עמידר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
לוגו עמידר.gif
סוג חברה ממשלתית
שנת הקמה 1949
משרד ראשי תל אביב
ענפי תעשייה בינוי ושיכון
מוצרים עיקריים בנינים ודירות
אנשי מפתח ראובן קפלן, מנכ"ל
www.amidar.co.il
לוגו חדש
בית עמידר.jpg
הלוגו הקודם של החברה

עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, היא חברה ממשלתית לדיור ציבורי שנוסדה בשנת 1949. לחברה תפקיד היסטורי בבניין הארץ ובשיכון מיליוני העולים שהגיעו במהלך שנות קיום מדינת ישראל, וככלי חשוב במימוש מדיניות הרווחה והשיכון של ממשלות ישראל לדורותיהן, תפקיד בו היא נושאת עד היום.

היסטוריה של החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה נוסדה בשנת 1949. בשנים אלו התמודדה מדינת ישראל הצעירה עם העלייה ההמונית של פליטי השואה מאירופה, ושל הבאים מארצות ערב. היה צורך למצוא לבאים פתרונות דיור. חלק מן העולים שוכנו בבתים שבהם גרו ערבים לפני מלחמת העצמאות, ואשר נמסרו לניהולה של עמידר על ידי הממשלה, אך מספרן של דירות אלו היה מצומצם ולא התאים לצורכי העלייה ההמונית. מרבית העולים שוכנו בתחילה במעברות, אך פתרון זה נחשב לזמני, והממשלה יזמה, החל מראשית שנות ה-50, הקמת שיכונים בני אלפי דירות ברחבי הארץ. לעמידר היה חלק נכבד בהקמת השיכונים וביישוב העולים בשיכונים אלו (לרוב בשכירות בלתי מוגנת), כמו גם בניהולם ותחזוקתם מאז הקמתם ועד היום. בכך שימשה עמידר ככלי עיקרי ביישום מדיניות הממשלה כלפי העולים. שיכונים אלו הפכו בחלקם לריכוזים של אוכלוסייה חלשה מבחינה סוציו אקונומית, ותפקידה ההיסטורי של עמידר, במרוצת השנים, היה גם מימוש מדיניות רווחה, ומתן אפשרות לדיור בשכר דירה סוציאלי שיענה על צורכי אוכלוסייה זו. ב-1949 (שנת ההקמה של החברה) היו בבעלותה כ-10,000 דירות, ב-1958 125,000 דירות וב-1962 היה מספר הדירות בניהולה של החברה 200,000[1]. מראשית פעילותה בשנות ה-50 הושפע מלאי הדירות ממדיניות שעודדה את דיירי הדיור הציבורי לרכוש את הדירות מראשית שנות ה-50 עד שנת 1989 נמכרו כ- 180 אלף דירות בניהול עמידר בלבד לדיירים. כבר בשנות ה-60 קנו כ-50% מהדיירים את דירותיהם.

ב-1961 הוקמו שתי חברות ממשלתיות נוספות, "חלמיש" ו"חברת פרזות", שהיו חברות עירוניות לשיכון בתל אביב ובירושלים. ב-1972 הביאו מאורעות פוליטיים לפיצול החברה. הסוכנות היהודית הקימה חברה פרטית בשם "עמיגור", שלה הועברו כרבע מן הנכסים שהיו בטיפול עמידר.

פרויקט שיקום שכונות עליו הכריזה ממשלת ישראל השמונה עשרה בראשות מנחם בגין ב-1977 הביא, בשנת 1978, משימות חדשות לחברה, בשיפוץ הבתים, וביצירת סביבת מגורים יפה יותר ומרווחת יותר.

לקראת סוף שנות ה-80 היה מעמדה של החברה בירידה, שכן בניהם של הדיירים הוותיקים עזבו את בתי החברה, והייתה ירידה משמעותית בביקוש לדירותיה, כאשר מרבית עיסוקה של החברה היה טיפול במצוקתם של הדיירים הוותיקים. העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 החייתה את החברה, והשיבה אותה לייעודה ההיסטורי. החברה השתתפה בטיפול בקליטה החל מהקמתם של מגורונים באתרים שהוקמו לכך ברחבי הארץ, ולאחר מכן פינויים של המגורונים ומתן מענה של קבע לצורכי הדיור של העולים.

