות.

עמ' 5, סעיף 8:

• העברת הכספים לפעולות השונות שנזכרו לעיל נעשתה ע"י משרד השיכון או מתקציב ישיר או ע"י העברת כספים לגוף אחר כגון האפוטרופוס הכללי, עמידר, הימנותא או ע"י העברה של כספי עזבונות שיועדו ע"י ועדת השרים לענייני עזבונות, בנושא מזרח ירושלים, לחברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי לשם שימוש ברובע המוסלמי. העברה נוספת של סיוע בוצעה באמצעות הלוואות אגודה שהועברו לעמותות.

עמ' 16, סעיף 12, ו':

• דרך בחירת העמותות ומנהלי הפרוייקטים וניגוד עניינים בדוגמאות שנזכרו מצביעים על כך כי נטשטשו התחומים בין ההתחיבויות הכספיות של העמותה המאכלסת, של החברה שמונתה כמנהלת פרויקט מטעם עמידר ושל משרד הבינוי והשיכון.

עמ' 21, סעיף 13, ה'(1) : מימון באמצעות החברה לפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה :

• על פי החלטת ממשלה מיום 3.4.90 הוחלט להקצות סך של 7,500,000 ש"ח מכספי עזבונות המדינה לשימור ואחזקת נכסים לאומיים במזרח ירושלים, באמצעות חברת "הימנותא", אשר תפעל תוך התייעצות עם אגודת "עטרה ליושנה" ו"עטרת כהנים". כאמור אין לוועדה ידיעה ברורה מי מאכלס את הדירות או הבתים בפועל. אך על פני הדברים, בין אם אלה משפחות, בין אם אלה ישיבות ובין אם אלה רק שומרים המאיישים נכסים כדי לתפוס חזקה בסילוואן וברובע המוסלמי, עלול להימצא קושי בהכנס "נכסים" אלה בד' אמותיה של הגדרת "אתרים ונכסים לאומיים במזרח ירושלים".

• ובהמשך (עמ' 22): ...בפועל מרבית ההקצבות הגיעו לעמותות עצמן, דרך חברת הרובע.

פרוטוקול הוועדה לעניני ביקורת המדינה

מתוך ישיבת הוועדה לביקורת המדינה 7.1.92

האפוטרופוס לנכסי נפקדים - הטיפול בנכסי דניידי (דו"ח 41 של מבקר המדינה, עמ' 326)

ח"כ דדי צוקר: עכשיו אני רוצה לחזור למר שקרג'י (האפוטרופוס לנכסי נפקדים מאז 1986), האם אתה מוכן לומר לי, ברמה של עקרונות, של נקודות עיקריות, מהו התהליך שעל פיו אתם מכריזים על נכס, נניח בסילואן או בעיר המזרחית, כנכסי נפקדים?

א' שקרג'י: אם אנחנו מקבלים אישור או תצהיר מהמוכתר או מאדם אחר שמודיע לנו שהבעלים נפקדים, אז אנחנו מוציאים תעודת תליה על הנכס. אם אנחנו מקבלים תעודה מהמוכתר או תצהיר בשבועה שהנכס הוא נפקד, אני מוציא תעודת נפקדות ומכריז על הנכס כנפקד.

ד' צוקר: וזה היה התהליך גם בסילואן, פחות או יותר?

ש': כן

ד' צ': האם אתה יכול לזהות אדם או אנשים שהיו מצהירים קבועים, או שבאופן שיטתי היו מצהירים על נכסים מסויימים כנכסים של נפקדים?

ש':אולי כן.

חיים אורון: כמה הצהרות כאלה נתן אותו נבולסי?

ש': אינני יכול להגיד, אבל ---

ח' א': האם אתה יכול לבדוק?

ש': אני יכול לבדוק

ד' צ': כמה בערך?

ש': אולי עשר, חמש עשרה, אינני זוכר.

דוד ליבאי: ח"כ צוקר, אתה שואל עכשיו לגבי מזרח ירושלים ---

ד' צ': מזרח ירושלים וסילואן

ד' ל': אתה שואל האם יש מצהירים קבועים שחזרו והצהירו שבתים מסויימים או רכוש מסויים במזרח ירושלים הם של נפקדים?

ד' צ': נכון

....

ד' צ': לגבי התהליך הזה, המצהיר, נניח נבולסי, או מצהירים אחרים - איזו תמורה הם קיבלו תמורת התצהירים שלהם?

ש': לא ידוע לי

ד' תיכון: האם אתה שילמת להם?

ש': אני? על מה?

ד' צ': האם יש לך מושג מי הביא את המצהירים האלה אליך?

ד' ל': הוא אומר שהם פנו ישירות למינהל

ד' צ': מי היה מביא את המצהירים האלה?

ש': עו"ד גבע

ח' א': שהוא?

ש': בא כוח העמותה

ח' א': איזו עמותה? "עטרת כוהנים"? עטרה ליושנה"? "אלעד"?

ש': "עטרה ליושנה" - לא.

ח' א': "עטרת כוהנים"? ו"אלעד"?

ש': כן

הוא הביא לך את התצהירים, גם של הדיירים המוגנים, ואתה קיבלת אותם ונסגרה העסקה?

ש': כן