בסוף שנות ה-90 נחקקו שני חוקים שבאו לעגן את מצבם החוקי של הדיירים. המצב בו הדייר הוותיק התגורר כל ימי חייו בשכירות, ולא קנה בדירה זכות הניתנת להורשה לילדיו, קיבל משמעות, כאשר החל הדור הוותיק של הדיירים שעלו בשנות ה-50 להגיע לגיל מתקדם. חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998, אותו יזם חבר הכנסת רן כהן, קבע תנאים בהם יכול דייר, או קרוב משפחתו שגר עמו בדירה, לרכוש את הדירה בהנחה משמעותית. חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998, אותו יזמה חברת הכנסת תמר גוז'נסקי, קבע תנאים וקריטריונים למתן הזכות לקרוב משפחתו של דייר להמשיך ולגור בדירה בתנאי השכירות של הדייר המקורי, גם לאחר פטירתו או עזיבתו למוסד סיעודי של אותו הדייר. כן קבע החוק זכויות רבות נוספות לדיירי החברות המשכנות הממשלתיות, ועיגן, לראשונה, את מערכת היחסים בין הדייר ובין החברה, שעד אז הייתה נתונה לשרירות המחליטים במשרד השיכון או בחברה הממשלתית.

חוק הדיור הציבורי נועד לחולל מהפכה בדיור הציבורי בישראל, וליצור מצב בו רובן של הדירות, בהן החזיקו הדיירים במשך שנים רבות ועבורן שילמו שכר דירה בסכומים המצטברים לסכומים גבוהים, תהפוכנה לרכושם הפרטי. עם זאת, החוק מעולם לא נכנס לתוקף. מדי מספר שנים, לרוב במסגרת חוק ההסדרים, דוחה הכנסת את יישום החוק. עמידר נוהגת, עם זאת, להציע לדייריה הוותיקים את רכישת דירותיהם במבצעי רכישה, שתנאיהם קרובים לתנאים אותם קבע חוק הדיור הציבורי. בניגוד לחוק הדיור הציבורי הכסף שהתקבל ממבצעי מכירה אלו לא יועד לבניה ציבורית חדשה. מלאי הדירות שבידי עמידר אינו עונה על צורכי חסרי הדיור ומשך ההמתנה לדירה של זכאי הדיור עשוי להיות שנים רבות. כך למשל דיווח מנהל עמידר באזור השרון על עשרות מועמדים לכל דירה פנויה של עמידר באזורו[2]. בשנת 2013 ניהלה עמידר כ-41,000 דירות ציבוריות ועוד כ-1,300 בבעלותה נמסרו לגופים אחרים כמשרד הביטחון ועמותת איילים.באותה שנה ניהלה עמידר 7,086 הליכים משפטיים נגד דייריה (17% מהדיירים). כ-500 מההליכים התנהלו נגד מי שעמידר מגדירה כ"פולש" לנכס והשאר בשל חובות שכר דירה[3]

פנוי דיירים מדירות עמידר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירידה במלאי הדירות הציבוריות מאז שנות ה-90 והעלייה בביקוש הביאה לתופעה של פלישת חסרי דיור לדירות עמידר ריקות. רוב הדיירים הפולשים הם צאצאים מעוטי יכולת של דיירים שנפטרו או חסרי דיור אחרים[4]. בשנת 2010 הייתה עלותו הכוללת של פינוי דייר מדירה 50,000 שקלים ועמידר הוציאה כ20 מיליון שקלים על פינויים. מנכל החברה התריע באותה שנה על הצורך הדחוף בבנייה חדשה להקלת מצוקתם של חסרי הדיור

"זה מצב שרע לכולם והוא נובע ישירות מהמחסור בדירות. אנחנו מפנים את הפולשים בגלל שזה החוק ובגלל שהם תופשים את מקומם של אנשים במצב עוד יותר גרוע. אבל רק כשליש מהפולשים הם עבריינים אמיתיים שהיו פולשים גם אם היו מספיק דירות, והשאר - אנשים שבאמת מתקשים למצוא בית

ראיון עם יעקב ברוש, 2010 [4]

. בשנת 2010 דיווחה עמידר על 28 פינויי דיירים, בשנת 2011 על 61 ובשנת 2012 על 85 פינויים, בתחילת שנת 2013 התנהלו 506 הליכים משפטיים נגד פולשים לדירות עמידר[5].

מבנה החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה היא חברה ממשלתית, ולה מערכת ארגונית מסועפת, הפרושה על פני כל הארץ, מקריית שמונה ועד אילת.

בראש החברה עומד דירקטוריון, הקובע את מדיניות החברה באופן כללי. בראש הדירקטוריון עמדו בעבר דמויות מפתח בחיי המדינה כלוי אשכול וגולדה מאיר. יו"ר הדירקטוריון הנוכחי הא עו"ד ד"ר יצחק לקס.

הנהלת החברה מרכזת בידיה את הפעולות הנוגעות לכלל החברה כמינהל וכוח אדם, רישום הנכסים בלשכת רישום המקרקעין, מיחשוב ובקרה, וענייני הכספים. משרדי הנהלת החברה מצויים בבניין גדול בלב תל אביב. בשנת 2007 מונה כמזכיר החברה, ערן כהן שהיה יועצה האישי של השרה ציפי לבני בכל שנות פעילותה.

אגף מיוחד הפועל במסגרת החברה, במקביל לפעילותה של החברה במישורים אחרים הוא אגף ר"פ, רשות הפיתוח. אגף זה פועל לניהולן של יחידות דיור שהיו בעבר רכוש נפקדים, ועברו לבעלות מדינת ישראל, באמצעות גוף הקרוי רשות הפיתוח. לדירות אלו מאפיינים משפטיים וארגוניים מיוחדים, והן מצויות לרוב במרכזי הערים. אגף ר"פ פועל במסגרת שני מרחבים - מרחב חיפה והצפון (המפעיל אף את סניפי עכו וטבריה), מרחב ר"פ מרכז, הפועל בתל אביב, יפו וירושלים.

פעילותה העיקרית של החברה הינה במסגרת המרחבים, המעניקים את השירותים לכלל דיירי החברה, שאינם דיירים המתגוררים ברכוש ר"פ. כל מרחב מפעיל מספר סניפים, ומשרדים עירוניים, בהן מתבצעת הפעילות השוטפת. המרחבים הם: מרחב הגליל המערבי, מרחב הגליל התחתון, מרחב הגליל העליון, מרחב חיפה שומרון, מרחב דן, מרחב לודים, מרחב השפלה, מרחב ירושלים ויו"ש, מרחב השרון, מרחב איילון, מרחב לכיש, מרחב באר שבע, מרחב נגב דרומי. בסך הכול מנהלת החברה כארבעים סניפים.

משנת 2006 מטפלת חברת עמידר בכל נושא הסיוע בשכר דירה הניתן על פי קריטריונים של משרד השיכון. השירות הזה ניתן אף הוא בכל רחבי המדינה.

בשנת 2015 זכתה עמידר במכרז משרד הבינוי והשיכון להפעלת סניפים להרשמה לפרויקט הממשלתי מחיר למשתכן ובשנת 2016 החלה בהפעלת סניפים אלו. נכון לספטמבר 2016 נרשמו דרך עמידר לפרויקטים אלו 8000 איש.

בספטמבר 2016 הודיעה עמידר על שינוי שם החברה ל- עמידר החדשה. באותו החודש אושר המיזוג של עמידר יחד עם חברת ,'פרזות' - לדיור ציבורי בירושלים.

עמידר החדשה משקיעה בשנים האחרונות משאבים ביצירת פעילות קהילתית בשיתוף הדיירים

 מתוך מטרה –להעניק כלים להעצמה וחיזוק אישי משפחתי וקהילתי, במטרה לשפר את איכות חייה ולצמצם את תלותו של הדור הבא בדיור הציבורי.

בשנים האחרונות הוקמו 10 מרכזים קהילתיים בהן מתקיימיםפעולות חינוכיות, חברתיות ומעצימות לילדים, נוער ומבוגרים "מתחת לבית", בבנייני המגורים בשכונות. המרכזים מעודדים מעורבות תושבים, מהווים אבן שואבת לילדי השכונה ומקום מפגש היוצר קהילה פעילה ותומכת.

במקביל, מפעילה עמידר החדשה קבוצות כדורגל וספורט ב 30 ערים ברחבי הארץ בשיתוף עם מפעלות חינוך וחברה, קבוצות העצמה כלכלית לנשים, הדרכה לניהול פיננסי חכם, קבוצות יזמות עסקית לנוער, מלגות לסטודנטים דיירי הדיור הציבורי ועוד.

נוסף על כך, פועלת עמידר לסייע למשפחות במצוקה גדולה דרך חלוקת סלי מזון, "חורף חם", קרן סיוע למשפחות במשבר, תמיכה במועדוניות ובקשישים דרך "קהילה תומכת".   

שיקום שכונות חוזר

30 שנה  לאחר שממשלת של ראש הממשלה מנחם בגין הוציאה לדרך את פרויקט שיקום השכונות בפריפריה שבו שופצו כ-150 שכונות, החליט משרד הבינוי והשיכון באמצעות עמידר לחדש את התוכנית ולאפשר לעשרות שכונות בערי הפריפריה להיכלל בפרויקט "שיקום שכונות חוזר", המבוצע באמצעות החברות המשכנות, עמידר ועמיגור. הפרויקט, בהיקף של כ-280 מיליון שקל, כולל כ-40 שכונות הזוכות לשיפוץ של חזיתות המבנים ושטחי הציבור, לצד חיזוק מבנים באזורים ססמיים והקמת מרכזי נוער.

התחדשות עירונית

ההתחדשות העירונית היא תוספת בנייה באזורים מבונים. תוספת בנייה זו חשובה לאור המחסור במשאב הקרקע בישראל. כמו כן יש בכך תרומה גם להחייאת המרקם הבנוי, להכנסת שימושי קרקע חדשים, למניעת הזדקנות האוכלוסייה, לניצול יעיל יותר של תשתיות ומוסדות ציבור מתרוקנים ולשמירה על שטחים פתוחים.

עמידר כחל ממהלכים יזמיים פעילה ומובילה את תחום ההתחדשות העירונית בישראל. ב-2016 נעשו 20 פרויקטים בתחום שכללו 1,300 אכלוסם. בעשור הקרוב צפויים להשקיע בתחום ההתחדשות העירונית 6.9 מיליארד שקל.

דוחות כספיים

לצורך חיזוק חוסנה והבטחת יציבותה של החברה משקיעה עמידר בשנים האחרונות בפרויקטים מניבים כחלק מהשינוי שהחברה עוברת מחברה משכנת לחברה יזמית, חברה אשר פועלת בכדי לייצר רווחים נוספים מפעילותה, כאשר כל הרווחים מוחזרים ישירות לטובת הגדלת מלאי הדירות, שדרוגן של הדירות ופעילויות להעצמת הדיירים.

 

היותה של עמידר החדשה מרכז ידע ומומחיות בתחום הדיור מאפשר לה גם לשמש כזרוע ביצועית עבור פרויקטים לאומיים בתחום הדיור ופרויקטים מקבילים ברשויות מקומיות הזקוקות לשיקום שכונות ומתחמים ותיקים, לצד הקמת מתחמים ייחודיים כמעונות ומרכזים לגיל הזהב-מהלך אשר לכשעצמו יסייע בהגדלת מלאי הדירות הקיימות באזורי הביקוש .

350 מיליון ₪ הושקעו בשיפוץ הדיור הציבורי בשנתיים האחרונות

כ-30 מבנים חוזקו בעלות של 60 מיליון ₪ רק בשנת 2016     

בעלי תפקידים בחברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יו"ר מועצת המנהלים של עמידר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"לי החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי וינשטיין, הדיור הציבורי בישראל ופרויקט שיקום השכונות, כתב עת "ביטחון סוציאלי" גיליון 94 - תמוז תשע"ד, יולי 2014
  2. ^ אירית מרק, אין דירות פנויות ועל כל דירה פנויה יש עשרות של מועמדים, אוגוסט 2012
  3. ^ נמרוד בוסו, עמידר תובעת אחד מכל שישה מדייריה, אתר דה מרקר, אפריל 2013
  4. ^ 4.0 4.1 תני גולדשטיין, מנכ"ל עמידר: במקום לפנות דיירים, תנו לי לבנות, אתר ynet אוקטובר 2010
  5. ^ תשובת עמידר לפניית התנועה לחופש המידע, מרץ 2013